הלימות ההון
הלימות הון או יחס הלימות ההון (Capital Adequacy Ratio או Capital Requirement) הוא מונח מתחום הבנקאות, המגדיר מהו היחס בין סך נכסי הסיכון של הבנק (נכסי סיכון אשראי, נכסי סיכון שוק ונכסי סיכון תפעולי המחושבים בהתאם להנחיות המפקח על הבנקים), ובין ההון של הבנק, בהתאם להוראות המפקח על הבנקים. כך לדוגמה, כשדרישת הלימות ההון עומדת על 10%, אם לבנק נכסי סיכון בהיקף של 100 דולר, עליו להחזיק הון עצמי של לפחות 10 דולר, כבטחון לפיקדונות הציבור בבנק. זהו פרמטר חשוב המעיד על מידת איתנותו של הבנק ועמידותו במשברים פיננסיים.
המונח נטבע לראשונה ב- 1988 על ידי ועדת באזל לפיקוח על בנקים (Basel Committee on Banking Supervision – 'BCBS'). במסגרת ההנחיות שגיבשה באשר לניהול נאות של תאגידים בנקאיים כמו גם באשר לממשק שעל הרשות המפקחת עליהם בכל מדינה לקיים עמם.
יחס אחר המקובל בבנקאות הוא שיעור הנזילות, המוגדר כיחס בין סוגי הפקדונות לבין סכומי הפקדונות שהבנקים חייבים להפקיד בבנק המרכזי, בריבית נמוכה מזו שיכלו לקבל בשוק האשראי הפרטי והמסחרי. שיעור זה נועד להבטיח את כספם של בעלי פקדונות הציבור.
תוכן עניינים |
[עריכה] באזל 1 ובאזל 2
פרק זה דורש עריכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולערוך אותו. הסיבה לכך: קישורים פנימיים.
ב- 2006 עדכנה ה- BCBS את מסגרת ההנחיות האמורה ושלימים קיבלה את השם משטר או 'פעימת' באזל 1 ('The Basel I Accord'), והשיקה תחתיה מסגרת הנחיות חדשה המכונה 'משטר באזל 2' ('The Basel II Accord').
משמעות המונח על פי משטר באזל 2, ובדמיון רב להגדרתו עפ"י משטר באזל 1, הנו היחס בין ההיקף הכספי של בסיס ההון של התאגיד הבנקאי, סכימה של שלושה רובדי הון של התאגיד ושהנם 'הון רובד 1', 'הון רובד 2' ו- 'הון רובד 3', לבין ההיקף הכספי של נכסי הסיכון ('Risk Weighted Assets') של התאגיד ואשר מוגדרים כנכסיו המאזניים והחוץ מאזניים של התאגיד כפי שנמדדו חשבונאית לאחר שקלולם במקדמי המרה ('Conversion Factors') מסוימים.
- 'הון רובד 1' ('Tier 1 Capital') – ההון החשבונאי, קרי, הון המניות המונפק והנפרע בתוספת רווחים צבורים וקרנות הון נטו בתוספת אג"ח 'צמית' ('Perpetual') נדחה שהנפיק התאגיד.
- 'הון רובד 2' ('Tier 2 Capital') – אג"ח צמית נדחה שהנפיק התאגיד פרט לזה שהוגדר בהרכב הון רובד 1, אג"ח נדחה לזמן קצוב וכן רזרבות לרבות הפרשות כלליות להפסדי אשראי . הון זה נחלק לשני תתי-רבדים, 'הון רובד 2 עליון' ו- 'הון רובד 2 תחתון' וזאת עפ"י פילוח פנימי של סוגי הרכיבים הכספיים הנמנים עליו.
- 'הון רובד 3' ('Tier 3 Capital') – אג"ח נדחה שהנפיק התאגיד לזמן קצר.
סך נכסי הסיכון עפ"י באזל 2 מורכב משלושה סוגים ושהנם 'נכסי סיכון אשראי', 'נכסי סיכון שוק' ו- 'נכסי סיכון תפעולי' וזאת בניגוד לקודמו שהגדיר את שני הסוגים הראשונים בלבד. עפ"י המשטר החדש ניתן להשתמש בשתי גישות אפשריות לחישוב כל אחד משלושת סוגי נכסי הסיכון. הראשונה הינה 'הגישה הסטנדרטית' ('Standard Approach'), והשנייה, 'הגישה המתקדמת' ('Advanced Approach').
משטר באזל 2, ובאופן זהה למשטר באזל 1, מגדיר כי יחס הלימות ההון שעל תאגיד בנקאי לקיים בכל עת להיות לפחות 8%. כמו כן מגדיר המשטר, כי על תאגיד בנקאי שהנו גם תאגיד העומד בראש קבוצה בנקאית, לקיים את יחס הלימות ההון המזערי האמור גם ברמת המאזן המאוחד. המשמעות העומדת מאחורי הערך 8% דווקא מבטאת את תפיסת העולם של ה- BCBS ולפיה שווה הערך הכספי של ה- 8% הנו הכרית ההונית שעל התאגיד להחזיק כנגד הסיכונים הבלתי צפויים בלבד בעבורו. בהתאם, ציפיית ה- BCBS הינה כי רק בהתקיים מצב בו הרשות המפקחת על התאגיד הבנקאי אינה מזהה סיכונים צפויים עבור התאגיד וכן בדעה כי התאגיד מנהל את עסקיו ללא דופי אזי יש להתיר לו לקיים היקף כספי של בסיס הון שאינו עולה על 8% מנכסי הסיכון שלו. אחרת, צפויה הרשות המפקחת לדרוש מהתאגיד הבנקאי לקיים היקף בסיס הון גדול יותר ושיכלול שכבה כספית נוספת שיחזיק התאגיד הבנקאי כנגד אותם נכסי סיכון ואשר לכל הפחות תהיה שקולה להיקף הכספי של הסיכונים הצפויים ע"י התאגיד או הרשות המפקחת עליו, לרבות כאלה הנצפים בסבירות נמוכה. במקרה כזה הלימות ההון של התאגיד הבנקאי תהא גבוהה מיחס הלימות ההון המינימאלי. מהפרקטיקה המתוארת עולה כי יחס הלימות הון גבוה יותר שמקיים תאגיד בהשוואה לתאגיד אחר לא בהכרח יעיד על כך כי זה הראשון חסין יותר בפני הפסדים, אלא פשוט, כי יכול והנו מחזיק יותר הון כנגד סיכון גבוה יותר.
[עריכה] הלימות ההון בישראל
המפקח על הבנקים בבנק ישראל החיל ב- 1.1.2011 את משטר באזל 2 על המערכת הבנקאית הישראלית. לתאריך זה קדמה תקופת הרצה במקביל של שנתיים של משטר החדש יחד עם משטר באזל 1 ואשר היה בתוקף בישראל עד 31.12.10, ערב החלת מחליפו כאמור.
משטר באזל 2 הוסדר בהוראות הניהול הבנקאי התקין מס' 200 עד מס' 211 של המפקח על הבנקים הישראלי. משטר באזל 1 הוסדר בהוראותיו מס' 311 ומס' 341, ואשר בוטלו בעיקרן בתחילת 2011.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ניהול סיכוני האשראי - משרד האוצר (עמוד 13 ואילך)
