יוון
| הרפובליקה ההלנית | |||||
|
|||||
| מוטו לאומי: חופש או מוות | |||||
| המנון לאומי: המנון לחירות | |||||
 |
|||||
| יבשת | אירופה | ||||
| שפה רשמית | יוונית | ||||
| עיר בירה (והעיר הגדולה ביותר) |
אתונה |
||||
| משטר | רפובליקה | ||||
| ראש המדינה - נשיא - ראש הממשלה |
נשיא קרולוס פפוליאס לוקאס פפדמוס[1] |
||||
| הקמה - עצמאות - תאריך |
מלחמת העצמאות היוונית מהאימפריה העות'מאנית 25 במרץ 1821 |
||||
| שטח[2] - דירוג עולמי - אחוז שטח המים |
131,957 קמ"ר 97 בעולם 0.86% |
||||
| אוכלוסייה[3] (הערכה ליולי 2011) - דירוג עולמי של אוכלוסייה - צפיפות - דירוג עולמי של צפיפות |
10,760,136 נפש 76 בעולם 81.54 נפש לקמ"ר 114 בעולם |
||||
| תמ"ג[4] (הערכה לשנת 2011) - דירוג עולמי - תמ"ג לנפש - דירוג עולמי לנפש |
305,600 מיליון $ 40 בעולם 28,401 $ 49 בעולם |
||||
| מדד הפיתוח האנושי[5] (2011) - דירוג עולמי |
0.861 29 בעולם |
||||
| מטבע | אירו [6] (EUR) | ||||
| אזור זמן | UTC +2 | ||||
| סיומת אינטרנט | .gr | ||||
| קידומת בינלאומית | 30+ | ||||
ערך זה עוסק ביוון של ימינו. אם התכוונתם לתרבות המתקדמת בעת העתיקה, ראו יוון העתיקה. לדמות מקראית בשם זה ראו יוון (דמות מקראית).
יוון (ביוונית: Ελλάδα, תעתיק: אֶלָדָה) או הרפובליקה ההלנית (ביוונית: Ελληνική Δημοκρατία, תעתיק: אֶלִינִיקִי דִ'ימוֹקְרָטִיָה) היא מדינה בדרום-מזרח אירופה, השוכנת בקצה הדרומי של חבל הבלקן לחוף הים התיכון. ביוון כ-3,000 איים, והיא גובלת בצפון עם בולגריה, אלבניה ומקדוניה, במזרח עם טורקיה והים האגאי, במערב עם הים היוני ובדרום עם הים התיכון. רבים רואים ביוון העתיקה את ערש תרבות המערב.
תוכן עניינים |
[עריכה] מקור השם
יוון הקדומה הורכבה משבטים שונים שהתפרשו באזור איטליה, יוון וטורקיה של ימינו, ושבטים אלו הם אלו שהעניקו את שמם לחבל ארץ זו; תחילה היה זה חבל ארץ בו גרו שבט ה"הלנים" (Έλληνες) שכונה בהתאם בשם "הֶלאַס" (′Ελλάς), ובהדרגה הורחב כינוי זה לכל ארץ יוון. עמי המזרח לעומת זאת, שבאו תחילה במגע עם שבט ה"יוֹנִים", החלו את השם "יוון" על ארץ זו, (ומכאן בא הכינוי יוון בשפה העברית)[7]. ואילו עמי איטליה שנחשפו תחילה לשבט המערבי, ה"גרַאיקים" (Γραικοί), גזרו משם שבט זה את שם הארץ, ומכאן בא השם "Graecia" בלטינית, ובצורות דומות בשאר לשונות אירופה.[8]
הרומאים, בזמן שלטונם על יוון, כינו את פרובניקיה זו בשם "אַכַיאה". בתקופה הביזאנטית ראו היוונים את עצמם כ"רומיים" (Ρωμαίοι), וכינו את ארצם בהתאם בשם "רומאניה", ובעקבות כך התקבל השם "רוּם" (رُّومُ) ככינוי ליוון בקרב המוסלמים. במאה ה-19, עם הקמת מדינת יוון מחדש, חזרו היוונים לשמם הקדום "הלאס" (או: "אֶלאס").[9]
[עריכה] היסטוריה
 |
ערך מורחב – היסטוריה של יוון |
ההיסטוריה של יוון נמשכת אלפי שנים, ומתועדת מראשית האלף השני לפנה"ס. זו ההיסטוריה של התרבויות שצמחו וקמלו לחופי הים האגאי. ראשיתה בתרבות המינואית הכרתית; אחריה קמה התרבות המיקנית שצמחה בפלופונסוס - היא שאחראית להשמדת טרויה. לאחר קמילת התרבות המיקנית ירדה על יוון תקופת חושך תרבותית שנמשכה עד המאה ה-8 לפנה"ס, אז החלה התרבות היוונית להשתקם. התקופה הארכאית, החל מהמאה ה-7 לפנה"ס, הביאה עמה את ראשית צמיחת ערי המדינה היווניות - הפוליס, שהמפורסמות בהן היו אתונה, ספרטה, קורינתוס ותבאי. בתקופה הקלאסית, החל מהמאה ה-5 לפנה"ס, הגיעו רובן לשיא מבחינה תרבותית ומדינית, אך מלחמות בלתי פוסקות הביאו לירידתן. את התרבות הקלאסית ירשה התרבות ההלניסטית, שהתפשטה ברחבי המזרח העתיק, החל מהמאה ה-3 לפנה"ס, עם מסע כיבושיו של אלכסנדר מוקדון, ממקדוניה.
יורשיו, הדיאדוכים חילקו ביניהם את שטחי כיבושיו העצומים לכמה ממלכות, שהתקיימו זו לצד זו, נלחמו זו בזו, עד שנכבשו על ידי רומא, וחדלו להתקיים סופית בשנת 168 לפנה"ס. יוון הפכה לפרובינקיה רומית, אך התרבות היוונית נותרה דומיננטית באגן המזרחי של הים התיכון. כאשר חולקה האימפריה הרומית לשניים, במאה ה-4 לספירה, נותר החלק המזרחי שלה, המוכר כאימפריה הביזנטית טבוע באופי התרבות היוונית. האימפריה הביזנטית שרדה עד המאה ה-15, אז נכבשה על ידי האימפריה העות'מאנית.
העות'מאנים שלטו ביוון עד תחילת המאה ה-19. בשנת 1821 מרדו היוונים, ובשנת 1822 הכריזו על עצמאות. מלחמת העצמאות נמשכה עד שנת 1832 והסתיימה בניצחון היוונים. במהלך המאה ה-19 והמאה ה-20 התקיימה סדרת מלחמות בין היוונים לעות'מאנים. היוונים שאפו להגדיל את שטח מדינתם, על מנת לכלול את כל דוברי היוונית בתחומה. יוון הגיעה לגבולותיה הנוכחיים בשנת 1947, בתום מלחמת העולם השנייה. אחרי מלחמת העולם השנייה פרצה ביוון מלחמת אזרחים, שנמשכה עד 1949.
בשנת 1967 תפס הצבא את השלטון בהפיכה צבאית, וייסד את "משטר הקולונלים". בשנת 1973 ביטל המשטר החדש את המלוכה ביוון. ב-1974 מימנה החונטה הצבאית הפיכה כושלת בקפריסין, דבר שגרם להפלתה. ב-1975 הוקמה רפובליקה דמוקרטית. יוון הצטרפה לקהילייה האירופית (שהפכה בהמשך לאיחוד האירופי) בשנת 1981, ושינתה את המטבע שלה לאירו בשנת 2001.
[עריכה] פוליטיקה
חוקת 1975 מגדירה את יוון כ"רפובליקה נשיאותית פרלמנטרית" ומבטיחה לאזרחיה חירויות וזכויות אזרח שונות. החוקה קובעת כי ראש המדינה הוא נשיא, שנבחר על ידי הפרלמנט לקדנציה של חמש שנים ויכול להיבחר שוב לחמש שנים נוספות. מועצת המדינה (Συμβούλιο της Επικρατείας) עוזרת לו בניהול המדינה.
ראש הממשלה והקבינט הם בעלי הכוח הפוליטי העיקרי ביוון, בעוד שלנשיא יש סמכות מוגבלת ברשות המבצעת ותפקידים סמליים.
הפרלמנט היווני (ביוונית: Βουλή των Ελλήνων, בתעתיק: Vouli ton Ellinon) מורכב מבית אחד בעל 300 חברים אשר נבחרים אחת לארבע שנים בבחירות כלליות. שיטת הבחירות היא יחסית, המעודדת יצירת מפלגות גדולות. אחוז החסימה עומד על 3% מהקולות הכשרים.
[עריכה] שלטון מקומי
|
|
ערך מורחב – מחוזות יוון |
יוון מורכבת מ-13 אזורים מינהלתים, הנקראים מחוזות, או פריפריות, שמחולקים חלוקה משנית ל-51 מחוזות משנה ("נומוס" ביחיד, "נומוי" ברבים):
בנוסף קיים מחוז אוטונומי, הר אתוס, שמהוה מדינת נזירים תחת ריבונות יוונית.
מחוזות המשנה מחולקים ל-147 נפות ("אפרכיות"), שמחולקות ל-1,033 רשויות מוניציפליות, 900 מתוכן רשויות עירוניות, ו-133 רשויות כפריות.
[עריכה] כלכלה
|
|
ערך מורחב – כלכלת יוון |
יוון היא מדינת רווחה עם מגזר ציבורי חזק, התורם כ-50% מהתל"ג. תיירות היא ענף חשוב מאוד בכלכלת המדינה, עם נתח גדול בתל"ג והכנסת מטבע חוץ.
בשנת 2001 הצטרפה יוון לגוש האירו ומאז ההילך החוקי בה הוא האירו (במקום הדרכמה שהייתה נהוגה עד אז).
יוון היא בין הנהנות העיקריות מהכניסה לאיחוד האירופי והעזרה שהיא מקבלת ממנו מגיעה לכדי 2.6% מהתוצר הלאומי הגולמי. התל"ג גדל בשיעור שנתי של 4% בממוצע בשנים 2003 עד 2007, בין היתר כתוצאה ממהשקעות ממשלתיות הקשורות לאירוח אולימפיאדת אתונה (2004).
צי הסוחר היווני הוא הגדול בעולם, וענף הספנות הוא ענף מרכזי במשק היווני.
[עריכה] המשבר הכלכלי
למצוקה הכלכלית החמורה אליה נקלעה יוון בסופו של העשור הראשון של המאה ה-21 חברו מספר גורמים: המשבר הכלכלי העולמי שהתפרץ ב-2008, חשיפת העובדה כי ממשלת יוון מתנהלת לאורך שנים במצב שבו מדי שנה ההוצאות התקציביות שלה עולות על הכנסותיה ממסים, ובנוסף, הגרעון שהלך ותפח מומן על ידי נטילת הלוואות מבנקים בעולם - בעיקר בגרמניה. השילוב של הגורמים הללו יחד עם משבר החוב האירופי הוביל את יוון לסף חדלות-פירעון במהלך 2010, בדומה לשאר מדינות ה-PIIGS (פורטוגל, אירלנד, איטליה וספרד).
ביוני 2010 שרי האוצר של המדינות החברות בגוש האירו אישרו ליוון סיוע כספי מידי מדינותיהם בהיקף של 80 מיליארד אירו, ומידי קרן המטבע הבינלאומית, בהיקף של 30 מיליארד אירו. הסיוע הותנה בכך שיוון תממש תוכנית קיצוצים נרחבת.
יוון הפריטה נכסים בשווי 50 מיליארד אירו וביצעה קיצוצים בשווי 28 מיליארד אירו כחלק מתוכנית הצנע, שגררה הפגנות רבות ביוון. האיחוד האירופי אישר את תוכנית הצנע של יוון והעניק לה סיוע כלכלי. ביולי 2011 מנהיגי גוש האירו הסכימו על חבילת סיוע נוספת ליוון, בהיקף של כ-109 מיליארד אירו. ב-20 באוקטובר 2011 אישר הפרלמנט של יוון צעדי צנע נוספים, שעוררו הפגנות אלימות ביוון. במסגרת התוכנית יקוצצו תקציבי משרדי הממשלה, יועלו מסים, יופחתו משכורות ופנסיות, יוצאו לחופשה בתשלום מופחת כ-30 אלף עובדי מדינה ויינתנו אישורים מיוחדים לפירוק התאגדויות העובדים המאוגדים בהסכמי עבודה קולקטיביים.
ב-27 באוקטובר החליטו מנהיגי גוש האירו להגדיל את היקף קרן החילוץ האירופית לכטריליון אירו. כמו כן, הוחלט לקצץ לפחות 40% מהחוב של יוון. ב-31 באוקטובר קרא ראש הממשלה יורגוס פפנדראו לקיום משאל עם על עסקת החילוץ עם המלווים הזרים של המדינה. קריאה זו באה בתגובה לתביעת האופוזיציה היוונית לקיום בחירות כלליות לאלתר. ממשלת יוון אישרה פה אחד את קיום משאל העם. ב-1 בנובמבר הודיע שר הביטחון פאנוס בגליטיס בגיבוי פפנדראו, על החלפת צמרת הצבא היווני וב-3 בנובמבר, לאור לחץ מצד שר האוצר של ממשלתו ומצד צרפת וגרמניה, שהודיעו על הקפאת העברת הסיוע הכספי אם יתקיים משאל העם ועל הוצאת יוון מהאיחוד האירופי אם לא תאושר תוכנית הקיצוצים, הודיע פפנדראו על ביטול משאל העם.
ב-5 בנובמבר צלחה ממשלת יוון הצבעת אי אמון ברוב של 153 לעומת 145 קולות בפרלמנט, לאחר שפפנדראו התחייב להקים ממשלת אחדות לאומית עם מפלגת הדמוקרטיה החדשה.
ב-6 בנובמבר הגיעו פפנדראו ומנהיג האופוזיציה, אנטוניס סאמארס להסכמה על הקמת ממשלת אחדות שתביא ליישום תוכנית החילוץ. כמו כן נקבע כי פפנדראו לא יעמוד בראש ממשלת האחדות, וכי הבחירות הקרובות תתקיימנה ב-19 בפברואר 2012, לאחר שתיושם תוכנית החילוץ.
ב-10 בנובמבר יצאה הודעה רשמית מלשכת נשיא יוון קרולוס פפוליאס כי לוקאס פפדמוס ימונה לראש ממשלת המעבר שתורכב בחלקה מטכנוקרטים ותכהן עד שתתקיימנה בחירות. פפדמוס הושבע ב-11 בנובמבר ואמר עם מינויו כי יוון תישאר בגוש האירו ותיישם את תוכנית החילוץ שעליה הוסכם עם קרן החילוץ האירופית.
ב-6 בדצמבר אישר הפרלמנט היווני את תוכנית הצנע ברוב של 258 תומכים מול 41 מתנגדים.
ב-10 בפברואר 2012 אישרה ממשלת יוון חבילת קיצוצים נוספת לאחר ששרי האוצר של גוש האירו התנו את העברת חבילת חילוץ נוספת בסך 130 מיליארד אירו בהעמקת היקף תוכנית הצנע. במסגרת התוכנית יופחת שכר המינימום במדינה ב-22% ויפוטרו 150 אלף עובדים במגזר הציבורי עד שנת 2015 [10]. בתגובה להחלטה התפטרו שישה שרים וחודשו ההפגנות במדינה[11]. ב-12 בפברואר אישר הפרלמנט היווני את הקיצוצים ברוב של 199 מול 74 מתנגדים; 43 מחברי הקואליציה נמנעו או התנגדו וכתוצאה מכך סולקו מהקואליציה. מחוץ לבניין הפרלמנט התקיימה הפגנה בהשתתפות כ-100,000 איש[12]. במהומות אלימות שהתחוללו נפצעו עשרות בני אדם ועשרות בתי עסק הוצתו. ב-13 בפברואר הודיעה ממשלת יוון כי באפריל 2012 תתקיימנה בחירות חדשות[13].
ב-20 בפברואר אישרו שרי האוצר של גוש האירו את העברת תוכנית החילוץ בהיקף של כ-130 מיליארד אירו. סוכם כי העסקה תכלול מחיקה של כ-53.5% מערך האג"ח שבידי נושיה של יוון[14].
[עריכה] גאוגרפיה
|
|
ערך מורחב – גאוגרפיה של יוון |
המדינה מורכבת מאיים רבים, חלק יבשתי גדול בדרום חצי האי בלקן וחצי האי פלופונסוס אשר מופרד על ידי תעלת קורינתוס מהיבשת. אורך החופים ביוון הוא 14,880 קילומטר ואורך הגבול היבשתי כ-1,160 קילומטר.
כ-80% משטח המדינה הררי ויבש. רק 26% מהקרקע ניתנת לעיבוד חקלאי. ביוון המערבית יש הרבה ימות ואזורים לחים. פינדוס, רכס ההרים במרכז יוון מתנשא לגובה ממוצע של כ-2,650 מטר והנקודה הגבוהה ביותר בו, היא הר אולימפוס: 2,917 מטר מעל פני הים.
האקלים ביוון הוא ים תיכוני טיפוסי. בחורף יורד שלג בהרים גבוהים ולעתים אפילו באתונה.
[עריכה] צומח
הצמחייה ביוון הדרומית והמרכזית היא מטיפוס ים-תיכוני מזרחי, הדומה לזו של ארץ ישראל (מיהודה צפונה). ביוון הצפונית ועל המורדות הגבוהים של ההרים היא מתקרבת לטיפוס המרכז-אירופי. כיום עוסקים הרבה בייעור ההרים החשופים.
[עריכה] דמוגרפיה
רוב היוונים (98%) הם נוצרים אורתודוקסים עם מיעוט מוסלמי קטן של 1.7%, אשר מתגורר בתראקיה. המוסלמים הם המיעוט היחיד שמוכר באופן רשמי. 0.3% מוגדרים כ"אחרים" וכוללים נוצרים מזרמים אחרים, יהודים, וחסרי דת.
הריבוי הטבעי ביוון, נכון ל-2007 הוא 0.163%. תוחלת החיים נכון ל-2007 היא 79.38 שנה. (76.85 לגברים ו-82.06 לנשים).
ביוון כיום כ-5,300 יהודים.
|
|
ערך מורחב – יהדות יוון |
[עריכה] תרבות
יוון היא ערש התרבות המערבית. בה צמחו הפילוסופים הגדולים, המחזאים, המדענים והאומנות. יצירות כמו האיליאדה ואדיפוס, וכתביהם של אפלטון, אריסטו וסוקרטס עדיין נלמדים כיום בכל העולם, ומהווים את הבסיס לחשיבה המערבית.
מרבית האוכלוסייה ביוון הם יוונים אורתודוקסים, והדבר בולט גם בחיי היום יום. פסטיבלים דתיים נחגגים ברוב פאר והדר, וגם ניתן למצוא כנסיות בכל מקום ונרות זיכרון היכן שאנשים נהרגו בתאונות.
היוונים הם עם חם, שאוהב לחגוג עם מוזיקה, ריקודים ואוכל. המוזיקה היוונית הייחודית הצמיחה כוכבים רבים, בהם גליקריה, דלראס, אריס סאן, ננה מושקורי, ונגליס ודמיס רוסוס. המטבח היווני מושפע מהמטבח הטורקי ומהטבע. בין המאכלים האופיינים למטבח היווני ניתן למנות סופלקי, צזיקי, סלט יווני, יוגורט, גבינת פטה, שמן זית והמשקה אוזו. בעבר נהגו היוונים לשבור צלחות בשמחות, אולם כיום מנהג זה הוחלף בזריקת עלי כותרת.
[עריכה] שפה
|
|
ערך מורחב – יוונית |
יוונית היא לשון הודו-אירופאית המדוברת בחלק הדרומי של חצי האי הבלקני, ובאיים סביבו השפה מדוברת בפי עשרה מיליון איש. שפה זאת מבוססת על היוונית העתיקה שהייתה נפוצה במדינות הים התיכון. הכתב היווני הוא פיתוח של הכתב הכנעני הקדום.
[עריכה] אדריכלות
האדריכלות של יוון העתיקה היא הבסיס לרוב ההתפתחות האדריכלית באירופה מאז. היוונים המציאו את הגג הדו שיפועי, ושכללו את שיטת הבנייה על עמודים בדלים (בודדים). שלושת סגנונות העמודים הנפוצים ביותר הם: הסגנון הדורי (ללא בסיס), הסגנון היוני עם כותרת מסולסלת, והסגנון הקורינתי עם כותרת בצורת עלים. קיימות דוגמאות רבות לאדריכלות יוון העתיקה, אך המבנה הבולט ביותר הוא האקרופוליס באתונה.
[עריכה] ספורט
בעיר אולימפיה שביוון נערכו המשחקים האולימפיים העתיקים. כמו כן, ביוון התקיימו המשחקים האולימפיים המודרניים הראשונים בשנת 1896 ופעם נוספת בשנת 2004. מועדוני הספורט המובילים במדינה הם פנאתינייקוס ואולימפיאקוס.
[עריכה] ראו גם
- פוליס
- פילוסופיה יוונית (סוקרטס, אפלטון, אריסטו, אפיקורוס, דיוגנס)
- ספרות יוונית (הומרוס, הסיודוס, אייסכילוס, סופוקלס, אוריפידס, אריסטופאנס, סאפפו)
- מיתולוגיה יוונית
- אולימפיק איירליינס, חברת התעופה הלאומית של יוון.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- יוון, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
- מידע פוליטי-חברתי מקיף על יוון, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- יוון - טיולים, מידע, פולקלור, אתרים לביקור וקישורים מומלצים
- יחסי ישראל-יוון בשנים 1967-1961 באתר גנזך המדינה
- סקירה על ענף הספנות היווני (באנגלית)
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ראש ממשלת יוון הבא - לוקאס פפאדמוס
- ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-7 באוקטובר 2011
- ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-7 באוקטובר 2011
- ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-1 בפברואר 2012
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2011 באתר מינהל הפיתוח של האומות המאוחדות
- ^ לפני שנת 2002 - דרכמה.
- ^ במקרא מוזכר המונח "יוון" בלוח העמים "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת בְּנֵי נֹחַ, שֵׁם חָם וָיָפֶת - וַיִּוָּלְדוּ לָהֶם בָּנִים אַחַר הַמַּבּוּל: בְּנֵי יֶפֶת גֹּמֶר וּמָגוֹג וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל" (ספר בראשית, יב, א-ב), אצל זכריה "וְעוֹרַרְתִּי בָנַיִךְ צִיּוֹן, עַל בָּנַיִךְ יָוָן" (ספר זכריה, ט, יג), ואצל דניאל "הָאַיִל אֲשֶׁר רָאִיתָ, בַּעַל הַקְּרָנָיִם - מַלְכֵי מָדַי וּפָרָס, וְהַצָּפִיר הַשָּׂעִיר - מֶלֶךְ יָוָן" (ספר דניאל, ח, כא).
למקורות נוספים ולהרחבה בעניין, ראו:- Gregory E. Sterling, "The Hellenistic Jewish Historians", Historiography and self-definition: Josephos, Luke-Acts, and apologetic historiography, pp. 137-141.
- ^ באנגלית: Greece; בגרמנית: Griechenland.
- ^ מקור לפרק זה: "יון; השם", האנציקלופדיה העברית (כרך יט, עמ' 408-409), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשכ"ח.
- ^ סוכנויות הידיעות, יוון: 4 חברי ממשלה התפטרו; איגוד השוטרים: נעצור בכירי קרן המטבע, באתר TheMarker, 10 בפברואר 2012
- ^ סוכנויות הידיעות, יוון: הפגנות אלימות נגד תוכנית הקיצוצים, 11 בפברואר 2012, באתר כלכליסט
- ^ סוכנויות הידיעות, תוכנית הצנע ביוון: סולקו 43 מחוקקים שהתנגדו, באתר ynet, 13 בפברואר 2012
- ^ סוכנויות הידיעות, יוון הולכת לבחירות - לאחר המהומות ברחובות ואישור תוכנית הצנע, באתר TheMarker, 13 בפברואר 2012
- ^ סוכנויות הידיעות, העולם נושם לרווחה: הסכם על חבילת חילוץ שנייה ליוון, באתר TheMarker, 21 בפברואר 2012
| מחוזות יוון | |||
|---|---|---|---|
|
| מדינות אירופה | |||
|---|---|---|---|
|
| מדינות האיחוד האירופי | ||
|---|---|---|
| מדינות מייסדות |  |
|
| מדינות נוספות |
אוסטריה · אירלנד · אסטוניה · בולגריה · דנמרק · הונגריה · הממלכה המאוחדת · יוון · לטביה · ליטא · מלטה · סלובניה · סלובקיה · ספרד · פולין · פורטוגל · פינלנד · צ'כיה · קפריסין · רומניה · שבדיה |
|
| מועמדות להצטרפות | ||
| [1] המדינה המייסדת הייתה גרמניה המערבית. גרמניה המזרחית צורפה בעקבות איחוד המדינות בשנת 1990. | ||
| מדינות הבלקן | |||
|---|---|---|---|
|
| מדינות ואזורים לחופי הים התיכון | |||
|---|---|---|---|
|
