צדק (כוכב לכת)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צדק סימול אסטרונומי של צדק
Jupiter.jpg
צדק, צולם על ידי וויאג'ר 2 ב-1979
מידע כללי
סוג עצם: כוכב לכת
קטגוריה: ענק גזים
מיקום: מערכת השמש התיכונה
תאריך גילוי: מימי קדם
מאפיינים מסלוליים
מרחק ממוצע מהשמש: 778,340,821 ק"מ
(5.203,363,01 AU)
אפהליון: 816,081,455 ק"מ
(5.455,167,59 AU)
פריהליון: 740,742,598 ק"מ
(4.951,558,43 AU)
אקסצנטריות: 0.04839266
זמן הקפה: 4,331.572 ימים (11.8592 שנים)
מחזור סינודי: 398.9 ימים
מהירות מסלולית:
- ממוצעת:
- מקסימלית:
- מינימלית:

13.0697 ק"מ/שנייה
13.712 ק"מ/שנייה
12.446 ק"מ/שנייה
נטיית מסלול: 1.30530°
מספר ירחים: 67
מאפיינים פיזיים
רדיוס בקו המשווה: 71,492 ק"מ
שטח פנים: ‎6.41×1010קמ"ר
מסה: ‎1.899×1027ק"ג
צפיפות ממוצעת: 1.326 גרם/סמ"ק
תאוצת הכובד בקו המשווה: 24.79 מטר/שנייה2, 2.528 ג'י
זמן סיבוב עצמי: 9 שעות 55.5 דקות
מהירות סיבוב עצמי: 12.6 ק"מ/שנייה (בקו המשווה)
נטיית ציר הסיבוב: 3.12°
אלבדו: 0.52
מהירות מילוט: 59.54 ק"מ/שנייה
טמפרטורת פני השטח:
- מינימום:
- ממוצע:
- מקסימום:

110 קלווין / 163°C−
152 קלווין / 121°C−
מאפייני אטמוספירה
לחץ אטמוספירי: בגובה שכבות העננים 20-200 קילו פסקל
מימן 89.8±2.0%
הליום 10.2±2.0%
מתאן 0.1%
אדי מים 0.1%
אמוניה 0.02%
אתאן 0.0002%
פוספין 0.0001%
מימן גופרתי <0.00010%
צילום אנימציה של כוכב הלכת צדק שצולם על ידי הגשושית וויאג'ר 1. התמונות המרכיבות את האנימציה צולמו אחת ליממה של כוכב הלכת, בין ה-6 בינואר ועד ה-3 בפברואר 1979.

צדק (בלועזית: Jupiter, יופיטר), ענק גז, כוכב הלכת החמישי מהשמש והראשון בקטגוריית כוכבי הלכת הגזיים. צדק הוא כוכב הלכת בעל המסה הגדולה ביותר במערכת השמש, ועשוי בעיקר מגז: כ-90% ממסתו הם מימן וכ-10% הליום.

השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר נקרא "כוכב בַּעַל"‏[1], שם שהכנענים נתנו לכוכב שנקשר באל הכנעני הראשי בַּעַל.

גם היוונים, ואחריהם גם הרומאים, קשרו את שמו של הכוכב לשם האל הראשי שבמיתולגיות שלהם, זאוס ויופיטר בהתאמה, מלכי האלים שהיו ממונים גם על החוק ועל הצדק. לחז"ל הייתה מגמה ברורה להימנע משמות כוכבים עם משמעות דתית, והם העניקו לכוכב את השם הקצר צֶדֶק‏[1], וכך הוא מוזכר בתלמוד הבבלי‏[2].

מקובל לקשר את צדק ליום חמישי. בלטינית נקרא היום "דיאס יוביס" (Dies Iovis; יוביס הוא שם אחר לאל יופיטר) ומכאן שמו בחלק מלשונות אירופה: בצרפתית Jeudi, בספרדית Jueves ובאיטלקית Giovedì.

מידע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוטרו של צדק 142,984 ק"מ (בקו המשווה) וצפיפותו הממוצעת היא 1.33 גרם לסמ"ק. מסתו של צדק גדולה כמעט פי 2.5 ממסתם של כל שאר כוכבי הלכת במערכת השמש יחדיו. הוא מסיבי יותר מכדור הארץ פי 318, קוטרו גדול פי 11 מזה של כדור הארץ ונפחו גדול פי 1,300 מנפח כדור הארץ. אף על פי שצדק מרשים בגודלו, נתגלו כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש להם מסות גדולות משמעותית.

לצדק קצב הסיבוב המהיר ביותר בין כוכבי הלכת במערכת השמש. זמן הסיבוב העצמי (אורך היממה) שלו הוא 9 שעות ו-50 דקות בלבד. כתוצאה מכך, רדיוסו גדול יותר באזור קו המשווה וצורתו פחוסה; קל לראות זאת כשצופים בו בטלסקופ. אחד המאפיינים הבולטים בצדק הוא הכתם האדום הגדול, סערה שגדולה מכדור הארץ. כוכב הלכת מכוסה שכבת עננים באופן תמידי.

צדק הוא בדרך כלל העצם הרביעי בבהירותו ברקיע, לאחר השמש, הירח ונוגה; עם זאת בזמנים מסוימים מאדים נראה בהיר מצדק, ובפעמים אחרות צדק בהיר יותר מנוגה.

את צדק ניתן לחלק לשלושה חלקים עיקריים: הליבה, החלק הפנימי והחלק החיצוני. משערים שהליבה מכילה ניקל וברזל, רדיוסה 10,000 ק"מ ומעליה מצויה שכבת מימן במצב של נוזל מתכתי. החלק שמעל ליבת המימן המתכתי הוא החלק הגזי של צדק ואנו רואים את חלקו החיצוני. על פני צדק נראות חגורות עננים כהות וכתם אדום גדול. צדק משלים הקפה סביב השמש אחת ל-11.86 שנה‏[3] במהירות ממוצעת של 13.06 ק"מ לשנייה. צדק מוקף בטבעות והטבעת העיקרית מצויה במרחק של 1.72 עד 1.81 רדיוסי צדק והיא מכילה בעיקר חלקיקי אבק הקטנים ממ"מ.

מאפיניים פיזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכב פלנטרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדענים משערים שלצדק יש ליבה סלעית, וקטנה יחסית, אך זה מעולם לא הוכח, הליבה המוקפת על ידי מימן מוצק, המוקף על ידי מימן נוזלי שמוקף במימן גזי. אין גבול או שטח פנים ברור בין פזות שונות אלו של מימן. צדק מורכב בעיקר ממימן (כ-90% ממספר האטומים שהם כ- 75% מהמסה) ומהליום (כ-10% ממספר האטומים שהם כ- 25% מהמסה)‏[4] .

אטמוספירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרטים של האטמוספירה של צדק כפי שצולמו על ידי וויאג'ר 1

האטמוספירה של צדק מורכבת בעיקר ממימן (כ-90%) ומהליום (כ-10%). האטמוספירה מורכבת גם מכמויות מזעריות של מתאן, אדי מים, אמוניה וחומרים נוספים. היא מורכבת גם מכמויות זעומות של פחמן, אתאן, מימן גופרתי, ניאון, חמצן, פוספין וגפרית. השכבה החיצונית של האטמוספירה מכילה גבישים של אמוניה קפואה.

ההרכב האטמוספירי דומה מאוד להרכב של הענן השמשי. לשבתאי יש הרכב דומה אך לאורנוס ולנפטון יש הרבה פחות מימן והליום.

האטמוספירה העליונה של צדק עוברת רוטציה דיפרנציאלית, אפקט זה הובחן לראשונה על ידי ג'ובני קאסיני (1690). ההסתובבות של האטמוספירה הקוטבית של צדק ארוכה יותר בכ-5 דקות משל האטמוספירה בקו המשווה. נוסף לכך, רצועות עננים בקווי רוחב שונים נעים בכיוונים מנוגדים ברוחות השכיחות. רוחות במהירות של 600 קמ"ש הן רגילות. סערה חזקה במיוחד, בערך פי שלושה מקוטרו של כדור הארץ, ידועה ככתם האדום הגדול.

החללית היחידה שהגיעה לאטמוספירה של צדק היא גלילאו.

טבעות פלנטריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – טבעות צדק

לצדק מספר טבעות פלנטריות שנוצרו מחלקיקי אבק. חלקיקי אבק אלה הם תוצאה של פגיעות מטאוריטים בירחיו. הטבעת העיקרית עשויה מאבק הירחים אדרסטאה ומטיס. שתי טבעות מקיפות את הטבעת העיקרית; טבעות אלו נוצרו על ידי פגיעות בשניים מירחיו של צדק - תבה ואמלת'אה. נוסף לכך יש טבעת חיצונית רחוקה יותר ודלילה מאוד המקיפה את צדק במהופך.

ירחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ירחי צדק

נכון לנובמבר 2013, התגלו 67 ירחים לצדק, חלקם אסטרואידים אשר נלכדו בכוח המשיכה שלו.

ארבעת הירחים הגליליאניים של צדק בתמונה המראה את גודלם ביחס לצדק

ארבעת הירחים הגדולים נקראים הירחים הגליליאניים (משום שהראשון שגילה אותם היה גלילאו גליליי, בעת שצפה בשנת 1610 בטלסקופ לעבר צדק) הם מקיפים את צדק במישור המקביל, כמעט, למישור קו המשווה של צדק ומסלוליהם כמעט מעגליים:

  • גנימד, הירח הגדול ביותר במערכת השמש, מרוחק כמליון ק"מ מצדק, קוטרו כ-5,300 ק"מ.
  • קליסטו מרוחק כשני מליון ק"מ מצדק, נחשב ככוכב בעל הפנים העתיקות ביותר במערכת השמש, קוטרו כ-4,800 ק"מ.
  • איו מרוחק כ-420,000 ק"מ מצדק, קוטרו כ-3,600 ק"מ, פעיל מבחינה געשית.
  • אירופה מרוחק כ-670,000 ק"מ מצדק, קוטרו כ-3,100 ק"מ (כמו זה של ירח כדור הארץ).

קבוצת הירחים הקרובים לצדק (עד 250,000 ק"מ מצדק), מקיפים את צדק במישור המקביל, כמעט, למישור קו המשווה של צדק ומסלוליהם כמעט מעגליים. מונה בין היתר את:

ירחי הקבוצה המרוחקת יותר (עד 10 מיליון ק"מ מצדק), מקיפים את צדק בכיוון השעון - בניגוד לכיוון שבו מקיפים אותו יתר ירחיו, במסלולים אקסנטריים שונים הנטויים בזווית של 153 מעלות בממוצע, יחסית למישור המשווה של צדק. מונה בין היתר את:

הקבוצה המרוחקת ביותר מצדק כוללת ירחים המקיפים את צדק במישור הנטוי בזווית של 28 מעלות, בממוצע, יחסית לקו המשווה של צדק. הקבוצה מונה בין היתר את:

שומייקר לוי 9[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שומייקר לוי 9
Jupitersatelliteimpact.jpg
תמונה זו צולמה על ידי וויאג'ר 1 ב-24 בינואר 1979, כאשר הייתה במרחק של למעלה מ-40 מיליון ק"מ

ביולי 1994 פגע בחצי הכדור הדרומי של צדק השביט שומייקר לוי 9. לאחר שהתגלה כשהוא מפורק ליותר מעשרים שברים, התברר כי מסלולו מוביל אותו היישר לצדק. הפגיעה הייתה בצד שהיה נסתר מכדור הארץ בזמן הפגיעה, אך אזור הפגיעה נצפה כ-20 דקות מאוחר יותר, עקב הסיבוב המהיר של צדק סביב צירו. כל שבר של שביט השאיר את חותמו על צדק בצורת כתם כהה באטמוספירה, ואת הכתמים הרבים ניתן היה לראות גם בטלסקופים חובבניים. תוצאת פגיעות אלו נצפתה גם שנה לאחר הפגיעה על ידי טלסקופ החלל האבל.

חקר צדק[עריכת קוד מקור | עריכה]

צדק היה ידוע מאז העת העתיקה ונראה גם לעין בלתי מזוינת בשמי הלילה. ב-1610 גילה גלילאו גליליי את ארבעת הירחים הגדולים ביותר של צדק באמצעות טלסקופ.

מספר חלליות מחקר חקרו את צדק:

החללית פיוניר 10 חלפה ליד צדק ושלחה לראשונה תמונות ממנו לכדור הארץ ב-3 בדצמבר 1973. שנה בדיוק לאחריה הגיעה חלפה ליד צדק גם פיוניר 11. חלליות אלו סיפקו מידע חדש על המגנטוספירה של צדק וצילמו כמה תמונות ברזולוציה נמוכה של צדק.

וויאג'ר 1 חלפה ליד צדק במרץ 1979 ולאחריה ביולי אותה שנה חלפה וויאג'ר 2. חלליות אלו שיפרו את ההבנה על הירחים הגליליאנים וגילו את טבעותיו של צדק. חלליות אלו גם סיפקו לראשונה צילומי תקריב של אטמוספירת צדק.

בפברואר 1992 חלפה החללית יוליסס במרחק של 900,000 ק"מ מצדק, בדרכה למסלול קוטבי סביב השמש. החללית ביצעה מחקרים על המגנטוספירה של צדק. בפברואר 2004 הגיעה החללית לסביבת צדק בשנית, אולם אז המרחק היה גדול יותר, כ-240 מיליון ק"מ.

החללית היחידה עד כה שהקיפה את צדק הייתה גלילאו, שנכנסה למסלול סביב צדק ב-7 בדצמבר 1995. היא הקיפה את כוכב הלכת במשך למעלה משבע שנים וחלפה לצד הירחים הגליליאניים ואמלת'אה. ביולי 1995 שחררה גלילאו גשושית שנכנסה לאטמוספירה של צדק ב-7 בדצמבר 1995. הגשושית צנחה 150 ק"מ באטמוספירה ואספה מידע במשך 58 דקות, לפני שנהרסה על ידי הלחץ הרב בו הייתה נתונה. החללית גלילאו זכתה לגורל דומה כאשר כוונה לתוך כוכב הלכת ב-21 בספטמבר 2003 ובמהירות של למעלה מ-50 ק"מ לשנייה.

בשנת 2000 חלפה לצד צדק החללית קאסיני, שהייתה בדרכה לשבתאי, וסיפקה מספר תמונות שלו ברזולוציה גבוהה.

ב-5 באוגוסט 2011 שוגרה הגשושית ג'ונו שנועדה לחקור רמזים לאופן בו צדק נוצר, לחקור את ההרכב הפנימי של צדק ולברר אם באמת יש לו ליבה מוצקת וסלעית, את השדה המגנטי שלו ומקורותיו, ואת כוח המשיכה שלו. לאחר 33 הקפות של צדק (כשנת כדור הארץ), ג'ונו מתוכננת לסיים את משימתה באוקטובר 2017 ולבצע התרסקות מבוקרת אל תוך צדק.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Robert R Steiglitz, The Hebrew Names of the Seven Planets, 1981
  2. ^ תלמוד בבלי מסכת שבת דף קנ"ו עמוד א' וגם בתלמוד בבלי במסכת עירובין דף נ"ו עמוד א'
  3. ^ בבראשית רבה נכתב מספר קרוב ביותר למספר זה: "ויש מזל שגומר הילוכו לי"ב שנה והוא צדק" (בראשית רבה, פרשה י', פסקה ד')
  4. ^ Jupiter l Jupiter facts, pictures and information


מערכת השמש
השמש כוכב חמה נוגה הירח כדור הארץ קטגוריה:ירחי מאדים מאדים קרס חגורת האסטרואידים צדק קטגוריה:ירחי צדק שבתאי ירחי שבתאי אורנוס קטגוריה:ירחי אורנוס קטגוריה:ירחי נפטון נפטון קטגוריה:ירחי פלוטו פלוטו קטגוריה:ירחי האומיה האומיה מאקה-מאקה חגורת קויפר דיסנומיה אריס הדיסק המפוזר עננת אורטSolar System XXX RTL.png
(לא בקנה מידה; מיקום הסמן על גוף יציג את שמו)

השמש - כוכב חמה - נוגה - כדור הארץ - מאדים - קרס - צדק - שבתאי - אורנוס - נפטון - פלוטו - האומיה - מאקה-מאקה - אריס

ירחים (הירח, ירחי מאדים, ירחי צדק, ירחי שבתאי, ירחי אורנוס, ירחי נפטון, ירחי פלוטו, ירחי האומיה, דיסנומיה)

טבעות פלנטריות (טבעות צדק, טבעות שבתאי, טבעות אורנוס, טבעות נפטון, טבעות ריאה)

כוכב לכת - כוכב לכת ננסי - גופים קטנים במערכת השמש: מטאורואידכוכבי לכת מינוריים (אסטרואידקנטאורגופים טרנס-נפטוניים: חגורת קויפר, הדיסק המפוזר) • שביט (עננת אורט)

כוכבי לכת ארציים - ענקי הגזים (ענקי הקרח) - גופים טרנס-נפטוניים (פלוטינו, פלוטואיד, גופים בחגורת קויפר, גופים בדיסק המפוזר, גופים בעננת אורט)

מערכת השמש הפנימית (כוכבי הלכת הארציים, חגורת האסטרואידים) - מערכת השמש התיכונה (ענקי הגזים) - מערכת השמש החיצונית (חגורת קויפר, הדיסק המפוזר, עננת אורט)

ראו גם: פורטל מדעי החלל