ליגת העל בכדורסל

ליגת העל בכדורסל
שם הליגה	ליגת העל בכדורסל
כינוי	ליגת ווינר בכדורסל
תחום	כדורסל
ארגון	מנהלת ליגת העל בכדורסל איגוד הכדורסל בישראל
מדינות משתתפות	ישראל
מספר קבוצות	12
שנת הקמה	1954
שמות קודמים	ליגה לאומית, ליגה לאומית א' וליגת לוטו
מפעל גבוה יותר	יורוליג, יורוקאפ
מפעל מקביל	גביע המדינה בכדורסל
מפעל נמוך יותר	הליגה הלאומית בכדורסל

ליגת העל בכדורסל (נקראת גם "ליגת ווינר בכדורסל") היא הליגה הבכירה בכדורסל לגברים בישראל. בעבר היא נקראה "הליגה הלאומית" ובתקופה מאוחרת יותר "ליגה לאומית א'". הליגה מנוהלת על ידי מנהלת ליגת העל בכדורסל. כיום אלופת הליגה היא קבוצת מכבי תל אביב.

היסטוריה

הליגה הלאומית לכדורסל הוקמה בישראל בשנת 1954. עוד קודם לכן התקיימו משחקי כדורסל בארץ, אך בצורה חובבנית ובלתי מסודרת.

משמונה הקבוצות שייסדו את הליגה נותרו כיום כארבע: מכבי תל אביב, הפועל תל אביב, הפועל חולון ומכבי חיפה.

בתחילת עונת 1975/1976 לראשונה חייב איגוד הכדורסל את כל קבוצות הליגה לארח את משחקיהן באולמות סגורים ולא במגרשים פתוחים.

מיום הקמת הליגה זכו באליפות המדינה 4 קבוצות בלבד - מכבי תל אביב זכתה ב-50 אליפויות, הפועל תל אביב זכתה ב-5 אליפויות (כולן בשנות ה-60), הפועל גלבוע גליל זכתה בשתי אליפויות אחת בשנת 1993 והשנייה ב-2010 והפועל חולון בשנת 2008.

מלך הסלים של הליגה בכל הזמנים הוא דורון ג'מצ'י אשר קלע 9611 נקודות, כמחצית מהן במדי מכבי תל אביב.

מיקי ברקוביץ' הוא שיאן ההופעות של הליגה - 469, והוא ממוקם במקום השני בטבלת הקלעים עם 8465 נקודות.

קווין מגי הוא השחקן עם ממוצע הנקודות הגבוה למשחק - 25.7.

בשנת 1954 הורכבה הליגה לראשונה, זאת לאחר ששני איגודי הספורט הגדולים בישראל (הפועל ומכבי) שלחו אליה 4 נציגות.

להלן רשימת 8 הקבוצות ששיחקו בליגת העל כשזו יצאה לדרך בשנת 1954, לפי סדר מיקומן:

1. מכבי תל אביב
2. הפועל חולון
3. הפועל תל אביב
4. הפועל מעין ברוך
5. הפועל גבע
6. מכבי דרום
7. מכבי חיפה
8. מכבי הצפון

שיטת המשחקים

משנת הקמת הליגה ועד סוף שנות ה-70 התקיימה ליגה סדירה בלבד בשני סיבובים של משחק בית וגומלין במשחק חוץ. מוליכת הליגה בסיום הליגה זכתה באליפות, בלבד מעונה אחת שבה הונהג שלב שני שאליו מעפילות 6 הראשונות ששוב משחקות זו מול בשיטת ליגה, שמוליכת הבית זוכה בסיום באליפות.

בשנת 1979 הוכנס פורמט פלייאוף, ושמונה הראשונות התמודדו זו מול זו (מקום ראשון מול שמיני, שני מול שביעי וכך הלאה) בסדרות של הטוב משלושה משחקים, שלקבוצה בעלת המיקום הגבוה יותר יתרון ביתיות. מנצחות סדרות רבע הגמר (מנצחת מקום ראשון-שמיני נגד מנצחת מקום רביעי-חמישי וכך הלאה) וחצי הגמר התמודדו בסדרת גמר של טוב משלוש כאשר המנצחת בסדרת הגמר זוכה באליפות.

הפורמט בוטל לאחר עונה והוחזרה הליגה הסדירה בלבד, אך כעבור שנתיים הפורמט הוחזר, כשהפעם התווסף "בית גמר" בשיטת ליגה-בסיום העונה הרגילה משוחק פלייאוף של 6 הראשונות בסיום הליגה הסדירה בסדרות של הטוב משלושה. המנצחות בסדרות עולות לבית גמר בשיטת ליגה של 3 קבוצות ושני סיבובים, מוליכת הבית בסיום זוכה באליפות.

בשנה שלאחר מכן (1983) בוטל בית הגמר והונהג פלייאוף של סדרות בלבד, של המקומות 1-8 בסיום הליגה הסדירה.

בעונת 1989 צומצם הפלייאוף לפלייאוף עליון של מקומות 1-4 בלבד בסיום הליגה הסדירה, ופלייאוף תחתון למקומות 5-8.

שנה לאחר מכן הונהגו סדרות של הטוב מחמישה משחקים.

בעונת 1998 חזר הפלייאוף למתכונת של שמונה הראשונות זו נגד זו.

בעקבות שליטת מכבי תל אביב בליגה (משנות ה-70 עד שינוי השיטה, הפסידה רק שלוש פעמים את האליפות ושמונה פעמים בכל הזמנים), היו טענות על חוסר התחרות בליגה, ובשנת 2005 נאם אפי בירנבוים את נאום שכונה "שתיקת הכבשים", בו הוא מחה על השליטה של מכבי תל אביב, וטען שיש לעשות תקרת שכר בליגה כמו שמקובל בליגת הNBA. בעקבות כך היו עצומות של אוהדים הקוראות לתקרת שכר שעליהן חתמו גם שחקנים ומאמני כדורסל. עוד נטען שחוסר התחרותיות פוגע בעניין הציבורי של הליגה. השיא היה כאשר קבוצת הפועל תל אביב חגגה את האליפות מעצם עלייתה לסדרת משחקי גמר הפלייאוף וסיומה כמקום 2 בעונה, כמחאה על חוסר הספורטיביות. שנה לאחר מכן בשנת 2006, שיטת המשחקים שונתה לשיטת פיינל פור, על מנת לנסות ליצור תחרות. בשיטה זו האליפות מוכרעת במשחק אחד בלבד, ולא בסדרת משחקי גמר המקובלת ברוב העולם. השיטה התקבלה פה אחד כאשר מכבי תל אביב הסירה את התנגדותה. עוד נקבע, שמשחקי הפיינל פור יערכו בהיכל נוקיה ללא קשר למיקום הסופי של הקבוצות. ב-19 בפברואר 2013 נקבע תקדים, כאשר הוחלט שגמר ליגת "ווינר" ישוחק השנה, לאחר 7 שנים, באולם "רוממה" שבחיפה ולא בהיכל נוקיה. שיטת הפיינל פור בליגה הישראלית בוטלה החל מעונת 2012/2013, אך היא עדיין מקובלת בליגה הצרפתית והיורוליג.

השיטה כיום לאחר ביטול הפיינל פור

העונה הסדירה מחולקת לשלושה סיבובים, אשר במהלך שני הסיבובים הראשונים משחקת כל קבוצה פעמיים נגד כל אחת מהקבוצות האחרות, פעם בבית ופעם בחוץ. בסיבוב השלישי משחקת כל קבוצה פעם אחת נגד כל אחת מהקבוצות, והביתיות נקבעת לפי המיקום בתום שני הסיבובים הראשונים.

בסיום העונה הסדירה משחקות 8 הקבוצות הראשונות בשלב ה"פלייאוף" בשיטת הטוב מ-5, וארבע המנצחות משחקות בפיינל פור. ארבע הקבוצות הראשונות מתוך ה-8 שמשחקות בפלייאוף הן בעלות יתרון הביתיות: 3 משחקים מתוך החמישה ייערכו בביתן, לעומת שניים בלבד לקבוצות שמוקמו במקומות 5-8 בליגה הסדירה.

משחקי שלב הפלייאוף

• סדרת משחקים 1: מקום 1 בליגה הסדירה משחקת מול מקום 8
• סדרת משחקים 2: מקום 2 - מקום 7
• סדרת משחקים 3: מקום 3 - מקום 6
• סדרת משחקים 4: מקום 4 - מקום 5

החל מעונת 2012/2013 במקום הפיינל פור, חצאי הגמר יוכרעו בסדרה של הטוב מחמישה משחקים. האלופה תוכרע בעונה הקרובה במשחק אחד, ובשתי העונות לאחר מכן יוכרע הגמר בשני משחקים - בית וחוץ.

שינויים חדשים בשיטה

ביוני 2011 דירקטוריון מנהלת ליגת העל בכדורסל החליט כי אחרי שני סיבובים של ליגה סדירה, הליגה תתפצל לשני בתים, עליון ותחתון, ואחריהם ישוחקו סדרות רבע הגמר. המנצחות ישחקו בפיינל-פור.

במהלך עונת 2011/2012 ישוחקו רק שני סיבובים, כאשר הסיבוב השלישי יבוטל. לאחר שני הסיבובים הראשונים, יחולקו הקבוצות בליגה לשני בתים: בית עליון-יורכב משש קבוצות ובית תחתון-יורכב מחמש קבוצות. לאחר החלוקה יקיימו כל אחד מהבתים סבב נוסף. לאחר הסבב השלישי, שתי הקבוצות שיגמרו ראשונות בבית התחתון (מקומות 7-8) ישחקו ברבע גמר הפלייאוף נגד שתי הראשונות מהבית העליון (מקומות 1-2) בהתאמה. כמו כן, ישחקו הקבוצות 3-6 ו 4-5, בשיטת הטוב מחמישה משחקים. ארבע המנצחות ברבע הגמר יעלו לפיינל פור, שיתקיים בהיכל יד אליהו. שלוש הקבוצות האחרונות בבית התחתון (מקומות 9-11), ישחקו סיבוב אחד בניהם.

החל מעונת 2012/2013, ישוחקו בליגת העל 12 קבוצות, שלאחר שני סיבובים יתחלקו לשני בתים: עליון ותחתון עם 6 קבוצות בכל אחת. הקבוצה שתסיים במקום האחרון בסוף העונה, תרד ליגה ובמקומה תעלה האלופה מהליגה הלאומית בכדורסל.

ביוני 2012 הוחלט כי החל מהעונה הבאה חצאי הגמר יוכרעו בסדרה של הטוב מחמישה משחקים. האלופה תוכרע בעונה הקרובה במשחק אחד, ובשתי העונות לאחר מכן יוכרע הגמר בשני משחקים - בית וחוץ.

ירידת ליגה

ביוני 2011 הוחלט כי הקבוצה שתסיים במקום האחרון בליגת העל, תרד לליגה הלאומית, אך אם תציג יכולת כלכלית תוכל לשמור על מקומה בליגת העל תמורת פיצוי כספי.

הקבוצות

הרכב הליגה

מספר הקבוצות בליגה אינו קבוע ונע בין 10 ל-14 בהתאם להחלטת מנהלת הליגה. בעונת 2012/13 משחקות בליגה 12 קבוצות. מנהלת ליגת העל מגבילה את הכניסה לליגת העל ולא מאפשרת בהכרח למעפילות לליגה באמת לעלות אליה. התנאים מורכבים בעיקר מגודל ואיכות האולם הביתי של הקבוצה אך התנאי הכי חשוב הוא לגייס תקציב של לא פחות ממיליון דולר בעונה. קבוצה שלא מקיימת את התנאים הללו לא יכולה לשחק בליגת העל ובמקום מובילות הליגה הלאומית שלא מקיימות את התנאים, נשארות הקבוצות שסיימו את ליגת העל במקומות האחרונים והיו אמורות לרדת ממנה.

קבוצה	עיר	אולם ביתי	נוסדה
מכבי תל אביב	תל אביב	היכל נוקיה	1932
הפועל תל אביב	תל אביב	בית מכבי	1935
הפועל ירושלים	ירושלים	מלחה	1943
הפועל גלבוע גליל	הגלבוע והגליל העליון	גן נר	1978
מכבי חיפה	חיפה	רוממה	1954
ברק נתניה	נתניה	ישורון	1959
מכבי ראשון לציון	ראשון לציון	בית מכבי	1976
בני הרצליה	הרצליה	היובל	1985
הפועל חולון	חולון	אולם הפחים	1947
מכבי אשדוד	אשדוד	הקריה	1961
הפועל אילת	אילת	בגין	1991
עירוני אשקלון	אשקלון	היכל הספורט העירוני	2005

חוקי הזרים

עד סוף שנות ה-70 הותר רק לשחקנים בעלי אזרחות ישראלית להשתתף במשחקי הליגה. בשנת 1979 הותר לראשונה לקבוצות לשתף שחקן אחד בעל נתינות זרה במשחקיהן, כמעט בלי יוצא מן הכלל שחקן אמריקאי. בקיץ 1984 פרץ סכסוך בין הקבוצות לגבי הגדלת מספר הזרים. מרכז מכבי דרש הוספת זר ומעבר לשני זרים, מרכז הפועל רצה להישאר עם אחד. אחרי איומי פרישה של קבוצות מכבי, שתכננו להקים ליגה חדשה, בסופו של דבר הוסכם שבעונה שלאחר מכן אכן יותר שיתוף שני זרים. מצב זה נשאר עד עונת 1999, בה הותר שיתוף של שלושה זרים-שניים מתוכם ללא הגבלה של מדינה ושלישי בעל אזרחות ממדינות אירופה, שכונה שחקן בוסמן. כעבור שנתיים הותר שיתוף שחקן בוסמן נוסף. לפני עונת 2006 הוחלט לאמץ את "החוק הרוסי", שם נוסה לראשונה-החתמת שחקנים זרים ללא הגבלת מספר או נתינות, בתנאי שעד שלושה מהם יימצאו בו זמנית על המגרש. ביוני 2011 הוחלט על ביטול החוק הרוסי ונקבע כי כל קבוצה תוכל לרשום עד שמונה זרים בסגל, אך רק ארבעה מהם יוכלו להירשם בטופס המשחק, לצידם של לפחות שישה ישראלים.

ביוני 2012 הוחלט שבעונת 2012/2013 יוכלו קבוצות הליגה לבחור אם לשחק עם 4 זרים או עם 5 זרים וה"החוק הרוסי". עוד הוחלט כי מעונת 2013/2014 לא תהיה בחירה והליגה תשוחק על פי "החוק הרוסי" כאשר כל קבוצה יכולה לרשום 5 זרים למשחק.‏ אולם במרץ 2013, לקראת סוף עונת המשחקים 2012/2013, החליט ארגון שחקני הכדורסל בישראל לפתוח בשביתת שחקנים במטרה להפחית את מספר הזרים.‏ בעקבות השביתה הגיעו הקבוצות וארגון השחקנים להסכם שלפיו במשך חמש עונות החל מ-2013/14 יונהג החוק הרוסי וכל קבוצה תוכל לרשום 5 זרים כאשר קבוצות שירשמו 4 זרים בלבד יתוגמלו כספית. סכום כספי נוסף יחולק בין קבוצות שבהן צברו השחקנים הישראלים יותר דקות משחק.‏

חסויות

כיום נקראת הליגה "ליגת ווינר בכדורסל" בעקבות החסות של המועצה להסדר ההימורים בספורט עם מנהלת ליגת העל.
בשנים 2010-2012 נחתם הסכם חסות בין מנהלת ליגת העל למפעל הפיס ושם הליגה היה "ליגת לוטו".

זכויות שידור

משחקי ליגת העל משודרים בערוץ הספורט שרכש את הזכויות השידור עד 2014. החל מעונת 2010/2011 משודר המשחק המרכזי של ליגת העל בשיטת ה-HD בערוץ "ספורט 5 HD".

כל האלופות וכל הסגניות

עונה	אלופה	סגנית	תוצאת גמר	שיטה
2011/2012	מכבי תל אביב	מכבי אשדוד	63:83	פיינל פור
2010/2011	מכבי תל אביב	הפועל גלבוע גליל	64:91	פיינל פור
2009/2010	הפועל גלבוע גליל	מכבי תל אביב	77:90	פיינל פור
2008/2009	מכבי תל אביב	מכבי חיפה	72:85	פיינל פור
2007/2008	הפועל חולון	מכבי תל אביב	72:73	פיינל פור
2006/2007	מכבי תל אביב	הפועל ירושלים	78:80	פיינל פור
2005/2006	מכבי תל אביב	הפועל ירושלים	66:96	פיינל פור
2004/2005	מכבי תל אביב	הפועל תל אביב	0:3	5 משחקי סדרת גמר
2003/2004	מכבי תל אביב	הפועל תל אביב	0:3	5 משחקי סדרת גמר
2002/2003	מכבי תל אביב	עירוני נהריה	0:3	5 משחקי סדרת גמר
2001/2002	מכבי תל אביב	עירוני רמת גן	0:3	5 משחקי סדרת גמר
2000/2001	מכבי תל אביב	הפועל ירושלים	0:3	5 משחקי סדרת גמר
1999/2000	מכבי תל אביב	מכבי רעננה	1:3	5 משחקי סדרת גמר
1998/1999	מכבי תל אביב	הפועל ירושלים	1:3	5 משחקי סדרת גמר
1997/1998	מכבי תל אביב	הפועל אילת	0:3	5 משחקי סדרת גמר
1996/1997	מכבי תל אביב	הפועל ירושלים	0:3	5 משחקי סדרת גמר
1995/1996	מכבי תל אביב	הפועל ירושלים	0:3	5 משחקי סדרת גמר
1994/1995	מכבי תל אביב	הפועל גליל עליון	0:3	5 משחקי סדרת גמר
1993/1994	מכבי תל אביב	הפועל תל אביב	0:3	5 משחקי סדרת גמר
1992/1993	הפועל גליל עליון	הפועל תל אביב	1:3	5 משחקי סדרת גמר
1991/1992	מכבי תל אביב	הפועל תל אביב	2:3	5 משחקי סדרת גמר
1990/1991	מכבי תל אביב	מכבי ראשון לציון	1:3	5 משחקי סדרת גמר
1989/1990	מכבי תל אביב	הפועל גליל עליון	0:3	5 משחקי סדרת גמר
1988/1989	מכבי תל אביב	הפועל תל אביב	0:2	3 משחקי סדרת גמר
1987/1988	מכבי תל אביב	הפועל תל אביב	1:2	3 משחקי סדרת גמר
1986/1987	מכבי תל אביב	הפועל תל אביב	1:2	3 משחקי סדרת גמר
1985/1986	מכבי תל אביב	אליצור נתניה	0:2	3 משחקי סדרת גמר
1984/1985	מכבי תל אביב	הפועל תל אביב	1:2	3 משחקי סדרת גמר
1983/1984	מכבי תל אביב	הפועל רמת גן	0:2	3 משחקי סדרת גמר
1982/1983	מכבי תל אביב	הפועל רמת גן	0:2	3 משחקי סדרת גמר
1981/1982	מכבי תל אביב	הפועל רמת גן		בית גמר של שלוש הראשונות בתום הליגה הסדירה
1980/1981	מכבי תל אביב	הפועל רמת גן		עונה סדירה בלבד
1979/1980	מכבי תל אביב	הפועל תל אביב		עונה סדירה בלבד
1978/1979	מכבי תל אביב	הפועל תל אביב	0:2	3 משחקי סדרת גמר
1977/1978	מכבי תל אביב	הפועל גבת/יגור		בית גמר של שש הראשונות בתום הליגה הסדירה
1976/1977	מכבי תל אביב	הפועל רמת גן		עונה סדירה בלבד
1975/1976	מכבי תל אביב	הפועל גבת/יגור		עונה סדירה בלבד
1974/1975	מכבי תל אביב	הפועל רמת גן		עונה סדירה בלבד
1973/1974	מכבי תל אביב	מכבי רמת גן		עונה סדירה בלבד
1972/1973	מכבי תל אביב	מכבי רמת גן		עונה סדירה בלבד
1971/1972	מכבי תל אביב	הפועל גבת/יגור		עונה סדירה בלבד
1970/1971	מכבי תל אביב	הפועל תל אביב		עונה סדירה בלבד
1969/1970	מכבי תל אביב	הפועל תל אביב		עונה סדירה בלבד
1968/1969	הפועל תל אביב	מכבי תל אביב		עונה סדירה בלבד
1967/1968	מכבי תל אביב	הפועל תל אביב		עונה סדירה בלבד
1966/1967	מכבי תל אביב	הפועל תל אביב		עונה סדירה בלבד
1965/1966	הפועל תל אביב	מכבי תל אביב		עונה סדירה בלבד
1964/1965	הפועל תל אביב	הפועל חיפה		עונה סדירה בלבד
1963/1964	מכבי תל אביב	הפועל תל אביב		עונה סדירה בלבד
1962/1963	מכבי תל אביב	הפועל תל אביב		עונה סדירה בלבד
1961/1962	מכבי תל אביב	הפועל חיפה		עונה סדירה בלבד
1960/1961	הפועל תל אביב	מכבי תל אביב		עונה סדירה בלבד
1959/1960	הפועל תל אביב	מכבי תל אביב		עונה סדירה בלבד
1958/1959	מכבי תל אביב	הפועל תל אביב		עונה סדירה בלבד
1957/1958	מכבי תל אביב	הפועל תל אביב		עונה סדירה בלבד
1956/1957	מכבי תל אביב	הפועל תל אביב		עונה סדירה בלבד
1955/1956	\	\
1954/1955	מכבי תל אביב	הפועל חולון		עונה סדירה בלבד
1953/1954	מכבי תל אביב	הפועל חולון		עונה סדירה בלבד

טבלת זכיות

אליפות

מקום	קבוצה	אליפויות	סגנויות
1	מכבי תל אביב	50	6
2	הפועל תל אביב	5	20
3	הפועל גלבוע גליל	2	3
4	הפועל חולון	1	2
5	הפועל ירושלים	0	6
=	הפועל רמת גן	0	6
7	מכבי/עירוני רמת גן	0	3
=	הפועל גבת/יגור	0	3
9	הפועל חיפה	0	2
10	מכבי ראשון לציון	0	1
=	עירוני נהריה	0	1
=	אליצור נתניה	0	1
=	הפועל אילת	0	1
=	מכבי עירוני רעננה	0	1
=	מכבי חיפה	0	1
=	מכבי אשדוד	0	1

עולות ויורדות

עונה	עולות מהלאומית	יורדות ללאומית
2012/2013		אליצור אשקלון
2011/2012	הפועל תל אביב	אין עולות, הליגה הורחבה
2010/2011	מועדון כדורסל הבקעה	אין עולות, הליגה הורחבה
2009/2010	מכבי אשדוד	הפועל עפולה, עירוני נהריה, עירוני רמת גן
2008/2009	ברק נתניה, הפועל עפולה	עירוני קריית אתא, מכבי גבעת שמואל
2007/2008	מכבי חיפה, עירוני קריית אתא, מכבי גבעת שמואל	הפועל גלבוע/עפולה
2006/2007	הפועל חולון	מכבי גבעת שמואל
2005/2006	הפועל גלבוע/עפולה	א.ס. רמת השרון, הפועל תל אביב
2004/2005	עירוני רמת גן	מכבי חיפה, מכבי פתח תקווה
2003/2004	מכבי פתח תקווה	עירוני רמת גן
2002/2003	אליצור אשקלון	אליצור קריית אתא
2001/2002	הפועל תל אביב, א.ס. רמת השרון, עירוני נהריה	בני הרצליה
2000/2001	/	מכבי כרמיאל, הפועל צפת, הפועל חולון, הפועל חיפה, מכבי חדרה, אליצור אשקלון
1999/2000	מכבי כרמיאל, הפועל צפת, אליצור קריית אתא, מכבי גבעת שמואל, מכבי חדרה, אליצור אשקלון	מכבי קריית מוצקין
1998/1999	הפועל חיפה, מכבי קריית מוצקין	הפועל תל אביב, מכבי גבעת שמואל, הפועל אילת
1997/1998	הפועל תל אביב, מכבי חיפה	מכבי קריית מוצקין, מכבי נתניה
1996/1997	מכבי קריית מוצקין, מכבי נתניה	הפועל תל אביב
1995/1996	מכבי גבעת שמואל, מכבי עירוני רעננה	הפועל גבת, הפועל צפת, מכבי ירושלים
1994/1995	הפועל צפת	בית"ר רמת גן, הפועל גבעתיים, הפועל חיפה
1993/1994	הפועל חיפה, מכבי ירושלים	עירוני נהריה, הפועל עפולה
1992/1993	הפועל עפולה, בית"ר רמת גן	מכבי חיפה, מכבי חדרה
1991/1992	בני הרצליה, הפועל גבת, הפועל גבעתיים, עירוני נהריה	בית"ר תל אביב, א.ס. רמת השרון
1990/1991	הפועל אילת, מכבי חדרה	הפועל גבת

הקולעים המובילים

להלן רשימת עשרת השחקנים שקלעו הכי הרבה נקודות במשחקי העונה הסדירה בליגה.

דירוג	שם השחקן	שנים בליגה	נקודות
1	דורון ג'מצ'י	2000-1978	9,611
2	מיקי ברקוביץ'	1995-1972	8,465
3	עופר אשד	1978-1958	7,758
4	בועז ינאי	1989-1972	6,985
5	אור גורן	1993-1974	6,606
6	ברד ליף	1998-1983	6,086
7	חיים בוכבינדר	1972-1962	6,044
8	סטיב קפלן	1985-1974	5,913
9	תנחום כהן-מינץ	1978-1957	5,851
10	חיים זלוטיקמן	1995-1975	5,812

ראו גם

• נבחרת ישראל בכדורסל
• כדורסל בישראל
• גביע המדינה בכדורסל
• גביע ווינר

קישורים חיצוניים

• מנהלת ליגת העל
• רשימת קלעי כל הזמנים של ליגת העל

הערות שוליים

ליגת העל בכדורסל- עונת 2012/2013
מכבי תל אביב · הפועל גלבוע גליל · הפועל ירושלים · מכבי ראשון לציון · בני הרצליה · מכבי אשדוד · הפועל חולון · ברק נתניה · מכבי חיפה · עירוני אשקלון · הפועל תל אביב · הפועל אילת