ליגת העל בכדורסל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ליגת העל בכדורסל
Winner basketball.jpg
שם הליגה ליגת העל בכדורסל
כינוי ליגת ווינר בכדורסל
תחום כדורסל
ארגון מנהלת ליגת העל בכדורסל
איגוד הכדורסל בישראל
מדינות משתתפות ישראל
מספר קבוצות 12
שנת הקמה 1954
שמות קודמים ליגה לאומית, ליגה לאומית א' וליגת לוטו
מפעל גבוה יותר יורוליג, יורוקאפ
מפעל מקביל גביע המדינה בכדורסל
מפעל נמוך יותר הליגה הלאומית בכדורסל

ליגת העל בכדורסל (נקראת גם "ליגת ווינר בכדורסל") היא הליגה הבכירה בכדורסל לגברים בישראל. בעבר היא נקראה "הליגה הלאומית" ובתקופה מאוחרת יותר "ליגה לאומית א'". הליגה מנוהלת על ידי מנהלת ליגת העל בכדורסל. כיום אלופת הליגה היא קבוצת מכבי תל אביב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליגה הלאומית לכדורסל הוקמה בישראל בשנת 1954. עוד קודם לכן התקיימו משחקי כדורסל בארץ, אך בצורה חובבנית ובלתי מסודרת.

משמונה הקבוצות שייסדו את הליגה נותרו כיום ארבע בלבד: מכבי תל אביב, הפועל תל אביב, הפועל חולון ומכבי חיפה.

בתחילת עונת 1975/1976 לראשונה חייב איגוד הכדורסל את כל קבוצות הליגה לארח את משחקיהן באולמות סגורים ולא במגרשים פתוחים.

מיום הקמת הליגה זכו באליפות המדינה 5 קבוצות: מכבי תל אביב זכתה ב-51 אליפויות, הפועל תל אביב זכתה ב-5 אליפויות (כולן בשנות ה-60), הפועל גלבוע גליל זכתה בשתי אליפויות אחת בשנת 1993 והשנייה ב-2010, הפועל חולון בשנת 2008 ומכבי חיפה בשנת 2013.

מלך הסלים של הליגה בכל הזמנים הוא דורון ג'מצ'י אשר קלע 9611 נקודות, כמחצית מהן במדי מכבי תל אביב.

מיקי ברקוביץ' הוא שיאן ההופעות של הליגה - 469, והוא ממוקם במקום השני בטבלת הקלעים עם 8465 נקודות.

קווין מגי הוא השחקן עם ממוצע הנקודות הגבוה למשחק - 25.7.

בשנת 1954 הורכבה הליגה לראשונה, זאת לאחר ששני איגודי הספורט הגדולים בישראל (מכבי והפועל) שלחו אליה 4 נציגות.

להלן רשימת 8 הקבוצות ששיחקו בליגת העל כשזו יצאה לדרך בשנת 1954, לפי סדר מיקומן:

  1. מכבי תל אביב
  2. הפועל חולון
  3. הפועל תל אביב
  4. הפועל מעין ברוך
  5. הפועל גבע
  6. מכבי דרום ת"א
  7. מכבי חיפה
  8. מכבי צפון ת"א

שיטת המשחקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת הקמת הליגה ועד סוף שנות ה-70 התקיימה ליגה סדירה בלבד בשני סיבובים של משחק בית וגומלין במשחק חוץ. מוליכת הליגה בסיום הליגה זכתה באליפות, בלבד מעונה אחת שבה הונהג שלב שני שאליו מעפילות 6 הראשונות ששוב משחקות זו מול בשיטת ליגה, שמוליכת הבית זוכה בסיום באליפות.

בשנת 1979 הוכנס פורמט פלייאוף, ושמונה הראשונות התמודדו זו מול זו (מקום ראשון מול שמיני, שני מול שביעי וכך הלאה) בסדרות של הטוב משלושה משחקים, שלקבוצה בעלת המיקום הגבוה יותר יתרון ביתיות. מנצחות סדרות רבע הגמר (מנצחת מקום ראשון-שמיני נגד מנצחת מקום רביעי-חמישי וכך הלאה) וחצי הגמר התמודדו בסדרת גמר של טוב משלוש כאשר המנצחת בסדרת הגמר זוכה באליפות.

הפורמט בוטל לאחר עונה והוחזרה הליגה הסדירה בלבד, אך כעבור שנתיים הפורמט הוחזר, כשהפעם התווסף "בית גמר" בשיטת ליגה-בסיום העונה הרגילה משוחק פלייאוף של 6 הראשונות בסיום הליגה הסדירה בסדרות של הטוב משלושה. המנצחות בסדרות עולות לבית גמר בשיטת ליגה של 3 קבוצות ושני סיבובים, מוליכת הבית בסיום זוכה באליפות.

בשנה שלאחר מכן (1983) בוטל בית הגמר והונהג פלייאוף של סדרות בלבד, של המקומות 1-8 בסיום הליגה הסדירה.

בעונת 1989 צומצם הפלייאוף לפלייאוף עליון של מקומות 1-4 בלבד בסיום הליגה הסדירה, ופלייאוף תחתון למקומות 5-8.

שנה לאחר מכן הונהגו סדרות של הטוב מחמישה משחקים.

בעונת 1998 חזר הפלייאוף למתכונת של שמונה הראשונות זו נגד זו.

בעקבות שליטת מכבי תל אביב בליגה (משנות ה-70 עד שינוי השיטה, הפסידה רק שלוש פעמים את האליפות ותשע פעמים בכל הזמנים), היו טענות על חוסר התחרות בליגה, ובשנת 2005 נאם אפי בירנבוים את נאום שכונה "שתיקת הכבשים", בו הוא מחה על השליטה של מכבי תל אביב, וטען שיש לעשות תקרת שכר בליגה כמו שמקובל בליגת הNBA. בעקבות כך היו עצומות של אוהדים הקוראות לתקרת שכר שעליהן חתמו גם שחקנים ומאמני כדורסל. עוד נטען שחוסר התחרותיות פוגע בעניין הציבורי של הליגה. השיא היה כאשר קבוצת הפועל תל אביב חגגה את האליפות מעצם עלייתה לסדרת משחקי גמר הפלייאוף וסיומה כמקום 2 בעונה, כמחאה על חוסר הספורטיביות. שנה לאחר מכן בשנת 2006, שיטת המשחקים שונתה לשיטת פיינל פור, על מנת לנסות ליצור תחרות. בשיטה זו האליפות מוכרעת במשחק אחד בלבד, ולא בסדרת משחקי גמר המקובלת ברוב העולם. השיטה התקבלה פה אחד כאשר מכבי תל אביב הסירה את התנגדותה. עוד נקבע, שמשחקי הפיינל פור יערכו בהיכל נוקיה ללא קשר למיקום הסופי של הקבוצות. ב-19 בפברואר 2013 נקבע תקדים, כאשר הוחלט שגמר ליגת "ווינר" ישוחק השנה, לאחר 7 שנים, באולם "רוממה" שבחיפה ולא בהיכל נוקיה. שיטת הפיינל פור בליגה הישראלית בוטלה החל מעונת 2012/2013, אך היא עדיין מקובלת בליגה הצרפתית והיורוליג.

השיטה שיושמה לאחר ביטול הפיינל פור[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה הסדירה חולקה לשלושה סיבובים, אשר במהלך שני הסיבובים הראשונים שיחקה כל קבוצה פעמיים נגד כל אחת מהקבוצות האחרות, פעם בבית ופעם בחוץ. בסיבוב השלישי שיחקה כל קבוצה פעם אחת נגד כל אחת מהקבוצות, והביתיות נקבעת לפי המיקום בתום שני הסיבובים הראשונים.

בסיום העונה הסדירה שיחקו 8 הקבוצות הראשונות בשלב ה"פלייאוף" בשיטת הטוב מ-5, וארבע המנצחות שיחקו בפיינל פור. ארבע הקבוצות הראשונות מתוך ה-8 שיחקו בפלייאוף הןיו בעלות יתרון הביתיות: 3 משחקים מתוך החמישה נערכו בביתן, לעומת שניים בלבד לקבוצות שמוקמו במקומות 5-8 בליגה הסדירה.

משחקי שלב הפלייאוף

  • סדרת משחקים 1: מקום 1 בליגה הסדירה משחקת מול מקום 8
  • סדרת משחקים 2: מקום 2 - מקום 7
  • סדרת משחקים 3: מקום 3 - מקום 6
  • סדרת משחקים 4: מקום 4 - מקום 5

החל מעונת 2012/2013 במקום הפיינל פור, חצאי הגמר מוכרעים בסדרה של הטוב מחמישה משחקים. האלופה הוכרעה ב- 2012/13 במשחק אחד, ובשתי העונות לאחר מכן יוכרע הגמר בשני משחקים - בית וחוץ.

שינויים חדשים בשיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2011 דירקטוריון מנהלת ליגת העל בכדורסל החליט כי אחרי שני סיבובים של ליגה סדירה, הליגה תתפצל לשני בתים, עליון ותחתון, ואחריהם ישוחקו סדרות רבע הגמר. המנצחות ישחקו בפיינל-פור.

במהלך‏[1] עונת 2011/2012 ישוחקו רק שני סיבובים, כאשר הסיבוב השלישי יבוטל. לאחר שני הסיבובים הראשונים, יחולקו הקבוצות בליגה לשני בתים: בית עליון-יורכב משש קבוצות ובית תחתון-יורכב מחמש קבוצות. לאחר החלוקה יקיימו כל אחד מהבתים סבב נוסף. לאחר הסבב השלישי, שתי הקבוצות שיגמרו ראשונות בבית התחתון (מקומות 7-8) ישחקו ברבע גמר הפלייאוף נגד שתי הראשונות מהבית העליון (מקומות 1-2) בהתאמה. כמו כן, ישחקו הקבוצות 3-6 ו 4-5, בשיטת הטוב מחמישה משחקים. ארבע המנצחות ברבע הגמר יעלו לפיינל פור, שיתקיים בהיכל יד אליהו. שלוש הקבוצות האחרונות בבית התחתון (מקומות 9-11), ישחקו סיבוב אחד בניהם.

החל מעונת 2012/2013, משחקות בליגת העל 12 קבוצות, שלאחר שני סיבובים מתחלקות לשני בתים: עליון ותחתון עם 6 קבוצות בכל אחת. הקבוצה שמסיימת במקום האחרון בסוף העונה, יורדת ליגה ובמקומה עולה האלופה מהליגה הלאומית בכדורסל.

ביוני 2012 הוחלט כי החל מעונת 2012/13 חצאי הגמר מוכרעים בסדרה של הטוב מחמישה משחקים. האלופה הוכרעה בעונת 2012/13 במשחק אחד, ובשתי העונות לאחר מכן יוכרע הגמר בשני משחקים - בית וחוץ.

ירידת ליגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2011 הוחלט כי הקבוצה שתסיים במקום האחרון בליגת העל, תרד לליגה הלאומית, אך אם תציג יכולת כלכלית תוכל לשמור על מקומה בליגת העל תמורת פיצוי כספי.

הקבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכב הליגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר הקבוצות בליגה אינו קבוע ונע בין 10 ל-14 בהתאם להחלטת מנהלת הליגה. בעונת 2012/13 משחקות בליגה 12 קבוצות. מנהלת ליגת העל מגבילה את הכניסה לליגת העל ולא מאפשרת בהכרח למעפילות לליגה באמת לעלות אליה. התנאים מורכבים בעיקר מגודל ואיכות האולם הביתי של הקבוצה אך התנאי הכי חשוב הוא לגייס תקציב של לא פחות ממיליון דולר בעונה. קבוצה שלא מקיימת את התנאים הללו לא יכולה לשחק בליגת העל ובמקום מובילות הליגה הלאומית שלא מקיימות את התנאים, נשארות הקבוצות שסיימו את ליגת העל במקומות האחרונים והיו אמורות לרדת ממנה.

קבוצה עיר אולם ביתי נוסדה
מכבי תל אביב תל אביב היכל נוקיה 1932
הפועל תל אביב תל אביב אולם הדר יוסף 1935
הפועל ירושלים ירושלים פיס ארנה ירושלים 1943
הפועל גלבוע גליל גן נר גן נר 1978
מכבי חיפה חיפה רוממה 1954
מכבי ראשון לציון ראשון לציון בית מכבי 1976
בני הרצליה הרצליה היובל 1985
הפועל חולון חולון הפחים 1947
מכבי אשדוד אשדוד הקריה 1961
הפועל אילת אילת בגין 1987
עירוני נס ציונה נס ציונה לב המושבה 2005
עירוני נהריה נהריה עין שרה 1970

חוקי הזרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד סוף שנות ה-70 הותר רק לשחקנים בעלי אזרחות ישראלית להשתתף במשחקי הליגה. בשנת 1979 הותר לראשונה לקבוצות לשתף שחקן אחד בעל נתינות זרה במשחקיהן, כמעט בלי יוצא מן הכלל שחקן אמריקאי. בקיץ 1984 פרץ סכסוך בין הקבוצות לגבי הגדלת מספר הזרים. מרכז מכבי דרש הוספת זר ומעבר לשני זרים, מרכז הפועל רצה להישאר עם אחד. אחרי איומי פרישה של קבוצות מכבי, שתכננו להקים ליגה חדשה, בסופו של דבר הוסכם שבעונה שלאחר מכן אכן יותר שיתוף שני זרים. מצב זה נשאר עד עונת 1999, בה הותר שיתוף של שלושה זרים-שניים מתוכם ללא הגבלה של מדינה ושלישי בעל אזרחות ממדינות אירופה, שכונה שחקן בוסמן. כעבור שנתיים הותר שיתוף שחקן בוסמן נוסף. לפני עונת 2006 הוחלט לאמץ את "החוק הרוסי", שם נוסה לראשונה-החתמת שחקנים זרים ללא הגבלת מספר או נתינות, בתנאי שעד שלושה מהם יימצאו בו זמנית על המגרש. ביוני 2011 הוחלט על ביטול החוק הרוסי ונקבע כי כל קבוצה תוכל לרשום עד שמונה זרים בסגל, אך רק ארבעה מהם יוכלו להירשם בטופס המשחק, לצידם של לפחות שישה ישראלים.

ביוני 2012 הוחלט שבעונת 2012/2013 יוכלו קבוצות הליגה לבחור אם לשחק עם 4 זרים או עם 5 זרים וה"החוק הרוסי". עוד הוחלט כי מעונת 2013/2014 לא תהיה בחירה והליגה תשוחק על פי "החוק הרוסי" כאשר כל קבוצה יכולה לרשום 5 זרים למשחק.‏[2]

אולם במרץ 2013, לקראת סוף עונת המשחקים 2012/2013, החליט ארגון שחקני הכדורסל בישראל לפתוח בשביתת שחקנים במטרה להפחית את מספר הזרים.‏[3] בעקבות השביתה הגיעו הקבוצות וארגון השחקנים להסכם שלפיו במשך חמש עונות החל מ-2013/14 יונהג החוק הרוסי וכל קבוצה תוכל לרשום למשחק 5 זרים כאשר קבוצות שירשמו 4 זרים למשחק למשך כל העונה יתוגמלו כספית. סכום כספי נוסף יחולק בין קבוצות שבהן צברו השחקנים הישראלים יותר דקות משחק.‏[4]

אירועים ותחרויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 2010 הוחלט להחזיר את ליגת הקיץ ואת משחק האולסטאר.

חסויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום נקראת הליגה "ליגת ווינר בכדורסל" בעקבות החסות של המועצה להסדר ההימורים בספורט עם מנהלת ליגת העל.
בשנים 2010-2012 נחתם הסכם חסות בין מנהלת ליגת העל למפעל הפיס ושם הליגה היה "ליגת לוטו".

זכויות שידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחקי ליגת העל משודרים בערוץ הספורט שרכש את הזכויות השידור עד 2014. החל מעונת 2010/2011 משודר המשחק המרכזי של ליגת העל בשיטת ה-HD בערוץ "5 ספורט HD". החל מעונת 2013/2014 משודר המשחק המרכזי של כל מחזור בשיטת ה-HD בערוץ הראשון.

כל האלופות וכל הסגניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה אלופה סגנית תוצאת גמר שיטה
2014/2015 שני משחקי גמר (בית וחוץ)
2013/2014 מכבי תל אביב מכבי חיפה 77:81; 84:82 שני משחקי גמר (בית וחוץ)
2012/2013 מכבי חיפה מכבי תל אביב 79:86 משחק גמר
2011/2012 מכבי תל אביב מכבי אשדוד 63:83 פיינל פור
2010/2011 מכבי תל אביב הפועל גלבוע גליל 64:91 פיינל פור
2009/2010 הפועל גלבוע גליל מכבי תל אביב 77:90 פיינל פור
2008/2009 מכבי תל אביב מכבי חיפה 72:85 פיינל פור
2007/2008 הפועל חולון מכבי תל אביב 72:73 פיינל פור
2006/2007 מכבי תל אביב הפועל ירושלים 78:80 פיינל פור
2005/2006 מכבי תל אביב הפועל ירושלים 66:96 פיינל פור
2004/2005 מכבי תל אביב הפועל תל אביב 0:3 5 משחקי סדרת גמר
2003/2004 מכבי תל אביב הפועל תל אביב 0:3 5 משחקי סדרת גמר
2002/2003 מכבי תל אביב עירוני נהריה 0:3 5 משחקי סדרת גמר
2001/2002 מכבי תל אביב עירוני רמת גן 0:3 5 משחקי סדרת גמר
2000/2001 מכבי תל אביב הפועל ירושלים 0:3 5 משחקי סדרת גמר
1999/2000 מכבי תל אביב מכבי רעננה 1:3 5 משחקי סדרת גמר
1998/1999 מכבי תל אביב הפועל ירושלים 1:3 5 משחקי סדרת גמר
1997/1998 מכבי תל אביב הפועל אילת 0:3 5 משחקי סדרת גמר
1996/1997 מכבי תל אביב הפועל ירושלים 0:3 5 משחקי סדרת גמר
1995/1996 מכבי תל אביב הפועל ירושלים 0:3 5 משחקי סדרת גמר
1994/1995 מכבי תל אביב הפועל גליל עליון 0:3 5 משחקי סדרת גמר
1993/1994 מכבי תל אביב הפועל תל אביב 0:3 5 משחקי סדרת גמר
1992/1993 הפועל גליל עליון הפועל תל אביב 1:3 5 משחקי סדרת גמר
1991/1992 מכבי תל אביב הפועל תל אביב 2:3 5 משחקי סדרת גמר
1990/1991 מכבי תל אביב מכבי ראשון לציון 1:3 5 משחקי סדרת גמר
1989/1990 מכבי תל אביב הפועל גליל עליון 0:3 5 משחקי סדרת גמר
1988/1989 מכבי תל אביב הפועל תל אביב 0:2 3 משחקי סדרת גמר
1987/1988 מכבי תל אביב הפועל תל אביב 1:2 3 משחקי סדרת גמר
1986/1987 מכבי תל אביב הפועל תל אביב 1:2 3 משחקי סדרת גמר
1985/1986 מכבי תל אביב אליצור נתניה 0:2 3 משחקי סדרת גמר
1984/1985 מכבי תל אביב הפועל תל אביב 1:2 3 משחקי סדרת גמר
1983/1984 מכבי תל אביב הפועל רמת גן 0:2 3 משחקי סדרת גמר
1982/1983 מכבי תל אביב הפועל רמת גן 0:2 3 משחקי סדרת גמר
1981/1982 מכבי תל אביב הפועל רמת גן בית גמר של שלוש הראשונות בתום הליגה הסדירה
1980/1981 מכבי תל אביב הפועל רמת גן עונה סדירה בלבד
1979/1980 מכבי תל אביב הפועל תל אביב עונה סדירה בלבד
1978/1979 מכבי תל אביב הפועל תל אביב 0:2 3 משחקי סדרת גמר
1977/1978 מכבי תל אביב הפועל גבת/יגור בית גמר של שש הראשונות בתום הליגה הסדירה
1976/1977 מכבי תל אביב הפועל רמת גן עונה סדירה בלבד
1975/1976 מכבי תל אביב הפועל גבת/יגור עונה סדירה בלבד
1974/1975 מכבי תל אביב הפועל רמת גן עונה סדירה בלבד
1973/1974 מכבי תל אביב מכבי רמת גן עונה סדירה בלבד
1972/1973 מכבי תל אביב מכבי רמת גן עונה סדירה בלבד
1971/1972 מכבי תל אביב הפועל גבת/יגור עונה סדירה בלבד
1970/1971 מכבי תל אביב הפועל תל אביב עונה סדירה בלבד
1969/1970 מכבי תל אביב הפועל תל אביב עונה סדירה בלבד
1968/1969 הפועל תל אביב מכבי תל אביב עונה סדירה בלבד
1967/1968 מכבי תל אביב הפועל תל אביב עונה סדירה בלבד
1966/1967 מכבי תל אביב הפועל תל אביב עונה סדירה בלבד
1965/1966 הפועל תל אביב מכבי תל אביב עונה סדירה בלבד
1964/1965 הפועל תל אביב הפועל חיפה עונה סדירה בלבד
1963/1964 מכבי תל אביב הפועל תל אביב עונה סדירה בלבד
1962/1963 מכבי תל אביב הפועל תל אביב עונה סדירה בלבד
1961/1962 מכבי תל אביב הפועל חיפה עונה סדירה בלבד
1960/1961 הפועל תל אביב מכבי תל אביב עונה סדירה בלבד
1959/1960 הפועל תל אביב מכבי תל אביב עונה סדירה בלבד
1958/1959 מכבי תל אביב הפועל תל אביב עונה סדירה בלבד
1957/1958 מכבי תל אביב הפועל תל אביב עונה סדירה בלבד
1956/1957 מכבי תל אביב הפועל תל אביב עונה סדירה בלבד
1955/1956 העונה בוטלה עקב מלחמת סיני
1954/1955 מכבי תל אביב הפועל חולון עונה סדירה בלבד
1953/1954 מכבי תל אביב הפועל חולון עונה סדירה בלבד

טבלת זכיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליפויות לפי קבוצות
מקום קבוצה אליפויות סגנויות
1 מכבי תל אביב 51 7
2 הפועל תל אביב 5 20
3 הפועל גלבוע גליל 2 3
4 הפועל חולון 1 2
5 מכבי חיפה 1 2
6 הפועל ירושלים 0 6
= הפועל רמת גן 0 6
8 עירוני רמת גן 0 3
= הפועל גבת/יגור 0 3
10 הפועל חיפה 0 2
11 מכבי ראשון לציון 0 1
= עירוני נהריה 0 1
= אליצור נתניה 0 1
= הפועל אילת 0 1
= מכבי עירוני רעננה 0 1
= מכבי אשדוד 0 1

עולות ויורדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה עולות מהלאומית יורדות ללאומית
2013/2014 עירוני נהריה ברק נתניה
2012/2013 עירוני נס ציונה אליצור אשקלון
2011/2012 הפועל תל אביב אין, הליגה הורחבה
2010/2011 מועדון כדורסל גני תקווה מועדון כדורסל גני תקווה
2009/2010 מכבי אשדוד הפועל עפולה, עירוני נהריה, עירוני רמת גן
2008/2009 ברק נתניה, הפועל עפולה עירוני קריית אתא, מכבי גבעת שמואל
2007/2008 מכבי חיפה, עירוני קריית אתא, מכבי גבעת שמואל הפועל גלבוע/עפולה
2006/2007 הפועל חולון מכבי גבעת שמואל
2005/2006 הפועל גלבוע/עפולה א.ס. רמת השרון, הפועל תל אביב
2004/2005 עירוני רמת גן מכבי חיפה, מכבי פתח תקווה
2003/2004 מכבי פתח תקווה עירוני רמת גן
2002/2003 אליצור אשקלון אליצור קריית אתא
2001/2002 הפועל תל אביב, א.ס. רמת השרון, עירוני נהריה בני הרצליה
2000/2001 אין, הליגה צומצמה מכבי כרמיאל, הפועל צפת, הפועל חולון, הפועל חיפה, מכבי חדרה, אליצור אשקלון
1999/2000 מכבי כרמיאל, הפועל צפת, אליצור קריית אתא, מכבי גבעת שמואל, מכבי חדרה, אליצור אשקלון מכבי קריית מוצקין
1998/1999 הפועל חיפה, מכבי קריית מוצקין הפועל תל אביב, מכבי גבעת שמואל, הפועל אילת
1997/1998 הפועל תל אביב, מכבי חיפה מכבי קריית מוצקין, מכבי נתניה
1996/1997 מכבי קריית מוצקין, מכבי נתניה הפועל תל אביב
1995/1996 מכבי גבעת שמואל, מכבי עירוני רעננה הפועל גבת, הפועל צפת, מכבי ירושלים
1994/1995 הפועל צפת בית"ר רמת גן, הפועל גבעתיים, הפועל חיפה
1993/1994 הפועל חיפה, מכבי ירושלים עירוני נהריה, הפועל עפולה
1992/1993 הפועל עפולה, בית"ר רמת גן מכבי חיפה, מכבי חדרה
1991/1992 בני הרצליה, הפועל גבת, הפועל גבעתיים, עירוני נהריה בית"ר תל אביב, א.ס. רמת השרון
1990/1991 הפועל אילת, מכבי חדרה הפועל גבת

הקולעים המובילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימת עשרת השחקנים שקלעו הכי הרבה נקודות במשחקי העונה הסדירה בליגה.

דירוג שם השחקן שנים בליגה נקודות
1 דורון ג'מצ'י 2000-1978 9,611
2 מיקי ברקוביץ' 1995-1972 8,465
3 עופר אשד 1978-1958 7,758
4 בועז ינאי 1989-1972 6,985
5 אור גורן 1993-1974 6,606
6 ברד ליף 1998-1983 6,086
7 חיים בוכבינדר 1972-1962 6,044
8 סטיב קפלן 1985-1974 5,913
9 תנחום כהן-מינץ 1978-1957 5,851
10 חיים זלוטיקמן 1995-1975 5,812

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שי לוי, ‏בוטל הסיבוב השלישי, בעונה הבאה הליגה תוגדל, באתר ONE‏, 17 באוגוסט 2011
  2. ^ רועי גלדסטון, ‏הניסוי נגמר: אחרי שבע שנים הפיינל פור בוטל, באתר ספורט 5, ‏11 ביוני 2012
  3. ^ טל וולק, ‏ארגון השחקנים הודיע: שביתה במחזור הקרוב של הליגה בכדורסל, באתר גלובס, 19 במרץ 2013
  4. ^ יעל שחרור, כדורסל: השחקנים אישרו את ההסכם, באתר ynet‏, 4 באפריל 2013
ליגת העל בכדורסל - עונת 2014/2015

מכבי תל אביב · מכבי חיפה · הפועל ירושלים · הפועל אילת · הפועל תל אביב · עירוני נס ציונה · הפועל חולון · הפועל גלבוע גליל · מכבי ראשון לציון · בני הרצליה · מכבי אשדוד · עירוני נהריה

נבחרי העונה של ליגת העל בכדורסל
שחקן העונה של ליגת העל בכדורסל

2002: טפירו | 2003: מינלנד | 2004: פארקר | 2005: יאסיקביצ'יוס | 2006: באוורס | 2007: ניילון | 2008: טאקר | 2009: פרקינס | 2010: כדיר | 2011: מקל | 2012: אליהו | 2013: מקל | 2014: סמית'

שחקן ההגנה של העונה בליגת העל בכדורסל

2004: נוריס | 2005: כץ | 2006: סיסה | 2007: מוריס | 2008: מוריס | 2009: רנדל | 2010: פרקינס | 2011: פרקינס | 2012: חנוכי | 2013: ג'יימס | 2014: רנדל

תגלית העונה בליגת העל בכדורסל

2002: שעשוע | 2003: בלו/לימונד | 2004: אליהו | 2005: רוט | 2006: נעימי | 2007: יזרעאלי | 2008: כהן | 2009: מקל | 2010: אסף | 2011: מרטין | 2012: סקוורר | 2013: טימור | 2014: זלקוביץ'/בלייזר

מאמן העונה בליגת העל בכדורסל

2002: בלאט | 2003: אשכנזי | 2004: ג'ינו | 2005: בירנבוים | 2006: ברקוביץ' | 2007: קטש | 2008: דורסמן | 2009: אשכנזי | 2010: אלפסי | 2011: בלאט | 2012: ברקוביץ' | 2013: גרינברג | 2014: בלאט

השחקן השישי בליגת העל בכדורסל

2004: חג'ג' | 2005: ברנר | 2006: לא נבחר | 2007: לא נבחר | 2008: כספי | 2009: ג'פרסון | 2010: ג'טר | 2011: נעימי | 2012: טיוס | 2013: אורלנד | 2014: בלו


חמישיית העונה בליגת העל בכדורסל