הנס זאקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הנס זאקס

הנס זאקסגרמנית: Hans Sachs) סנדלר, משורר ומחזאי גרמני בן המאה ה-16 מן העיר נירנברג. מגדולי אומני השירה הלירית הגרמנית (Meistersinger).

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצעירותו למד בבית הספר הלטיני בנירנברג והשתלם כשוליית סנדלרים. לאחר סיום התמחותו המקצועית בגיל 17 , החל סובב ברחבי גרמניה כמקובל אז, לצורכי פרנסתו. בין היתר ביקר בערים הגדולות מינכן, לייפציג וזלצבורג.

לאחר כ 5 שנים ,בשנת 1513 לערך, בזמן שהותו באינסברוק בחצרו של הקיסר מקסמיליאן הראשון, החליט להשתלם בשירה הלירית הגרמנית ,ולאחר מכן חזר למינכן לתקופה נוספת כשוליית משוררים. בשנת 1516 חזר לנירנברג עיר הולדתו והשתקע בה.

האירוע המרכזי שהשפיע ועיצב את חייו הייתה הרפורמציה. זאקס הפך לתומך נלהב של מרטין לותר , ובשנת 1523 כתב לכבודו את הפואמה : "הזמיר מויטנברג שקולו בכל מקום" (Die wittenbergisch Nachtigall, Die man jetzt höret überall). נוסף לכך חיבר לכבוד לותר ארבעה דיאלוגיים במבנה סיפורי, בהם הוא מביע תמיכה ברפורמאטור ומפציר בו לנהוג במתינות.

תמיכתו של זאקס בלותר לא התקבלה בעין יפה בעירו, הוא זכה לגינוי ממועצת העיר נירנברג , ונאסר עליו לפרסם עוד דברי תמיכה וסנגוריה בנושא הרפורמציה. בשנת 1555 לערך, מונה כראש גילדת אמני השירה בעירו נירנברג , שאז כבר נסחפה גם היא ברוח הרפורמציה.

יצירתו של זאקס נחשבת לעדות חשובה אודות חיי המעמד הבורגני בערים במאה ה-16. זאקס נחשב עד ימינו למשורר הלירי החשוב והזכור ביותר. חשיבותו מתעצמת עוד יותר לאור העובדה כי השירה הלירית נועדה בראש וראשונה לשימושם ולהנאתם של מקורבים למשורר ולא לצורך פרסום והפצה נרחבים.

במהלך המאה ה-17 נשכחו זאקס ויצירתו והוא "נתגלה מחדש" שנים רבות לאחר מכן על ידי גתה , וילנד, ומעל כולם הודות ליצירתו של ריכרד ואגנר, האופרה "אמני השירה מנירנברג" (Die Meistersinger von Nürnberg).

מורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסלו של הנס זאקס המוצב בכיכר הנס זאקס בנירנברג עירו

זאקס כתב כ-6000 יצירות מסוגים שונים. חלק מהן יצירות העומדות בפני עצמן ואחרות הינן חלק מיצירות גדולות ומורכבות יותר. קיים קושי לעקוב ולקטלג את מגוון היצירות שכן הן טופלו שוכתבו בידי כותבים שונים אחריו.

יצירתו של זאקס כוללת כ- 4200 קטעי שירה לירית (Meisterlieder), מחזות, שירים, וקטעי פרוזה של סיפורים ומשלים. היצירות המקוריות לא הודפסו שכן הן נועדו לשימוש בלעדי בבית הספר לשירה לירית בנירנברג, בו שימש זאקס כרוח החיה של המוסד.

הספק היצירה העצום שלו ראוי לציון מכיוון שלכל אורך חייו המשיך לעבוד לפרנסתו במקצועו כסנדלר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]