בריסל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בריסל
Bruxelles, Brussel
Belgium brussels iris.svg
סמל העיר
Flag Belgium brussels.svg
דגל העיר
TE-Collage Brussels.png
העיר העתיקה של בריסל, 2007
מדינה / טריטוריה Flag of Belgium (civil).svg בלגיה
מחוז בריסל
שטח 32.61 קמ"ר
גובה 13 מטרים
תאריך ייסוד 580
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ במטרופולין
 ‑ צפיפות

144,784‏  (נכון ל-2006)
1,350,000‏  (נכון ל-2007)
4,440 נפש לקמ"ר (נכון ל-2006)
קואורדינטות 50°50′48″N 4°21′9″E / 50.84667°N 4.35250°E / 50.84667; 4.35250קואורדינטות: 50°50′48″N 4°21′9″E / 50.84667°N 4.35250°E / 50.84667; 4.35250
אזור זמן UTC +1
http://www.brussels.irisnet.be
בית עיריית בריסל, עוטה צבעים חגיגיים בערב השנה החדשה
מיקום בריסל על מפת האיחוד האירופי

בריסלצרפתית Bruxelles, בהולנדית Brussel, בגרמנית Brüssel) היא עיר הבירה של בלגיה והעיר הגדולה ביותר במדינה זו.

העיר ממוקמת במרכז בלגיה, במחוז בריסל שהוא מובלעת במחוז פלנדריה, האזור דובר ההולנדית במדינה. באופן רשמי העיר עצמה היא דו-לשונית, אך בפועל רוב תושבי בריסל (כ-70%) הם דוברי צרפתית; כ-8% דוברי הולנדית כשפת אם והשאר דו-לשוניים.

בריסל היא בירתה של הקהילה הפלמית בבלגיה ושל מחוז פלנדריה. משום כך ממוקמים בה מוסדות השלטון הפלמי, הפרלמנט הפלמי והממשלה הפלמית. בנוסף, בריסל היא עיר הבירה של מחוז בריסל.

שלושה מחמשת המוסדות המרכזיים של האיחוד האירופי מושבם בבריסל: הנציבות האירופית, הפרלמנט האירופי והמועצה האירופית. בשל כך בריסל נחשבת לעתים כבירת האיחוד האירופי. בבריסל גם מושבם של ברית נאט"ו והאיחוד המערב-אירופי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור ההתיישבות בבריסל הוא מיקומה על נהר הסֵן (Senne). הקדוש גוגריוס החל לבנות קפלה בסביבות הנהר, בשנת 580 לערך.

הדוכס צ'ארלס העביר חפצי קודש לקפלה שהוקמה על אי בבריסל, ומנקודה זו התחלה העיר להתפתח. אוטו השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה נתן את דוכסות לוריין התחתית לצ'ארלס, בנו המוגלה של לואי הרביעי, מלך צרפת בשנת 977, כדי לבנות מבצר קבע. טירה קטנה וכפר אכן הוקמו על יד הנהר באזור ביצות (ומכאן גם מקור שמה של העיר במילה Broekzele שמשמעותה - הכפר מהביצה) בשנת 979 לערך, זוהי שנת הקמתה הרשמית של העיר. העיר הקטנה שהוקמה לצד הטירה הפכה לתחנת עצירה חשובה בדרך המסחר שבין ברוז' וקלן.

מחוז בריסל יוחס ללמברט הראשון מלוון בסביבות שנת 1000. בשנת 1047 בנו למברט השני הרחיב את העיר וייסד בה מוסדות.

בשל מיקומה על גדות הסן ועל דרך המסחר החשובה בין ברוז', קלן וגנט, בריסל גדלה במהרה. היא הפכה למרכז מסחרי שהתרחב במהירות לכיוון העיר העילית, שם סכנת ההצפות מהנהר פחתה. כשהעיר גדלה ואיכלסה כ-30,000 איש, הביצות יובשו על מנת לאפשר התרחבות נוספת. רוזני לוון הפכו להיות דוכסי בראבנט בערך ב-1183. במאה ה-11 נבנו חומותיה הראשונות של העיר.

לאחר בניית החומות הראשונות, בריסל המשיכה להתעצם. שורה שנייה של חומות קמה לקראת סוף המאה ה-14 (1356-1383), ושרידיה נראים בשטח עד היום, בעיקר בשל "הטבעת הקטנה" - סדרה של רחובות ראשיים שמקיפים את המרכז ההיסטורי של העיר.

במאה ה-15, כאשר מרגרט השלישית דוכסית פלנדיה התחתנה עם פיליפ השני, דוכס בורגונדיה, דוכס חדש בא לעולם מבית ולואה, אנטואן. עם קשרי נישואים עם בית הבסבורג התרחבו הקשרים בבריסל, והדוכסות שקמה באזור הלכה והתעצמה.

בראבנט איבדה מכוחה, אך בריסל הפכה לבירת ארצות השפלה המשגשגות, והתפתחה בעצמה.

רנסאנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרל החמישי, יורש ארצות השפלה מאז 1506, שלט באזור למרות שהיה בן 6, וזאת בעזרת דודתו מרגרטה לבית הבסבורג, ובגיל 16 הומלך למלך על ספרד, בבריסל.

לאחר מות סבו, מקסימליאן הראשון, ב-1519, קרל הפך לארכי-דוכס של האימפריה האוסטרית ו"קיסר רומא הקדוש" של האימפריה שהשמש אינה שוקעת בה לעולם. בארמון המרשים בקודנבורג (בבריסל עצמה) ב-1555 ויתר קרל על כס המלוכה. הארמון בקודנבורג הורחב רבות מאז היותו מקום מושבם של דוכסי בראבנט, אך הוא נהרס בשריפה ב-1731. כיום נותרו במקום שרידים ארכאולוגיים בלבד.

ב-1695 כוחות צרפתיים נשלחו על ידי לואי הארבעה עשר, מלך צרפת הפגיזו את בריסל בארטילריה. יחד עם השריפה שנבעה מן ההפצצה, זה היה האירוע ההרסני ביותר בכל ההיסטוריה של העיר. הכיכר הגדולה נהרסה, יחד עם 4,000 בניינים, שהיו כשליש מן העיר. הבנייה מחדש של העיר, שנמשכה שנים רבות מאוחר יותר, שינתה את פני העיר והשאירה שרידים רבים מאותה התקופה, אותם ניתן למצוא עד היום.

מהפכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1830 פרצה המהפכה הבלגית בבריסל, לאחר הופעת האופרה "לה מואט דה פורטיצ'י" (La Muette de Portici) מאת אובר, בתיאטרון "לה מונה" או "דה מונט" (La monnaie בצרפתית, De Munt בפלמית). ב-21 ביולי 1831, לאופולד הראשון, מלך הבלגים קיבל עליו את המלוכה, כאשר התחייב להריסת חומות העיר ובניית מבנים רבים. לאחר העצמאות העיר עברה שינויים רבים. נהר הסן הפך למפגע בריאותי חמור, והחל בשנה 1867 ועד 1871 הנהר כוסה לכל אורכו בתחומי העיר. צעד זה איפשר התחדשות עירונית ובינוי מבנים מודרניים ושדרות, המהווים יחדיו מאפיין חשוב של העיר בריסל התחתית כיום.

העידן המודרני[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר אירחה מספר תערוכות, ירידים וכנסים, כמו כנס סולביי החמישי לפיזיקה ולכימיה ב-1927 ושני ירידים עולמיים - ב-1935 וב-1958. החל מה-10 במאי 1940 הופצצה בריסל על ידי הלופטוואפה. למרות זאת, רוב הנזק שנגרם לעיר היה ב-1944-1945. קו רכבת ראשי הוקם בעיר ב-1952. העבודות על רכבת המטרו בעיר נסתיימו בשנת 1969, וקו המטרו הראשון נחנך 7 שנים מאוחר יותר. נכון ל-2014 מופעלים בעיר 4 קוי מטרו. ב-29 במאי 1985 התרחש בעיר אסון הייזל. ב-18 ביוני 1989 הפכה בריסל למחוז בבלגיה.

מרכז פוליטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בירת בלגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שרבים חושבים, בטעות, כי בירת בלגיה היא מחוז בריסל כולו, סעיף 194 לחוקה הבלגית קובע כי בירת בלגיה היא השטח המוניציפלי של העיר בריסל. השימוש בחוקה במונחים "ville de Bruxelles" או "stad Brussel" עושה את ההבחנה הדקה, ואכן מצביע על שטח מצומצם, ולא על המחוז כולו.

עם זאת, למרות שהעיר בריסל היא הבירה הרשמית, הכספים המועברים מהממשלה על מנת שהעיר תוכל לבצע את תפקידה כבירה, מתחלקים בין 19 ישויות מוניציפליות, וכמה מוסדות לאומיים ממוקמים ב-18 רשויות שונות (הרשות ה-19 היא בריסל עצמה). לכן, למרות שרק העיר בריסל מוכרת כעיר הבירה, המחוז כולו מתפקד כבירה בפועל.

העיר בריסל[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר בריסל היא אחת הרשויות המקומיות של מחוז הבירה בריסל, וכן הגדולה שבהן. כמו כן, זוהי הרשות שמתפקדת באופן רשמי כבירת המדינה. בדומה להבדלים בין הסיטי של לונדון ללונדון עצמה, כך שונה בריסל מן העיר בריסל. גידולה של העיר בריסל נפסק בשלב מאוחר מאוד. כתוצאה מכך, בנוסף למרכז העתיק של בריסל, העיירות הארן, לייקן ונדר על נהר הימביק, כמו גם שדרות לואיז ויער קאמבר נכללים בתוך השטח העירוני של בריסל.

פלנדריה והקהילה הצרפתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחוז בריסל הוא אחד משלושת המחוזות המרכיבים את הפדרציה של בלגיה, ביחד עם ולוניה ופלנדריה. מבחינה גאוגרפיה ולשונית, זוהי מובלעת דו-לשונית במחוז הפלמי החד-לשוני. המחוזות הם מרכיב אחד של המוסדות הבלגיים המורכבים. הקהילות הן המרכיב האחר - על תושבי בריסל להזדהות עם אחת מהקהילות - זו הצרפתית או האחרת דוברת הפלמית, על מנת לקבל יחס מתאים בענייני חינוך ותרבות.

מרכז בינלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז מלחמת העולם השנייה בריסל הפכה למרכז מנהלי של הרבה ארגונים בינלאומיים. ראויים לציון הם האיחוד האירופי ונאט"ו, המחזיקים את המוסדות הראשיים שלהם בבריסל, ביחד עם עוד 1000 ארגונים בינלאומיים שונים. בריסל נמצאת במקום השלישי בעולם מבחינת מספר הכנסים אותם היא מארחת, והופכת לאחד ממרכזי הכינוסים הגדולים בעולם. הימצאות האיחוד האירופי וגופים בינלאומיים בעיר גרמו לכך שיהיו בעיר יותר עיתונאים ושגרירים מאשר בוושינגטון הבירה. גם בתי ספר בינלאומיים רבים הוקמו על מנת לשרת את צרכיהם של תושבי החוץ.

בריסל והאיחוד האירופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריסל נחשבת כבירה בפועל של האיחוד האירופי, בשל המוסדות האירופיים הרבים שנמצאים בה, אף על פי שהאיחוד האירופי מעולם לא הכריז עליה כעל עיר בירה רשמית. העיר היא מקום מושבן הרשמי של הנציבות האירופית ומועצת האיחוד האירופי, הממוקמות אחת מול השנייה. בנוסף לכך, שלושה רבעים מעבודת הפרלמנט האירופי נעשית בעיר, למרות שמושב הפרלמנט הרשמי נמצא בשטרסבורג.

בריסל החלה לארח מוסדות בשנת 1957, עם הרשויות המוציאות לפועל של הקהילה הכלכלית האירופית וסוכנות האטום האירופית, שהוחזקו בבריסל בשיתוף עם לוקסמבורג, אך אט-אט נדדו לבריסל וביססו שם את פעילותן. בשנת 1965 בריסל זכתה בזכות לארח את הנציבות והמועצה ברובן, כאשר מקצת הפעילות מתבססת בלוקסמבורג. בשנים הבאות גם הפרלמנט ביסס את פעילותו בעיר, למרות האמנות שהכריזו על מיקומו בשטרסבורג. בתחילת שנות ה-2000 גם המועצה האירופית התמקמה סופית בעיר.

כיום, נוכחות האיחוד האירופי בעיר גדלה, ותופסת שטח של 865,000 מטר רבוע (כשטחו של ארמון ורסאי), ב"רובע האירופי" במזרח העיר. ריכוז וצפיפות המוסדות גרמו לדאגה שנוכחות הארגונים יגרמו ל"אפקט גטו" בחלק זה של העיר. למרות זאת, נוכחות המוסדות תרמה רבות לחשיבותה של בריסל כמרכז בינלאומי וכלב פעילות האיחוד האירופי.

אתרי תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל המנקן פיס (הילד המשתין), אחד מסמלי העיר

בריסל היא אחת הערים המתוירות ביותר באירופה. העיר מתגאה באתרי תיירות רבים, ביניהם:

  • הקתדרלה של מיכאל הקדוש (הידועה בשמה הישן, הקתדרלה של מיכאל הקדוש וגודולה הקדושה, או Saint Michel et Gudule), בניין גותי מהמאה ה-13, המפורסם בשל חלונות הזכוכית הצבעוניים שבו.
  • הארמון המלוכתי הבלגי, הארמון הרשמי של בית המלוכה הבלגי במרכז עיר הבירה בריסל. אולם ארמון זה אינו משמש כמשכן המגורים של המלך והמלכה, שכן בית המלוכה מתגורר בארמון המלכותי שבלאקן, פרבר הנמצא מספר ק"מ צפונית לבריסל.
  • האטומיום, נבנה עבור התערוכה העולמית אקספו 58 שנערכה בבריסל בשנת 1958. המבנה מורכב מתשעה כדורים המקושרים באמצעות צינורות, שכל אחד מהם נועד לסמל מחוז אחד בבלגיה (כיום 10, בעקבות חלוקתה של ברבאנט ובנוסף מחוז בריסל הנפרד). מן הכדור העליון ניתן להשקיף על בריסל. כמו כן מתחת למבנה ישנה אטרקציה תיירותית נוספת: פארק מיני אירופה.
  • הכיכר הגדולה (Grande Place בצרפתית, Grote Markt בהולנדית), נחשבת בעיני רבים לאחת הכיכרות היפות באירופה. היא מוקפת בניינים עתיקים ומפוארים, ביניהם בית העירייה, אשר צריחו הגבוה, אותו ניתן לראות כמעט מכל מקום בעיר, הפך לאחד מסמליה. מדי שנתיים, בחודש אוגוסט, מכוסה הכיכר כרי פרחים צבעוניים בדוגמאות מורכבות.
  • אדריכלות האר-נובו (Art Nouveau, "אמנות חדשה"). בריסל היא אחד המרכזים הראשיים של הסגנון, אשר שם דגש על פאר מצועצע ומוגזם לעתים, ועל עיצובים חדשניים ונועזים, המושפעים מצורות אורגניות, בעיקר עלים ופרחים. בית סטוקלט הוא דוגמה מובהקת לסגנון אדריכלי זה.
  • ה"מנקן פיס" (Manneken Pis, "הילד המשתין") - פסל בדמותו של ילד קטן המטיל את מימיו הממוקם באחת מסמטאות הכיכר הגדולה. הפסל עומד במקום מאמצע המאה השבע עשרה, אך הסיפור מאחוריו אינו ידוע. לפי אחת התאוריות הוא עומד בפינה שבה נהגו אנשים להטיל את מימיהם, ולפי גרסה אחרת הוא פרודיה על איכות המים בעיר. האגדה הנפוצה על כך שהילד מטיל את מימיו כדי לכבות שריפה בעיר כנראה אינה מבוססת. למרות היותו של האתר נסתר למדיי הוא מנקז אליו תשומת לב תיירותית רבה. עיריית בריסל דואגת "לעדכן" את האתר, ובתאריכים מסוימים מולבש הפסל בתלבושות שונות.
  • עמוד הקונגרס - אנדרטה הממוקמת בכיכר הקונגרס שבעיר ומנציחה את הקמת בלגיה. בראש האנדרטה ניצב פסלו של המלך לאופולד הראשון ובתחתיתה ניצבים ארבעה פסלים המסמלים ארבעה סוגים שונים של חירויות. כמו כן לרגלי האנדרטה ניצב אתר זיכרון לזכר חמישה חיילים אלמונים שנפלו במלחמת העולם הראשונה
  • סאבלון (Sablon), ה"שיינקין" של בריסל. אזור של מסעדות, בתי קפה אופנתיים ובוטיקי אופנה יוקרתיים. מרכז אליו את תושבי בריסל הרוצים לראות ולהיראות, כמו גם תיירים רבים הבאים להתבשם באווירה האופנתית של המקום. לעתים בימי ראשון מתקיים במקום יריד עתיקות המוקם על ידי תושבים בלגים מבריסל או מחוצה לה המוכרים דברי עתיקות כגון כלי חרסינה, כלי כסף, רהיטים, בובות, ספרים, תצלומים, ציורים וכדומה.
  • פלאס פלז'י (Place Flagey), כיכר מרכזית הממוקמת ברובע איקסל (Ixelle). הכיכר סמוכה לאגם המוקף מדשאות בהם רובצים בימים שטופי שמש צעירים, משפחות וזוגות אוהבים. הכיכר עמוסה בבארים מקומיים ובתי קפה כמו ה-Café Belga אותו פוקדים כל יום ובייחוד בסופי שבוע מאות צעירים ברובם סטודנטים. כמו כן, בסמוך לאגם ממוקם באר אירי המשקיף לביתן הטוגנים המפורסם בעל התור הארוך והאיטי שאת ריחות ה-Frite שלו לא ניתן לפספס בכל רחבי הכיכר.
  • מיני אירופה, פארק מיניאטורות הממוקם לרגלי האטומיום, בו מוצגים דגמים של עשרות מבנים ברחבי אירופה. הפארק ידוע בזכות האיכות הגבוהה של דגמיו, שעלותם מגיעה אף למאות אלפי אירו. הפארק, שנפתח לקהל הרחב בשנת 1989, מושך אליו כ-300,000 מבקרים מדי שנה.
  • קומיקס. בריסל נחשבת לבירת הקומיקס של אירופה, וקירות רבים מספור בעיר מקושטים בציורי קומיקס ענקיים. כמו כן קיים בעיר מוזיאון קומיקס.
  • אתרים חשובים נוספים בעיר כוללים את פארק סינקטנייר ובו מספר מוזיאונים ושער ניצחון מרהיב, בזיליקת הלב הקדוש, בניין הבורסה של בריסל, היכל הצדק והבניינים המשמשים את האיחוד האירופאי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגל האיחוד האירופי
בירות מדינות האיחוד האירופי

אוסטריה: וינהאיטליה: רומאאירלנד: דבליןאסטוניה: טאליןבולגריה: סופיהבלגיה: בריסלגרמניה: ברליןדנמרק: קופנהגןהולנד: אמסטרדםהונגריה: בודפשטהממלכה המאוחדת: לונדוןיוון: אתונהלוקסמבורג: לוקסמבורגלטביה: ריגהליטא: וילנהמלטה: ולטהסלובניה: ליובליאנהסלובקיה: ברטיסלאבהספרד: מדרידפולין: ורשהפורטוגל: ליסבוןפינלנד: הלסינקיצ'כיה: פראגצרפת: פריזקפריסין: ניקוסיהרומניה: בוקרשטשבדיה: סטוקהולם