בוסטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בוסטון
Boston
סמל בוסטון
דגל בוסטון
TE-Collage Boston.png
מדינה / טריטוריה Flag of the United States.svg  ארצות הברית
מדינה Flag of Massachusetts.svg  מסצ'וסטס
ראש העיר תומאס מנינו
שטח 232.1 קמ"ר
גובה 43 מטרים
תאריך ייסוד 17 בספטמבר 1630
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ במטרופולין
 ‑ צפיפות

645,966‏  (נכון ל-2013)
4,590,858‏  (נכון ל-2008)
4,947 נפש לקמ"ר (נכון ל-2013)
קואורדינטות 42°21′N 71°5′W / 42.350°N 71.083°W / 42.350; -71.083קואורדינטות: 42°21′N 71°5′W / 42.350°N 71.083°W / 42.350; -71.083
אזור זמן UTC -5
http://www.cityofboston.gov
מפת בוסטון בשנת 1772.
מבט מנהר הצ'ארלס על שכונת בק ביי.
קו הרקיע של בוסטון בסתיו.

בוסטוןאנגלית: Boston, ) היא בירתה של מדינת מסצ'וסטס שבארצות הברית והעיר הגדולה ביותר בה. העיר, ששוכנת לחופה המזרחי של ארצות הברית, היא הגדולה שבערי ניו אינגלנד ומהווה את המרכז הכלכלי והתרבותי של האזור כולו. בשנת 2013 התגוררו בעיר כ-645,966 תושבים, ובמטרופולין בוסטון-קמבריד'ג-קווינסי הסובב את העיר (המטרופולין ה-11 ברשימת המטרופולינים הגדולים בארצות הברית) מתגוררים כ-4.5 מיליון תושבים. תושבי בוסטון מכונים "בוסטוניאנים" (Bostonians).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז העיר בוסטון הוא חצי אי המוקף על ידי מפרץ מסצ'וסטס ומפרץ בק (מוצא נהר צ'ארלס אל הים), אזור זה היה מיושב על ידי שבטים אינדיאנים כבר בתקופות פרה היסטוריות. במקום התגלו ממצאים מהאלף החמישי לפנה"ס המעידים על התיישבות במקום‏[1]. העיר בוסטון נוסדה ב-17 בספטמבר 1630 על ידי מתיישבים פוריטנים שהגיעו מאנגליה. התיישבות זו אוחדה עם מושבת פלימות' (אשר נוסדה על ידי קבוצה נוספות של מהגרים מאנגליה, שנקראו אף הם "פוריטנים", אך שהיו הבדלים בין הקבוצות מבחינת מנהגי הדת) למושבה אחת בשם פרובינציית מפרץ מסצו'סטס בשנת 1691. המתיישבים הראשונים מאירופה קראו לאזור "טרימאונטיין" (Trimountaine), אולם זמן קצר לאחר מכן נקרא היישוב על שם היישוב בוסטון שבלינקולנשייר באנגליה, משם הגיעו מרבית המתיישבים הראשונים. המושל הראשון של המושבה, ג'ון ווינתרופ שאף להקים במקום "עיר על הגבעה" - מודל של עיר נוצרית אדוקה. על מנת להגשים רעיון זה חתמו המתיישבים על הסכם קיימברידג' שנחשב למסמך המייסד של העיר.

לבוסטון היה תפקיד מרכזי במלחמת העצמאות האמריקנית. בעיר נערכה מסיבת התה של בוסטון כמו גם טבח בוסטון, פול רוויר עשה את מסעו על מנת להזהיר את תושבי הסביבה מפני הבריטים, והקרבות הראשונים במהפכה האמריקאית נערכו בפרוורי העיר:

כוחות הצבא הקונטיננטלי בראשות ג'ורג' וושינגטון צרו על העיר זמן ממושך - מצור שנודע כמצור על בוסטון. ופול רוויר רכב על סוסו על מנת להזהיר את תושבי בוסטון מפני הבריטים.

לאחר המהפכה הפכה בוסטון לאחת מערי המסחר החשובות בעולם - וייצאה מארצות הברית רום, דגים, מלח וטבק.

חוק האמברגו של 1807 שנחקק במהלך מלחמות נפוליאון וכן מלחמת 1812 הפחיתו משמעותית את פעילות הנמל, אולם לאחר סיום המלחמות שב הנמל לפעילותו.

בראשית המאה ה-19 הפכה התעשייה למרכיב מרכזי בכלכלת העיר, העולה בחשיבותו על הסחר הבינלאומי. במהלך המאה ה-19 ועד ראשית המאה ה-20 הייתה בוסטון אחד ממרכזי התעשייה העיקריים של ארצות הברית - בייחוד בתחום הטקסטיל והביגוד. הנהרות הרבים שסביב העיר הקלו על המסחר הפנים מדינתי ובמקביל איפשרו שימוש בתחנות מים על מנת להפעיל את המפעלים הרבים שהוקמו על גדות הנהרות.

במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 הפכה בוסטון למרכז תרבותי, וסופרים רבים התגוררו בעיר ויצרו בה. בוסטון הפכה למרכז של הגות מדינית ושל תנועת ההתנגדות לעבדות. ב-1831 ייסד ויליאם לויד גאריסון את הליבריטור ואת האבולישיוניסט - שני כתבי עד המתנגדים לעבדות ודורשים שחרור כל העבדים.

גלי ההגירה של ראשית המאה ה-19, ובייחוד גלי ההגירה של שנות ה-20 של המאה ה-19 הביאו לגידול משמעותי באוכלוסיית העיר ולשינוי הרכבה האתני. בין השנים 1820 ו-1850 הגיעו לעיר 35,000 מהגרים מאירלנד[2]. במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 הגיעו לעיר מהגרים רבים מקנדה, וכן מהגרים יהודים מרוסיה ופולין. עד סוף המאה ה-19 הפכו הרבעים הוותיקים של בוסטון לאזורי מהגרים. איטלקים התגוררו בעיקר באזור הנורת' אנד, אירים באזור דרום בוסטון, ויהודים מרוסיה ופולין במערב בוסטון. גלי הגירה אלה שינו את ההרכב הדתי של העיר - עד הגעתם של האירים והאיטלקים לא היו כמעט קתולים בעיר. גלי ההגירה הפכו את הדת הקתולית לדת הנפוצה ביותר בעיר‏[3].

בשנת 1872 נשרפה בוסטון ב"שריפה הגדולה השנייה". השריפה החלה ברחוב לינקולן ב-9 בנובמבר, ושרפה 260,000 מ"ר של העיר - מעל 776 בניינים ורובו של הרובע הכלכלי נהרסו, ונגרם נזק בשווי של מעל 60 מיליון דולר.

בין השנים 1630 - 1890 שילשה העיר את שטחה - בעיקר באמצעות ייבוש ביצות ואזורי ים רדודים שהיו סביב העיר‏[4]. ייבוש זה התבצע על ידי שיטוח גבעות העיר ושימוש באדמה לצורך מילוי המפרצים. מפעל היבוש הגדול ביותר החל בשנת 1807 במסגרתו נעשה שימוש בחלק העליון של גיבעת ביקון למלאות את אגם מיל. כיום אזור זה משמש את כיכר היימארקט שבעיר. על ראש מה שנותר מגבעת ביקון ממוקם כיום בניין מדינת מסצ'וסטס. על אזורים שיובשו ממוקמים מרבית אזורי סאות' אנד, הווסט אנד, הרובע הפיננסי של בוסטון, ואזור צ'ינטאון של בוסטון. במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 יובשו כ-2.4 קמ"ר משטחי הנהר צ'ארלס (בין היתר, תוך שימוש בהריסות הבתים מהשריפה הגדולה).

במחצית השנייה של המאה ה-19 סיפחה העיר לשטחה את הערים הסמוכות - בשנת 1868 סופחה רוסבורי, ב-1870 דורצ'סטר, וב-1874 הערים: ברייטון, מערב רוקסבורי, ג'מייקה פליין, רוזינדייל וצ'ארלסטאון.

ב-1 בספטמבר 1897 נפתחה בבוסטון הרכבת התחתית הראשונה בצפון אמריקה.

בראשית המאה ה-20 החלה מעמדה של בוסטון כמרכז תעשייתי להיחלש - ומפעלים רבים עברו לאזורים בהם עלויות כח העבודה היו נמוכות יותר.

ב-15 בינואר 1919 אירע אסון הדבשה של בוסטון.

בשנות ה-70 של המאה ה-20 לאחר כ-30 שנים של מיתון כלכלי, החלה כלכלת העיר להתאושש. בעיר נבנו בתי החולים מסצ'וסטס ג'נרל הוספיטל, והמרכז הרפואי בית ישראל דיקונס, שנמנים בין בתי החולים המובילים בארצות הברית. בתי הספר של אוניברסיטת הרוורד, אוניברסיטת בוסטון, מכללת בוסטון ושל המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס הביאו סטודנטים רבים להתגורר בעיר.

ב-15 באפריל 2013, אירע הפיגוע במרתון בוסטון.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטחה של העיר בוסטון הינו 232.1 קמ"ר, מתוכם 125.4 קמ"ר שטחי יבשה, ו-106.7 שטחי מים (45.98% מהשטח).

רוב אזור המפרץ של העיר בוסטון בנוי על שטחים אשר יובשו מהים, כאשר לחומר המילוי השתמשו באדמות מהגבעות של בוסטון. רק גבעת ביקון נותרה בשלמותה ולא השתמשו בה לצורך ייבוש שטחי ים.

לכל אחת משכונותיה של בוסטון אופי שונה. אזור אלסטון הינו אזור סטודנטיאלי ברובו, ובו מתגוררים תלמידי אוניברסיטת בוסטון הסמוכה. אזור בק ביי הינו אחת השכונות העשירות בארצות הברית. הצד הדרומי של העיר (אזור סאות' אנד) הינו מרכז של הקהיליה ההומוסקסואלית בעיר. בשכנות רוקסבורי ודורצ'סטר מתגוררים בעיקר שחורים והיספנים.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקלים בבוסטון, כמו בכל ניו אינגלנד משתנה מקיצוניות לקיצוניות. הקיץ חם ולח מאד, והחורף קר ומושלג. החודש החם בשנה הוא אוגוסט - הטמפרטורה בין 18 ל- 29 מעלות. החודש הקר בשנה הוא ינואר - עם טמפרטורות בין (6-) ל- 2 מעלות. הטמפרטורה הגבוהה ביותר - 40 מעלות צלזיוס - נמדדה ב-4 ביולי 1911. הטמפרטורה הנמוכה ביותר- 28 מעלות מתחת לאפס נמדדה ב-9 בפברואר 1934[5].

טמפרטורות ממוצעות וכמויות משקעים ממוצעות
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
טמפרטורות גבוהות ממוצעות 2 3 7 13 19 25 28 27 23 17 11 5
טמפרטורות נמוכות ממוצעות -6 -5 1 4 10 15 18 18 14 8 3 -3
כמות המשקעים (מ"מ) 97 89 102 94 86 76 71 91 84 84 112 107
מקור: [1]

שלטון מקומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומס מנינו, ראש העיר הנוכחי של העיר בוסטון. מכהן כראש העיר משנת 1993 ברציפות.

בראשות העיר עומד ראש העיר של בוסטון, הנבחר בבחירות ישירות לתקופת כהונה של ארבע שנים ולו סמכויות נרחבות ביותר. מועצת העיר נבחרת כל שנתיים, כאשר נציגיה נבחרים בתשעה רבעים, וארבעה נבחרים בכל רחבי העיר. יושב ראש המועצה נבחר מבין חברי המועצה.

במסגרת סמכויותיו, ממנה ראש העיר את המועצה האחראית על בתי הספר הציבוריים של בוסטון, וכן את ועדות הערר על גופי התכנון והפיתוח של בוסטון.

בין ראשי העירייה של בוסטון נמנים: ג'יימס קרלי, שכיהן ארבע פעמים כראש העיר (1914 - 1918; 1922 - 1926; 1930 - 1934; 1946 - 1950), היה מספר פעמים אחד הנציגים של מסצ'וסטס בבית הנבחרים של ארצות הברית (1911 - 1913; 1913 - 1914; 1943 - 1947) וכן שימש כמושל מסצ'וסטס (1935 - 1937); ג'ון היינס, שכיהן בתפקיד בין 1950 ל- 1960; ג'ון קולינס, שכיהן בין 1960 ל- 1968; קווין וויט, שכיהן בין 1968 ל- 1984; ריימונד פלין, שכיהן משנת 1984 ועד שנת 1993, ופרש מן התפקיד, בשנת 1993, על מנת למלא תפקיד של שגריר ארצות הברית לותיקן; ונכון לשנת 2012, תומאס מנינו, אשר מוּנה במקום פלין לאחר פרישתו, כממלא מקום זמני. בבחירות שנערכו באותה השנה (1993) נבחר מנינו, שהוא ממוצא איטלקי, לכהונה נבחרת ראשונה, והיה לראש העיר הראשון שאינו ממוצא אירי. מאז נבחר מנינו ברציפות, ארבע פעמים נוספות (1997, 2001, 2005 ו- 2009), והוא ראש העיר בעל הכהונה הארוכה ביותר בהיסטוריה של העיר. כל ראשי העיר הנ"ל היו חברי המפלגה הדמוקרטית.

מוסדות פדרליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר ממוקם בית המשפט הפדרלי לערעורים של המחוז הראשון של ארצות הברית (United States Court of Appeals for the First Circuit), וכן בית המשפט המחוזי הפדרלי של מחוז מסצ'וסטס. כמו כן ממוקם בעיר בנק הרזרווה הפדרלי של בוסטון.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפה של הכנסה ממוצעת שנתית לפי המפקד שנערך בשנת 2000 בבוסטון (גבול העיר מסומן בקו מקווקו).

על פי מפקד משנת 2000, בעיר בוסטון 589,141 תושבים, 239,528 משקי בית ו-115,212 משפחות. צפיפות האוכלוסין הממוצעת הינה 4,696.9 נפשות לקמ"ר. מבין ערי ארצות הברית, רק הערים ניו יורק, שיקגו וסן פרנסיסקו צפופות יותר.

אוכלוסיית העיר לאורך ההיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנת מפקד אוכלוסייה שינוי
1790 18,320 --
1800 24,937 36.1%
1810 33,787 35.5%
1820 43,298 28.1%
1830 61,392 41.8%
1840 93,383 52.1%
1850 136,881 46.6%
1860 177,840 29.9%
1870 250,526 40.9%
1880 362,839 44.8%
1890 448,477 23.6%
1900 560,892 25.1%
1910 670,585 19.6%
1920 748,060 11.6%
1930 781,188 4.4%
1940 770,816 -1.3%
1950 801,444 4%
1960 697,197 -13%
1970 641,071 -8.1%
1980 562,994 -12.2%
1990 574,283 2%
2000 589,141 2.6%
2010 617,594 4.8%

אישים חשובים בתולדות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתולדות העיר בוסטון, היו כמה אישים שהשפיעו על העיר ועל אופי החיים בה.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפה חלקית של המכללות והאוניברסיטאות באזור מרכז בוסטון
בית הממשל של מדינת מסצ'וסטס אשר נבנה במאה ה-18, וסביבו בניינים מודרניים

בוסטון מכונה "אתונה של אמריקה" (Athens of America) בשל המספר הרב של מוסדות ההשכלה הגבוהה בעיר. באזור בוסטון רבתי למעלה מ-100 ממכללות ואוניברסיטאות‏[6], בהם לומדים כ-250,000 סטודנטים.

אוניברסיטת בוסטון הממוקמת בתוך העיר היא המעסיק הרביעי בגודלו בעיר‏[7]. לאוניברסיטה קמפוס על גדת הנהר צ'ארלס, וכן קמפוס בית הספר לרפואה ממוקם באזור סאות' אנד של העיר. גם לאוניברסיטת נורת'איסטרן קמפוס גדול בעיר, בשכונת פנווי קנמור.

בבוסטון מספר בתי ספר למוזיקה ולאמנות ובהם המכון לאמנות של בוסטון, המכללה לאמנות של מסצ'וסטס, הקונסרבטריון למוזיקה של ניו אינגלנד (הוותיק בקונסרבטריונים של ארצות הברית‏[8]), הקונסרבטריון של בוסטון, בית הספר של המוזיאון לאמנות יפה ומכללת ברקלי למוזיקה. בבוסטון אוניברסיטה ציבורית גדולה - האוניברסיטה של בוסטון מסצ'וסטס הממוקמת בקולמוביה פויינט, באזור דורצ'סטר של העיר.

באזור בוסטון רבתי מספר אוניברסיטאות גדולות וידועות להם השפעה רבה על כלכלת העיר, מעמדה ותרבותה: אוניברסיטת הרוורד נמצאת מעברו השני של נהר צ'ארלס בקיימברידג'. בית הספר לעסקים של הרוורד ובית הספר לרפואה של הרוורד נמצאים בתחום העיר בוסטון עצמה. המכון לטכנולוגיה של מסצ'וסטס (ה-MIT) היה ממוקם בעת הקמתו בתוך העיר בוסטון, ועבר בשנת 1916 לקיימברידג'.

מערכת בתי הספר הציבוריים של בוסטון היא הוותיקה ביותר בארצות הברית. בבוסטון 57,000 תלמידי בתי ספר הלומדים ב-145 בתי ספר, בהם בית הספר הלטיני של בוסטון (בית הספר הציבורי הוותיק ביותר בארצות הברית - הוקם בשנת 1635 - למעשה מדובר בחטיבת ביניים). בית הספר התיכון אנגליש היי (English High) הממוקם בעיר הוא בית הספר התיכוני הוותיק ביותר בארצות הברית (נוסד בשנת 1821), ואילו בית הספר מת'ר סקול (Mather School) הוא בית הספר היסודי הוותיק ביותר בארצות הברית - הוקם בשנת 1639).

בין האוניברסיאות העיקריות של אזור בוסטון רבתי ניתן למנות את:

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוסטון ממבט על

לאוניברסיטאות ולמכללות הרבות שבעיר השפעה רבה על כלכלת העיר - הן בשל היות המכללות והאוניברסיטאות מעסיק עיקרי בעיר, הן בתרומתם של הסטודנטים הרבים לפיתוח כלכלת העיר (בשל מספרם הרב תורמים הסטודנטים לכלכלת העיר סכום של 4.8 מיליון דולר אמריקאי[9]), והן בשל השפעת האוניברסיטאות והמכללות הרבות באזור בוסטון על מספר מפעלי ביוטכנולוגיה ותרופות שבאזור העיר. בין היתר פועלות באזור העיר בוסטון חברות התרופות והביוטכנולוגיה: Millennium Pharmaceuticals, Merck & Co., Millipore, Genzyme ו - Biogen Idec.

בבוסטון נמצאת הנהלת חברת ההנעלה ריבוק, הנהלת חברת הנשק ריית'און, הנהלת ג'ילט וחברות היי-טק ומחשבים רבות נוספות, וכן חברות בנקאות וביטוח - בין היתר, בעיר נמצאת ההנהלה האזורית של בנק אמריקה, וכן ההנהלה הארצית של חברת הביטוח ליברטי מיוצ'ואל (Liberty Mutual).

מרכיב מרכזי נוסף בכלכלת העיר הוא התיירות. בשנת 2004 הוציאו תיירים המבקרים בעיר סכום של 7.9 מיליארד דולר אמריקאי. העיר נחשבת לאחת מעשר הערים המתויירות ביותר בארצות הברית.

תעשיית הדפוס בעיר מפותחת ביותר, והנהלת ההוצאה הוטון מיפלין (Houghton Mifflin) ממוקמת בעיר, וכן ההוצאות לאור הוצאת בדפורד - סנט מרטין (Bedford-St. Martin's), הוצאת ביקון (Beacon Press), ו-Little, Brown and Company.

נמל בוסטון הוא אחד הנמלים העיקריים בחוף המזרחי של ארצות הברית הן מבחינת המסחר העובר דרכו והן בשל חשיבתו שאחד מנמלי הדייג הוותיקים באוקיינוס האטלנטי‏[10].

תקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני העיתונים העיקריים של הבוסטון הם הבוסטון גלוב (The Boston Globe) והבוסטון הראלד (The Boston Herald), שניהם בבעלות הניו יורק טיימס. היומון השלישי בגודלו הוא ה"כריסטיאן סיינס מוניטור" הנערך בבוסטון ומודפס בערים רבות בארצות הברית. עיתונים נוספים היוצאים לאור הם "הבוסטון פניקס" (The Boston Phoenix) והבוסטון מגזין (Boston magazine).

מספר המאזינים לתחנות הרדיו בעיר הוא ה-11 בגודלו בארצות הברית‏[11]. בעיר פועלות 4 תחנות עיקריות המשדרות בשיטת AM, ומספר רב של תחנות בשיטת FM.

מספר צופי הטלוויזיה בעיר הוא השביעי בגודלו בארצות הברית‏[12]. בעיר פועלות כל רשתות השידור העיקריות של ארצות הברית וכן מספר תחנות מקומיות.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל רשות התחבורה של בוסטון

כבישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוסטון מהווה נקודת הקצה של I-90 החוצה את ארצות הברית מערבה. כמו כן I-95 וכביש US 1 העוברים לאורך חופה המזרחי של ארצות הברית חוצים דרך העיר. על מנת להקל על עומסי התנועה במרכז העיר נבנתה מערכת של כבישים תת-קרקעיים שנקראת ה"ביג דיג" (החפירה הגדולה).

תחבורה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשות התחבורה של מפרץ מסצ'וסטס (Massachusetts Bay Transportation Authority או בקיצור MBTA) מפעילה את מערכות התחבורה הציבורית של בוסטון, ובהם את הרכבת התחתית של בוסטון שהייתה מערכת הרכבת התחתית הראשונה של ארצות הברית‏[13]. נכון לראשית המאה ה-21, מערכת התחבורה הציבורית של בוסטון (רכבות תחתיות ורכבות קלות) משתרעת על כ- 90 ק"מ של מסילות. מערכת זו מכונה "ה-T" (באנגלית: "the "T). בנוסף מפעלה רשות התחבורה מערכת של אוטובוסים ומעבורות ימיות, וכן מערכת של רכבות המשתרעת על 321 ק"מ של מסילות - המגיעות צפונה לעורך עמק נהר המרימק, מערבה לווסטר ודרומה לפרובידנס שבמדינת רוד איילנד.

31.5% מתושבי בוסטון משתמשים דרך קבע במערכת התחבורה הציבורית של העיר‏[14], אולם בשל גודלו הקטן של אזור העסקים במרכז העיר, 13% מהתושבים מגיעים למקום עבודתם בהליכה ברגל.

רכבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוי חברת אמטרק מקשרים את בוסטון עם שיקגו, ניו יורק ווושינגטון.

שדות תעופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדה התעופה הבינלאומי לוגן נמצא במזרחה של בוסטון. שדות תעופה נוספים הנמצאים בסמוך לעיר ומשמשים את תושבי העיר:

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחלת שביל החירות בבוסטון
מדריך ב"שביל החירות" בתלבושת תקופתית
כנסיית האם של כת ישו המדען שנוסדה בבוסטון

בוסטון מהווה המרכז התרבותי של אזור ניו אינגלנד. תושבי העיר משתמשים במבטא המכונה "מבטא בוסטוני" המאפיין את אזור ניו אינגלנד כולו. כמו כן העיר מהווה מרכז למטבח ניו אינגלנד המשתמש בעיקר במאכלי ים ומוצרי חלב.

בקרבת העיר פועלות אוניברסיטאות רבות המשפיעות על אופייה התרבותי של העיר.

בעיר פועלים מספר בתי תיאטרון, הידועים שבהם הם תיאטרון קאטלר מג'סטיק (Cutler Majestic Theatre), תיאטרון אורפאום (Orpheum Theatre ), וכן האופרה של בוסטון ומרכז סיטי לאמנויות הבמה (Citi Performing Arts Center). כמו כן בעיר פועלות להקת בלט בוסטון, התזמורת הסימפונית של בוסטון, תזמורת הטיילת של בוסטון, האופרה הלירית של בוסטון ואגודת הנדל והיידן (המקהלה העתיקה ביותר בארצות הברית‏[15]).

בין אירועי התרבות שנערכים בעיר ניתן למנות את הבוסטון פופס ואירוע הפירסט נייט (הלילה הראשון) שנערך בליל ראש השנה האזרחית.

בשל התפקיד המרכזי של העיר במהפכה האמריקאית, מבנים רבים בעיר מהווים חלק מהפארק הלאומי ההיסטורי בוסטון. מרבית מבנים אלה נמצאים לאורך שביל החירות (Freedom Trail) המסומן בפס לבנים אדומות על מדרכות הרחוב. אורכו כ-5 ק"מ, הוא מתחיל במרכז המבקרים ליד הפארק המרכזי-הבוסטון קומון ומסתיים באנדרטת גבעת בנקר. בעיר מספר רב של מוזיאונים לאמנות ובהם המוזיאון לאמנות של בוסטון ומוזיאון איזבלה סטיוארט גארדינר, וכן בעיר מוזיאון הילדים של בוסטון, הבוסטון אתנאום, מוזיאון המדע של בוסטון ואקווריום ניו אינגלנד.

אתרים נוספים בעלי החשיבות בעיר הם:

אזכורים תרבותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוסטון מופיעה ביצירות אמנות רבות ומוזכרת ביצירות ספרותיות רבות. בין היתר מוזכרת העיר בספר "הבוסטונים" מאת הנרי ג'יימס המתאר את חיי החברה הגבוהה של בוסטון בשלהי המאה ה-19, וכן בספר "ג'ורג' אפלי המנוח" (The Late George Apley) זוכה פרס פוליצר מאת ג'ון פ. מארקאנד המתאר את החברה הגבוהה במהלך ראשית המאה ה-20 והשפל הכלכלי הגדול. העיר משמשת רקע לספרים רבים ובהם:

הספר "The Handmaid's Tale" מאת מארגרט אטווד מתרחש בעיר בוסטון שלאחר מלחמה גרעינית.

סדרות טלוויזיה רבות מתרחשות על רקע העיר ובהן: "בוסטון ליגל", "הפרקליטים", "בוסטון פבליק","החיים היפים של זאק וקודי","חופשי על הבר", "סברינה המכשפה הצעירה", "אלי מקביל".

סרטים רבים צולמו בעיר ומתרחשים על רקע העיר, ובהם "סיפורו של ויל האנטינג", "מיסטיק ריבר", "The Thomas Crown Affair" ו"השתולים".

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבוסטון נציגות של קבוצות ספורט בכל אחת מהליגות המקצועניות הבכירות של ענפי הספורט הקבוצתיים המרכזיים בארצות הברית: פוטבול, בייסבול, כדורסל והוקי קרח. הצלחת קבוצות הספורט שלה העניקו לעיר את הכינוי "עיר התארים" ("TitleTown, USA").

  • בוסטון רד סוקס - קבוצת הבייסבול המקומית נוסדה ב-1901 והיא אחת משמונת הקבוצות המקוריות של האמריקן ליג, כיום ב-MLB. לאורך השנים זכתה הקבוצה ב-7 אליפויות. הקבוצה משחקת באצטדיון פנווי פארק במרכז העיר.
  • ניו אינגלנד פטריוטס (בעבר בוסטון פטריוטס) - קבוצת הפוטבול המקומית נוסדה ב-1960 והיא אחת הקבוצות המייסדות של ליגת ה-AFL, כיום ב-NFL. הקבוצה זכתה לאורך השנים בשלושה סופרבולים. מאז 1971, אצטדיון הקבוצה ממוקם בעיר פוקסבורו כ-35 קילומטר דרומית לבוסטון.
  • בוסטון סלטיקס - קבוצת הכדורסל המקומית הוקמה ב-1946 והיא אחת הקבוצות המייסדות של ליגת ה-NBA. הקבוצה זכתה ב-17 אליפויות, יותר מכל קבוצה אחרת ב-NBA. הקבוצה משחקת בטי די גארדן המכונה גם בוסטון גארדן הממוקם במרכז העיר.
  • בוסטון ברואינס - קבוצת הוקי הקרח המקומית נוסדה ב-1924 והיא אחת הקבוצות המייסדות של ה-NHL. הקבוצה זכתה ב-6 אליפויות. היא חולקת את האולם הביתי עם בוסטון סלטיקס.

ענף ספורט פופולרי נוסף הוא כדורסל מכללות, 4 אוניברסיטאות מהליגות ברמה הראשונה של ה-NCAA משחקות בעיר: בוסטון קולג', אוניברסיטת בוסטון, אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת נורת'איסטרן. לבוסטון קולג' גם נבחרת פוטבול המשחקת ברמה הבכירה של ליגת המכללות.

אירוע ספורט בולט המתקיים בעיר הוא מרתון בוסטון. המרתון מתקיים מדי שנה מאז 1897, בחג האזרחי של מסצ'וסטס, יום הפטריוטים. המרתון אשר התקיים בעיר, ב-15 באפריל 2013, נקטע לאחר פיגוע תופת שזיעזע את העיר. הפיגוע שלפי החששות היה פיגוע טרור, היה הראשון על אדמת ארצות הברית אחרי פיגועי 11 בספטמבר. בפיגוע נהרגו 3 בני אדם כולל ילד בן 8 ונפצעו יותר מ-170 צופים ורצים במרתון.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים תאומות של העיר בוסטון (לפי מועד ברית הערים התאומות)‏[16]:

קו הרקיע של בוסטון מהחלק הצפוני של נהר הצ'ארלס.
Magnify-clip.png
קו הרקיע של בוסטון מהחלק הצפוני של נהר הצ'ארלס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]