המאורות
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
אלינור קטון  |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה |
רומן |
| מקום התרחשות |
הוקיטקה |
| פרסים | |
| |
  | |
המאורות הוא רומן משנת 2013 מאת אלינור קטון.[1] זהו הרומן השני של קטון. עלילתו מתרחשת באי הדרומי של ניו זילנד בשנת 1866 ומגולל את סיפורו של וולטר מודי, שנוסע ליישוב הוקיטיקה, שבחוף המערבי, כדי לנסות ולהרוויח הון בשדות הזהב הסמוכים. במקום זאת, הוא נתקל במפגש מתוח בין שנים-עשר גברים מקומיים ונמשך לתעלומה מורכבת שמכסה שורה של פשעים לא פתורים.[2]
הרומן פורסם על ידי הוצאת אוניברסיטת ויקטוריה[3] ועל ידי גרנטה ספרים בשנת 2013. הרומן זכה בפרסים רבים, כולל פרס Man Booker לשנת 2013. הרומן עובד לסדרת טלוויזיה בהפקה משותפת של BBC Two ו-TVNZ שפרק הבכורה שודר במאי 2020.[4][5]
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסיפור מתחיל בכך שאחד מגיבורי הספר, וולטר מודי, מגיע לחדר העישון של מלון קראון לאחר שנתקל במראה מחריד בנסיעתו להוקיטיקה. שם הוא פוגש את שנים-עשר הגברים שהופכים לגיבורי הספר: טה ראאו טאווארה, צ'רלי פרוסט, אדגר קליץ', בנג'מין לאונטל, קאוול דוולין, אוברט גאסקוין, ג'וזף פריצ'רד, תומאס בלפור (סוכן משלוחים), הרלד נילסן, קאי לונג ודיק מאנרינג.
שנים-עשר הגברים מודיעים לוולטר מודי על האירועים שהתרחשו לקראת הלילה הנוכחי. קרוסבי וולס, אדם מסתורי, נמצא ללא רוח חיים בבקתה שלו, ממוות שלו ככל הנראה. עם זאת, בבדיקה היה בבקתה נמצא זהב בשווי כמה אלפי פאונד. קאוול דוולין מצא מכתב בו נאמר כי אמרי סטיינס, גבר עשיר ומאוהב בהוקיטיקה שלאחרונה נעלם, אמור לשלם 2,000 פאונד לאנה וותרל, זונה ידועה באזורי צ'יינה טאון בהוקיטיקה. האיש שנראה במרכז כל ההתרחשויות הללו נקרא פרנסיס קארבר, אדם אלים שבמקרה היה בספינה בה הגיע מודי להוקיטיקה. לעיר מגיע גם פוליטיקאי בשם אליסטר לודרבק, בעצמו איש ספנות, שנראה גם הוא עטוף בתעלומה. הפגישה נקטעת על ידי אחד ממשרתיו של דיק מאנרינג שמספר שגודספיד, הספינה של קארבר וזו שהיה בה מודי, נשטפה אל החוף.
שלושה שבועות לאחר מכן, הריסות גודספיד נשטפים אל החוף. עם זאת, מודי מקבל בטעות את תא המטען של אליסטר לאודרבק, בו הוא מוצא מכתבים המגלים כי קרוסבי מתואר כאחיו למחצה של לאודרבק. לידיה וולס, אלמנתו של קרוסבי וולס ופילגשו של קארבר, מגיעה גם היא לעיר כדי לאסוף את הכסף שנמצא בבקתה של קרוסבי וולס, מכיוון שהוא בעלה. בזמן שהמתינה לתביעות שיטופלו, היא מתכננת לערוך סיאנס ליצירת קשר עם רוח הרפאים של אמרי סטנס. לשם כך היא שוכרת את אנה, שוויתרה לאחרונה על זנות. לידיה טוענת שהיא מכירה אותה מרגע שהגיעה לראשונה לניו זילנד.
אה סואוק, סוחר האופיום הקודם של אנה, הולך לבקר אותה. עם זאת, הוא מזהה גם את לידיה וגם את קארבר, שבמקרה היה שם. אה סואוק נשבע לנקום בקארבר שנים קודם לכן ברצח אביו והוא לא ינוח עד שקארבר ימות. לאחר הסיאנס, סואוק הולך למלון שקארבר שוהה כדי לנסות לרצוח אותו. עם זאת, לפני שהוא מבצע את נקמתו, הוא נורה על ידי ג'ורג' שפרד, כנקמה על אחיו שלו, שלדעתו נהרג על ידי אה סואוק.
באותו לילה ממש מופיע אמרי סטאנס בתא של קרוסבי וולס פצוע קשה. טה ראו טאווארה מחזיר אותו לעיר כדי לקבל טיפול רפואי והוא חי. הוא מתאחד מחדש עם אנה, שספגה גם היא סוג כלשהו של פציעה, כפי שנראה ששניהם התאהבו. מצב השניים משתפר. לאחר שסטיינס התאושש, כל הדמויות החיות נקראות למשפט בהוקיטיקה. המשפט חושף את האמיתות העומדות מאחורי הפשעים. נחשף כי קארבר הרג את קרוסבי וולס לאחר שסחט אותו בלודאנום, אמרי סטיינס רימה את קארבר מכספו. לאחר סיום המשפט, סטיינס נידון לתשעה חודשי עבודות פרך, קארבר לשנת מאסר, ואנה מזוכה. עם זאת, בדרך לכלא, ראשו של קארבר מורכב על ידי טה ראו טאווארה, תוך שימוש באבן, כנקמה על רצח ידידו הוותיק קרוסבי וולס.
כל הדמויות החיות מרצות את גזר הדין שלהן כאשר וולטר מודי עוזב לבסוף את הוקיטיקה כדי לחפש זהב.[6]
דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כל אחד משנים-עשר הגברים המרכיבים את המועצה בפרק הראשון של הספר קשור לאחד משנים-עשר סימני גלגל המזלות. שם כל פרק בו אחד מאותם גברים ממלא תפקיד מרכזי תמיד נושא את שמו של אותו אדם:
- טה ראו טאווארה (צייד אוצרות): טלה
- צ'רלי פרוסט (בנקאי): מזל שור
- בנימין לואנטל (עיתונאי): תאומים
- אדגר קלינץ' (בעל בית מלון): סרטן
- דיק מנרינג (איל זהב): אריה
- קאי לונג (צורף): בתולה
- הראלד נילסן (סוחר): מאזניים
- ג'וזף פריצ'רד (כימאי): עקרב
- תומאס בלפור (איש ספנות): קשת
- אוברט גאסקוין (פקיד בית משפט): גדי
- סואוק יונגשנג (חובש מגבעת): דלי
- קאוול דבלין (איש דת): דגים
המאפיינים המשויכים לכל מזל משמשים כשלד שעליו בונה קאטון את יצירת דמויות.[7] טה ראו טאווארה הוא השם היחיד ברשימה שמבוסס על אדם אמיתי; כל האחרים הם בדיוניים.[8]
דמויות נוספות קשורות לגופים שמימיים במערכת השמש.
- וולטר מודי: חמה
- לידיה (וולס) קארבר: נוגה
- פרנסיס קארבר: מאדים
- אליסטר לאודרבק: צדק
- ג'ורג 'שפרד: שבתאי
- אנה ווטרל: השמש / הירח
- אמרי סטיינס: הירח / השמש
- קרוסבי וולס: ארץ
רקע והשקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בת 14, קטון ואביה יצאו לטיול מביתם בכריסטצ'רץ' מעל מעבר ארתור לחוף המערבי. הטיול סיפק השראה להתעניינותה בגילויי הזהב של החוף המערבי בשנת 1860 והיא החלה לחשוב על סיפור.[8] היא בילתה זמן רב בעיר הוקיטיקה בזמן שכתבה את הספר שנים רבות אחר כך.[9]
קטון חזרה להוקיטיקה במרץ 2014.[9] היא ערכה מסיבת עיתונאים בתיאטרון ריג'נט עם המו"ל הבריטי שלה, מקס פורטר, מול קהל קוראים. היא חשפה כי השתמשה באתר Papers Past של הספרייה הלאומית של ניו זילנד כדי למצוא שמות מתאימים לדמויותיה. כיוון שבלפור שם יוצא דופן בתקופת הבהלה לזהב, ההנחה היא שקטון אימצה את שם משפחתו של המהנדס הימי ג'יימס בלפור שנערך לאפשרות להגיע לנמל הוקיטיקה במהלך הבהלה לזהב.[10]
המפיק הבריטי אנדרו וודהד ביקש לעבד את הרומן לטלוויזיה,[9] כשקטון התעקשה שהסדרה תצולם בחוף המערבי, שכן החי והצומח שם הם ייחודיים למקום.[11]
עיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרומן עובד למיני סדרה טלוויזיונית בת שישה פרקים על ידי Working Title ואולפני Southern Lights Films בשיתוף TVNZ, Fremantle ו-Silver Reel. את הסדרה ביימה קלייר מק'ארתי כאשר גם מחברת הרומן אלינור קטון הייתה מעורבת בתהליך ההפקה. ההפקה מומנה על ידי נציבות הקולנוע של ניו זילנד.[4] הסדרה עלתה לראשונה ברשת TVNZ 1 ב-17 במאי 2020 והיא זמינה גם בשירות הסטרימינג של TVNZ, TVNZ On Demand .[5] [12] בבריטניה מופצת הסדרה על ידי BBC Two.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "BBC News - Man Booker Prize 2013: Toibin and Crace lead shortlist". BBC News. 10 בספטמבר 2013. נבדק ב-11 בספטמבר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Man Booker Prize synopsis". Man Booker Prize. 2013. נבדק ב-6 בינואר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "VUP blog: And the winner is..." Victoria University Press. 16 באוקטובר 2013. נבדק ב-17 באוקטובר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "First-look image of Eva Green in BBC Two's The Luminaries". BBC Two. 21 במרץ 2019. אורכב מ-המקור ב-9 במאי 2019. נבדק ב-24 במאי 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Eleanor Catton's The Luminaries hits TV screens this Sunday". 1 News. 13 במאי 2020. אורכב מ-המקור ב-24 במאי 2020. נבדק ב-24 במאי 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Catton, Eleanor (2013). The Luminaries. Victoria University Press.
- ^ "Review: The Luminaries by Eleanor Catton". A Case For Books. 21 באוקטובר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Mussen, Deidre (14 במרץ 2014). "Booker prize novel 'comes home'". The Press. p. ?. נבדק ב-14 במרץ 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Mussen, Deidre (13 במרץ 2014). "Writer back in 'spiritual' home". The Press. p. A7. נבדק ב-14 במרץ 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Mussen, Deidre (26 במרץ 2013). "Catton's novel brings old family links to life". The Press. נבדק ב-6 בינואר 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Eleanor Catton back in Hokitika". The Press. 13 במרץ 2014. נבדק ב-14 במרץ 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Burgess, Linda (17 במאי 2020). "Review: TV adaptation of The Luminaries has both the glitter and the gold". The Spinoff. אורכב מ-המקור ב-23 במאי 2020. נבדק ב-24 במאי 2020.
{{cite news}}: (עזרה)