הפועל רמת-גן גבעתיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הפועל רמת-גן גבעתיים
Hapoelramatgan-logo.png
מידע כללי
כינוי אורדונים
תאריך ייסוד 1927
אצטדיון אצטדיון וינטר, רמת גן
(תכולה: 8,000)
בעלי הקבוצה יהודה דולינר
מנכ"ל חזי ויטקובסקי
מאמן תמיר בן עמי
ליגה הליגה הלאומית
תארים
מספר אליפויות 1 (1964)
מספר גביעים 2 (2003, 2013)
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ

הפועל רמת-גן גבעתיים היא קבוצת כדורגל המייצגת את רמת גן וגבעתיים המשחקת בליגה הלאומית. הקבוצה נוסדה בשנת 1927, ולזכותה זכייה אחת באליפות המדינה (1964) ושתי זכיות בגביע המדינה (2003, 2013).

עד לסוף העשור הראשון של המאה ה-21 שימש אצטדיון המכתש בתור אצטדיונה הביתי של הקבוצה, אך מאז סגירתו משחקת הקבוצה באצטדיון וינטר ובאצטדיון רמת גן לסירוגין.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה הוקמה בשנת 1927 על ידי ישקה ליפסון ואליעזר אלקס, לימים מזכיר מועצת פועלי רמת גן. בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה נוהלה הקבוצה על ידי נתן טייבר, הוגו זינגר, אביו ומרדכי לאופר שנהרג במלחמת העצמאות.

הפועל רמת גן הייתה אחת מ-13 הקבוצות שייסדו את ליגת הכדורגל בישראל לאחר קום המדינה. במשחקה הראשון, שנערך ב-1950, היא גברה על מכבי רחובות בתוצאה 1-3. הקבוצה סיימה את עונתה הראשונה במקום העשירי, כשמאזנה עומד על 8 ניצחונות ו-16 הפסדים. ב-1954 דורגה במקום החמישי בליגה, שהיה הגבוה ביותר שהגיעה אליו בשנות ה-50. הצלחותיה בגביע המדינה בעשור זה היו העפלה לחצי הגמר ב-1955 וב-1958.

הקבוצה ירדה לליגה א' (אז הליגה השנייה) לראשונה בתולדותיה ב-1960, לאחר שסיימה במקום האחרון. ב-1963 היא חזרה לליגה הלאומית (אז הליגה הראשונה), לאחר שסיימה את העונה במאזן של 23 ניצחונות, 5 תוצאות תיקו ושני הפסדים.

עד שנות ה-50 לא היה לקבוצה מגרש רשמי. עיריית רמת גן סירבה להקצות לקבוצה מגרש, ובמקומה הסכימה עיריית גבעתיים להקצות לה את אצטדיון המכתש, שעד אז שימש את הקבוצה מדי פעם. האצטדיון, ששופץ ונחנך באוקטובר 1956, היה למגרש הרשמי של המועדון שנקרא מאז הפועל רמת-גן גבעתיים.

האליפות הראשונה ולאחריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה זכתה באליפות ב-1964, והייתה לקבוצה הראשונה שעושה זאת בעונה הראשונה שלה בחזרה בליגה הבכירה. היא התמודדה על התואר עם מכבי יפו והפועל פתח תקווה, ובמשחק המכריע על האליפות גברה על מכבי חיפה באצטדיון המכתש בתוצאה 0-1 משער של משה פרל. מאמן הקבוצה היה דוד שווייצר, והייתה זו הפעם הראשונה שבה זכה באליפות.

רמת גן המשיכה לשחק בליגה הבכירה עד 1969. בתקופה זו התפרסמו משחקי הדרבי של רמת גן מול הכח רמת גן. ב-1969 ירדה הקבוצה לליגה א' פעם נוספת, לאחר שסיימה את הליגה עם 18 נקודות ו-11 שערי זכות.

בעונה הראשונה שבה חזרה הקבוצה לליגה א' היא כמעט ירדה לליגה ב', אך הצליחה להימנע מכך רק במחזור האחרון. בעונות הבאות היא ניסתה (בלא הצלחה) לחזור לליגה הלאומית, כאשר ב-1971 הייתה זקוקה לשער אחד על מנת להשוות לתיקו 1-1 מול מכבי יפו ולעלות על חשבונה. ב-1976 היא סיימה במקום השלישי, אך העפילה לליגה הארצית (הליגה השנייה) שהוקמה באותה עונה. גם ב-1977 הייתה הקבוצה מרוחקת כדי משחק אחד מהעפלה לליגה הלאומית, אך במחזור האחרון הפסידה למכבי שעריים וסיימה במקום השלישי בפעם השישית ברציפות.

הקבוצה שבה לליגה הלאומית ב-1980, לאחר 11 שנים. היא הבטיחה את העלייה שלושה מחזורים לסיום בעקבות ניצחון 0-4 על הפועל הרצליה. בעונת החזרה היא סיימה עם 12 נקודות ליגה וירדה פעם נוספת. היא חזרה לליגה הראשונה, אך גם הפעם שבה וירדה בעקבות תיקו במחזור האחרון מול הפועל באר שבע. לאחר מכן פעמיים (1986 ו-1987) כמעט וירדה לליגה א'. לאורך רוב שנת 1989 היא ניצבה במקום הראשון, שהיה היחיד המוביל לליגה הלאומית עקב צמצומה של זו ל-12 קבוצות, והצליחה לחזור לאחר שגברה במחזור האחרון על הפועל חדרה בתוצאה 0-2.

שנות ה-90[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל הקבוצה הישן

את עונת 1989/1990 פתחה הקבוצה בצורה טובה, ובסוף הסיבוב הראשון דורגה במקום ה-6. בהמשך היא נחלשה מאוד, אך בזכות 3 ניצחונות מתוך 4 משחקים שמרה על אפשרות ממשית להישאר בליגה. במחזור האחרון היא אירחה את הפועל באר שבע והייתה זקוקה לניצחון כדי להישאר בליגה. אולם, המשחק הסתיים בתיקו 0-0, ורמת גן ירדה לליגה הארצית בפעם השנייה בתוך 7 שנים בגלל הפועל באר שבע. היא ניסתה לחזור לליגה הלאומית בעונה שלאחר מכן, אך סיימה לאחר מכבי פתח תקווה ומכבי יבנה. בעונה שלאחר מכן היא סיימה במרכז הטבלה.

ב-1993 ירדה הקבוצה לליגה השלישית לראשונה בתולדותיה, לאחר שהפסידה במחזור האחרון להפועל אשדוד למרות שהייתה זקוקה לתיקו. היא חזרה לליגה השנייה כעבור עונה אחת. ב-1998 היא ירדה פעם נוספת לליגה א'. באותה עונה החליטה ההתאחדות לכדורגל בישראל על שינוי במבנה הליגות ועל הקמת ליגת העל. בעקבות השינוי הקבוצה הייתה צריכה לסיים באחד משני המקומות הראשונים בליגה א' על מנת לחזור לליגה הארצית. רמת גן סיימה במקום השני, והצליחה להעפיל לליגה הארצית החדשה.

הקבוצה זכתה בגביע הטוטו בעונה הראשונה (1999/2000) שבה הופעל גם בליגה הארצית (השלישית), לאחר ניצחון 4-5 על הפועל רעננה ולמרות שפיגרה 4-1. בסוף אותה עונה היא חזרה לליגה הלאומית (הליגה השנייה). למרות שנחשבה לאחת הקבוצות החלשות בליגה היא הצליחה להפתיע ולסיים במקום הרביעי.

למרות ציפיות גבוהות לקראת העונה השנייה בליגה הלאומית הקבוצה הסתבכה בתחתית הליגה. המאמן מוטי איוניר פוטר חודש לפני סיום העונה, והוחלף על ידי אלי כהן שהעלה את הקבוצה מליגה א' לליגה הלאומית. במחזור האחרון פגשה רמת גן את מכבי הרצליה (קבוצתו הקודמת של כהן), גברה עליה 2-3, נשארה בליגה ומנעה מהרצליה להעפיל לליגת העל.

גביע ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 חוללה הקבוצה הפתעה כשהצליחה לזכות בגביע המדינה בעודה משחקת בליגה השנייה, והייתה לקבוצה הראשונה (והיחידה, נכון ל-2013) מהליגה השנייה שעושה זאת. במשחק הראשון ניצחה את הפועל ירושלים בבעיטות הכרעה, וכך עשתה גם בשמינית הגמר מול מכבי פתח תקווה. בשלב רבע הגמר ניצחה הקבוצה 0-1 את בני סכנין, ולראשונה מאז 1958 העפילה לחצי הגמר.

ב-13 במאי 2003 שיחקה הקבוצה בחצי הגמר מול מכבי תל אביב, ודקה אחת לסיום המשחק כבש שרון אביטן את שער הניצחון (1-2), והוביל את קבוצתו למשחק הגמר. הגמר נערך ב-27 במאי, ובו התמודדה רמת גן מול הפועל באר שבע. במחצית השנייה הבקיע אופיר חלוואני את השער הראשון לטובת רמת גן, אך באר שבע הצליחה להשוות את התוצאה 3 דקות לפני הסיום. גם ההארכה הסתיימה בתיקו 1-1, ובדו-קרב הפנדלים ניצחה רמת גן בתוצאה 4-5, לאחר בעיטה של ליעד טפר שנכנס למשחק דקות אחדות לפני תום ההארכה.

ב-23 במאי, 4 ימים לפני הגמר, הצליחה הקבוצה להימנע מירידה לליגה הארצית.

הינצלות מפירוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצבה של הקבוצה התדרדר לאחר הזכייה בגביע. רוב הסגל התחלף כיוון ששחקנים רבים שאפו להתקדם לקבוצה יותר בכירה, והקבוצה הודחה בסיבוב הראשון של גביע אופ"א (אליו העפילה אוטמטית) על ידי לבסקי סופיה מבולגריה. אלי כהן פוטר באמצע העונה, ולאחר מכן הקבוצה התדרדרה עד למקום האחרון וירדה לליגה הארצית. היא לא הצליחה לחזור לליגה הלאומית, סיימה במקום השמיני ואף הפסידה בגמר גביע הטוטו של הליגה הארצית להפועל אשקלון.

בקיץ 2005 מונה לקבוצה מפרק, והיא פתחה את עונת 2005/2006 עם מינוס תשע נקודות כיוון שמינוי מפרק הוא עבירה על תקנון ההתאחדות. היא הצליחה לזכות בגביע הטוטו של הליגה הארצית לאחר ניצחון 0-2 על מכבי טירת הכרמל. הקבוצה נרכשה על ידי האוהד ירון קוריס ב-1 במרץ 2006, ואליו הצטרפו אנשי עסקים אחדים ובהם יגאל כוכבי ששיחק בקבוצה בשנות ה-70. באמצע העונה היא הייתה במרחק של 13 נקודות מהמקום ה-10, ורק במחזור האחרון הבטיחה את הישארותה לאחר ניצחון על מכבי אחי נצרת. לולא הפחתת הנקודות היא הייתה עשויה לסיים במקום ה-4.

את העונה הבאה פתחה הקבוצה בצורה טובה, והחל מהמחזור השישי דורגה במקום הראשון. במחזור ה-29 ניצחה הקבוצה את מכבי טירת הכרמל והבטיחה את חזרתה לליגה הלאומית לאחר שלוש שנים. במקביל, היא הצליחה להגן על זכייתה בגביע הטוטו של הליגה הארצית לאחר שגברה בגמר על סקציה נס ציונה 0-1 לאחר הארכה. בגביע המדינה העפילה הקבוצה עד לשלב חצי הגמר תוך שהיא מדיחה את הפועל כפר סבא ואת מכבי חיפה בשמינית הגמר וברבע הגמר בהתאמה. בחצי הגמר היא הפסידה להפועל אשקלון מתחתית הליגה הלאומית בתוצאה 1-0.

הקבוצה לא שיחקה היטב בתחילת עונת 2007/2008, ורק לאחר הגעתם של אבי סופר, שי בנאי ושי רביבו בפגרת החורף היא הפגינה שיפור ברמת המשחק, וצברה 8 ניצחונות מתוך תשעה משחקים בתחילת הסיבוב השני. היא אף העפילה לשמינית גמר גביע המדינה, בו הודחה על ידי יריבתה הכח רמת גן. לאחר מכן נחלשה רמת המשחק של הקבוצה והיא סיימה במקום השישי.

סגל הקבוצה עבר שינויים רבים לקראת עונת 2008/2009, והיא פתחה את העונה בצורה בינונית עם 5 ניצחונות מ-7 משחקים אך רק עם 14 נקודות ב-10 המשחקים הבאים. הסגל חוזק בינואר עם הגעתם של קרלוס צ'קאנה ואסי דומב. היא הודחה בסיבוב ט' של גביע המדינה לאחר הפסד למכבי חיפה, ולאחר שחזרה לשחק בליגה החלה לצבור נקודות ולפתוח פער מהמקום ה-6 המוביל למבחנים לעלייה לליגת העל. ב-8 במאי 2009 היא הבטיחה את עלייתה לאחר ניצחון ביתי 1-3 על עירוני רמת השרון, וחזרה לליגה לאחר היעדרות של שני עשורים.

בסיום המשחקים הסדירים של עונת 2009/2010 דורגה הקבוצה במקום ה-11, אך בעקבות הפעלת שיטת הקיזוז הנקודות לחצי ובעיות ניהוליות שונות היא ירדה עד למקום ה-14, והבטיחה את הישארותה בליגה רק במשחק הפלייאוף מול הפועל כפר סבא. קיץ 2010 התאפיין בחוסר ודאות כלכלית ומקצועית בעקבות החובות הכספיים. ב-30 ביוני הודיע הבעלים ירון קוריס כי הקבוצה תמשיך לשחק לאחר כיסוי החובות על ידי נותני החסות שלה, וכי הוא עצמו עוזב את הקבוצה לאחר ארבע שנים. ניהול הקבוצה הועבר לידי קבוצת ניהול בראשות שחר בן עמי ונתן דטנר. בנוסף לכך עזב יובל נעים לאחר חמש שנים בתפקיד המאמן, והוחלף על ידי שלומי דורה.

העשור השני של המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 בנובמבר 2010 פוטר דורה מתפקיד מאמן הקבוצה עקב מיקום הקבוצה במקום האחרון בטבלת ליגת העל מזה זמן רב, ובמקומו מונה צביקה צמח לתפקיד מאמן הקבוצה. בינואר 2011 התפטר צמח מאימון הקבוצה, ובפברואר מונה במקומו ירון הוכנבוים. בתום העונה ירדה הקבוצה לליגה הלאומית לאחר שתי עונות רצופות בליגת העל. במקומו של הוכנבוים, מונה פרדי דוד לתפקיד מאמן הקבוצה.

ב-14 בדצמבר 2011 זכתה הקבוצה בגביע הטוטו של הליגה הלאומית, לאחר שניצחה 0-1 את מכבי עירוני בת ים.

ב-18 במאי 2012 עלתה הקבוצה בחזרה לליגת העל, לאחר שניצחה 0-2 את הפועל בני לוד במשחק שהכריע מי מבין הקבוצות תעלה לליגת העל.

הקבוצה לא פתחה טוב את עונת 2012/2013 ובתום עשרה מחזורים צברה הקבוצה 7 נקודות וניצחון בודד, מה שהוביל לסיום דרכו של פרדי דוד בקבוצה. בעקבות כך חזר אלי כהן לאמן את הקבוצה 9 שנים לאחר שפוטר ממנה. ב-27 באפריל 2013, לאחר עונה אחת בליגת העל, ירדה הקבוצה בחזרה לליגה הלאומית, לאחר שהפסידה 2-1 להפועל עכו. כעבור 11 ימים, זכתה הקבוצה בגביע המדינה בפעם השנייה בתולדותיה, כאשר ניצחה את עירוני קריית שמונה 2-4 בבעיטות הכרעה. הייתה זו הפעם הראשונה בה קבוצה זוכה בגביע המדינה באותה עונה בה היא יורדת לליגת המשנה.

ב-29 במאי 2013 הועברה הבעלות על הקבוצה ממשפחת ארקין ליהודה דולינר. לאחר מכן מונה למאמן אריק גילרוביץ', ששיחק בעבר בקבוצה. ב-1 באוגוסט התמודדה הקבוצה בסיבוב השלישי במוקדמות הליגה האירופית במשחק חוץ נגד קבוצת אשטוריל מפורטוגל, שהסתיים בתוצאה 0-0. במשחק הגומלין, שנערך באצטדיון רמת גן מאחר שאצטדיון וינטר לא עמד בתקנים של אופ"א, אשטוריל ניצחה 1-0 והדיחה את הקבוצה מהמשך הטורניר. לאחר שהקבוצה פתחה את העונה בליגה הלאומית עם ארבעה הפסדים בששת המחזורים הראשונים, פוטר גילרוביץ' מתפקידו ובמקומו מונה גיא לוי למאמן הקבוצה. ב-25 בפברואר 2014 פוטר לוי, ובמקומו מונה למאמן תמיר בן עמי, קפטן הקבוצה בעבר. בתום העונה החליט דולינר להעביר את הבעלות על המועדון.

היריבות העירונית עם הכח[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הדרבי של רמת גן

הדרבי הראשון בין הפועל להכח רמת גן נערך ב-1964, והסתיים בניצחונה של הפועל בתוצאה 1-2. המשחקים בשנות ה-60 נחשבו למתוחים מאוד, ובאחד מהם נדקר סוס של המשטרה על ידי אוהד הכח. ב-1968 ניצחה הפועל בתוצאה 5:0, ולהכח הורחקו שלושה שחקנים. עונת 1968/1969 הייתה האחרונה שבה נערך דרבי רמת-גני בליגה הבכירה, וכל משחקי הדרבי שלאחר מכן נערכו בליגה השנייה.

בעונת 2007/2008 הוגרלה הפועל עם הכח במסגרת גביע המדינה. המשחק הסתיים בתוצאה 0-0 והפועל הפסידה בפנדלים 5-3.

כיום נחשב הדרבי הרמת גני משני לעומת משחקי דרבי אחרים כגון הדרבי של תל אביב והדרבי של חיפה.

סטטיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוער הפועל רמת גן, אליעזר זולר (מימין) ושחקן הפועל פתח תקווה
נחום סטלמך, במשחק בין הקבוצות ב-1950

נכון לעונת 2013/2014:

שחקני עבר בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הליגה הלאומית בכדורגל - עונת 2014/2015

בני יהודההפועל רמת השרוןבני לודמכבי אחי נצרתהפועל רמת גןהפועל עפולהבית"ר תל אביב רמלהמ.כ. נצרת עילית
מכבי יבנהמכבי הרצליההפועל ראשון לציוןהפועל ירושליםהכח עמידר רמת גןהפועל כפר סבאעירוני קריית גתעירוני טבריה