המשחק של אנדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המשחק של אנדר
Ender's game.jpg
מחבר אורסון סקוט קארד
שם בשפת המקור Ender's game
שפת המקור אנגלית
הוצאה אופוס
שנת הוצאה 1985
סוגה מדע בדיוני
תרגום לעברית כן
תורגם לשפות כן
מסת"ב ISBN 0099496100

המשחק של אֶנְדֶראנגלית: Ender's Game) הוא ספר מסוגת המדע הבדיוני מאת אורסון סקוט קארד שיצא לאור בשנת 1985. הספר מבוסס על סיפור קצר שהתפרסם בביטאון "אנלוג" בשנת 1977. נכון ל־2008, הוא אחד מן הספרים המוכרים ביותר של הסוגה, לאחר שזכה בפרסי הוגו ונבולה היוקרתיים. נוצרו שלוש סדרות של ספרי המשך, סיפורים קצרים שמתפרסמים מדי חודש באתרו של קארד. באוקטובר 2013 יצא סרט קולנועי באורך מלא המבוסס על הספר.

עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר עוקב אחר שנות שהותו של אנדר (קיצור ל"אנדרו" וגם ender - מסיים, מחסל) וִיגִין בבית הספר ללחימה, המיועד להכשיר מפקדי ספינות וציי חלל במלחמה כנגד גזע חייזרים תבוני ועוין לכאורה, המכונה באגים.

אנדר נלקח ממשפחתו כשהוא בן שש, ומשוגר לבית הספר, הממוקם בתחנת חלל הסובבת את כדור הארץ. בבית הספר הוא שוהה בחברת ילדים אחרים, מגיל שש ועד גיל שתים עשרה בערך, הלומדים ומתאמנים לקראת העברתם לבתי ספר מתקדמים יותר, ובסופו של דבר לשירותם בצי. במרכז תוכנית הלימודים נמצא משחק המלחמה, שבו קבוצות תלמידים (המכונות "צבאות") נלחמות במשחק לייזר זו כנגד זו בתנאי אפס כבידה.

בתחילת לימודיו, אנדר מתאמן לבדו, ככל התלמידים - אולם בשל יכולותיו יוצאות הדופן הוא מועבר לאחד ה"צבאות" מוקדם מהרגיל. גם כחייל פשוט ב"צבא" הוא מוכיח יכולות יוצאות דופן, אולם אלו גורמות גם לבעיות חברתיות, ולהתנגשות בינו לבין מפקדיו - ילדים גם הם - מה שגורם להעברתו מקבוצה לקבוצה.

במקביל לפעילותו במסגרת הצבאות, הוא משתתף במשחק פסיכולוגי המערב אותו ואת מערכת המחשב של בית הספר, וחושף את בעיותיו הפסיכולוגיות, אחריהן עוקב מנהל בית הספר, הקולונל היראם גראף. גראף, עליו מוטל לקדם את אנדר ולהכשירו לפיקוד מהר ככל שניתן, משתמש במידע על מנת לבצע מניפולציות שונות על אנדר, ביניהן יצירת התנגשויות מכוונות בינו לבין תלמידים אחרים בבית הספר על מנת לחשוף את האגרסיביות המובלעת בנפשו של אנדר, שינויים בכללי המשחק המפתחים את יצירתיותו של אנדר ויכולותו להתמודד עם מצבים הנראים בלתי אפשריים, ואף שימוש באחותו של אנדר, ולנטיין על מנת לשכנע אותו שתפקודו היעיל בצבא הוא בעל מטרה עליונה - הושעת המין האנושי.

אנדר מקודם עוד ועוד, ומגיע למערך אימונים שבו המורה שלו הוא מאזר רקהאם, המפקד בעל התובנה שסייעה להביס את הבאגים במלחמה הקודמת. בשלב מסוים במערך האימונים הזה, הוא מתרגל פיקוד על צי שבו מפקדי המחלקות הם פקודיו הטובים ביותר וידידיו מ"צבאות" בית הספר ללחימה. בתום התרגיל האחרון, מסתבר לאנדר ולחבריו שהקרבות האחרונים כלל לא היו תרגילים, ושפקודותיהם הועברו לציי מלחמה אמיתיים שהשמידו את גזע הבאגים במלחמה טוטאלית.

הספר מסתיים במעקב אחר אנדר, שמתמוטט עם קבלת הידיעה שהוא השמיד גזע חייזרים תבוני. לאחר שנים הוא מוצא, בפלנטה שיושבה בעבר על ידי באגים, שריד אחרון מהגזע שנשמר עבורו - גולם שמור של מלכה, ממנה יכול להתפתח שוב הגזע. באופן טלפתי משדרת אליו המלכה את משימתו - למצוא פלנטה שבה היא תוכל להתקיים ולכונן שוב את תרבותה ואת הגזע שלה. אנדר יוצא, ביחד עם אחותו, למסע שמטרתו מציאת פלנטה שכזו.

עלילה משנית בספר עוסקת באחיו ואחותו של אנדר, פיטר וולנטיין. שניהם, כמו אנדר, מבריקים בצורה יוצאת דופן, אלא שבגלל המבנה הפסיכולוגי שלהם הם לא מסוגלים לשרת בצבא - פיטר אכזרי מדי וולנטיין רחומה מדי. השניים משתפים פעולה, ומנצלים זה את כשרונותיו ותכונותיו של זה כדי לרכוש לעצמם, בשמות עט ("לוק" לפיטר ו"דמוסתנס" לולנטיין) עמדה פוליטית בפורומים פוליטיים אמריקניים. את המוניטין שצברו הם מנצלים על מנת למנוע מלחמת עולם כשמסתיימת המלחמה כנגד הבאגים. פיטר ממונה לאחר תום המלחמה להגמון - משרה אותה הוא הופך לשקולה כנגד "נשיא העולם", וולנטיין מצטרפת לאנדר במסעותיו וכותבת ספרי היסטוריה מדויקים ובעלי מסרים הומניסטיים ההופכים את שם העט שלה לאגדה. עלילותיו של פיטר לאחר תום "המשחק של אנדר" מפורטות בסאגת ההמשך "הצל של אנדר", בעוד עלילותיהם של אנדר וולנטיין מפורטות בטרילוגיית ההמשך הנפתחת ב"קול למתים".

עטיפת המהדורה הראשונה בעברית, הוצאת אופוס, 1994

ניתוח העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר עוסק בעיקר בחינוך ובמנהיגות אך מציג בצורה חטופה עולם עתידני, שבו חוקי הגבלת ילודה מופעלים בניסיון להתגבר על פיצוץ האוכלוסין. בעולם זה ממשיכה להתקיים המלחמה הקרה, ועל אף שבני האדם התאחדו לאחרונה בניסיון להגן על הגזע מפני הבאגים, החששות ההדדים לא נעלמו וברית ורשה מתכננת לתקוף את מדינות המערב ברגע בו איום הבאגים יוסר. מרכזו של הספר הוא הדיון שהוא עורך בדילמות מוסריות, כגון:

  • האם קיימות מטרות חשובות מספיק, המתירות לנו לעשות כרצוננו בחייהם של פרטים על מנת להשיג אותן? (וספציפית, האם מותר היה לצבא להשתמש באנדר ככלי בניסיון להפכו לגנרל מבריק, בידיעה שהוא עשוי להרוג אנשים ולרסק את עצמו בתהליך?)
  • האם טבעם של בני האדם הוא להשמיד דברים שאינם מובנים להם או שהם חוששים מהם? (הדיון בדילמה זו נמשך בספרים הבאים: "קול למתים", "קסנוסייד" ו"ילדי המחשבה").

תגובות על הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהקדמתו לספר, כותב קארד על מכתבים ובהם תגובות שונות, שקיבל מקוראי הספר. באחד מהמכתבים כותבת לו מורה לתלמידים מחוננים שהצורה בה הוא מציג את חשיבתם של אנדר וחבריו מעוותת ואינה מציגה את חשיבתם האמיתית של ילדים מחוננים. לעומת זאת, אחד המכתבים, המגיע מקבוצת נוער מחונן מציין את הזדהותם המוחלטת עם הספר והפסיכולוגיה העומדת מאחוריו.

אחד מהמכתבים שמזכיר קארד נכתב על ידי טייס אמריקאי במלחמת המפרץ הראשונה. הטייס מציין במכתבו כי הוא וחבריו זוכים לציוד ולמיגון הזולים והפשוטים ביותר וכי כל גיחה עלולה להיות האחרונה שייעשה בחייו. את המלחמה משווה הטייס למלחמתו של אנדר ומספר כיצד הוא שואב כוחות מהקריאה בספר, לקראת יציאתו לגיחה נוספת שממנה אולי לא ישוב.

היסטוריה וספרי המשך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר נכתב במקור כסיפור קצר באותו השם, אותו ניתן למצוא במקבץ הסיפורים "מפות במראה". הסופר, אורסון סקוט קארד, אשר רצה לכתוב ספר אחר בשם "קול למתים", חשב שדמותו של אנדר תתאים לדמות הראשית בסיפור המתוכנן. כדי לספק רקע נאות לדמות הרחיב הסופר את הסיפור הקצר לכדי ספר מלא. קארד מספר כי הוא הופתע כאשר הספר הפך להיות רב מכר ולאחד מספרי המדע הבדיוני המפורסמים ביותר כיום.

סדרת ספרי המשך אחת מתארת את מסעותיו של אנדר ואחותו בחלל בחיפוש אחר בית למלכת הבאגים וכוללת את הספרים:

  1. קול למתים (1987)
  2. קסנוסייד (1991)
  3. ילדי המחשבה (1996)

סדרת ספרי המשך נוספת, "סדרת הצל", מעניקה נקודות מבט שונות על הסיפור המקורי ומתארת את השנים לאחר תום המלחמה ב"באגים" ותחילת המאבקים הפנימיים בין מעצמות כדור הארץ. סדרה זו כוללת:

  1. הצל של אנדר (1999)
  2. הצל של ההגמון (2001)
  3. בובות צללים (2002)
  4. הצל של הענק (2005)
  5. מעוף הצללים (2013)

סדרה נוספת שיוצאת היא "מלחמת הפורמיקים הראשונה". בה מתואר המפגש הראשון בין בני האנוש ל"באגים". זהו הרקע לספר הראשון "המשחק של אנדר".

  1. והארץ אינה יודעת (2014)

ספר נוסף, שלא תורגם לעברית, נקרא "First Meetings", והוא אוסף של סיפורים קצרים על דמויות מהסאגה.

בשנת 2008 פורסם "אנדר בגלות" אשר מתאר את קורותיו של אנדר בתקופה שבין סיום עלילת המשחק של אנדר, לבין תחילת עלילת "קול למתים".

כל ספרי ההמשך זכו להצלחה.

אזכור יהודים בספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שהספר מתרחש כ־200 שנה בעתיד, משלב הכותב בעלילת ספרו גם את מצב היהודים בזמן זה. לפיו, בעתיד יהיו היהודים בעלי עוצמה רבה ויוותרו אנשים החשים טינה ואנטישמיות כלפיהם. כפי שמתואר בפסקה בעמוד 83:

Cquote2.svg

מאז הקמת הצי היה האסטרטג הראשי של הכוחות המזוינים יהודי. תמיד. זה הפך למיתוס; מצביאים יהודים אינם יכולים להפסיד בקרב. ועד עתה המיתוס לא הופרך. כל יהודי שהגיע לבית הספר ללחימה טיפח בשלב זה או אחר חלומות גדולים. מעמדם של היהודים היה גבוה מראש. הדבר עורר גם טינה. צבא עכברוש כונה לעתים קרובות צבא היהודונים. בכינוי היה שבח מסוים, אך הייתה בו עוינות רבה. רבים אהבו להזכיר את העובדה שבזמן הפלישה השנייה, כאשר הנשיא האמריקני - ההגמון של הברית - היה יהודי, והאסטרטג הראשי היה ישראלי, והעוצר של הצי היה יהודי רוסי, היה האיש שניצח בקרב הגדול, האיש שהביס את כל הבאגים ליד שבתאי, מצביא אלמוני, שעמד לפעמים למשפט צבאי, מאורי למחצה מניו זילנד - מאזר רקהאם.
המפקד הילד של צבא עכברוש היה רוזן, אך הוא קרא לעצמו רוז אף-גדול כדי "ליטול את העוקץ" מלעגם של האנטישמים - כמעט כל מי שהובס בקרב עם צבא עכברוש הפך לשונא יהודים לזמן מה.

Cquote3.svg

קיימת מחלוקת סביב ספר זה וספר ההמשך, "קול למתים". מספר סופרים העלו את הטענה שספרים אלו משמשים למעשה כתב הגנה על היטלר ועל רצח העם שביצע. טענה זו נטענה למרות שהן ב"המשחק של אנדר" ובמיוחד בטרילוגיית ההמשך מוצגת גישה הומניסטית המתנגדת לרצח עם ורדיפה גזעית. גם בסדרת ה"צל" יש התייחסות ליהודים כאשר מוזכר כי ישראל ומדינות ערב כרתו ברית שלום ומאז נפסקה המלחמה הארוכה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]