הוראת ההיסטוריה בישראל
היסטוריה היא אחד המקצועות המרכזיים בתוכנית הלימודים של בתי הספר בישראל. המקצוע נלמד בכיתות ו'-י"א כמקצוע נפרד, אך גם בשנים מוקדמות יותר משולבים נושאים היסטוריים שונים בהוראה. תוכנית הלימודים בישראל עברה שינויים רבים עם השנים. בשנים האחרונות רבו המחלוקות הציבוריות בנוגע לתכני תוכנית הלימודים וספרי הלימוד, וכן בנוגע לדרכי הוראת המקצוע.
תוכן עניינים |
[עריכה] מטרות הוראת ההיסטוריה
ההיסטוריה היא מקצוע הומניסטי מובהק הפותח פתח להבנת האדם ומעשיו על ציר הזמן. הוראת היסטוריה תורמת לחינוך החברתי של האדם ופיתוח זיקותיו הלאומיות והכלל-אנושיות. החשיבה ההיסטורית יכולה לפתח את יכולת התלמידים להבחין בין עיקר וטפל ולמצוא את הדומה ואת השונה בין אירועים היסטוריים שונים.
תוכנית הלימודים בישראל בהיסטוריה לחטיבה העליונה בבית הספר הממלכתי [1] קובעת את מטרות ההוראה המרכזיות במקצוע כדלקמן:
- הכרת אירועים היסטוריים מרכזיים והבנתם
- פיתוח חשיבה היסטורית ורכישת מיומנויות הדרושות ללימוד ההיסטוריה
- טיפוח הזהות הלאומית וטיפוח ההכרה והזיקה למורשת היהודית
- טיפוח הבנה וסובלנות כלפי רגשות, מסורות, תרבויות ואורחות חיים של האחר
- טיפוח ערכים מוסריים כלל אנושיים הומניסטיים וטיפוח יכולת לשפוט אירועים היסטוריים על פי הערכים האלה
[עריכה] מחלוקות בהוראת היסטוריה בישראל
מחלוקת אחת בהוראת היסטוריה נוגעת לשאלת אופן ההוראה של המקצוע. מצד אחד עומדים אלה המבקשים להדגיש בהוראה את מקומם של העובדות ההיסטוריות כאמצעי לחזק את הזהות של התלמידים (בעיקר,הלאומית) ומצד שני עומדים אלו המדגישים בהוראת ההיסטוריה את חשיבות ההבנה של תהליכים היסטוריים ושל פיתוח יכולות התלמיד לחשיבה מורכבת ורבת-פנים.
קשורה למחלוקת זו, אם כי לא זהה לה, היא המחלוקת על תכנם של ספרי הלימוד ותכניות הלימודים במערכת. ספרי לימוד שונים עמדו במרכזה של מחלוקת, עם דעות לכאן ולכאן, בנוגע לתכנים הנלמדים בהם. היו אף שרי חינוך שהתערבו באופן ישיר בהחלטה אילו ספרים ילמדו במערכת ומה יהיה תוכנם. המעורבות הזו חיזקה את הדיון בשאלה האם ההחלטות בנוגע להוראת המקצוע צריכות להתקבל על ידי אנשי המקצוע (היסטוריונים, מורים ומעצבי תכניות לימודים) או על ידי אנשי הדרג הפוליטי.
[עריכה] היקף הוראת ההיסטוריה
כל כיתות ו'-י"א בארץ מחוייבות ללמוד היסטוריה. בכיתות ו'-ט' היקף ההוראה הוא של 2 שעות שבועיות. המקצוע אף נכלל בתעודת הבגרות בהיקף של שתי יחידות לימוד- כאשר הלימודים פרושים על פני שנתיים: כיתה י' וכיתה י"א בכל אחת מהן לומדים 3 שעות שבועיות היסטוריה וניגשים בסוף כל שנה ליחידת לימוד אחת.
[עריכה] ראו גם
|
עיינו גם בפורטל  פורטל היסטוריה הוא שער לחקר ההיסטוריה. הפורטל מציג לוחות זמנים של ההיסטוריה האנושית, יבשות אימפריות ומדינות, היסטוריה של עם ישראל והיסטוריה של המדעים ותחומי מחקר אחרים ולצידם גלריות ובהן תמונות המתעדות אירועים ואישים. |
[עריכה] לקריאה נוספת
- אבנר בן עמוס, עורך, היסטוריה, זהות וזיכרון, דימויי עבר בחינוך הישראלי, 2002.
- אייל נווה, אסתר יוגב, היסטוריות: לקראת דיאלוג עם האתמול, הוצאת בבל, 2002.
- יצחק קונפורטי, זמן עבר : ההיסטוריוגרפיה הציונית ועיצוב הזיכרון הלאומי, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 2006
- אריה קיזל, היסטוריה משועבדת: ניתוח ביקורתי של תוכניות הלימודים וספרי הלימוד בהיסטוריה כללית 1948 - 2006, הוצאת מכון מופ"ת, 2008
[עריכה] קישורים חיצוניים
- תולדוט, אתר ההיסטוריה
- מיכאל הד: לשם מה ללמד היסטוריה בשלהי המאה העשרים?
- אפרת בלברג-רוטנשטרייך: על הוראת היסטוריה בבית הספר התיכון
- צבי לם: פולמוס ספרי הלימוד ומדיניות החינוך בישראל
- המשבר בהוראת ההיסטוריה בישראל
[עריכה] הערות שוליים
- ^ היסטוריה, תוכנית לימודים לחטיבה העליונה בבית הספר הממלכתי, משרד החינוך, 2003.
