האחים גרים
ערך זה עוסק בצמד האחים. אם התכוונתם לפירוש אחר, ראו האחים גרים (פירושונים).
| האחים גרים Brüder Grimm |
||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 |
||||||||
| תרומות עיקריות | ||||||||
| חקר השפה הגרמנית, פרסום סיפורי עם | ||||||||
|
||||||||
האחים גרים היו זוג אחים אקדמאיים גרמנים אשר עסקו בחקר התרבות הגרמנית בתחומי שפה, ספרות, אורח חיים, פולקלור, משפט, דת, היסטוריה ומיתולוגיה, שמעשיותיהם הפכו לפולקלור גרמני מובהק. כמספרי הסיפורים הידועים ביותר של אגדות עם באירופה, האגדות אותן אספו הפכו לשם־דבר.
יעקוב גרים (1785-1863) ווילהלם גרים (1786-1859) נולדו בעיר הנאו שבגרמניה לאב עורך דין. הם למדו משפטים במרבורג. היו פרופסורים בעיר גטינגן ומאוחר יותר, בעקבות הזמנה של פרידריך וילהלם הרביעי, עברו לברלין והיו פרופסורים באוניברסיטה המלכותית.
מעשיות האחים גרים [עריכה]
 |
ערך מורחב – מעשיות האחים גרים |
האחים גרים נודעו בזכות יצירתם המפורסמת "מעשיות האחים גרים", אסופת מעשיות גרמניות אותן קיבצו, עיבדו ופרסמו בשנים 1812-1814 תחת השם אגדות לילד ולבית. זוהי עבודת מחקר על סיפורי פולקלור ומעשיות שיצאה לאור בשבע מהדורות בין השנים 1812 - 1857 והיוותה אחת מיצירות המופת של הפולקלור הגרמני תחת כיבושה והשפעתה של צרפת הנפוליאונית, וביטוי לזרם האומנות הרומנטית.
מבין האגדות הידועות ביותר שאספו האחים גרים ניתן למנות את:
- היפהפייה הנרדמת
- לכלוכית (במקור אשנפוטל; לימים "סינדרלה")
- עמי ותמי (במקור הנזל וגרטל)
- שלגיה
- החלילן מהמלין
- פעמונית (במקור רפונזל)
- כיפה אדומה
- עוץ לי גוץ לי (במקור רומפלשטילצכן; המחזה העברי עוץ לי גוץ לי של שלונסקי כולל מרכיבים מקוריים רבים שאינם מצויים בסיפור רומפלשטילצכן)
אגדותיהם תורגמו לשפות רבות, בהן גם לעברית. בישראל אגדותיהם הופיעו בכמה הוצאות ספרים.
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
 |
פורטל גרמניה | ||
 |
פורטל ספרות | ||
קישורים חיצוניים [עריכה]
- אגדות האחים גרים בפרויקט גוטנברג (אנגלית)
- סיפורי המעשיות של האחים גרים -סקירה מפורטת על האחים גרים ואמינותם, באתר 'היקום של אלי אשד'
- אריאנה מלמד, תרצו או לא, זאת אגדה, ynet , 22.08.03
- האחים גרים באתר 'דףדף' לילדים
- סיפורים מוקלטים, מאתר LibriVox (אנגלית)
- אגדה של סיור: בעקבות האחים גרים בגרמניה, באתר ynet, 2 במאי 2012
