אליזבט שורט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הדליה השחורה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אליזבט שורט, 23 בספטמבר 1943, כאשר נעצרה על שתיית אלכוהול מתחת לגיל החוקי

אליזבט שורט (29 ביולי 1924 – בערך 15 בינואר 1947), שנודעה לאחר מותה בכינוי הדליה השחורה, הייתה אישה אמריקאית שבגיל 22 הייתה קורבן לאחד ממקרי הרצח הידועים לשמצה והמפורסמים ביותר בארצות הברית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שורט נולדה בבוסטון והייתה אמצעית בין חמש אחיות. היא גדלה בפרברי מדפורד במסצ'וסטס וסבלה מאסתמה וברונכיטיס. אביה היה איש עסקים אמיד שבנה מגרשי מיני גולף, ירד מנכסיו בהתרסקות שוק המניות ב-1929 ונעלם למספר שנים מסיבה אישית או לא ידועה. בגיל 19 נסעה שורא לגור עם אביה בוולאחו, צפונית לסן פרנסיסקו. לאחר מכן עברה לסנטה ברברה ועבדה בבסיס צבאי בלומפוק. באותה תקופה נעצרה שורט בעוון שתייה לשוכרה מתחת לגיל החוקי, ונשלחה על ידי הרשויות למדפורד. לאחר מכן התגוררה לסירוגין במסצ'וסטס ובפלורידה ועבדה כמלצרית. במיאמי, פגשה שורט את מתיו גורדון ג'וניור, בתפקידו רב סרן בחיל האוויר האמריקאי, ובין השניים התפתח סיפור אהבה שהסתיים באופן טרגדי. גורדון ושורט היו אמורים להינשא, אך החתונה לא יצאה לפועל בשל מותו של גורדון בהתרסקות מטוסו באוגוסט 1945. ביולי 1946, שבורה מהידיעה על מות אהובה, עברה שורט ללוס אנג'לס כדי להתאחד עם בן זוגה לשעבר, סגן גורדון פיקלינג, שגם אותו הכירה במיאמי. בחודשיים האחרונים לחייה שהתה שורט בדרום קליפורניה, והתגוררה בעיקר באזור לוס אנג'לס.

הרצח והחקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברה של אליזבט שורט

גופתה העירומה של שורט נמצאה ב-15 בינואר 1947 במגרש נטוש בדרום לוס אנג'לס, ותאריך זה נקבע באופן רשמי כיום מותה. הגופה, שצולמה ופורסמה ללא צנזורה (אף על פי שהייתה קשה מאוד לצפייה), הייתה חצויה לשניים באזור מותניה והושחתה בין היתר בפיה שקצותיו הוארכו לכל צד עד אוזניה ויצרו חיוך גלאזגו, באיבר מינה ובשדיה. פרט מחריד נוסף במחזה המזעזע היה שדמה של הגופה נוקז והיא נשטפה במקצועיות לפני שהועברה למקום בו נמצאה. הרצח הבלתי מפוענח של שורט הוביל לסנסציה תקשורתית והיה לאחת החקירות הגדולות בתולדות משטרת לוס אנג'לס. העיתונות דווקא הגיבה לפרשה בזלזול והציגה את שורט באופן משפיל, לועג ועולב. הם הציגו את שורט כבחורה מופקרת ופתיינית שחרצה את גורלה, למרות שדמותה האמיתית הייתה רחוקה מכך ולמרות שהיא לא הייתה אשמה בכך שנרצחה. בשל כך יש המאשימים את התקשורת, שבימים הראשונים לפרשה פרסמה כל פרטי מידע שהגיעו אליה, אפילו אם היו מיותרים, בכך שהמשטרה לא הצליחה לפענח את הפרשה, ולמעשה השתעשעה על חשבון הנושאים הרגישים - שורט כקורבן תמים וחומרת המעשה. לאחר שגופתה זוהתה, התקשרו כתבים מה"לוס אנג'לס אקסמינר" לאמה של שורט וסיפרו לה שבתה אליזבט זכתה בתחרות יופי, במטרה לדלות ממנה פרטים.

העדות שלפיה שורט נראתה בפעם האחרונה בחיים בזמן ותאריך מסוימים, הייתה של שוער בית מלון שראה אותה עוזבת את המלון ב-9 בינואר 1947, 6 ימים לפני התאריך שבו כנראה נרצחה. במהלך שהותה במלון היא בילתה עם גבר נשוי בשם רוברט מאנלי, שהפך לאחד החשודים הראשונים ברציחתה. מאנלי נבדק בפוליגרף ויצא דובר אמת, ובנוסף סיפק אליבי. מאוחר יותר עבר התמוטטות עצבים ואושפז בבית חולים פסיכיאטרי בשנת 1954.

ב-23 בינואר 1947, התקשר לעיתון "לוס אנג'לס אקסמינר" אדם שטען לכאורה שהוא זה שרצח את שורט, והציע לשלוח להם בדואר פריטים של הקורבן. יום למחרת הגיעה לעיתון חבילה שכללה את תעודת הלידה של שורט, תצלומים שלה, נייר עם שמות ופנקס כתובות בו הודגש השם מארק הנסן, שהיה בעל מועדון הלילה ההוליוודי "פלורנטין גרדנס". שורט התגוררה בביתו של הנסן כמה שבועות בסוף שנת 1946, והוא היה כנראה אחד האנשים האחרונים ששוחחו עמה לפני מותה. בחקירתו סיפק החשוד גרסאות סותרות, אולם אשמתו לא הוכחה.

בשל אופיו הברוטאלי של הרצח והטיפול בגופה החצויה, חשדה המשטרה ברופאים. בין הרופאים שנחשדו היו ד"ר וולטר ביילי, מנתח שהתגורר בקרבת המקום בו נמצאה הגופה ושבתו הייתה חברה של אחת מאחיותיה של שורט, וד"ר פטריק או'ריילי, באופיו סאדיסט בעל עבר עשיר של אלימות שהורשע בתקיפה קשה של מזכירתו וככל הנראה הכיר את הנסן. רופא אחר שנחשד היה ד"ר ג'ורג' הודל, שבתו תמר התלוננה שהתעלל בה מינית כשהייתה בת 14 ואילץ אותה לשמש מודל ערום לציירים שונים ובינהם האמן הנערץ על אביה , מאן ריי. אחיה, סטיב הודל, שוטר במשטרת לוס אנג'לס. חשף שחיתויות חמורות בחקירת הרצח של הדליה השחורה (דבר שנרמז כבר ב-49' בדו"ח בית המשפט) וב-2003 פירסם ספר בשם "Black Dahlia Avenger", שבו האשים את אביו ברצח הדליה השחורה . לטענתו אביו הפעיל את קשריו על מנת להתחמק מהרשעה. כן טען כי ההשחתה שבוצעה בשורט נעשתה מתוך נסיון להפוך אותה לדומה לאחת התמונות של מאן ריי. מאות אנשים נחשבו לחשודים ואלפים נחקרו, אך הפרשה עד היום נשארה בלתי מפוענחת. כ-60 איש הודו ברצח רק על מנת לזכות במעין 15 דקות של תהילה ולהשתעשע על חשבון חומרת המעשה, בעוד ש-25 חשודים אחרים נחשבו על ידי המשטרה כאלה שקיים סיכוי רב שאחד מהם רצח את שורט.

לא ידוע מי העניק לקורבן את הכינוי "הדליה השחורה". המקור לכינוי הוא ככל הנראה בסרט פילם נואר מ-1946 בשם "הדליה הכחולה" (אנ') שאותו כנראה קיבלה מהתקשורת לאחר מותה ולא ממכריה בזמן שהייתה בחיים. ככל הנראה, שיערה השחור של שורט הוא זה שהעניק לה לאחר מותה את הכינוי.