שבתאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שבתאי סימול אסטרונומי של שבתאי
Saturn from Cassini Orbiter (2004-10-06).jpg
שבתאי, צילום מקאסיני, אוקטובר 2004
מידע כללי
סוג עצם: כוכב לכת
קטגוריה: ענק גזים
מיקום: מערכת השמש התיכונה
תאריך גילוי: מימי קדם
מאפיינים מסלוליים
מרחק ממוצע מהשמש: 1,426,725,413 ק"מ
(9.537,070,32 AU)
אפהליון: 1,503,983,449 ק"מ
(10.053,508,40 AU)
פריהליון: 1,349,467,375 ק"מ
(9.020,632,24 AU)
אקסצנטריות: 0.0560
זמן הקפה: 10,832.327 ימים (29.657296 שנים)
מחזור סינודי: 378.1 ימים
מהירות מסלולית:
- ממוצעת:
- מקסימלית:
- מינימלית:

9.639 ק"מ/שנייה
10.183 ק"מ/שנייה
9.137 ק"מ/שנייה
נטיית מסלול: 2.488°
מספר ירחים: 62 מאושרים, מתוכם ל-53 ניתן שם‏[1]
מאפיינים פיזיים
רדיוס בקו המשווה: 60,268 ק"מ
שטח פנים: ‎4.27×1010קמ"ר
מסה: ‎5.6846×1026ק"ג
צפיפות ממוצעת: 0.6873 גרם/סמ"ק
תאוצת הכובד בקו המשווה: 10.44 מטר/שנייה2,
או 1.065 ג'י
זמן סיבוב עצמי: 10 שעות, 47 דקות, 6 שניות
מהירות סיבוב עצמי: 9.87 ק"מ/שנייה (בקו המשווה)
נטיית ציר הסיבוב: 26.73°
אלבדו: 0.47
מהירות מילוט: 35.49 ק"מ/שנייה
טמפרטורת פני השטח:
- מינימום:
- ממוצע:
- מקסימום:

82 קלווין / 191°C−
143 קלווין / 130°C−
- קלווין
מאפייני אטמוספירה
לחץ אטמוספירי: 140 קילו פסקל
מימן >93%
הליום >5%
מתאן 0.2%
אדי מים 0.1%
אמוניה 0.01%
אתאן 0.0005%
פוספין 0.0001%

שַׁבְּתַאי (בלועזית: Saturn, סטורן) הוא כוכב הלכת השישי במרחקו מהשמש והשני בסדרת כוכבי הלכת הגזיים.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו הלועזי ניתן לו על שם סטורן, אל החקלאות והקציר במיתולוגיה הרומית (מקביל לקרונוס הטיטאן במיתולוגיה היוונית). מאחר ששבתאי היה כוכב הלכת השביעי בעת הקדומה (בנוסף לשמש, הירח, כוכב חמה, נוגה, מאדים וצדק), היום השביעי בשבוע קיבל את השם Saturday‏‏‏‏[2]. המקור לשמו בעברית מגיע מרקע דומה. משמעות השם הוא "הכוכב השביעי".יש הגורסים שמשמעות השם שבתאי מרמז גם על כך שכוכב הלכת "שובת" או "נח". כיוון שיחסית לכוכבי הלכת שהיו מוכרים בעת העתיקה, כוכב זה הוא המרוחק ביותר מהשמש, ולכן תנועתו קטנה ביותר.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוטרו של שבתאי 120,500 ק"מ וצפיפותו 0.69 גרם לסמ"ק; הוא מורכב, ברובו, ממימן ומהליום. במרכז הכוכב נמצאת, כנראה, ליבה של ברזל וסלע ומסביבה מצוי אזור של מימן מתכתי המשתרע עד למחצית הרדיוס של שבתאי, ומעבר לו מתחילה האטמוספירה. מרחקו של שבתאי מהשמש הוא 9.54 יחידות אסטרונומיות והוא משלים הקפה סביב השמש אחת ל 29.46 שנה במהירות של 9.64 ק"מ לשנייה. שבתאי משלים סיבוב סביב צירו אחת ל 10.23 שעות בלבד. משקלו הסגולי של שבתאי הוא הנמוך ביותר מכל כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו, אף פחות ממשקלם הסגולי של המים.

טבעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – טבעות שבתאי

התופעה הבולטת ביותר בשבתאי היא הטבעות המקיפות אותו. מערכת הטבעות נטויה בזווית של 25.33 מעלות יחסית למישור ההקפה של שבתאי סביב השמש. עובי הטבעות הוא ק"מ אחד, לכל היותר, והן מכילות גושי קרח קטנים, שחלקם אינם גדולים מאבן ואחרים קוטרם עד כמה מאות ק"מ. עד ל-2009 נצפו כ-7 טבעות לכוכב שבתאי ובשנת 2009 בזכות טלסקופ החלל שפיצר נצפתה טבעתו השמינית ‏[3].

ירחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ירחי שבתאי

מספר הירחים המדויק של שבתאי קשה לקביעה. מבחינה טכנית, כל גוש קרח בטבעות יכול להיחשב כירח, ונקודת ההכרעה בין ירח לבין גוש קרח גדול אינה מדויקת. עד כה זוהו בוודאות שישים ושניים ירחים, ולחמישים ושלושה מתוכם ניתנו שמות.

ירחו הגדול ביותר הוא טיטאן, ולו אטמוספירה סמיכה המכילה בעיקר מתאן וחנקן והוא הירח היחיד במערכת השמש בעל אטמוספירה משמעותית משלו. ירחים גדולים נוספים הם פאן, אטלס, פרומתאוס, פנדורה, אפימתאוס, יאנוס, מימס, אנקלדוס, טתיס, טלסטו, קליפסו, דיוני, הלנה, ריאה, היפריון, יאפטוס, פובה, דפניס.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

החללית הראשונה שהתקרבה לשבתאי הייתה פיוניר 11. בספטמבר 1979 התקרבה החללית עד למרחק של 20,000 קילומטרים מעל שכבת העננים של שבתאי. החללית שידרה לכדור הארץ תמונות ברזולוציה נמוכה של הכוכב וחלק מהירחים שלו. איכות התמונות לא איפשרה גילוי פרטים חדשים מפני הקרקע של הירחים. בנוסף, החללית חקרה את הטבעות ומדדה את הטמפרטורה על טיטאן.

בנובמבר 1980 עברה החללית וויאג'ר 1 בסמוך לכוכב. החללית שידרה תמונות ברזולוציה גבוהה של כוכב הלכת, הטבעות והירחים שלו. לראשונה נראו פרטים מפני השטח של הירחים. החללית טסה קרוב לטיטאן וגילתה כי האטמוספירה שלו אינה חדירה לקרני אור בתחום הנראה. מסיבה זו לא התקבלו פרטים על פני השטח של טיטאן. החללית ניצלה את כח הכובד של שבתאי כדי לשנות מסלול ולצאת ממערכת השמש.

כמעט שנה לאחר מכן באוגוסט 1981 המשיכה החללית וויאג'ר 2 את המחקר ושידרה צילומים נוספים. עקב תקלה במצלמה המתכווננת בוטלו צילומים מתוכננים רבים. החללית גילתה ואימתה את קיומם של מספר ירחים חדש וכן גילתה כמה מרווחים בין הטבעות. החללית ניצלה את שדה הכובד של שבתאי על מנת לשנות מסלול לכיוון כוכב הלכת אורנוס.

ב-15 באוקטובר 1997 שוגרה החללית קאסיני שיעודה הוא לחקור את שבתאי וירחיו. קאסיני נכנסה למסלול סביב כוכב-הלכת ב-1 ביולי 2004. ב-24 בדצמבר 2004 נפרדה ממנה הגשושית הויגנס (של סוכנות החלל האירופית), וגלשה לאטמוספירה של טיטאן ב-14 בינואר 2005. משימת קאסיני-הויגנס היא משימה משותפת לנאס"א, לסוכנות החלל האירופית ולסוכנות החלל האיטלקית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ירחי שבתאי באתר קאסיני של נאס"א
  2. ^ ‏הערך שבתאי באתר אסטרופדיה
  3. ^ ‏אבי בליזובסקי, ‏טבעת שמינית ורחוקה התגלתה בשבתאי, באתר "הידען", 8 באוקטובר 2009‏


מערכת השמש
השמש כוכב חמה נוגה הירח כדור הארץ קטגוריה:ירחי מאדים מאדים קרס חגורת האסטרואידים צדק קטגוריה:ירחי צדק שבתאי ירחי שבתאי אורנוס קטגוריה:ירחי אורנוס קטגוריה:ירחי נפטון נפטון קטגוריה:ירחי פלוטו פלוטו קטגוריה:ירחי האומיה האומיה מאקה-מאקה חגורת קויפר דיסנומיה אריס הדיסק המפוזר עננת אורטSolar System XXX RTL.png
(לא בקנה מידה; מיקום הסמן על גוף ייתן את שמו)

השמש - כוכב חמה - נוגה - כדור הארץ - מאדים - קרס - צדק - שבתאי - אורנוס - נפטון - פלוטו - האומיה - מאקה-מאקה - אריס

ירחים (הירח, ירחי מאדים, ירחי צדק, ירחי שבתאי, ירחי אורנוס, ירחי נפטון, ירחי פלוטו, ירחי האומיה, דיסנומיה)

טבעות פלנטריות (טבעות צדק, טבעות שבתאי, טבעות אורנוס, טבעות נפטון, טבעות ריאה)

כוכב לכת - כוכב לכת ננסי - גופים קטנים במערכת השמש: מטאורואידכוכבי לכת מינוריים (אסטרואידקנטאורגופים טרנס-נפטוניים: חגורת קויפר, הדיסק המפוזר) • שביט (עננת אורט)

כוכבי לכת ארציים - ענקי הגזים (ענקי הקרח) - גופים טרנס-נפטוניים (פלוטינו, פלוטואיד, גופים בחגורת קויפר, גופים בדיסק המפוזר, גופים בעננת אורט)

מערכת השמש הפנימית (כוכבי הלכת הארציים, חגורת האסטרואידים) - מערכת השמש התיכונה (ענקי הגזים) - מערכת השמש החיצונית (חגורת קויפר, הדיסק המפוזר, עננת אורט)

ראו גם: פורטל מדעי החלל