המעשייה על הנסיכה המתה ושבעת האבירים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המעשייה על הנסיכה המתה ושבעת האבירים
Сказка о мёртвой царевне и о семи богатырях
מידע כללי
מאת אלכסנדר פושקין עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פואמה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1834 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המעשייה על הנסיכה המתה ושבעת האביריםרוסית: Сказка о мёртвой царевне и о семи богатырях) היא מעשייה מחורזת שנכתבה בשנת 1833 על ידי הסופר, המשורר והמחבר אלכסנדר פושקין.

המעשייה היא גרסה אחרת לאגדה "שלגיה ושבעת הגמדים" של האחים גרים, ובינה לבין הגרסה של פושקין יש דמיון רב. המעשייה מסווגת במספר 709 בסיווג ארנה-תומפסון.

כמו בסיפורם של האחים גרים, אימה החורגת של הנסיכה מקנאה בה בגלל יופייה ושולחת את המשרתת (בעוד בסיפור של גרים זה צייד) לנטוש אותה ביער (דרישה זאת מרמזת על הרכות של המעשייה, כי בגרסה של גרים המלכה מצווה להרוג את הנסיכה). המשרתת עושה את מצוות המלכה, והנסיכה מוצאת מחסה בטירת עץ (בגרסה של גרים זו בקתת לבנים) שבה חיים שבעה אבירים (בגרסה של גרים אלה גמדים) המלכה מגלה את המקרה בעזרת מראת הקסמים שלה, מתחפשת לאישה זקנה ומגישה לנסיכה תפוח מורעל. כמו בסיפור של האחים גרים, הנסיכה מתעלפת מאכילת התפוח, והנסיך מנשק אותה, מעיר אותה והם מתחתנים.

הסיפור עובד לסרט מצויר בשנת 1951.

תרגום לעברית, בידי ריטה קוגן, בשם "האגדה על בת הצאר ושבעת האבירים", יצא לאור בשנת 2018 בהוצאת קדימה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]