דנש בקה
 | |
| לידה |
23 באוגוסט 1911 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
21 במרץ 1962 (בגיל 50) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| ענף מדעי |
כימיה |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה לטכנולוגיה ולכלכלה של בודפשט (1934) |
| פרסים והוקרה |
פרס קושוט (1949) |
  | |
דנש בקה (במקור ברגר, בהונגרית: Beke Dénes; בודפשט, 23 באוגוסט 1911 – בודפשט, 21 במרץ 1962) היה כימאי אורגני הונגרי-יהודי, פרופסור באוניברסיטה, דוקטור למדעי הכימיה (1961), חתן פרס קושוט (1949). דנש בקה היה בנו של הבלשן, חבר מן המנין של האקדמיה ההונגרית למדעים אדן בקה (1883–1964).
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דהש בקה נולד בבודפשט במשפחה יהודית כילדם הראשון של אדן בקה (ברגר) ושרולטה לוסטיג.[1] את תואר הדוקטורט שלו בהנדסה כימית והנדסה טכנית קיבל בשנת 1934 באוניברסיטת יוזף נאדור לטכנולוגיה וכלכלה (היום: אוניברסיטת בודפשט לטכנולוגיה ולכלכלה (BME), אחת האוניברסיטאות הטכנולוגיות היוקרתיות ביותר במרכז אירופה ובהונגריה, שנוסדה בשנת 1782 והייתה אולי האוניברסיטה הראשונה בעולם להכשרת מהנדסים). בשנת 1935 התחתן עם ג'רג'יקה מרתה קטונה, ממנה התגרש בשנת 1955.[2] בשנת 1949 הקים את "מכון המחקר לכימיה אורגנית" ולאחר מכן את "מכון המחקר לתרופת", הוא היה המנהל של שני המוסדות. משנת 1950 לימד בחוג לכימיה אורגנית באוניברסיטה הטכנולוגית, ומשנת 1957 היה ראש הפקולטה.
בקה היה מהנדס מחקר ומנהל מעבדה של מפעל ד"ר ונדר לתוספי תרופות ותוספי תזונה (= מפעל מאוחד לתרופות ותוספי תזונה לימים EGIS) (1934–1948), מהנדס ראשי ומנהל מחלקת ייצור של המפעל המאוחד לתרופות ותוספי תזונה (1948–1949), לאחר ההלאמה בשנת 1949 הקים את "מכון המחקר לכימיה אורגנית" ולאחר מכן את "מכון המחקר לתרופת", הוא היה המנהל של שני המוסדות. משנת 1950 לימד בחוג לכימיה אורגנית באוניברסיטה הטכנולוגית, ומשנת 1957 היה ראש הפקולטה. המנהל שלה (1950–1958), אחד.
בקה היה ממציא של המצאות בתעשיית התרופות, השיג תוצאות משמעותיות בתחום הכימיה האלקלואידית בפיתוח תהליכי ייצור של תרופות סינתטיות. הוא פיתח שיטה חדשה ליצירת טבעת-האיזוקינולין וגם יצר כמה נגזרות שלה. בקה הוא מחברם של יותר משבעים מאמרים מדעיים.
עבודותיו העיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Arbeiten über Chemotherapeutica gegen bakterielle Infektionskrankheiten. (Officina Wander. 1865–1940. Bp., 1940) כלומר: בוררות של זיהומים חיידקיים בכימותרפיה. (Officina Wander. 1865–1940. 1940)
- תעשיות כימיות אורגניות סינתטיות. (1949)
- עיבוי רדוקטיבי של קטונלדהידים. יחד עם עם גאבור פודור, אדן קובאץ'. (כתב העת ההונגרי לכימיה, 1950)
- תרכובות חדשות להרדמה מקומית. 1-3. עם קארוי למפרט. (כתב העת ההונגרי לכימיה, 1952–1955)
- בעיות מבניות של נגזרות גסות. 1-4. עם עוד. (כתב העת ההונגרי לכימיה, 1956)
- Verhalten der Opiansäure gegenüber decarboxylierenden und desalkylierenden Agentien.(Acta Chimica, 1957)
- Beiträge zur Tautomerie der heterocyclischen, pseudobasischen Aminocarbinole. (Periodica Polytechnica. Chemical Engineering, 1957)
- מבוא לכימיה אורגנית. (1957; מהדורה שנייה 1–2 1959)
- תגובת מחזור טבעת-איזוקינולין חדשה. 1-5. עם קלמן הרשאני ודזה קורבוניץ'. (1957–1959)
- Synthese von neuen, pharmakologisch wirksamen 1-amino-1-[3-phthalidyl]-alkanen, (Periodica Polytechnica. Chemical Engineering, 1958)
- נתונים לכימיה של אמינוקרבינולים הטרוציקליים ופסבדוביים. 13–26. עם עוד. (כתב העת כימי הונגרי, 1959–1963)
- מחקרים בכימיה של אמינו קרבונטים פסאודו-בסיסיים הטרוציקליים. (1960)