היסטרזיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תרשים טיפוסי של תופעת היסטרזיס. תרשים זה מתאר את פעולת מעגל הנקרא שמיט-טריגר. אם המעגל מקבל מתח הגבוה מ-T מוצא המעגל יהיה M. אם המעגל מקבל מתח הנמוך מ-(T-) מוצא המעגל יהיה (M-). אם כניסת המעגל היא בין T ל-(T-) מוצא המעגל יהיה כפי שהיה במצב הקודם

היסטרזיס (או חֶשֶל) היא עיכוב בתגובה לעירור של מערכת. לדוגמה: חומר אלסטי בצורת כדור, שבו יוצרים גומה באצבע, אשר חוזר לצורתו הכדורית לאחר זמן מסוים ולא באופן מיידי. מערכת בעלת היסטרזיס היא גם בעלת זיכרון, כלומר תכונותיה תלויות לא רק בתנאי הסביבה אלא גם בהיסטוריה של המערכת. מערכות כאלו מוצגות כתלויות בנתיב, או כזיכרון בלתי תלוי בקצב. תופעת ההיסטרזיס קיימת בין היתר בחומרים פרומגנטיים, דיאלקטריים ואלסטיים. היסטרזיס חשמלי קורה כאשר מפעילים שדה חשמלי משתנה על חומר דיאלקטרי, והיסטרזיס אלסטי קורה כתגובה לכוח משתנה. המושג "היסטרזיס" לפעמים משמש גם בתחומים אחרים, כמו כלכלה או ביולוגיה, כאשר מתארים זיכרון של המערכת.

מערכות פיזיקליות רבות כוללות היסטרזיס. למשל, פיסת מתכת שהובאה לתוך שדה מגנטי שומרת על המגנטיות אפילו לאחר הוצאתה מהשדה, ועל מנת להפוך אותה ללא ממוגנטת צריך להפעיל שדה מגנטי בכיוון ההפוך. זהו האפקט עליו פועל הזיכרון בדיסק קשיח.

בבקרה משתמשים רבות בהיסטרזיס על מנת ליצב מערכות, לדוגמה: מערכת תאורת רחוב הנדלקת כאשר מחשיך (בעזרת חיישן - תא פוטו-אלקטרי) אם נקבע סף מסוים של אור שמתחתיו מדליקים את התאורה ומעליו מכבים אותה הרי שבשעת הדימדומים האור ידלק ויכבה כמה פעמים עד שיתיצב מכיוון שבאותן שניות כמות האור היא מאוד גבולית. לכן, ישנו סף עליון לכיבוי וסף תחתון להדלקה, וכך כשבחוץ ממש חשוך ידלק האור אבל בשביל לכבות שוב יצטרך הרחוב להיות מואר בהרבה וזה כנראה יקרה רק בבוקר.

P physics.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.