שבתאי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בכוכב לכת. אם התכוונתם לשם הפרטי שבתאי, ראו שבתי (שם פרטי).
שבתאי  |
|
|---|---|
 |
|
| שבתאי, צילום מקאסיני, אוקטובר 2004 | |
| מידע כללי | |
| סוג עצם: | כוכב לכת |
| קטגוריה: | ענק גזים |
| מיקום: | מערכת השמש התיכונה |
| תאריך גילוי: | מימי קדם |
| מאפיינים מסלוליים | |
| מרחק ממוצע מהשמש: | 1,426,725,413 ק"מ (9.537,070,32 AU) |
| אפהליון: | 1,503,983,449 ק"מ (10.053,508,40 AU) |
| פריהליון: | 1,349,467,375 ק"מ (9.020,632,24 AU) |
| אקסצנטריות: | 0,0560 |
| זמן הקפה: | 10,756.1995 ימים |
| מחזור סינודי: | 378.1 ימים |
| מהירות מסלולית: - ממוצעת: - מקסימלית: - מינימלית: |
9.639 ק"מ/שנייה 10.183 ק"מ/שנייה 9.137 ק"מ/שנייה |
| נטיית מסלול: | 2.488° |
| מספר ירחים: | 60 בעלי שם. 3 לא אושרו עדיין |
| מאפיינים פיזיים | |
| רדיוס בקו המשווה: | 60,268 ק"מ |
| שטח הפנים: | 4.27×1010 קמ"ר |
| מסה: | 5.6846×1026 ק"ג |
| צפיפות ממוצעת: | 0.6873 גרם/סמ"ק |
| תאוצת הכובד בקו המשווה: | 8.96 מטר/שנייה2, או 0.914 ג'י |
| זמן סיבוב עצמי: | 10 שעות, 47 דקות, 6 שניות |
| מהירות סיבוב עצמי: | 9.87 ק"מ/שנייה (בקו המשווה) |
| נטיית ציר הסיבוב: | 26.73° |
| אלבדו: | 0.47 |
| מהירות מילוט: | 35.49 ק"מ/שנייה |
| טמפרטורת פני השטח: - מינימום: - ממוצע: - מקסימום: |
82 קלווין 143 קלווין - קלווין |
| מאפייני אטמוספירה | |
| לחץ אטמוספירי: | 140 קילו פסקל |
| מימן | >93% |
| הליום | >5% |
| מתאן | 0.2% |
| אדי מים | 0.1% |
| אמוניה | 0.01% |
| אתאן | 0.0005% |
| פוספין | 0.0001% |
שבתאי (בלועזית: סטורן) הוא כוכב הלכת השישי במרחקו מהשמש.
תוכן עניינים |
[עריכה] מקור השם
שמו הלועזי ניתן לו על שם סטורן, אל החקלאות והקציר במיתולוגיה הרומית (מקביל לקרונוס במיתולוגיה היוונית). מאחר ושבתאי היה כוכב הלכת השביעי בעת הקדומה (בנוסף לשמש ,הירח, כוכב חמה, נוגה, מאדים וצדק), היום השביעי בשבוע קיבל את השם Saturday. מכאן עבר השם לגלגול עברי והתקבע כגרסה של המילה שבת[1]
[עריכה] מאפיינים
קוטרו של שבתאי 120,500 ק"מ וצפיפותו 0.69 גרם לסמ"ק; הוא מורכב, ברובו, מהליום ומימן. במרכז כוכב הלכת נמצאת, כנראה, ליבה של ברזל וסלע ומסביבה מצוי אזור של מימן מתכתי המשתרע עד למחצית הרדיוס של שבתאי, ומעבר לו מתחילה האטמוספירה. מרחקו של שבתאי מהשמש הוא 9.54 יחידות אסטרונומיות והוא משלים הקפה סביב השמש אחת ל 29.46 שנה במהירות של 9.64 ק"מ לשנייה. שבתאי משלים סיבוב סביב צירו אחת ל 10.23 שעות בלבד. משקלו הסגולי של שבתאי הוא הנמוך ביותר מכל כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו, אף פחות ממשקלם הסגולי של מים.
[עריכה] טבעות
-
ערך מורחב – טבעות שבתאי
התופעה הבולטת ביותר בשבתאי היא הטבעות. מערכת הטבעות נטויה בזווית של 25.33 מעלות יחסית למישור ההקפה של שבתאי סביב השמש. עובי הטבעות הוא ק"מ אחד, לכל היותר, והן מכילות גושי קרח קטנים, שחלקם אינם גדולים מאבן ואחרים קוטרם עד כמה מאות ק"מ.
[עריכה] ירחים
-
ערך מורחב – ירחי שבתאי
מספר הירחים המדויק של שבתאי קשה לקביעה. מבחינה טכנית, כל גוש קרח בטבעות יכול להיחשב כירח, ונקודת ההכרעה בין ירח לבין גוש קרח גדול אינה מדויקת. עד כה זוהו בוודאות שישים ירחים, להם ניתנו שמות.
ירחו הגדול ביותר הוא טיטאן, ולו אטמוספירה סמיכה המכילה בעיקר מתאן וחנקן והוא הירח היחיד במערכת השמש בעל אטמוספירה משמעותית משלו. ירחים גדולים נוספים הם פאן, אטלס, פרומתאוס, פנדורה, אפימתאוס, יאנוס, מימס, אנקלדוס, טתיס, טלסטו, קליפסו, דיוני, הלנה, ריאה, טיטאן, היפריון, יאפטוס, פובה, דפניס.
[עריכה] מחקר
החללית הראשונה שהתקרבה לשבתאי הייתה פיוניר 11. בספטמבר 1979 התקרבה החללית עד למרחק של 20,000 קילומטרים מעל שכבת העננים של שבתאי. החללית שידרה לכדור הארץ תמונות ברזולוציה נמוכה של הכוכב וחלק מהירחים שלו. איכות התמונות לא איפשרה גילוי פרטים חדשים מפני הקרקע של הירחים. בנוסף, החללית חקרה את הטבעות ומדדה את הטמפרטורה על טיטן.
בנובמבר 1980 החללית וויאג'ר 1 עברה ליד הכוכב. החללית שידרה תמונות ברזולוציה גבוהה של כוכב הלכת, הטבעות והירחים שלו. לראשונה נראו פרטים מפני השטח של הירחים. החללית עפה קרוב לטיטן וגילתה כי האטמוספירה שלו אינה חדירה לקרני אור בתחום הנראה. מסיבה זו לא התקבלו פרטים על פני השטח של טיטן. החללית ניצלה את כח הכובד של שבתאי כדאי לשנות מסלול ולצאת ממערכת השמש.
כמעט שנה לאחר מכן באוגוסט 1981 המשיכה החללית וויאג'ר 2 את המחקר ושידרה צילומים נוספים. עקב תקלה במצלמה המתכווננת בוטלו צילומים מתוכננים רבים. החללית גילתה ואימתה את קיומם של מספר ירחים חדש וכן גילתה כמה מירווחים בין הטבעות. החללית ניצלה את שדה הכובד של שבתאי על מנת לשנות מסלול לכיוון כוכב הלכת אורנוס.
ב-15 באוקטובר 1997 שוגרה החללית קאסיני שיעודה הוא לחקור את שבתאי וירחיו. קאסיני נכנסה למסלול סביב כוכב-הלכת ב-1 ביולי 2004. ב-24 בדצמבר 2004 נפרדה ממנה הגשושית הויגנס (של סוכנות החלל האירופית), וגלשה לאטמוספירה של טיטאן ב-14 בינואר 2005. משימת קאסיני-הויגנס היא משימה משותפת לנאס"א, לסוכנות החלל האירופית ולסוכנות החלל האיטלקית.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שבתאי |
- אשכול מאמרים על שבתאי, באתר "הידען"
- המסע והתגליות של החללית קאסיני
- טבעות שבתאי - אפימרידים
- שבתאי וכוכבי הלכת מישראל - אפימרידים
- הרצאות וידאו על משימת קאסיני הויגנס לשבתאי
[עריכה] הערות שוליים
 גופים: השמש - כוכב חמה - נוגה - כדור הארץ - מאדים - (קרס) - צדק - שבתאי - אורנוס - נפטון - (פלוטו) - (מאקה-מאקה) - (אריס) סוגי גופים: כוכב - כוכב לכת - כוכב לכת ננסי - גופים קטנים (מטאורואיד, אסטרואיד, ירח, קנטאור, גוף טרנס-נפטוני, שביט) מבנה: כוכבי לכת ארציים - חגורת האסטרואידים - ענקי הגזים - גופים טרנס-נפטוניים (חגורת קויפר, הדיסק המפוזר, עננת אורט) ראו גם: פורטל מדעי החלל |
