דמוסתנס
דמוסתנס (384 לפנה"ס - 322 לפנה"ס) היה מדינאי אתונאי שחי במאה הרביעית לפני הספירה, ונחשב לנואם דגול ודמגוג, ומני אז לשם נרדף לנואם חוצב להבות. סיפור חייו מתחיל דווקא בעובדה שהוא היה מגמגם מילדות, ולשם התגברות על מומו זה היה הולך לחוף הים, שם חלוקי אבנים בפיו, ולקול רעש הגלים מנסה לתרגל עצמו בנשיאת נאומים.
בתחילה, כשרכש מיומנות בתורת הנאום, ייצג את אזרחי אתונה אשר הגישו תביעות לשלטונות בענייניהם. לאחר מכן החל לנצל את יכולת הדיבור שלו ברמה הפוליטית, כשנאם באסיפות עם נגד הממשל אותו ייצג המלך פיליפוס השני. הוא טען ששליטי אתונה אינם ערים לסכנה לאתונה מצד מלך מוקדון פיליפוס השני, ודרש לפעול נגדו בכוח. נאומיו נגד פיליפוס כונו בשם "פיליפיקות" ומאז הפכו למושג שמציין נאומים קשים נגד אדם כלשהו.
באמצעות נאומיו הצליח לבסס את מעמדו בקרב בני אתונה, וקנה לו מעמד של מנהיג. כתוצאה מעמדה זו שיכנע את האתונאים לפתוח במלחמה הרת אסון נגד פיליפוס. אחד התנאים לחוזה השלום היה הגליתו, והוא נאלץ לגלות מאתונה עד מותו של אלכסנדר מוקדון בשנת 323 לפנה"ס. הוא נטל חלק במרד נגד יורשיו המקדוניים של אלכסנדר, מרד שנכשל (ראו מלחמת לאמיה), ובעקבות זאת הוצא נגדו פסק דין מוות. משלא הצליח להמלט משליחיהם של המוקדונים, שניסו לתפוס אותו בכל מחיר, התאבד על ידי בליעת רעל.
יחודו של דמוסתנס כנואם היה בשליטתו בשפה והשימוש שעשה בטכניקות רטוריות, נתינת תחושת ספונטניות לנאומיו, וכאילו הם נובעים בקלות. הוא שילב בנאומיו סיפורים מן הווי החיים היומיומי, הביא דוגמאות היסטוריות וניסה לתת הרגשה בכנות דבריו וכי נאומיו נועדו לצורך טובת הכלל והמדינה. אוסף נאומיו שהשתמר מהווה מסמך היסטורי חשוב לתקופה בכלל ולחיים באתונה בפרט.
[עריכה] דמוסתנס בספרות
כשרון הנאום של דמוסתנס הוערך עוד בימי קדם, וכך למשל אפשר לראות בעובדה שנאומיו הקשים של קיקרו כנגד מרקוס אנטוניוס כונו "הנאומים הפיליפיים", על שם נאומיו של דמוסתנס. דוגמה אחרת ועדכנית יותר להשפעתו אפשר למצוא בספרו של אורסון סקוט קארד המשחק של אנדר, בו מופיעה דמות בשם דמוסתנס. דמות זו היא שם העט של ולנטיין, אחותו של אנדר, גיבור הספר. דמוסתנס מפרסם מאמרים בעיתונות העולמית, על מנת לחרחר מלחמה בין-גושית. לדמוסתנס יכולת רטורית מעולה, והשפעה רבה על דעת הקהל בעולם.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
