האוניברסיטה החופשית של בריסל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בניין מרכזי של האוניברסיטה החופשית בבריסל, בקמפוס סובוס Sobosch

האוניברסיטה החופשית של בריסל (צרפתית: Université Libre de Bruxelles) הייתה אוניברסיטה שפעלה בעיר בריסל, בירת בלגיה, בשנים 1834 - 1969. בשנת 1969 היא התפצלה לשתי אוניברסיטאות: אחת דוברת צרפתית - Université Libre de Bruxelles (האוניברסיטה החופשית של בריסל (ULB) , והשנייה דוברת פלמית (הולנדית) - Vrije Universiteit Brussel (VUB. שתי האוניברסיטאות ממשיכות לשתף פעולה זו עם זו וביחד נקראות "האוניברסיטאות החופשיות של בריסל". האוניברסיטה החופשית של בריסל קמה בזמנו - בשנת 1834 - כאוניברסיטה הראשונה של העיר בריסל וכתגובה להגמוניה הקתולית בחינוך הגבוה בבלגיה. שמה מתייחס לחופש המחשבה והמחקר ולחופש ביחס לשלטון ולכנסייה.

אוגוסט ברון
פייר-תאודור ורהאכן (ורהאגן)

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשקמה בשנת 1830 ממלכת בלגיה על יסודות תשעה מחוזות דרומיים שנפרדו מהולנד, פעלו במדינה החדשה שלוש אוניברסיטאות: בגנטלייז' ובלוון. אף על פי שנבחרה לבירת הממלכה, לבריסל לא הייתה עד אז אוניברסיטה. המחנך והעיתונאי אוגוסט פלוראל ברון והאסטרונום והסטטיסטיקאי אדולף קטלה, שני חברים בלישכה המסונית " הידידים הפילאנתרופים" (Amis philanthropes)- הגו החל משנת 1831 את רעיון הקמתה של אוניברסיטה "חופשית". הממשלה הבלגית שבקושי השיגה מימון לשלוש האוניברסיטאות הקיימות, לא גילתה התלהבות רבה כלפי היוזמה הזאת. אולם, כשבשנת 1834, בלחץ הבישופים נוסדה האוניברסיטה הקתולית במכלן, דעת הקהל הליברלית הזדרזה להגיב. המשפטן פייר תאודור ורהאכן (ורהאגן - Verhaegen), "המגיסטר המכובד" של לשכת "הידידים הפילאנתרופים" קרא ביוני אותה שנה להתרמה ציבורית בקרב החוגים הליברלים והחברים בסניפים של לשכת ה"גראן אויראן דה בלז'יק" (Grand Orient de Belgique "המזרח הגדול של בלגיה"), הארגון העיקרי של הבונים החופשיים בבלגיה, על מנת להקים אוניברסיטה חופשית שתיאבק ב"אי סובלנות ובדעות הקדומות" תוך הפצת הפילוסופיה של עידן האורות. רבים העירו לוורחאחן על האופי האוטופי כביכול של יוזמתו, כשלא היו בנמצא לא מורים, לא הבניין הזמין, ואף לא המימון הדרוש.

בסופו של דבר, מצא ראש העיר ניקולא-ז'אן רופ (Rouppe), בונה חופשי בעצמו, אכסניה למוסד החדש בארמון הישן של שארל-אלכסנדר של לורנה בככר במוזיאון. ורהאכן גייס לתוכניתו את בית הספר לרפואה ומצא מורים נוספים בסגל המוזיאון למדעים ולספרות. נמצאו מורים מתנדבים גם לסגל הפקולטה למשפטים שעמדה לקום, ביניהם אנרי דה ברוקר, גם הוא חבר בבונים החופשיים.

מיד אחר כך הסכימה העירייה לסבסד את הפרויקט, שנחנך ב-20 בנובמבר 1834. בנאומו החגיגי, הגדיר אוגוסט ברון את האידאולוגיה העשוייה להיות נר לרגלי האוניברסיטה:

אנחנו נשבעים להנחיל לתלמידינו, יהיה אובייקט לימודם אשר יהיה, את האהבה הממשית לבני האדם, שהם אחים, ללא הבדל מעמד דעה או לאום; אנחנו נשבעים ללמדם להקדיש את מחשבותיהם, עבודותיהם וכשרונותיהם לאושרם ולטובתם של בני המדינה ושל האנושות כולה

.

במאה ה-19[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארמון גראנוול בבריסל בשנת 1912 . בניין בסגנון רנסאנס שנבנה ב-1550, איכסן את האוניברסיטה בשנים 1928-1842

בשנה הראשונה לקיומה סגל המוסד כלל 38 מורים שלימדו 96 סטודנטים. שם האוניברסיטה היה "האוניברסיטה החופשית של בלגיה" והיא כללה 4 פקולטות:פילוסופיה וספרות, משפטים, מדעים ורפואה. החל משנת 1836 שינתה את שמנה ל"האוניברסיטה החופשית של בריסל" - בצרפתית -l'Université Libre de Bruxelles.

עד שנת 1847 התקיימה האוניברסיטה מהתרמות יזומות על ידי ה"גראן אוראין" ולשכות בונים חופשיים אחרות, ביניהן "הידידים הפילאנתרופים". פרט לקשיים כספיים, האוניברסיטה הצעיר התמודדה עם לחצים מצד הכנסייה ומצד השלטון. החוק לחינוך הגבוה סגרה את האוניברסיטה הממלכתית בלוון, מה שאיפשר לאוניברסיטה הקתולית ממכלן לעבור לאותה עיר באזור ברבנט ולהפוך לאוניברסיטה הקתולית של לוון (1968-1834). בנסיבות אלה נשארו רק שתי אוניברסיטאות ממלכתיות - בגנט ובלייז'. הן נאבקו באוניברסיטה החופשית על ה"מונופול" של המחשבה חופשית. הבישופים מצדם לא ראו בעין יפה אוניברסיטה אוטונומית, שחמקה לפיקוחם. מורת רוחם באה לידי ביוטי בעיתונות הקתולית. ורהאכן השיב לבקורות בנאום אקדמי מהדהד, בו הצהיר:

יצאנו לדרך באמצעות חופש החינוך ואנו מגשימים את החופש בחינוך

. האוניברסיטה התגברה עם הזמן על כל המחלוקות והפכה למוסד מוכר. עם העלייה במספר הסטודנטים היא הצורכה לעבור לבניין חדש, הארמון גראנוול (Palais Granvelle) ברחובות rue des Sols ו- rue de l'Impératrice.

בשנת 1861 שונתה חוקת האוניברסיטה והסעיף הראשון בה גרס כי " ב-1873 נפתחה הפקולטה למדעיים ישומיים - בית הספר הפוליטכני של האוניברסיטה. ב1880 האוניברסיטה החופשית של בריסל הייתה הראשונה בבלגיה שפתחה את שעריה בפני נשים - במסגרת המכון לרוקחות. למשהה לא היה בבלגיה שם איסור חוקי על כניסת נשים למוסדות אוניברסיטאיים, אבל לפי המסורת רק הגברים היו לומדים באוניברסיטאות והחינוך התיכון לא הכשיר את הבנות לליודמים גבוהים. ב-7 ביולי 1886 דליקה החריבה את האגף השמאלי של הבניין ב rue des Sols. נאכלו בלהבות אולם הרצאות, הספרייה וחלק מהאוספים המינרלוגיים. שיפוץ הבניין נמשך שש שנים.

החל משנת 1888 בסטודנטים חגגו את 20 בנובמבר - יום הקמת האוניברסיטה (שהיה גם מקודם יום פנוי) - תחת השם "והראגן הקדוש" St.Verhagen או St.V. החגיגיה כוללת עד ימינו מצעד מסיכות ברחבי העיר.

בשנת 1893 הכימאי ואיש העסקים ארנסט סולווה צייד את בית הספר לרפואה במכון חדש לפיזיולוגיה שהוקם בפארק לאופולד באטרבק (Etterbeek), (בימינו שוכן בו התיכון היוקרתי "אמיל ז'אקמן"). ראול וארקה תרם להקמת מכון לאנטומיה, אלפרד סולווה ואחרים תרמו לייסוד מכון להיגיינה ולבקטריולוגיה. יוזמות התעשיינים היו לעתים קשורות ישירות לביקושים שנוצרו בתחום התעשייה. כך בית הספר למסחר שהוקם מיוזמתו של ארנסט סולווה, וכך גם המכון לפיזיולוגיה שהיה, בין השאר עשוי לפתח מדדים לכושרם של הפועלים ולפריונם. ב1899 קם גם בית ספר למדעי המדינה והחברה.

הבניין בסולבוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1924-1930 נבנו הבניינים החדשים של האוניברסיטה בסולבוס, לפי תוכנית האדריכל אנדרה דימונן (André Dumont) הם נבנו מלבנים, בסגנון המזכיר את האדריכלות ההולנדית מן המאה ה-17. בימי הכיבוש הנאצי בשנת 1941 האוניברסיטה סגרה את שעריה כדי להתחמק משיתוף פעולה עם הכובשים.

הדו-לשוניות והפיצול[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנת 1935 שפת ההוראה בה הייתה צרפתית. החל משנת 1935 קורסים מסוימים נלמדו בצרפתית ובפלמית כאחד. אולם רק ב-1963 לכל הפקולטות היו קורסים בשתי השפות. זמן קצר אחרי מלחמת השפות באוניברסיטה הקתולית של לוון, באוקטובר 1969 האוניברסיטה של בריסל התפצלה לשתיים, לפי שפת ההוראה. בהתאם למסמך מ-28 במאי 1969 האוניברסיטה החופשית בצרפתית והאוניברסיטה החופשית בשפה הפלמית הפכו לישויות עצמאיות.

עם זאת הן שומרות על שיתוף פעולה בשם האידאולוגיה המקורית הליברלית והמתקדמת, המבוססת על עקרונות חופש המחשבה וההומניזם. שתי האוניברסיטאות חולקות מרכז מחשוב משותף. בימינו באוניברסיטה החופשית שפה הפלמית VUB לומדים כ-9,000 סטודנטים, בעוד באוניברסיטה החופשית בצרפתית ULB לומדים 18,000. למרות שבבלגיה דמי הלימודים הם נמוכים בהרבה לעומת רוב ארצות העולם, האוניברסיטאות החופשיות עשו מאמצים נוספים כדי לשמור על דמי לימודים מינימליים ולספק שרותי רווחה ומימון כדי שבני השכבות החברתיות העניות יוכלו להגיע לתואר אקדמי ללא אפליה.

פרשת דוולסהוברס[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם בהתחלה נבנתה האוניברסיטה על בסיס אנטיקליריקלי, אבל בכל זאת קתולי, או לפחות דאיסטי או פילוסופי ספיריטואליסטי, במהלך העשורים האחרונים של המאר ה-19 התפתחו בתוכה גם זרם אתאיסטי במפורש לצד מגמה מדעית פוזיטיביסטית אליבא דאוגוסט קונט שדגלה בקדימותם של הניסוי ושל השכל. התפתחויות אלו הביאו איתן גם מחלוקות חריפות. כך קרה בשנת 1890 כשעבודה לפילוסופיה של ז'ורז' דוולסבוברס (Dwelshauwers) עורה פולמוס גדול בגלל הדעות האתיאסטיות של מחברה לעומת מרבית המורים בפקולטה לפילסופיה ולספרות שהיו תמיד דאיסטים.

פרשת אליזה רקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלוקות בין השמרנים ובין הפרוגרסיבים, בין הליברלים ובין סוציאליסטים באו לידי ביטוי גם בפרשת רקלי. אליזה רקלי (Élisée Reclus) ,גאוגרף צרפתי ואנרכיסט הוזמן בשנת 1892 להרצות באוניברסיטה. ב-1893 בעקבות פיגוע אנרכיסטי מועצת המנהלים של האוניברסיטה התנגדה לבואו תוך אי התחשבות ברקטור אקטור דני, שהיה הסוציאליסט הראשון שנבחר בתפקיד. הוויכוחים הסוערים גרמו לפילוג בתוך האוניברסיטה ולהקמת "אוניברסיטה חדשה" (Université nouvelle) המכונה גם "בולגרית", שהתקיימה בנפרד בשנים 1914-1894 עד למלחמת העולם הראשונה.

ראשית המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1902 הוקם המכון לסוציולוגיה וכעבור שנה נוסד בית הספר למסחר על שם סולווה. אחרי הפסקת פעילות האוניברסיטה בימי מלחמת העולם הראשונה, שנת 1919 עדה להישג בינלאומי חשוב עם הענקת פרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה לז'ול בורדה, פרופסור של האוניברסיטה החופשית. באותה תקופה הריסת ה"פאלה גראנוול" בגלל עבודות הבנייה של הצומת צפון-דרום, אוניברסיטה עוברת למקום חדש על רמת סולבוס (Solbosch) קרוב לפרברי העיר. עבודות הבנייה התחילו ב-1921 והבניין החדש U נחנך בשנת 1924.הבניין A נבנה הודות בשנים 1928-1924 במימון אמריקני - של הקרן האמריקנית-בלגית לחינוך, יורשת של "ועדת הסיוע לבלגיה" בראשות הרברט הובר, שהתגייסה לעזור לשיקום החינוך הגבוה בבלגיה אחרי ההרס של המלחמה. קרן זאת מימנה יחד עם משפחת טורנה-סולווה גם את הקריה אז'ה (Heger) שנחנכה בשנת 1933. בשנת 1939 נוסף לנכסי האוניברסיטה המכון לאונקולוגיה על שם בורדה בשדרות וטרלו.

השפה ההולנדית ("פלמית") והקמת האוניברסיטה החופשית - Vrije Universiteit Brussel VUB[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1890 הונהגו באוניברסיטה גם קורסים בהולנדית בפקולטה למשפטים. משנת 1963 הולנדית הפכה לשפת הוראה בכל הפקולטות במקביל לצרפתית. באוקטובר 1969 האוניברסיטה החופשית התפצלה לשתי אוניברסיטאות - אחת פרונקופונית, תחת השם המקורי בצרפתית ULB Université libre de Bruxelles והאוניברסיטה החופשית בשפה ההולנדית VUB Vrije Universiteit Brussel. הפיצול אושר בחוק בשנת 1970.

ז'ול בורדה

תלמידים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגים בספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת הכדורגל של האוניברסיטה זכתה במדליית הארד באולימיפיאדת הקיץ בפריז בשנת 1900

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]