הייפרפופ
הייפרפופ (באנגלית: Hyperpop) הוא מיקרוז'אנר (אנ') שהחל לקבל תאוצה בממלכה המאוחדת בעשור השני של המאה ה-21. ההייפרפופ מאופיין במוזיקה אלקטרונית המשלבת מוזיקת פופ עם אלמנטים של טראפ, EDM, היפ הופ וסגנונות מוזיקה אלקטרוניות אחרים. ההייפרפופ ידוע בעיקר בשל קצב מפעם המהיר שלו, הבס הכבד והשימוש שהוא עושה במוזיקה אוונגרדית.[1]
הייפרפופ צבר פופולריות רבה בשנים האחרונות דרך רשתות חברתיות כגון ספוטיפיי וטיקטוק. באוגוסט 2019, ספוטיפיי הוציאו פלייליסט הייפרפופ אשר כלל שירים של 100 Gecs ושל צ'ארלי XCX. ב-2020 יצא השיר "SugarCrash!" של אילי-אוטו שגם כן נתן תאוצה לז'אנר לאחר שהתפרסם ברשת החברתית טיקטוק.
קהילת ההייפרפופ מקושרת לרוב עם קהילת הלהט"ב וזמרים רבים בתוך הקהילה הם טרנסג'נדרים, ג'נדרקווירים או הומוסקסואלים.[2][3][4] הרבה מהשירים בז'אנר מדברים על דיספוריה מגדרית, משבר זוגיות ודיכאון.
תת-ז'אנרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הייפרפופ רוסי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הייפרפופ רוסי (ברוסית: Русский гиперпоп) הוא תת-ז'אנר של הייפרפופ שנוצר בתחילת 2021 והחל לקבל תאוצה ברוסיה ובמדינות העולם ב-2022. ההייפרפופ הרוסי חווה הצלחה בעיקר בקרב הדור הצעיר, והרבה שירי הייפרפופ רוסיים הפכו ויראלים גם בפלטפורמות בינלאומיות כגון טיקטוק. רובם מדברים על חגיגה, זוגיות, שברון לב ומחשבות אובדניות, אך רובם גם בעלי מוזיקה בעלת קצב מפעם מהיר בדומה לז'אנר הכולל.[5] ההייפרפופ הרוסי כולל אמנים כגון: quiizzzmeow, Sqwore, Shiny Treepside, gitarakuru, DSPRITE, whyalive, Horoshiyagni, want to sleep, babyswishh1, KVESTAR ו-LOLIWZ.[6]
הייפרפופ יפני[עריכת קוד מקור | עריכה]
הייפרפופ יפני (ביפנית: 日本のハイパーポップ) הוא תת-ז'אנר של הייפרפופ שנוצר בתחילת 2021 והחל לקבל תאוצה ביפן ובמדינות העולם ב-2022. ההייפרפופ היפני להבדיל מתת-ז'אנרים אחרים, מכיל גם אלמנטים מן עולם הג'יי-פופ.[7] ההייפרפופ היפני ידוע בסגנון שמח מאוד, כמעט אופורי, וגם נפוץ מאוד במסיבות ובמועדונים.[7]
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לרוב, הייפרפופ נתפס כז'אנר מוגזם בקצביו ואקלקטי. אמני ההייפרפופ משתמשים בסינתיסייזר, במאפיינים מסגנון הפופ, בתולעי אוזניים, בקומפרסור ובדיסטורשן בשביל ליצור סגנון מוזיקה ייחודי וסוריאליסטי. בקליפים רבים מתרבות ההייפרפופ, יש אלמנטים נוסטלגיים מתרבות הווב 2.0. רוב השירים עושים שימוש במפעם (Tempo) גבוה לעומת שירי פופ רגילים.
כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לדברי העיתונאי אלי אניס, הייפרפופ משלב הרבה אתוסים יחדיו.[8] קהילת ההייפרפופ מקושרת לרוב עם קהילת הלהט"ב וזמרים רבים בתוך הקהילה הם טרנסג'נדרים, ג'נדרקווירים או הומוסקסואלים.[2][3][4] הרבה זמרי הייפרפופ כותבים על סוגיות של זהות מגדרית, על דיכאון, על סוגיות אי-שוויון ועל תמיכתם בתרבות פרוגרסיבית וליברלית.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Hyperpop or overhyped? The rise of 2020’s most maximal sound, The Independent, 2020-12-17 (באנגלית)
- ^ 1 2 Hyperpop or overhyped? The rise of 2020’s most maximal sound, The Independent, 2020-12-17 (באנגלית)
- ^ 1 2 Spencer Kornhaber, Noisy, Ugly, and Addictive, The Atlantic, 2021-02-14 (באנגלית)
- ^ 1 2 How To Get Into Hyperpop Music: Who Are the Best Hyperpop Artists? - Thrillist, www.thrillist.com
- ^ Russian Hyperpop artists and listeners — Musicalyst, musicalyst.com (באנגלית)
- ^ Russian Hyperpop artists, songs, albums, playlists and listeners – volt.fm, volt.fm
- ^ 1 2 Japanese Hyperpop artists and listeners — Musicalyst, musicalyst.com (באנגלית)
- ^ This is Hyperpop: A Genre Tag for Genre-less Music, www.vice.com (באנגלית)