המשבר הכלכלי העולמי (2008)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לקוחות מודאגים צובאים ב-15 בספטמבר 2007 על דלתות הבנק הבריטי נורת'רן רוק - אחד מהבנקים הגדולים הראשונים שקרסו עקב המשבר. הבנק הולאם על ידי ממשלת בריטניה בפברואר 2008
משבר האשראי העולמי

המשבר הכלכלי העולמי של 2008, הקרוי גם משבר האשראי העולמי, הוא משבר פיננסי גלובלי חריף, אשר היכה בעולם בשנים 2008-2009. ניצני המשבר הם במשבר הסאבפריים שהחל בארצות הברית במהלך 2007, והתפשט אחר כך לכל רחבי העולם.

השנים שקדמו למשבר היוו תקופה של גאות כלכלית בארצות הברית, אשר התאפשרה אודות למדיניות מוניטרית מרחיבה וקביעת ריבית נמוכה במשק על ידי הבנק המרכזי האמריקאי, הפדרל ריזרב. תקופה זו התבטאה בעלייה בצריכה הפרטית ועלייה ניכרת במחירי הנדל"ן ובשנת 2006 החלו לעלות סימני שאלה בדבר יכולתם של משקי הבית האמריקניים לעמוד בתשלום חובותיהם, ובפרט בהחזר המשכנתאות שניתנו עד אז לכל דורש. עלייה חדה במספר הלווים שלא יכלו לעמוד בהתחייבויותיהם הביאה לגל של פשיטות רגל בגופים שהלוו לרוכשי בתים, ולגל שני של ירידות חדות באיגרות חוב שעברו תהליך איגוח ונרכשו על ידי בנקים ברחבי העולם. ביולי 2007 החלה צניחה בשערי איגרות חוב מגובות במשכנתאות, והחל מאוקטובר 2007 הסתמנו ירידות גם בשוקי המניות.

שנת 2008 החלה כשאירועים שונים מתקבלים על ידי השווקים בשקט יחסי, עד לספטמבר. ב-14 בחודש זה הודיע בנק ההשקעות האמריקני ליהמן ברדרס על פשיטת רגל. מכאן ואילך החל כדור שלג להתגלגל, כשאירוע רודף אירוע, בצד הכרזות פסימיות במיוחד של ראשי הכלכלה העולמית. שוקי האשראי העולמיים קפאו, מניות של בנקים גדולים קרסו, המשבר עבר לכלכלה הריאלית, ומפעלים החלו בפיטורי עובדים. הכלכלה העולמית נכנסה לקיפאון ולרמה גבוהה של אי ודאות. שרי אוצר ובנקים מרכזיים בעולם החלו בהתייעצויות קדחתניות, שבסופן התגבשו חבילות סיוע שונות, בעיקר למגזר הבנקאי, במגמה להביא להפשרה במתן האשראי. בצעדים המשמעותיים ביותר נקטו ארצות הברית ובריטניה, שהזרימו במישרין ובעקיפין טריליוני דולרים למשקיהן.

החל מאמצע 2009 נרשמו בכלכלה העולמית סימני התאוששות, ובאוגוסט אותה שנה התבטאו כלכלנים בכירים ובהם בן ברננקי, יושב ראש הפדרל ריזרב, ואוליבייה בלאנשאר, הכלכלן הראשי של קרן המטבע הבינלאומית, בדבר סיום המשבר.‏‏[1] בספטמבר 2009 פורסמו הערכות כי עלות החילוץ של הכלכלה העולמית מהמשבר הגיעה בארצות הברית לכ-10,000 דולר לנפש, ובבריטניה - לכ-50,000 דולר לנפש.‏‏‏[2]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משבר הסאבפריים

המשבר הכלכלי העולמי של שנת 2008 החל לאחר שהתרחבה בארצות הברית תופעת אי פרעונן של אגרות חוב מגובות משכנתאות אשר זכו לשם משבר הסאב פריים. אג"ח מגובות משכנתאות הן איגרות חוב שהונפקו על ידי הבנקים בהמלצת הממשל האמריקאי אשר התכוון בדרך זו לספק מימון לצורך עידוד רכישת דירות בקרב המעמד החלש בארצות הברית כדי לשייכו למעמד הבינוני. הממשל האמריקאי אפשר לבנקים המסחריים להנפיק אג"ח כנגד הלוואות המשכנתא שניתנו ללקוחותיהם. הנפקת אג"ח כנגד הלוואת משכנתא העבירה למעשה את הסיכון הכרוך באי פרעון ההלוואה מהבנק - אל מחזיק האג"ח. בדרך זו לבנק לא היה כל אינטרס לבדוק את יכולת ההחזר של הקונה-הלווה כפי שהיה נהוג עד כה, והסיכון לאי ההחזר הוטל במלואו על בעל האג"ח (המגובה אך ורק במשכנתא שקיבל).

העברת הסיכון הכספי מכתפי הבנקים יחד עם דמי ה"תיווך" הגדולים שהרוויחו מן העסקאות בין הלווה (בעל המשכנתא) לבין הקונה של אגרות החוב, עודדה את הבנקים להגדיל את מספרם של מקבלי הלוואות המשכנתא מבלי לתת את הדין ליכולת ההחזר שלהם. בפועל המוני אנשים לקחו משכנתאות לרכישת דירות. נוספו אליהם גם אלה שביקשו לקבל משכנתא ממניעים ספקולטיביים.
הגידול הלא מבוקר בשוק הנדל"ן בארצות הוביל לבועה של ביקושים כך שהציבור העדיף לקחת משכנתאות גם על דירות שמחירן היה גבוה מערכן הריאלי.

סדקים בבועת הנדל"ן החלו כאשר חלה ירידה במחירי הנדל"ן. בעלי ההלוואות מצאו את עצמם עם הלוואה הגבוהה משווי הנכס ולכן העדיפו שלא לפרוע את ההלוואה ולמשכן את הנכס. במקביל, הבנקים ניסו לשמור על המוניטין הפיננסי שלהם ונשאו ברוב הפסדי הענק שנגרמו כתוצאה מאי פרעון ההלוואות ויחד איתם גם הגופים והמשקיעים הנוספים אשר נותרו עם אגרות חוב חסרות ערך.
ההפסדים שהצטברו בעקבות הגידול במספר חדלי הפרעון גרמו בסופו של דבר לפשיטת רגל של בנקים רבים וחברות השקעה גדולות.

גורם חשוב ביצירת ביקוש לאג"ח מגובות משכנתאות הוא זרימת הון גדולה ולאורך זמן רב מסין לתוך ארצות הברית. סין הנמצאת בשנים האחרונות בעודף יצוא עצום, רוכשת בכל שנה כמות נכבדת של אג"ח ממשלתי אמריקאי. כסף זה "מחפש" אפיקי השקעות שונים. גופים פיננסים בארצות הברית יזמו מכשירים פיננסים שונים כמו השקעות מגובי משכנתאות על מנת שהכסף יזרום לידיהם.
זו אחת הסיבות המרכזיות שגרמה לעליית מחירי הבתים באופן בועתי ולא מבוקר, בתים שערכם הולך ועולה כל עוד כסף זורם מסין לארצות הברית.

פרוץ המשבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עליה חדה בשיעור הלווים שלא יכלו לעמוד בתשלומי המשכנתא‏[3] גרמה לעליה בריבית שבה היו חברות אחרות נכונות להלוות לגופים מעניקי משכנתאות. החמרת התנאים הזו עבור מעניקי המשכנתאות יצרה אצלם "מחנק אשראי" ומתחילת 2007 ניכרה עליה משמעותית בשיעור פשיטות הרגל של גופים המעניקים הלוואות. פשיטות הרגל הובילו לירידה במניותיהם של גופים הקשורים בנדל"ן ולהיעלמות הגאות בשוק זה.

הנפגעים הראשונים והישירים מקריסת הבנקים למשכנתאות היו הגופים האמריקאים, האירופיים והאסייתיים שהשקיעו בהם. החשש היה מפני פגיעה כללית בכלכלה האמריקאית, ובעקבותיה בכלכלות אחרות בעולם. המשבר לא התמקד רק בשוק הדיור האמריקני, משום שרוב המשכנתאות עברו תהליך של איגוח, משמע, הגופים המלווים גייסו כסף על ידי הנפקות של איגרות חוב שגובו במשכנתאות אלו (אג"ח המכונות MBS - Mortgage-Backed Security). אג"ח אלה עברו גלגול נוסף על ידי בנקי ההשקעות למכשירים פיננסיים מורכבים המכונים CDO - Collateralized debt obligation. מכשירים פיננסיים אלה הונפקו על ידי בנקי ההשקעות לכל דורש, כשהם מגובים בחלקם על ידי דירוג. הם נרכשו בהיקפים עצומים על ידי בנקים ומוסדות פיננסיים ברחבי העולם. צניחת שווי האג"ח המקורי שהונפק על ידי הבנקים למשכנתאות גרמה במקרים רבים לצניחת ערכם של מכשירים אלה, למחיקות של מאות מיליארדי דולרים במאזני החברות הפיננסיות ולמחנק אשראי חמור.

ביולי 2007 קרסו שתי קרנות גידור של בנק ההשקעות בר סטרנס אשר השקיעו ב-CDO מדורג גבוה במינוף של פי 10 ואף יותר.‏[4] בתגובה צנחו שערי איגרות החוב המגובות. גם מדדי המניות בארצות הברית ירדו בלמעלה מ-10% במשך מספר שבועות, אולם בחודשיים שלאחר מכן התאוששו ואף הגיעו לשיאים חדשים.

ב-9 באוקטובר 2007 הגיע מדד דאו ג'ונס של הבורסה האמריקנית לשיא של כל הזמנים (14,164.53 נקודות) ומאותה עת החלה ירידה מתמדת בשערי המניות בארצות הברית. ירידות מתמשכות אלו שיקפו את הירידה שהחלה ניכרת בשוק הנדל"ן בארצות הברית, ואת העלייה החדה בשיעורי חדלות הפרעון אצל לווים, והן חלחלו לשוקי המניות במדינות רבות ברחבי העולם, כמו גם בישראל.

החרפת המשבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כרונולוגיה של המשבר הכלכלי העולמי ב-2008

בשנת 2008 נרשמו אירועים כלכליים שונים, אך הם התקבלו על ידי השווקים בשקט יחסי, עד לספטמבר אותה שנה. ב-14 בחודש זה, בצעד שבדיעבד מיוחסת לו ההחרפה במשבר, הודיע בנק ההשקעות האמריקני ליהמן ברדרס, על פשיטת רגל. ממועד זה ואילך החל כדור השלג להתגלגל, כשאירוע רודף אירוע, בצד הכרזות פסימיות במיוחד של ראשי הכלכלה העולמית. שוקי האשראי העולמיים קפאו, מניות של בנקים גדולים קרסו, המשבר עבר לכלכלה הריאלית, ומפעלים החלו בפיטורי עובדים. הכלכלה העולמית נכנסה לקיפאון מוחלט ולרמה גבוהה של אי ודאות. שרי אוצר ובנקים מרכזיים בעולם החלו בתייעצויות קדחתניות, שבסופן התגבשו חבילות סיוע שונות לסקטור הבנקאי בעיקר, במגמה להביא להפשרה במתן האשראי. בצעדים המשמעותיים ביותר נקטו ארצות הברית ובריטניה, שהזרימו במישרין ובעקיפין טריליוני דולרים למשקיהן.

אירועים ראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוסר יכולתה של חברת ליהמן ברדרס לספק בטוחות להלוואות שביקשה, הוביל את החברה להכריז על פשיטת רגל. בנסיבות דומות נרכשה חברת מריל לינץ' על ידי בנק אוף אמריקה. ב-16 בספטמבר נזקקה חברת AIG, חברת הביטוח הגדולה בעולם, לסיוע חירום של הפדרל ריזרב כדי להינצל מגורל דומה. אירועים אלה גרמו לירידות חדות בשוקי המניות בעולם, אשר הובילו להזרמת מזומנים לשוק בכמויות גדולות על ידי הבנקים המרכזיים של מדינות שונות. בתחילת ספטמבר 2008 החליט הממשל להלאים את סוכנויות המשכנתאות פאני מאי ופרדי מאק, כדי למנוע את קריסתן. למרות זאת, החריף המשבר בשוק ההון בארצות הברית. בנק ההשקעות הרביעי בגודלו ליהמן ברדרס הודיע על פשיטת הרגל הגדולה בהיסטוריה, לאחר ששקע בחובות של 613 מיליארד דולר בעקבות השקעותיו בשוק הסאבפריים ונגזרותיו. איום נשקף גם לחברת הביטוח הגדולה בעולם, AIG, שקיבלה מהממשל האמריקני קרש הצלה בדמות הלוואה בהיקף של 85 מיליארד דולר, ולמעשה הולאמה. בנק ההשקעות מריל לינץ' נרכש על ידי בנק אוף אמריקה ב-14 בספטמבר, ומעריכים כי רכישה תהיה גם גורלו של בנק ההשקעות מורגן סטנלי, לאור ידיעות שפורסמו בעניין זה.

עם צניחת הבורסה האמריקאית, גם יתר בורסות העולם הגיבו בירידות. באסיה ובאירופה צנחו המדדים בשיעור ניכר. הירידה החדה ביותר נרשמה ברוסיה - מאז פרוץ המשבר ועד ל-18 בספטמבר קרסה הבורסה הרוסית בכ-50%, והשלטונות החליטו בצעד חסר תקדים להפסיק את המסחר.

ב-19 בספטמבר הודיעו הממשל והפדרל ריזרב על תוכנית חירום, במסגרתה יועמדו לרשות הבנקים בארצות הברית 700 מיליארד דולר, כדי להגביר מאוד את רמת הנזילות. בתגובה, הגיבו השווקים בעליות חדות. בנוסף, אסרו באופן זמני הרשויות בארצות הברית ובמדינות אחרות על מכירות בחסר של מניות מוסדות פיננסיים, מכירות שהעצימו את הנפילות במניות אלו, ואשר נטען כי בחלקן היו בלתי חוקיות.

ב-29 בספטמבר דחה בית הנבחרים של ארצות הברית את הצעת החוק המקורית של תוכנית החירום. שוק ההון הגיב לכך בירידות חדות. מדד הדאו ג'ונס הגיע באותו יום לשפל חדש של 10,365 נקודות לאחר ירידה של 777 נקודות, שהן כ-7%. זוהי הירידה החדה ביותר בנקודות (אם כי לא באחוזים) שרשם המדד ביום אחד אי פעם. בסופו של דבר ב-3 באוקטובר אישר בית הנבחרים גרסה מתוקנת של חוק החירום לייצוב כלכלת ארצות הברית לשנת 2008. למרות אישור התוכנית להצלת הכלכלה האמריקאית, המשיכה הבורסה האמריקאית לרדת וב-6 באוקטובר ירד מדד הדאו ג'ונס לראשונה זה 4 שנים אל מתחת ל-10,000 נק'.

אוקטובר 2008 - החרפה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת אוקטובר הגיעה הצלילה בשערי המניות לשיאים חדשים. מדד הדאו ג'ונס צנח תוך כמה ימים לרמה של 8,451.19 נקודות, כשב-9 בחודש לבדו נרשמה ירידה של 7.33% - אחת מהצניחות הגדולות ביום אחד בהיסטוריה, ואילו ב-10 בחודש נגע המדד במהלך יום המסחר ברמה של 7,773.71 נקודות, בפעם הראשונה מזה חמש שנים וחצי. גם ברחבי העולם המשיכו המדדים לצנוח, והפאניקה הגיעה לשיאים חדשים: בורסת טוקיו צללה ב-9.6%, והבורסות באירופה ירדו גם הן בשיעורים חדים. כל אלה אירעו למרות הפחתות של שערי הריבית ברבות ממדינות העולם, ולמרות הכרזת בריטניה וארצות הברית על כוונות להלאים בנקים.

מפגש של מדינות ה-G7 יום לאחר מכן הוביל להצהרות בדבר מחויבות לחלץ את הכלכלות מהמשבר, תוך הזרמת כספים בהיקפים חסרי תקדים לבנקים, ובכלל זאת רכישת חלקים מהם. במסגרת זו התחייבו מדינות שונות באירופה להזרים מאות מיליארדי אירו לבנקים, ובריטניה הודיעה על הלאמה למעשה של שלושה מהבנקים הגדולים בה. עם חידוש המסחר ביום שני, ה-13 באוקטובר, חל מהפך בשווקים, ובאותו יום נרשמו עליות בסדרי גודל שלא נרשמו בעבר: מדד דאו ג'ונס עלה ב-11.1%, וחזר לרמה של 9388 נקודות, בורסת לונדון עלתה ב-8.3%, מדד DAX הגרמני קפץ ב-11.4%, ומדד CAC הצרפתי ב11.2%. מגמת הירידות בשערים חזרו ב-15 וב-16 לחודש, לאחר מכן נרשמה שוב תקופה טובה בכל שוקי העולם. ב-24 לחודש חזרו הבורסות העולמיות לרדת באחוזים ניכרים מאוד.

את שנת 2008 סיים מדד דאו ג'ונס ברמה של 8776.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשבר הכלכלי העולמי לא פסח על ישראל, למרות מעורבות נמוכה של המוסדות הפיננסיים בה, שהתבטאה בעיקר בהחזקת איגרות חוב בינלאומיות בעייתיות על ידי מיעוט מהבנקים. ירידות בשוקי המניות נצפו החל מיולי 2007, אך המשבר פרץ בעוצמה באוגוסט אותה שנה. ממועד זה, המשבר יחד עם סמיכות לאירוע קריסת חפציבה הביאו לירידה משמעותית בערכיהן של אג"ח קונצרניות לא מדורגות ובחלק ממדדי המניות, ובכלל זה ענף הנדל"ן.

בשנת 2008 הוחמרה מגמת הירידות, והגיעה לשיאה בספטמבר-אוקטובר 2008. את שנת 2008 סיים מדד תל אביב 100 בירידה של כ-51 אחוזים. מדד מניות הנדל"ן הגדולות סיים בירידה של כ-80 אחוזים.

עד לחודש ספטמבר 2008 פסחו הירידות על שוקי האג"ח הקונצרניות המדורגות, המהוות רכיב מרכזי בתיקי קרנות פנסיה וקופות גמל, אך החרפת המשבר וקריסתה של ליהמן ברדרס, שהנפיקה לציבור איגרות חוב מדורגות בדירוג גבוה, הביאו למכירת חיסול של איגרות חוב אלה על ידי הציבור, ולקריסה בשערי איגרות שהונפקו על ידי קבוצות שנחשבו מבוססות, ובהן אפריקה ישראל, קבוצת דלק, קבוצת פישמן וקבוצת אי די בי, שהעומדים בראשן זכו לכינוי טייקונים. ‏‏‏[5]

מדד האג"ח הקונצרניות סיים את 2008 בירידה חדה. הירידות בשוק זה בשיעור של עשרות אחוזים, בפרט בחברות הנדל"ן זכו לשם משבר האג"ח הקונצרניות. בעקבות הירידות בשוקי המניות והאג"ח נרשמו תשואות שליליות של כ-20 אחוזים בממוצע בקופות גמל ובביטוחי מנהלים. הירידה בתשואות הביאה לפדיונות של החוסכים, דבר אשר הגביר את עוצמת הירידות. פרסום הדו"חות הכספיים לשנת 2008 הצביע על ירידה תלולה ברווחיות הבנקים הישראליים בשנה זו, ובפרט ברבעון הרביעי שלה. בלט בנק הפועלים, שהפסיד בשנה זו 895 מיליון ש"ח.‏‏‏[6] גם בענף הנדל"ן נרשמו הפסדים גדולים, ובלטה חברת אפריקה ישראל להשקעות, שהפסדיה בשנת 2008 הגיעו ל-4.8 מיליארד ש"ח.‏‏‏[7]

בחודש ינואר 2009 חל מפנה בשוק ההון בישראל - והחלה להסתמן התאוששות מהירה בשערי המניות וחלק מאיגרות החוב הקונצרניות. עד סוף שנת 2009 נמחקו מרבית ההפסדים בשווקים אלה. ברם, בשוק איגרות החוב נרשמו מקרים של חדלות פרעון, וחברות מסוימות, שהבולטות שבהן אפריקה ישראל וצים הודיעו על כניסתן למהלך של הסדר חוב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אוריאל פרוקצ'יה "משבר אמריקני, משבר אירופי, בכירים חמדנים ורגולטורים אובדי דרך" מאזני משפט ח 419 (2013).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]