הון חוזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הון חוזר, או הון חוזר נטו, הוא יחס פיננסי המתאר את הנזילות לטווח קצר הקיימת בעסק מסוים. יחד עם הנכסים הקבועים כגון מפעלים וציוד, ההון החוזר נחשב כחלק מההון התפעולי. הוא מחושב כנכסים שוטפים פחות התחייבויות שוטפות. חשיבותו של יחס פיננסי זה הינה ביכולת לזהות באמצעותו מצבים בהם חברה יכולה להיות עתירה בנכסים ורווחיות, אך להיות חסרת נזילות במידה ולא ניתן לתרגם נכסים אלו למזומנים תוך זמן קצר.

הרכוש השוטף וההתחייבויות השוטפות כוללים שלושה חשבונות בעלי חשיבות מיוחדת. חשבונות אלו מציגים את תחומי העסק בהם המנהלים הינם בעלי השפעה ישירה:

  • מלאי (נכסים שוטפים)
  • חשבונות חייבים (נכסים שוטפים)
  • חשבונות זכאים (התחייבויות שוטפות)

ישנו גם הון חוזר תפעולי שהוא חשוב מאוד בתפעול החברה והוא מוגדר כמלאי+לקוחות בניכוי ספקים. המשבר העולמי האחרון מאופיין בהקטנת ההון חוזר התפעולי משום שהביקוש למוצרים וסחורות ירד משמעותית ועל כן מנהלי החברות עסוקים בהגדלת אשראי הספקים ככול יכולתם כדי לשפר את נזילות המלאי כלומר אין להם צורך ברכישות מהיצרן או שרוכשים פחות מהיצרן, אך כדי למכור תצטרך הפירמה במקרים רבים להגדיל אשראי ללקוחות. חשיבות נוספת להון חוזר התפעולי היא בהערכת שווי חברות לפי שיטת ה-DCF.

זה בעצם סך הפעילות השוטפת בתזרים מזומנים.

יחס זה הינו אחד המרכיבים של נוסחת אלטמן (מדד אלטמן) לזיהוי מוקדם של פשיטת רגל של חברות.

P Economy.png ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.