האשם סאפי א-דין
.jpg) | |||
| סאפי א-דין ב-2016 | |||
| לידה |
1964 (בן 60 בערך) דיר קאנון א-נהר, לבנון | ||
|---|---|---|---|
| מדינה |
 לבנון | ||
| עיסוק | פוליטיקאי | ||
| מפלגה |
 חזבאללה | ||
| דת | אסלאם שיעי | ||
| |||
סעיד האשם סאפי א-דין (בערבית: هاشم صفي الدين; נולד ב-1964) הוא איש דת שיעי לבנוני, בכיר בארגון חזבאללה ובן דודו מצד אמו של מזכ"ל חזבאללה, חסן נסראללה.[1] הוא משמש כראש המועצה המבצעת של חזבאללה ובאופן כללי נחשב ל"מספר 2" בארגון ולמי שיוריש אותו. התהיות הללו לגביי הירושה, עלו עקב ספקולציות על מצבו הבריאותי של נסראללה בשנים האחרונות.[2]
הוא נכלל במסגרת תוכנית "טרוריסטים גלובליים מוכרזים באופן מיוחד" (SDGT) של מחלקת המדינה של ארצות הברית.[3][4]
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
סאפי א-דין נולד בשנת 1964 בדיר קאנון א-נהר בדרום לבנון, למשפחה שיעית מכובדת.[5] הוא בן דוד של חסן נסראללה מצד אמו, ואחיו עבדאללה סאפי א-דין הוא נציג חזבאללה באיראן.[5] הוא למד לימודי תאולוגיה בנג'ף שבעיראק ובקום שבאיראן, ביחד עם בן-דודו נסראללה,[6] עד שנקרא בחזרה ללבנון על ידי נסראללה בשנת 1994.[3]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1995 קודם לחבר במועצה המייעצת (מאג'ליס-א-שורא), המועצה העליונה בחזבאללה.[3] כמו כן מונה לראשות אל מאג'ליס-א-ג'יהאדי.[3] המועצה המבצעת, בראשה הוא עומד, מפקחת על הפעילות הפוליטית, החברתית והחינוכית של חזבאללה.[4][7]
סאפי א-דין הוא בין שלושת המנהיגים העיקריים של חזבאללה, והשניים האחרים הם חסן נסראללה ונעים קאסם.[8] הוא נחשב כשני רק לנסראללה.[6]
בשנת 2006 קודם על ידי איראן כיורשו וכממשיך דרכו של נסראללה לתפקיד מזכ"ל חזבאללה.[3][9]
סאפי א-דין הוא אחד מששת אנשי הדת החברים במועצת א-שורא של חזבאללה.[10] הוא גם ראש המועצה המבצעת של הארגון (המכונה גם שורא תנפיזיה),[11] אליה נבחר באספה הכללית ביולי 2001.[12][13] בנוסף, הוא נמנה עם תשעה מחברי המועצה המייעצת המחליטה (שורא אל-קראר), שהיא הגוף העליון בארגון.[14]
באוקטובר 2008 נבחר סאפי א-דין לרשת את נסראללה כמזכ"ל חזבאללה באספה הכללית.[15][16] מהלך מינויו כיורש ראוי לנסראללה נתמך בידי האיראנים.[14] בשנת 2009 שוב נבחר סאפי א-דין למועצת השורא.[17] הוא התמנה למפקד הצבאי של חזבאללה באזור דרום לבנון בנובמבר 2010.[18][19]
בשנת 2018 הוא צוין כטרוריסט על ידי מחלקת המדינה של ארצות הברית.[5]
בשנת 2020 בנו של האשם, ריזא התחתן עם בתו של קאסם סולימאני זיינאב סולימאני.[20]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Lebanon: Hezbollah's Rising Star". Stratfor. 17 בנובמבר 2009. נבדק ב-15 במרץ 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ שחר ברדיצ'בסקי, היום שאחרי נסראללה: הכירו את "היורש" של מנהיג חיזבאללה, באתר מעריב אונליין, 7 בינואר 2023.
- ^ 1 2 3 4 5 Daoud, David A. (4 ביוני 2017). "State Department Blacklists Hashem Saffiedine". Foundation for Defense of Democracies. אורכב מ-המקור ב-6 ביוני 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "State Department Terrorist Designations of Hashem Safieddine and Muhammad al-Isawi". United States Department of State. 19 במאי 2017. אורכב מ-המקור ב-6 ביוני 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 "Senior Hezbollah figure Hashem Safi al-Din publicly stated Hezbollah participates in the campaign in south Syria". Intelligence and Terrorism Information Center. 29 ביולי 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Sayyed Nasrallah re-elected for another term". The Weekly Middle East Reporter. 5 בדצמבר 2009. נבדק ב-24 במרץ 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Davison, John (21 במאי 2017). Potter, Mark (ed.). "Hezbollah calls U.S. administration 'mentally impeded' during Trump Saudi visit".
Sayyed Hashem Safieddine, president of the Iran-backed Shi'ite group's executive council, said Washington would not be able to do any real harm to Hezbollah.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "IRGC-Hezbollah Captagon Ring Compromised by War Over Profits". Middle East Transparent. 27 באפריל 2012. אורכב מ-המקור ב-21 בספטמבר 2013. נבדק ב-22 במרץ 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Bar, Shmuel (29 באוקטובר 2006). "Lebanese Hizballah – Political, Ideological and Organizational Highlights" (PDF). National Defense University. אורכב מ-המקור (PDF) ב-6 ביוני 2017.
According to reports from Iran, the Iranians have already appointed Hashem Safi-a-din, the head of the Executive Council and Nassrallah's cousin as his successor.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Barry Rubin (2010). Guide to Islamist Movements. M.E. Sharpe. p. 329. ISBN 978-0-7656-1747-7. נבדק ב-7 בפברואר 2013.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Dominique Avon; Anaïs-Trissa Khatchadourian; Jane Marie Todd (10 בספטמבר 2012). Hezbollah: A History of the "Party of God". Harvard University Press. p. 215. ISBN 978-0-674-06752-3. נבדק ב-14 באפריל 2013.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Ahmad Nizar Hamzeh (2004). In The Path of Hizbullah. Syracuse University Press. p. 45. ISBN 978-0-8156-3053-1. נבדק ב-7 בפברואר 2013.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "Hezbollah (part I)" (PDF). Intelligence and Terrorism Information Center. ביולי 2003. נבדק ב-7 בפברואר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Bar, Shmuel (29 באוקטובר 2006). "Lebanese Hizballah – Political, Ideological and Organizational Highlights" (PDF). Center for Complex Operations. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2013-09-21. נבדק ב-7 בפברואר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Cohen, Dudi (13 באוקטובר 2008). "Nasrallah replacement chosen". Ynetnews. נבדק ב-7 בפברואר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Kuwaiti daily reports extension of Nasrallah mandate". Now Lebanon. 1 בנובמבר 2008. נבדק ב-15 במרץ 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Shapira, Shimon (17 בדצמבר 2009). "Has Hizbullah Changed?" (PDF). Intelligence and Terrorism Information Center. נבדק ב-7 בפברואר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Sadiki, Larbi (21 ביוני 2011). "Hezbollah and the Arab revolution". Al Jazeera. נבדק ב-7 בפברואר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Timmerman, Ken (1 בדצמבר 2010). "UN: Iran Ordered Rafik Hariri Execution". Newsmax. נבדק ב-7 בפברואר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ אהוד יערי, גאנם איברהים, בתו של קאסם סולימאני התחתנה עם בנו של בכיר בחיזבאללה, באתר מאקו, 28 ביוני 2020.