רמת גן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רמת גן היא עיר במחוז תל אביב בישראל, השוכנת בין תל אביב, גבעתיים, גבעת שמואל ובני ברק. בשטחה נמצאים האצטדיון הלאומי, הפארק הלאומי, הספארי, אוניברסיטת בר-אילן, מרכז רפואי שיבא (תל השומר) ומתחם בורסת היהלומים.

שטח השיפוט של רמת גן הוא 13,700 דונם. היא הוקמה ב-1921 כמושבה חקלאית, הוכרה כמועצה מקומית ב-1926 והוכרזה כעיר בשנת 1950.

תוכן עניינים 1 מיקום גאוגרפי 2 היסטוריה 3 סמל רמת גן 4 אוכלוסייה 5 חינוך 5.1 אקדמי 5.2 תיכונים 5.3 יסודי 5.4 תנועות הנוער בעיר 6 מקומות מרכזיים 6.1 מוסדות תרבות 6.2 אתרי טבע ונוף 6.3 מקומות בילוי ומסחר 6.4 בתי חולים 7 רחובות ראשיים 8 מתחם הבורסה 9 שכונות רמת גן 9.1 גבעת גאולה 9.2 הבילויים 9.3 כפר אז"ר 9.4 מרום נווה 9.5 מרכז העיר 9.6 נווה יהושע 9.7 קרית בורוכוב 9.8 קרית קריניצי 9.9 רמת אפעל 9.10 רמת השקמה 9.11 רמת חן 9.12 רמת יצחק 9.13 רמת עמידר 9.14 שיכון ותיקים 9.15 שכונת הגפן 9.16 נחלת גנים 9.17 שכונת הלל 9.18 שכונת עלית 9.19 שכונת ראשונים 9.20 תל בנימין 9.21 תל גנים 9.22 תל יהודה 10 ערים תאומות 11 ראשי המועצה והעיר 12 לקריאה נוספת 13 קישורים חיצוניים 14 הערות שוליים

[עריכה] מיקום גאוגרפי

האזור שבו שוכנת רמת גן הוא חלק מאזור גבעות הנמוכות מ-100 מ' בשפלת פלשת, המשתרעות מנחלי האיילון והירקון ממערב ומצפון ועד לבקעת אונו במזרח. שטח רמת גן עצמו מאופיין בארבע גבעות בולטות מעל סביבתן שזכו לכינויים: הר אברהם, הר שאול, הר הבנים וגבעת הארנבות. הבקעה שבין הר אברהם להר שאול זכתה לכינוי 'העמק' בפי ותיקי רמת גן. לאזור ראשוני זה המהווה את מרכז העיר היום נלווים השטח המישורי שבינו לבין נחל הירקון והרמה המצויה דרומית לו הידועה כרמת יצחק ('רמת גן ב').

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של רמת גן

בעיר נמצאו שרידים ארכאולוגיים מתקופת הנחושת והברונזה, אך בהמשך, בזמן השלטון הערבי בארץ ישראל הדלדלה אוכלוסיית האזור לתקופה ארוכה. בתחילת המאה ה-18 עובתה אוכלוסיית האזור שבין הירקון לנחל אלכסנדר על ידי בני שבט אבו קישק שהגיעו מסיני, ולאחר 1830 על ידי פאלחים מצרים וסודנים שהביאו לארץ איברהים באשא ומוחמד עלי.

על אף הגידול באוכלוסייה, המקום שימש מקום מסתור לשודדי דרכים ונותר מסוכן עד לסוף המאה ה-18. ההצעה היהודית הראשונה ליישוב העיר נעשתה במכתבו של יהושע שטמפפר במכתבו ליואל משה סלומון, לאחר הכישלון הראשון של ההתיישבות בפתח תקווה.

ההתיישבות בפתח תקווה פיתחה את האזור והביאה להקמת הכפר ג'מאסין א-שרקי באזור בני ברק בסוף המאה ה-18.

אספת הייסוד של היזמים להקמת העיר נערכה בי"ד באייר תרע"ד 1914 בתל אביב, כאשר קבוצה מתושבי אחוזת בית בהנהגתו של ד"ר יהודה לייב מטמון-כהן, מייסדה של הגימנסיה הרצליה, החליטו להקים עיר כפרית המבוססת על עבודה עברית באזור זה. גורמים שונים עיכבו את יישומה של התוכנית עד לסיום מלחמת העולם הראשונה, בין השאר, כיוון, שבמהלך 1917, השטחים עליהם תוכננה להבנות העיר היו בקו החזית בין הכוחות העות'מאניים והבריטים.

עם ניצחון הבריטים וסיום המלחמה, חזרה הקבוצה לנסיונות להקים את העיר, ושינתה את שמה מעיר גנים לרמת גן. במרץ 1926 הוכר היישוב כמועצה מקומית על ידי הבריטים, וכשנה לאחר קום המדינה, בשנת 1950, הוכרה כעיר בישראל.

[עריכה] סמל רמת גן

סמל העיר מורכב ממגן ירוק שבמרכזו תצורת מגן דוד ובה פרטים שאפיינו את העיר: עץ דקל = משבעת המינים ומבטא את שורשיות העם בארצו. שמש, כשמש העולה על עם ישראל המתעורר. חומת לבנים בימין הסמל כסימן לתנופת הבנייה. מעל החומה - עצים המציינים את פרדסי רמת גן ואת היותה עיר גנים. במרכז-טנא עם ירקות ולרוחב הסמל מחרשה המסמלים את פניה החלקאיים של רמת גן. משמאל - ארובה המרמזת לפן התעשייתי של העיר. מסביב למגן הדוד מופיעים שבעה כוכבים כשבע שעות העבודה וכשבעת הכוכבים בדגל שהציע הרצל. שם העיר כתוב בתחתית הסמל.

[עריכה] אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון ליוני 2009, יש ברמת גן 135,100 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.2%‏.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2007, העיר מדורגת 8 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשס"ז (2006/2007) היה 68.0%. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2006 היה 7,442 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,466 ש"ח).

[עריכה] חינוך

[עריכה] אקדמי

• אוניברסיטת בר-אילן
• בית צבי בית הספר הגבוה לאמנויות הבמה ע"ש צבי קליר
• מכללת רמת גן
• שנקר בית ספר גבוה להנדסה ולעיצוב
• מכללת ורצברגר - ביה"ס הגבוה לאמנויות

[עריכה] תיכונים

• אהל שם
• בליך
• אורה מודיעים
• אורט אבין
• תיכון חדש
• ישיבה תיכונית רמת גן
• תיכון דתי לבנות הרא"ה
• תיכון מקיף רמת-גן (תמ"ר)
• תיכון דתי לבנים אמי"ת בר-אילן גוש דן

ברמת גן פעילה מועצת נוער עירונית עניפה הדואגת לענייני הנוער ומשתתפת חלק פעיל בוועדות העיריה השונות וכן מפעילה פרויקטים רבים. בקיץ 2006, במשך מלחמת לבנון השנייה אירחה מועצת הנוער העירונית 50 תלמידים מעכו, נהריה והקריות.

[עריכה] יסודי

בתי ספר ממלכתיים אביגור ארנון בן-גוריון גבעולים הבילויים הגפן הלל המנחיל המתמיד ויצמן זומר חשמונאים יהל"ם

מורדי הגטאות מכל"ל נטעים ניצנים עליות ערמונים עתיד קורצ'אק רמת חן בתי ספר ממ"ד אושא הרא"ה מורשת משה

שלום בתי ספר של החינוך העצמאי חורב בנים (סניף ארלוזורוב) חורב בנות (סניף "אבישי") חורב לגיל הרך (סניף סירקין) בנות חייל בן איש חיל נתיבות משה בתי ספר לחינוך מיוחד סביון מתי"א ישיבות ישיבת ההסדר רמת גן

[עריכה] תנועות הנוער בעיר

• תנועת הצופים - שבט צופי רמת גן הוקם בשנת 1944 על ידי ותיקי העיר משה למלשטרייך ויוסף מרגולין. השבט ישב בעשרים וחמש השנים הראשונות לפעילותו בסמוך למיקום הנוכחי של בית צבי ועבר בשנת 1969 למשכן הקבע מצידו השני של הר הבנים ובו גם 'אוהל אהוד' אתר הנצחה לחללי השבט ע"ש אלחנני אהוד שנפל במלחמת יומה"כ. צופי העיר היו במשך עשורים חלק מהווי החיים בה ובשיאה מנתה תנועת הצופים בעיר מעל 5000 חניכים שחולקו בין שבטים שונים והיוותה הנהגה בפני עצמה בתנועת הצופים. עם הירידה בכוחן של תנועות הנוער נסוגה גם תנועת הצופים ומונה פחות מ-4000 חניכים ברחבי העיר המחולקים ל-6 שבטים: שבט רמת גן, שבט הירקון, שבט רמת חן, שבט רעים בקרית קריניצי, שבט השיקמה ,שבט עלית ושבט אפעל.
• תנועת בני עקיבא בעיר ולה שלושה סניפים: סניף רמת חן ברחוב הרא"ה, סניף רמת עמידר ברחוב התפוצות וסניף ר"ג ברחוב רוקח מונה כ-700 חניכים.
• תנועת הנוער העובד והלומד ולה שני קנים: הוותיק יותר ברחוב הרא"ה וקן חדש "רמת גן-מרכז" ברחוב ארלוזורוב.
• תנועת מכבי צעיר ולה סניף ברמת עמידר המונה כ-150 חניכים
• ארגון המש"צים (מדריכי של"ח צעירים) ולו אשכול המונה כ-100 חניכים

[עריכה] מקומות מרכזיים

[עריכה] מוסדות תרבות

• מוזיאונים: המוזיאון לאמנות ישראלית, המשכן לאמנות יהודית על שם דוד לבקובסקי, בית הצייר אהרון כהנא, המוזיאון לאמנות המזרח הרחוק, מוזיאון היהלומים, מוזיאון האדם והחי, בית אברהם קריניצי.
• תיאטראות: תיאטרון רמת-גן, תיאטרון היהלום, "בית צבי" ע"ש צבי קליר, בית ראסל, בית רוזן.
• גלריות אמנות : גלריית זכוכית - ממוקמת במתחם מכללת ורצברגר ברמת גן.

[עריכה] אתרי טבע ונוף

• הפארק הלאומי
• גנים: פארק מרום נווה, גן אברהם, גן שאול (גן הקופים), גן דוד המלך.
• הספארי ברמת-גן: המרכז הזואולוגי תל אביב-רמת גן
• הר הבנים: אחת הנקודות הגבוהות שבעיר רמת גן. על הר הבנים נערכים טקסים ממלכתיים ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וביום השואה. על הר הבנים נמצאת אנדרטה לזיכרון השואה. באנדרטה פסל גדול של יהודי התוקע בשופר ולמרגלותיו חורבות לבנים ושש ארובות המסמלות את ששת מיליון היהודים שנספו בשואה. כמו כן, נמצא על ההר בית יד לבנים של רמת גן. על ההר כיכר עגולה ובה 12 עצי דקל ו12 כתובות פסיפס של שבטי ישראל.

במורד הצפוני של ההר נמצאת שמורת טבע עירונית המשמרת את צמחיית הכורכר, ולצידה ממוקמים שני בניינים ייחודיים שהקים האדריכל צבי הקר - "בית המשושים" ו"בית הספירלה".

[עריכה] מקומות בילוי ומסחר

• רחוב ביאליק וכיכר אורדע (רמב"ם)
• קניון איילון
• אצטדיון רמת גן
• קניון ביאליק (לשעבר: מרכז אלרם)
• כפר המכביה
• מתחם בורסת היהלומים
• קניון מרום נווה

[עריכה] בתי חולים

• מרכז רפואי שיבא (בית חולים תל השומר)

[עריכה] רחובות ראשיים

• דרך אלוף שדה - מחברת את דרך השלום בתל אביב עם כביש גהה (4), עוברת בחלקה הדרומי של רמת גן
• רחוב ז'בוטינסקי - מחבר את תל אביב עם בני ברק ופתח תקווה. ברחוב נמצאים, לצד האנדרטה לזכרו של דב גרונר, מגדלי גרונר - צבעם ורדרד, המהווים מגדלי מגורים יוקרתיים. במרתף הבניינים נמצא המרכז המוזיקלי לרמת גן. כמו כן, ברחוב ממוקמת תחנת המשטרה של רמת-גן, מצודת טגארט אשר שימשה בעבר את משטרת המנדט הבריטי. ציר תנועה זה התפתח בסוף המאה ה-19 על גבי שביל חמורים בדרך יפו מלבס עם התבססות פתח תקווה. הכביש נסלל בתקופת הנציב הרברט פלומר ואף כונה 'כביש פלומר'. קריניצי סיפר שהגנרל רונלד סטורס, מושל ירושלים (שבמחוזו שכנה אז ר"ג), שוכנע לאשר את הסלילה לאחר הועבר בקפדנות במהמורות על ידי נהגו של ראש העיר. היות שבתקופה זו הרחובות ברמת גן לא היו סלולים, נקרא כביש זה על ידי ראשוני רמת גן בשם "הכביש השחור".

בנתיב תנועה מרכזי זה עתידה לעבור רכבת תחתית מת"א לפ"ת.

• רחוב ביאליק - רחובה הראשון של העיר, כיום מרכז העיר ומרכז תוסס לעסקים. בטרם סלילתו כונה 'הכביש הלבן'. בו שוכנים כיום בית העיריה ובית האזרח ובו שכנו בעבר בית המשפט ובית הספר הראשון עד שעלו מבניהם באש. החלק באזור כיכר רמב"ם (אורדע) כונה על ידי ראשוני רמת גן בשם "העמק".
• רחוב אבא הלל - ציר התנועה העיקרי מאזור הבורסה עד למתחם הקניון ורמת החייל בתל אביב, עובר בחלקה הצפוני של רמת גן. נתיבו חופף לדרך יפו שכם העתיקה. כביש זה נכבש לראשונה בשלהי התקופה הטורקית.
• רחוב בן-גוריון (בעבר רחוב מודיעין) - עובר לאורכה של רמת גן מצפון לדרום, מרחוב אבא הלל ועד דרך אלוף שדה, ומשמש כציר תנועה עיקרי. הופיע כ'דרך המואזין' המוליכה מכיוון סלאמה לירקון ולדרך שכם במפות העבר. בקצהו הדרומי בתחום גבעתיים שכן בטרם קום המדינה מחנה בריטי גדול שהיה ידוע כ'שטח תשע הנטוש'. כמחצית הקילומטר מן הירקון שכן מחנה המטכ"ל הראשון של צה"ל ובו מפקדת השלישות הראשית בימינו. באזור זה חוצה הרחוב ריכוז אתרים ארכאולוגיים מן התקופה הכלכוליתית. באמצע נתיב הרחוב באזור מפגשו עם רחוב הרצל על שטח מעונות ויצ"ו של היום שכן 'קיבוץ רמת גן' - מתחם מגורים בו שהו חלק מן ההכשרות הקיבוציות בטרם עלייתם לקרקע.
• רחוב הרא"ה - ציר תנועה מאזור מרכז העיר וכיכר רמב"ם ובית הכנסת הגדול של ר"ג עד לדרך הגבורה שבדרומה. רחוב זה הוכתר בעבר כ'רחוב הארוך ביותר המצוי בתחומי אותה עיר'.
• שדרות ירושלים - רחובה הראשי של שכונת רמת יצחק בעבר וציר התנועה הראשי שלה ושל ואזור מרום נווה כיום.
• רחוב הרצל - הציר המקביל לרחוב ביאליק (שגם הוא חד סטרי ברובו) מצדם הנגדי של 'העמק'- כיכר רמב"ם ו'גן המלך דוד'.

[עריכה] מתחם הבורסה

ערך מורחב – מתחם הבורסה

מתחם הבורסה הוא מרכז עסקים בחלקה המערבי של העיר, על גבול תל אביב. האזור מכיל ריכוז גדול של גורדי שחקים, ובהם בורסת היהלומים (אחת מהמובילות בעולם בתחום זה), שסביבה התפתחו עסקים רבים בתחומי יהלומנות, היי טק, מערכות מידע, עריכת דין, הנהלת חשבונות ועסקי מזון. באזור התפתח גם מרכז הזנות וההימורים של גוש דן.

בתחילת המאה ה-21 נחנכו שני אתרים במתחם הבורסה - גשר מודעי המחבר את רמת גן עם דרך חיפה בתל אביב (בצומת רחוב ז'בוטינסקי של ת"א) ותיאטרון היהלום.

כמו כן, מכיל המתחם מספר בתי מלון, המפורסם והגדול שבהם הוא שרתון סיטי טאוור, שמשמש גם כמרכז כנסים.

בצמוד למתחם שוכן גורד השחקים הגבוה בישראל - מגדל משה אביב.

[עריכה] שכונות רמת גן

גבעת גאולה כפר אז"ר כופר היישוב מרכז העיר מרום נווה נווה יהושע הבילויים נחלת גנים קריית בורכוב קריית קריניצי

רמת אפעל רמת חן רמת יצחק רמת עמידר רמת שקמה (סלמה ג') שיכון ותיקים שכונת הגפן שכונת הלל

שכונת עלית ואזור הבורסה שכונת ראשונים תל בנימין תל גנים תל יהודה

[עריכה] גבעת גאולה

שכונת גבעת גאולה - בצמוד לרמת השקמה. קרויה על שם מחנה המעבר "גאולה" בעדן דרכו הגיעו ארצה עולי תימן. העולים תפסו ב-1948 מבנים נטושים וחלקות אדמה של מנהל מקרקעי ישראל, באזור המזרחי של הכפר סלמה, שתושביו נמלטו ממנו בעת מלחמת העצמאות. בשכונה התקיים אורח חיים כפרי ייחודי עד אשר התקרבו אליה שכונות רמת גן, ואותות ההזנחה ופגיעתו של היעדר התכנון עד לשנות השמונים ניכרו בה. כיום מיועדת השכונה להריסה במסגרת פרויקט "פינוי-בינוי".

השכונה שוכנת בחלקו המערבי של התחום המוניציפלי של עיריית רמת גן, גובלת ברמת חן ובכפר שלם על חלק משטחו של הכפר הערבי סלמה. הכפר ננטש באפריל 1948, לאחר מכן הגיעו לאזור המזרחי הדליל של הכפר עולים תימנים אשר איכלסו את המבנים הנטושים. השכונה הוכרזה כ"נכסי נפקדים" ותושביה שילמו דמי שכירות לאפוטרופוס לנכסי נפקדים.

בשנות החמישים והשישים הגיעו לשכונה משפחות נוספות של תימנים שקנו בתים ממשפחות שעזבו.

במשך שנים ניהלו התושבים אורח חיים כפרי למחצה הכולל חלקות גדולות יחסית של כ-2 דונם בהתאם למדיניות משק העזר. לרוב המשפחות ישנם חוזי השתכנות מול מינהל מקרקעי ישראל (לה שייך כל שטח השכונה) והנם זכאים לגור במקום.

התפשטותה של רמת גן מערבה לכוון דרך השלום, רמת חן וכן בנית השיכונים ברחוב שלם הפכו את השכונה למובלעת כפרית במרכז מתחם עירוני צפוף. במהלך השנים נלקחו שטחים לפרויקטים שונים כגון: בית אבות ליוצאי מזרח אירופה, בית ספר על-אזורי (דתי-ספרדי), שיכונים, כבישים ועוד. השטח נותר כמובלעת חסרת תכנון, ולכן לא חוברה השכונה לרשת המים והביוב ולא נסללו בה כבישים ומדרכות. בנוסף לכך, עיריית רמת גן לא אישרה הרחבות, תוספות ושינויים למבנים הקיימים.

ב-1996 אושרה תוכנית לפינוי ובינוי שעיקרה פינוי כל המבנים הקיימים, בניית מבנים רבי-קומות והשבחה ניכרת של הקרקע.

האוכלוסייה בשכונה כיום ממוצא תימני ומונה בין 800 ל־900 נפשות. בני הדור השני החלו לחזור לשכונה ולדרוש את הסדרת המצב התכנוני.

בשנת 2005 הקימו התושבים את עמותת "בקת". העמותה מארגנת פעולות שונות בתחום התרבות, פיתוח סביבתי, תמיכה משפטית וייעוץ, סיוע לתושבים מבוגרים במצוקה וכן מקיימת מגעים עם עיריית רמת גן על מחלקותיה השונות במטרה להסדיר את המצב התכנוני בשכונה, תוך שמירה על צביונה כשכונה כפרית.

[עריכה] הבילויים

הבילויים היא שכונה בדרום העיר הגובלת בשכונות נווה יהושוע ממזרח, רמת חן מדרום, וגבולה המערבי עם גבעתיים. במתחם השכונה 2 גני ילדים ממלכתיים, האחד ממלכתי-ממלכתי והשני ממלכתי חילוני, בית ספר יסודי "הבילויים" (נבנה ב-1963) ושני בתי כנסת אשכנזיים. בדרום מערב השכונה קיים ריכוז של תושבים דתיים. בדרום מזרח השכונה, בפינת רחוב הבילויים-הירדן ישנו מרכז מסחרי. מרכז מסחרי קטן נוסף נמצא ברחוב שרה אהרונסון. בשכונה שוכן גם מרכז קהילתי בית לזרוס של ויצ"ו.

[עריכה] כפר אז"ר

ערך מורחב – כפר אז"ר

[עריכה] מרום נווה

שכונת מרום נווה הוקמה על שטחו של פרדס מרגושס, אחרון פרדסיה ההיסטוריים של רמת גן. בשולי השכונה ניתן עדיין להבחין בשדרות הברושים אשר תחמו בעבר את הפרדס. במרכז השכונה פארק המשתרע על כ-40 דונם, ובמרכזו מזרקה ונחל מלאכותי. ממרומי הפארק תצפית יפה. הפארק, הקרוי ע"ש מ"מ ראש עירית רמת גן דוד מלמדוביץ, מוביל אל כיכר מרכזית ואל מרכז מסחרי הכולל את קניון "מרום-סנטר". הפארק מוקף מכל עבריו בבניינים רבי קומות. במרכז הפארק הושארה חלקה של עצי תפוז לזכר פרדס מרגושס שסיפק עבודה לראשוני רמת גן.

השכונה בנויה כך שהשירותים לאזרח מקובצים במרכז המסחרי שבמרכזה ואין צורך לחצות כבישים. השכונה גובלת בפרויקט גני מרום שברמת עמידר ובבני ברק ממזרח. מדרום גובלת השכונה ברחוב הירדן וברחוב שדרות ירושלים מצפון. השכונה נבנתה באזור פרדסים שהיה משויך לשכונת 'רמת יצחק'. אזור זה אשר התפתח במקביל לצעדיה הראשונים של רמת גן וכונה "רמת גן ב'" עד לסיפוחו לעיר. בית הספר המשרת את תושבי שכונת מרום נוה ואת חלק הארי של שכונת 'רמת יצחק' הוא בית הספר הממלכתי "מורדי הגטאות" (לשעבר ביה"ס 'פרדס') וביה"ס הממלכתי "שאול אביגור".

[עריכה] מרכז העיר

מרכז רמת גן מורכב משתי הגבעות הקרויות הר שאול מחד והר אברהם מנגד, שביניהם העמק בו עוברים הרחובות ביאליק והרצל. על הר שאול (על שם שאול טשרניחובסקי) שכן גן הנשיאים שנחנך ב-1937 ושהיה מוכר כ"גן הקופים". בגן זה הייתה פינת חי זעירה עם כלובי קופים ששעשעה דורות של ילדים בעיר. אדמת ההר נחשבה לאדמה נחותה וקשה לעיבוד בקרב ראשוני רמת גן. בפסגת ההר עמד צריף ביה"ס הראשון עד שרוח עזה גלגלה אותו במורד לכיוון רחוב ביאליק. ואכן, למטה בעמק ברחוב ביאליק מול בית העיריה נבנה מבנה הקבע לבית הספר הראשון בעיר. באותו המקום שכן בהמשך בית המשפט של רמת גן עד שעלה באש. מתחם העיריה הוותיק נותר במקומו ובחזיתו שעון פרחים המהווה אחד מסמלי העיר. רחוב ביאליק נמתח בין שכונת תל בנימין ומבנהו ההיסטורי של קולנוע רמה לבין כיכר כופר היישוב שזכתה לשמה הלא רשמי בשל משרדי כופר היישוב ששכנו בה. עוד ברחוב בית הדואר הישן, פינת זיכרון לשוטרת יונה קוממי שנפלה על משמרתה, בית ויטמן ובית פורת הוותיקים והייחודיים ועוד מבני באוהאוס. במקביל לרחוב ביאליק נמתח רחוב הרצל וביניהם שכנו חלקות גדולות של ראשוני רמת גן אשר את מקומם תפשו בתי דירות. בין הרחובות הרצל וביאליק בחלקם הצפון מערבי עוברות שדרות הילד השלוות המקשרות בין גן המלך דוד לבין כיכר רמב"ם המוכרת גם ככיכר 'אורדע'. שתילת גן זה בגלגולו הראשון כגן המלך ג'ורג' החלה בשנת 1928. הגן רחב הידיים נחנך באופן רשמי רק ביוני 1935 אך לא הוכר רשמית עד לקום המדינה, אז שונה שמו לגן המלך דוד. מהגן מוליכות שדרות הילד המוצלות לכיכר רמב"ם. בכיכר שוכן בית הכנסת הגדול וממולו מבנה הקולנוע הוותיק 'אורדע', בתים בסגנון הבינלאומי הראויים לשימור ופסל של חיים נחמן ביאליק (המשורר הלאומי שהתגורר בעיר בשנת חייו האחרונה) שהחליף בשנת 2006 מזרקה ותיקה.

מזרחה לשדרות הילד מתרוממת גבעה הידועה כ'הר אברהם'. לרגליה במתחם השלישות של ימינו נמצאו שרידים ארכאולוגיים מן התקופה הכלכוליתית כמו גם שרידי קבורה ורצפת פסיפס המרמזים להתיישבות שומרונית או יהודית במקום מן המאות השלישית עד השישית לספירה. הממצאים נחשפו בשנת 1939 בעת שעובד השטח לקראת זריעה על ידי העיריה. במרומי גבעת הכורכר בשטח הגן מצויות מערות קטנות המופיעות במפות מן המאה השמונה עשרה שניתן לדמיין כי שמשו מסתור לשודדים מ'גבעות השודדים'. במאה העשרים היה באזור השלישות בית קברות מוסלמי קטן שהוחזק על ידי נציג הווקף. עם פתיחת הלוחמה בארץ לקראת צאת הבריטים הועברו שומר בית הקברות ומשפחתו לכפר סלמה. האחזות ראשוני ר"ג באדמת ההר הצריכה העברה יומיומית של מים למרומי הגבעה לשתייה ולהשקיה. המתיישבים ראו פרי בעמלם וההר הפך לשכונת מגורים נעימה בה בנו את ביתם עולים גרמנים אמידים מן העלייה החמישית. המרכז החברתי של ההר היה בית הקפה 'הקשת' שישב במקום בו שכנה בהמשך שגרירות ברית המועצות. בשנת 1934 נבנה על הגבעה בית ההבראה 'החלמה' בניהולה של דורה בלוך אשת ראש עיריית תל אביב, דוד בלוך. סביב מרכז מרפא זה נבנו עוד בתי מידות. בסמוך למבנה 'החלמה' ניטעה חורשת אורנים בלתי חוקית על ידי המועצה המקומית כדי למנוע מממשלת המנדט להחכיר שטח מדינה בן שני דונמים להקמת בית קפה ערבי בלב היישוב העברי. במורד הגבעה, לכיוון רחוב ביאליק, שכן בית היתומים של אלימלך דבורקין ורעייתו, חנה גיטל, מיסודו של איסר-לייב בלובשטיין - אביה של רחל המשוררת.

במישור שבצידה הצפוני של הגבעה ברחוב קריניצי [יהל"ם בעבר] עומדת מצודת טגארט הבריטית הגדולה של משטרת רמת גן אשר שימשה סמל לכיבוש הבריטי ולמאבק הגבורה בכיבוש זה. ממול תחנת המשטרה בשטח נחלת גנים וליד מבנהו הישן של קולנוע רמת גן ניצבת האנדרטה לזכרו של עולה הגרדום דב גרונר שסירב לבקש חנינה ואשר נתפס פצוע במקום זה. באנדרטה ניתן לראות את גור אריה יהודה הקטן הנאבק בסמל האריה הבריטי. על האנדרטה שמות עולי הגרדום.

בצידם הדרומי של הגבעה ורחוב קריניצי שכן ביתו של אברהם קריניצי ראש המועצה והעיר הראשון המשמש כיום כמוזיאון העיר. הבית הוקם בשנת 1925 ושימש בזכות בעליו צומת חשוב בתולדות התנועה הציונית והמחתרות. הבית נפגע קשות בהפצצה מצרית במלחמת השחרור ושוקם שנית. על חלק מן השטח המקורי בן חמשת הדונמים הוקמה הגמנסיה הרמת גנית 'אוהל שם' וכיום שוכן בו ביה"ס יהל"ם. במבנה זה התכנסה ב־25 ביולי 1943 האספה שקראה להקמת הממשלה העברית הזמנית בארץ עוד בימי המנדט.

עוד בתקופת המנדט, ומתחת לאפם של הבריטים הפעילה ההגנה תחנת שידור רדיו מחתרתית לציבור מגג בנין זה, כאשר האולפן עצמו שכן במרחק מה ממבנה הגמנסיה ואילו המשדר - בחדר הסמוך לגג.

מעבר לרחוב הרא"ה לכיוון רחוב הגת של ימינו היה המשך חלקתו של קריניצי.

האורנים הראשונים שנשתלו על הגבעה בשנות העשרים היוו תשתית לגן הניצחון שניטע על הגבעה ב-1936. השם גן הניצחון ניתן לאחר פרוץ מלחמת העולם מתוך תקווה לניצחון בעלות הברית על הנאצים. שם הגן הוסב ל'גן אברהם' בזמן כהונתו של אברהם קריניצי כראש העיר. על ספסלי גן זה נהג חיים נחמן ביאליק לשבת ולצפות בילדים המשחקים ובמקום שבתו הוקם ספסל אבן ועליו לוח זיכרון. עוד שכן על הגבעה האמפיתיאטרון של ר"ג שהוקם בשנת 1947 ושהיווה מרכז תרבותי. ציור קיר המראה את רבקה משקה את גמלי אליעזר עבד אברהם השתייר חלקית על חומות האמפיתיאטרון הנטוש כיום.

במרומי הגבעה, בצידי רחוב שרת (לשעבר רחוב הקשת), נמצא מבנה ביה"ס בן-גוריון, שבו שכן המטכ"ל בזמן מלחמת השחרור, בשל מיקומה השולט של הגבעה. מבני מגורים סביב ביה"ס ובית ההבראה 'החלמה' הסמוך הוחרמו לטובת הקמת המחנה ודייריהם פונו בצו הממשלה ב־16 במאי, יום לאחר הכרזת המדינה, לתקופת המלחמה. שם שכן גם משרדו של ראש הממשלה בעת ההיא. כצפוי, מיקומו של המטה הכללי משך אליו את הפצצות חיל האוויר המצרי, אשר סימניהן ניתנים לזהוי עד היום בקירות הבתים. 4 חיילים נהרגו בהפצצות.

בבית בז'רנו, שהיה מבעלי בית החרושת עסיס למיצים ובז'רנו לסיגריות, שכנה לשכת ראש הממשלה ושר הביטחון. הריהוט בבית נותר כשהיה ולאחרונה עלתה האפשרות להכרה בבית כמבנה לשימור. בבית הבאוהאוס בו שכנו דירות להשכרה בבעלות משפחת קוקס שוכנו לשכת הרמטכ"ל יעקב דורי וסגנו יגאל ידין. בבית אוטולנגי שכן אגף ההדרכה, בבית יעקבוביץ התלת קומתי מפקדת חיל הקשר, בבית הבנקאי אלרן התמקם מטה צה"ל, בבית ברין שוכנו אגפי המבצעים והמודיעין ובבית טוסמן מפקדת המחנה. בבית ההבראה החלמה שכנו אגפי האפסנאות וכח האדם. בחצר בית ההבראה הושבעו ב־27 ביולי 1948 אלופי המטה הכללי וסגל הפיקוד הבכיר של צה"ל. מגבעה זו ניהל בן-גוריון את המלחמה ובה גם שהה בעת שהורה על הטבעת אוניית הנשק העברית אלטלנה. בשל אירועי אלטלנה הופקדו על שמירת הגבעה חברי קיבוץ גבעת השלושה.

לאחר המלחמה הועבר מחנה מטכ"ל למזרחה של הגבעה למתחם ששימש קודם לכן את הצבא הבריטי ושם שכן עד העברתו לקריה בת"א. כיום שוכן שם מחנה מקלף ובו מפקדת חיל השלישות. 6 שנים לאחר מלחמת השחרור ב-1954 נחנכה במרומי הגבעה ברחוב שרת מצבת זיכרון לבני רמת גן שנפלו במערכה הכבדה. האנדרטה ניצבת על גבי מנהרה (החסומה כיום) המחברת בין שני חלקי הגבעה. (תכנון המנהרה החל שנים קודם לכן בזמן מלחמת העולם השנייה ואמור היה להתבצע על ידי גדוד הנדסה אוסטרלי שישב ליד המוסררה כמחווה לרמת גן). גם לאחר מלחמת השחרור לא ידעה הגבעה שלווה ובמרומיה, במקום הצופה על גוש דן ומחנה המטכ"ל, השתכנה שגרירות ברית המועצות החל מ-1953 ומשם השקיפה על צוואר הבקבוק של ישראל עד ניתוק היחסים בין המדינות בשנת 1967 עקב מלחמת ששת הימים. מבנה השגרירות זכה לכנוי העממי חסר החיבה 'הפרונקל'.

[עריכה] נווה יהושע

שכונת נווה יהושע הוקמה ב-1946 בדרום ר"ג על ידי הסתדרות הציונים הכלליים וקרן המפדה האזרחי על אדמות שנקנו מהכפר אל חירייה, בין פרדס אבריל'ה ורחוב בן אליעזר של היום לבין ערוץ נחל כפר בדרכו לנחל חירייה. קרויה ע"ש יהושע סופרסקי. בימים שטרם מדינה סבלה מבידודה מר"ג וילדיה היו מוסעים בשיירה מוגנת לבית הספר ברמת יצחק. בשנות העלייה הגדולה נבנו ליד הבתים החד קומתיים הוותיקים שיכוני עולים ויושבו בה יוצאי עיראק רבים. בשכונה מתגוררים כ-6,000 נפשות, והרחוב הראשי בה הוא רחוב נווה יהושע. בשנות התשעים החל תהליך של פינוי בינוי בשכונה. בתהליך זה נהרסו בתים צמודי קרקע ישנים ובמקומם נבנו בתים רבי קומות חדשים ומטופחים. גינת האם היא הגינה הראשית בשכונה, ועברה שיפוץ מקיף בשנת 2004.

בשכונה שני בתי הספר: "ארנון", בית ספר ממלכתי, ו"מורשת משה" - בית ספר ממלכתי דתי. מיזם מגדלי המגורים גני ערמונים אשר הוקמו בשכונה בסמוך לכביש גהה גרר אחריו תנופת בניה והתעוררות בשכונה בעיקר בחלקה הצפוני. הבתים הוקמו בראשית שנות התשעים, ובנייני הדגל שלה הם 5 בניינים צבעוניים. הרחוב הראשי בשכונה הוא רחוב הכבאים ובית הספר ערמונים נמצא בסופו. במרכז הרחוב נמצא אשכול גנים, בו מתחנכים ילדי השכונה מגיל 3 עד מעברם לבית הספר. בהמשך רחוב הכבאים נמצא המרכז המסחרי של השכונה וממולו גינה ציבורית. מתחם גני ערמונים גובל בדרום בשכונת נווה יהושע ובמזרח ברחוב בן אליעזר, שם ממוקמת מכללת רמת גן.

[עריכה] קרית בורוכוב

קרית בורוכוב הוקמה כשכונה נפרדת דרומית לרמת יצחק. בשל אפיונה הפוליטי הסוציאליסטי התנהל ויכוח נוקב אודות הצטרפותה לר"ג הבורגנית ורק ב-1945 סופחה לרמת-גן.

[עריכה] קרית קריניצי

ערך מורחב – תל השומר

ראשיתה במושבה הקטנה תל ליטוינסקי שהוקמה ב־1934 על אדמות המשפחה בידי האחים ליטוינסקי ובראשם משה (מוריס) ליטוינסקי, ושמה נקרא לזכר אביהם יעקב אלחנן ליטוינסקי. השטח חולק לחלקות אשר נמכרו ברובן לעולים יוצאי גרמניה. בעת הקמתו היה היישוב הקטן מבודד ומוקף יישובים ערביים ובדואים שהטרידוהו באש. בימי מלחמת העולם השנייה הוקם בקרבתו מחנה בריטי גדול. במחנה תל ליטוינסקי שוכנו שבויים איטלקיים בימי המלחמה ובהמשך הוקם בו בית חולים צבאי של בעלות הברית. מחנה תל ליטוינסקי הבריטי והדרך המבודדת אליו שימשו מטרה ללוחמי המחתרות.

לאחר קום המדינה, בעת שארגן חיים שיבא את חיל הרפואה, הגדיר את המתחם כבית החולים המרכזי של צה"ל. בעצת בן-גוריון נקרא בית החולים על שם ארגון "השומר" "תל השומר". עם השנים, הפך בית החולים לאחד מן המרכזים הרפואיים המובילים בארץ. כביש מיוחד נסלל לבית החולים בנוסף לכביש 'הבריטי' שחלף דרך קריית אונו. הכביש שחלף בין כפר אז"ר לקיבוץ אפעל חיבר את בית החולים לכביש גהה ולרמת גן ונקרא 'דרך שיבא'. עם מותו של חיים שיבא, מנהלו ומיסדו של בית החולים, ב־1971, שונה שם ביה"ח ל"מרכז הרפואי ע"ש שיבא".

בשנת 1961 סופחו שטחי תל ליטוינסקי ובית החולים לרמת גן. על חלק מן השטח הוקם שיכון מגורים לצוות בית החולים אך עד לשנת 1972 היה רובו של האזור נטוע פרדסים. בשנת 1972 הוקמה שכונת קריית קריניצי שאוכלסה במהרה על ידי משפחות עובדי בית החולים ואוניברסיטת בר-אילן הסמוכה. השכונה מאופיינת בשטחים ירוקים נרחבים.

[עריכה] רמת אפעל

ערך מורחב – רמת אפעל

[עריכה] רמת השקמה

רמת השקמה – הוקמה בשנת 1954, ושוכנו בה תושבי המעברות חירייה, סקיה וסַלָמֶה שפונו ממקומם דרומית לכביש מסובים. השכונה כונתה בעבר 'סַלָמֶה ג' כשם הפרויקט, אך שמה הרשמי ניתן לה על שם עץ השקמה העתיק שבגן הבנים, הגן הציבורי המרכזי שבה. הכיכר הראשית בשכונה נקראת "כיכר הרב פרדס", על שמו של הרב אליהו פרדס, הרב הראשי לשעבר של ירושלים, שהיה גם רבה של רמת גן. בראשית דרכה אומצה השכונה על ידי יהודים נדבנים מפילדלפיה. מצבה של השכונה היה בכי רע לאורך שנים על אף קרבתה לשכונה האמידה רמת חן, לכביש הטייסים ולפארק הלאומי. בסוף שנות ה-70 זכתה השכונה להוביל את פרויקט שיקום השכונות שהשפיע, נוסף על השיפור המצב הפיזי, גם על שיפור המצב החברתי בשכונה. הפרויקט, בשונה מפעולות "שיקום שכונות" אחרות שנעשו ברחבי ישראל בוצע כולו על ידי צוות אדריכלים בראשות האדריכל יונה פיטלסון. על אף פעולת השיקום, שבה השכונה והוזנחה ורק בשנים האחרונות החלה השכונה להשתקם ובתים חדשים נבנו בסמיכות לפארק. בשכונה זו נמצא בית-הספר הממלכתי-יסודי "נֶטֵעִים" שפועל בשנים האחרונים גם במסלול טבע מיוחד המשלב לימודים במוזיאון ובספארי הסמוכים.

[עריכה] רמת חן

רמת חן בנויה בצורת מעגל גדול, אשר הרחוב המקיף אותה הוא רחוב אלוף דוד (על שם דוד מרכוס). רוב בתי השכונה הם בתים צמודי קרקע. בשכונה זו נמצא תיכון בליך וכן בית הספר היסודי "רמת חן". רמת חן ממוקמת בצומת מפגשי הערים: רמת גן, גבעתיים, ותל אביב-יפו. מדרום לה שוכנת שכונת רמת השקמה, ובחלקה הצפוני היא גובלת עם שכונת הבילויים כאשר דרך אלוף שדה מפרידה בין השתיים לכביש הטייסים ולפארק הלאומי, כפר המכביה, הספארי ברמת-גן, החווה החקלאית "תלמי אברהם" ומחלף אלוף שדה (כביש גהה). עד לשנת 1948 היוו שטחי השכונה חלק מהשטחים החקלאיים של הכפר הערבי סלמה.

המילה חן בשם השכונה היא גם קיצור לחטיבות ונביאים שכן רובם המכריע של הרחובות בשכונה קרויים על שמם של נביאי התנ"ך וחטיבות צה"ל בעבר ובהווה.

בראשית ימיה היו רוב שטחי השכונה אזור ביצות אשר נעלמו בהדרגה בהמשך לבניית בתי מגורים צמודי הקרקע האופיינית לשכונה. הביצות נוצרו מכיוון שסוג האדמה במקום מנע חילחול וספיגת מי הגשמים - אותה סיבה ממש אשר שימשה להקמת האגם הגדול בפארק הלאומי הניצב בשיפוליה הדרומיים של השכונה.

במרכז השכונה נמצאת "כיכר עוזי חיטמן" (לפני כן נקראה בשם כיכר השושנים) על שם עוזי חיטמן, זמר, מלחין ופזמונאי שהיה תושב השכונה.

[עריכה] רמת יצחק

בנייתה של רמת יצחק החלה בשנת 1933 עם הקמת עשרת הבתים הראשונים כישוב עירוני הסמוך לרמת גן. בין רוכשי האדמה מתושבי סלמה היה אברהם בורשטיין, בנו של יצחק בורשטיין - מראשוני רמת גן אשר על שמו קרויה השכונה. מחלוקות בדבר דרך ניהול המקום אשר היו שחפצו לנהלו כאגודה קואופרטיבית וכן רבגוניותם הפוליטית של תושבי השכונה הקשו על ניהול המקום. הגישה לרמת גן הייתה דרך נתיב רחוב כצנלסון של היום והייתה קשה בחודשי החורף. בשנת 1936 נסלל הכביש הראשון, הוא שדרות ירושלים של ימינו, ובהמשך נסלל כביש המחברה לרמת גן. השכונה התפתחה לכיוון רחוב נגבה ועד לרחוב החי"ל של ימינו. בין בתי השכונה בסמוך לצומת הרחובות הרא"ה-נגבה של ימינו מצא מסתור יצחק שמיר בתקופה שבה שיקם את ארגון הלח"י. בשל סמיכות השכונה לאדמות סלמה נזקקה לשמירה ואף הוקמה בה תחנת נוטרים. לאחר ויכוח האם יצורף היישוב לשכונת בורוכוב הסוציאליסטית או לרמת גן הבורגנית סופחה רמת יצחק בשנת 1943 לרמת גן.

בשיפולי הר הבנים (אשר נקרא במקור על ידי הראשונים "הר הלוויתן" - בשל צורתו הדומה ליונק ימי זה) שבגבולה שכונת רמת יצחק ושכונת הלל מצוי רכוז מבני ציבור הכולל את הספרייה העירונית המרכזית הגדולה, מרכז החוגים בית עמנואל ע"ש הטייס עמנואל רוטשטיין בן העיר שנפל במלחמת השחרור בהרי ירושלים, תיאטרון רמת גן ע"ש אולף החמישי מלך נורבגיה והמוזיאון לאמנות המזרח. ליד הספרייה העירונית והתיאטרון נמצא פסל של אברהם לינקולן. בצמוד בית הספר לאומנות הבמה 'בית צבי' ע"ש צבי קליר בן ר"ג שנפל בקרבות גשר עד הלום במלחמת השחרור. במרומי הר הבנים מתנוסס הבניין הייחודי של 'בית יד לבנים' של רמת גן ובו חדר הנצחה ותצוגת האמנות של הצייר לפקופסקי. בית יד לבנים הנו תוספת מאוחרת (משנות השבעים) למבנה בריכת המים העירונית הגדולה (אחת הגדולות בגוש דן) אשר עמד בשממונו שנים רבות. סביב הבניין גן רחב בו נערכים טקסי הזיכרון המרכזיים של העיר ובו שוכנת אנדרטה לזכר קורבנות השואה. עוד בשכונת רמת יצחק ובשפולי ההר – בנין שבט הצופים המרכזי אשר היווה אבן שואבת לאורך שנים לנוער הרמת גני. משכנו הראשוני של שבט הצופים שהוקם בשנת 1944 היה אף הוא בתחתית שפוליה הצפוניים של הגבעה בצריף שעמד בצמוד למקום בו שוכן היום בניין "בית צבי". מקטע מהפנה הצפוני של הר הבנים - נותר כמעין שמורת טבע זעירה לרכס הכורכר עליו בנויה רמת גן.

מזרחית להר, בתחילת רח' לוחמי סיני שכנה אחת מהמאפיות הראשונות של רמת גן (מאפיית סלאפאק) אשר סיפקה לחמים לתושבי העיר והסביבה, שריפת ענק כילתה בתחילת שנות השישים את המפעל אך המשפחה הצליחה לשקמו והוא פעל עוד מספר שנים במקום.

בתחילת שנות השישים נגרע חלק גדול מצידו המערבי של הר הבנים עקב שיטפון מים עז אשר נגרם מקריסת מעביר מים ראשי אשר הוביל מים לכיוון מערב מבריכת המאגר הענקית השוכנת מתחת לבית יד לבנים כיום. היקף תכולת המים העצום (אשר נגרם מריקון מאות אלפי הליטר בבריכה זו) הציף בחול שמקורו בהר את כל קומות המגורים הראשונות בואכה רח' מודיעין (בן-גוריון היום) ואף שיקע בניין אחד באדמה. על מקטע הר חסר זה נבנו בהמשך בתים פרטיים אשר ניתן לראותם במקטע המערבי האחרון של רח' הבנים לכיוון בית יד לבנים.

דרומה לשדרות ירושלים, בצמוד לגן בר-אילן, נבנה "בית הכנסת הגדול" של השכונה. אנקדוטה היסטורית הקשורה לגן זה היא קיוסק קטן שהיה בשוליו ובו יצאה לאוויר העולם 'מנת הסביח' – מאכל רמת גני מייצג.

[עריכה] רמת עמידר

ערך מורחב – רמת עמידר

רמת עמידר הוקמה בעת קליטת גל העלייה ב-1949 על ידי הסוכנות היהודית בשטח גלילי שהוקצה לחברת עמידר לשם כך. בשנת 1950 סופחה השכונה לרמת גן. שכונה זו קלטה עולים מארצות המזרח ומבולגריה. במשך שנים לא נחשבה לשכונה מובילה אך בשנים האחרונות עם הזדקנות האוכלוסייה הוותיקה והרחבת היתרי הבניה מושכת אליה אוכלוסייה מבוססת יותר ואט אט משנה פניה. השכונה גובלת לשכונת מרום נווה היוקרתית שמשפרת מאוד את תדמית רמת עמידר ובעקבות כך משדרגת את רמות המחירים באזור. בנוסף הוקמה בשכונה ישיבת ההסדר רמת גן ובעקבותיה התיישבו בשכונה משפחות רבות מבוגרי הישיבה ומידידה, ובכך נוסף לשכונה צביון דתי.

[עריכה] שיכון ותיקים

שיכון ותיקים הוקם בשנת 1954 על גדות הירקון ויועד ברוח הימים ההם ל'ותיקי רמת-גן ולפקידיה'. אדמות השכונה נרכשו בטרם קום המדינה על ידי מועצת ר"ג מאפוטרופוסים הבריטים על אדמות הטמפלרים שגורשו משרונה. שכונה זו הוקמה לאחר תכנון קפדני ביחס לאותה תקופה, אך התכנון של הבתים עצמם היה לקוי מכיוון שלא נלקחה בחשבון איכות הקרקע עליה נבנה השיכון והסמיכות לנחל הירקון. כתוצאה מכך סבלו מרבית הבתים שנבנו בשכונה בשנות החמישים מסדקים רבים ומהצפות קשות בעת שמי הירקון עלו על גדותיהם במשך חורפים רבים. אברהם קריניצי ניסה למשוך אליו משוררים, סופרים, עיתונאים, חברי כנסת ואומנים. בין תושבי השיכון המפורסמים היו אורי צבי גרינברג ואבא אחימאיר. בשיכון ותיקים מצויים בית הצנחן, בריכת המרגנית, מועדון ספיב"ק ומרכז איל"ן, בית הספר היסודי "ניצנים" ובית הספר התיכון 'אהל שם' ושבט צופי "הירקון" המונה כ500 חניכים מבתי הספר הסמוכים לשיכון.

[עריכה] שכונת הגפן

שכונת הגפן – הוקמה לאחר שכונת תל בנימין דרומית לה על אדמת הפרדסים של שלושת האחים גפן. שוכנת במרובע הרחובות ז'בוטינסקי, ביאליק, אבא הלל והמבדיל. סופחה לרמת-גן ב-30 בדצמבר 1943. בסמוך לשכונת הגפן הקימה עירית ר"ג ב-1945 את "בית הגאולים" שהיווה מעברת קליטה ל-19 ממשפחות פליטי המלחמה מאירופה. בתי הספר גאולים והגבעה ששכנו בשכונת אלו אוחדו בשנת 1990 לביה"ס "גבעולים".

[עריכה] נחלת גנים

שוכנת בין רחוב המבדיל לרחוב בן-גוריון של היום, ובין רחוב אבא הילל לדרך ז'בוטינסקי.

השכונה החלה דרכה כישוב חקלאי נפרד מרמת גן שראשיתו הרשמית באספת בעלי מלאכה שכינס מנחם שינקין ב-1914 בה הוצע לקנות 280 דונם מ'חברה חדשה'. אדמות אלו נרכשו מן הטמפלרים הגרמנים אשר קנו אותם מערביי ג'ריסה. העלייה לקרקע של שתי המשפחות הראשונות משפחת לוין ומשפחת גרינר משכונת נווה צדק שבתל אביב הייתה ב-1923. הסיבה לעיכוב בהתיישבות הייתה גירוש תושבי תל אביב על ידי השלטון הטורקי. מסיבה זו ירדה משפחת לוין לאלכסנדריה שבמצרים.

עם כיבוש ארץ ישראל על ידי הבריטים בשנת 1917 נסללה הדרך לחזרתם של המגורשים לתל אביב ואחר כך להתיישבות בנחלת גנים. בראש היישוב עמד המוכתר מנחם יצחק לווין שיחד עם חברו מאיר גרינר בנו את בית הכנסת הראשון של היישוב שנקרא על ידם "מקור חיים", על הגבעה שלימים הייתה שם גם ראשיתה של תחנת הרדיו גלי צה"ל במבנה בית הספר "המנחיל".

התפתחותו של היישוב הייתה איטית ואף שנטעו בו פרדסים הרי שפיתוחו הממשי החל בשנות ה-30 של המאה העשרים עם הקמת בתי החרושת קשת, תסס, ונועם-שוקולדה (שהפך למפעל צ.ד). בנחלת גנים הוקמה גם נגרייתו של אברהם קריניצי ראש מועצת ר"ג ולימים ראש העיר המוערך של רמת גן. ב-1935 נסלל בישוב הכביש הראשון ברחוב רש"י (מול משטרת ר"ג של היום). בשנת 1939 הוכתרו מאמציו של אברהם קריניצי לשכנע את תושבי השכונה להסתפח לרמת גן והשכונה הוכללה בשטח בנין ערים ר"ג וב-1943 סופחה לעיר באופן רשמי.

בני השכונה היו מעורבים בפעילות המחתרות השונות ועסקו בהגנת היישוב היהודי, אחדים מהם שירתו במשטרה הבריטית כחפרפרות והיו שהתנדבו לבריגדה היהודית של צבא הבריטי בזמן מלחמת העולם השנייה כדי להלחם בנאצים. הסליק המרכזי של "ההגנה" ברמת גן שכן במרתף בית החרושת לשוקולד צ.ד. שבשכונה. בני השכונה השתתפו כמו גם בני יישובים אחרים בפעולות מחתרתיות במטרה לסיים את השלטון הבריטי בארץ ישראל ומקצתם נתפסו במהלך פעולותיהם ונשלחו למחנות הגליה באפריקה (לוחם האצ"ל חיים גרינר וחבריו מישובים אחרים). קציני המודיעין הבריטים שהיו מבקרים בביתו של מוכתר השכונה מנחם יצחק לוין חשדו אך לא יכלו להוכיח שבבית מוכתר השכונה מתנהלת פעילות תיאום בין המחתרות השונות. השיא של פעולות המחתרת בשכונה היה המתקפה של האצ"ל ב־23 באפריל 1946 על מצודת המשטרה הבריטית שבשכונה (היום משטרת ר"ג) שבה נתפס דב גרונר והוצא להורג על ידי הבריטים ב-16 באפריל 1947. כיום מונצח זכרם של דב גרונר וחבריו הלוחמים במצבת גור האריות הנילחם באריה הגדול (המייצג את השלטון המנדטורי הבריטי) בכיכר דב גרונר שבצומת הרחובות רש"י וזבוטינסקי מול משטרת רמת גן. לאחר קום המדינה לקחה נחלת גנים חלק חשוב בהתפתחות תעשיית היין בישראל. הבעלים של חברת היין האיטלקית סטוק (שנודע בזכות הברנדי STOCK 84) שהיה נוצרי ציוני החליט להקים ייקב בשכונת נחלת גנים ברחוב מנחם יצחק לוין. 'סטוק 84', וודקה קגלביץ ויין 'מונפורט' היו המותגים המובילים של "ייקבי סטוק" שכללו בעיקר כהילים (ברנדי, וודקה, ליקרים, וורמוטים ועוד). לימים התפתח הייקב ועבר לנתניה עם חלק מעובדיו המקוריים מנחלת גנים. בשנת 1990 נרכש הייקב על ידי משפחת לרנר ומשפחת בוקסר מנס ציונה ושמו שונה ליקבי ברקן (Barkan).

[עריכה] שכונת הלל

שכונת הלל (סופחה לרמת-גן ב-30 בדצמבר 1943) קרויה על שם הלל לב, בנם של ליזה ואברהם לב שהיו מראשוני המתיישבים בשכונה, אשר נהרג בתאונת דרכים, ברכבו על אופניו. במרכזה "הר הארנבות". גבעת כורכר מוארכת אשר חורשת אורנים ניטעה על פסגתה. זכתה לכנויה על ידי ילדי ר"ג בשנות הארבעים והחמישים אשר נהגו לשחק בה. עם הקמת שבט צופי ר"ג בשנת 1944 שימשה לפעילות מחנאית. במרכז השכונה קריית חינוך ובה בתי הספר "הלל", "יבנה" ו"קרני הראם" ולידם בתי כנסת ומקווה. על הגבעה שקוצצה מכל צדדיה עד שכמעט ואינה ניכרת נבנה ב-1965 בית מגן דוד אדום של רמת גן. שכונה זו שימשה משכן לשגרירויות רבות בעשורים הראשונים למדינה.

[עריכה] שכונת עלית

הוקמה ב-15 בספטמבר 1949 על שטח בן 13 דונם בצמוד לתל בנימין על ידי הבעלים של מפעל עלית, א.פרומצ'נקו, לטובת עובדי המפעל.

[עריכה] שכונת ראשונים

נקודת האחיזה הראשונה בר"ג אשר יושבה על ידי 'הקבוצה הקנדית' בשנת 1921 ב-9 מגרשים ראשונים בני 15 דונם. השכונה כוללת את סביבת הרחובות שפירא, תרע"ד וראשונים. בסמוך לתחנת הדלק מול מתחם עלית ניתן עדיין להבחין בשרידי צריף ותיק משכונה זו. בסמוך לנתיבי איילון ולשטח גבעתיים – מקבץ אקליפטוסים, ייתכן ופרי נטיעותיהם של ראשונים אלה. בעשור האחרון משנה השכונה פניה ונבנים בה מגדלי מגורים.

[עריכה] תל בנימין

קרויה ע"ש בנימין גולדברג, בנו של בעל "פרדס גולדברג" יצחק לייב גולדברג שנפל כשוטר מיוחד בהגינו על בית החרושת לספירט במאורעות תרפ"ט. הוקמה על גבעת הכורכר שבמשולש הרחובות ביאליק, אבא-הלל, דרך ז'בוטינסקי. בה שכן בית ראש הממשלה השני משה שרת. סופחה לרמת-גן ב-30 בדצמבר 1943.

[עריכה] תל גנים

שוכנת בחלקה הדרומי של רמת גן בגבולה של גבעתיים בסמוך למחנה הצבא הבריטי הגדול ששכן בדרום רחוב מודיעין. (לימים, בן-גוריון) באופייה הראשוני הייתה שכונת פועלים נפרדת מר"ג הסמוכה לשכונת בורוכוב. בשנת 1945 סופחה לרמת-גן.

[עריכה] תל יהודה

הוקמה ב-1932 על אדמתו של יהודה בית הלחמי. ראשוני תושביה היו מפוני שכונות תל אביב ממאורעות 1936-1939. אדמתו של בית הלחמי חולקה למגרשים ונמכרה ליוצאי תימן. השכונה שגבלה ברמת יצחק סופחה לרמת-גן ב-1 במאי 1944 ונבלעה בין השכונות קריית בורוכוב ותל גנים.

[עריכה] ערים תאומות

• פניקס, ארצות הברית
• ויינהיים, גרמניה
• קאסל, גרמניה
• מחוז מיין-קינזיג בהסה, גרמניה
• פנזה, רוסיה ^[1]
• רובע בארנט, לונדון, הממלכה המאוחדת ^[2]
• סן בורחה, לימה, פרו
• שטרסבורג, צרפת
• סומבאטלי, הונגריה
• ורוצלב, פולין
• שן-יאנג, סין

[עריכה] ראשי המועצה והעיר

• אברהם קריניצי: 1969 - 1926
• ישראל פלד: 1983 - 1969
• אורי עמית: 1989 -1983
• צבי בר: 1989 - נוכחי

[עריכה] לקריאה נוספת

• ספר ראשוני רמת גן, הוצאת עיריית רמת גן, 1965
• ישראל אלדד (עורך), ספר רמת גן, 1955
• ספר היובל לרמת גן, בהוצאת המועצה המקומית רמת גן, 1946
• בכח המעשה א. קריניצי בהוצאת מסדה 1965

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רמת גן

• אתר העירייה

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ ליטל דרור, נחתמה ברית ערים תאומות בין רמת-גן והעיר פנזה מרוסיה
2. ^ שלומית גרסטנפלד, ראש עיריית בארנט לונדון נטעה עץ ברמת גן

מחוז תל אביב
ערים	אור יהודה · בני ברק ·בת ים · גבעתיים · הרצליה · חולון · קריית אונו · רמת גן · רמת השרון · תל אביב-יפו
מועצות מקומיות	אזור · כפר שמריהו