ליגת העל בכדורסל
| ליגת העל בכדורסל | |
|---|---|
 |
|
| שם הליגה | ליגת העל הישראלית בכדורסל |
| כינוי | ליגת לוטו |
| תחום | כדורסל |
| ארגון | מנהלת ליגת העל בכדורסל איגוד הכדורסל בישראל |
| מדינות משתתפות | ישראל |
| מספר קבוצות | 11, החל מעונת 2012/13 - 12 |
| שנת הקמה | 1954 |
| שמות קודמים | ליגת ווינר, ליגה לאומית, ליגה לאומית א' |
| מפעל גבוה יותר | יורוליג, יורוקאפ |
| מפעל מקביל | גביע המדינה בכדורסל |
| מפעל נמוך יותר | הליגה הלאומית בכדורסל |
ליגת העל בכדורסל ("ליגת לוטו") היא הליגה הבכירה בכדורסל לגברים בישראל. בעבר היא נקראה "הליגה הלאומית" ובתקופה מאוחרת יותר "ליגה לאומית א'". הליגה מנוהלת על ידי מנהלת ליגת העל בכדורסל. כיום אלופת הליגה היא קבוצת מכבי תל אביב.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
הליגה הלאומית לכדורסל הוקמה בישראל בשנת 1954. עוד קודם לכן התקיימו משחקי כדורסל בארץ, אך בצורה חובבנית ובלתי מסודרת.
מ-8 הקבוצות שייסדו את הליגה נותרו כיום רק שלוש - מכבי תל אביב, הפועל חולון ומכבי חיפה.
בתחילת עונת 1975/76 לראשונה חייב איגוד הכדורסל את כל קבוצות הליגה לארח את משחקיהן באולמות סגורים ולא במגרשים פתוחים.
מיום הקמת הליגה זכו באליפות המדינה 4 קבוצות בלבד - מכבי תל אביב זכתה ב-49 אליפויות, הפועל תל אביב זכתה ב-5 אליפויות (כולן בשנות ה-60), הפועל גלבוע גליל זכתה בשתי אליפויות אחת בשנת 1993 והשנייה ב-2010 והפועל חולון בשנת 2008.
מלך הסלים של הליגה בכל הזמנים הוא דורון ג'מצ'י אשר קלע 9611 נקודות, כמחצית מהן במדי מכבי תל אביב.
מיקי ברקוביץ' הוא שיאן ההופעות של הליגה - 469, והוא ממוקם במקום השני בטבלת הקלעים עם 8465 נקודות.
קווין מגי הוא השחקן עם ממוצע הנקודות הגבוה למשחק - 25.7.
בשנת 1954 הורכבה הליגה לראשונה, זאת לאחר ששני איגודי הספורט הגדולים בישראל (הפועל ומכבי) שלחו אליה 4 נציגות.
להלן רשימת 8 הקבוצות ששיחקו בליגת העל כשזו יצאה לדרך בשנת 1954, לפי סדר מיקומן:
- מכבי תל אביב
- הפועל חולון
- הפועל תל אביב
- הפועל מעין ברוך
- הפועל גבע
- מכבי דרום
- מכבי חיפה
- מכבי הצפון
[עריכה] שיטת המשחקים
משנת הקמת הליגה ועד סוף שנות ה-70 התקיימה ליגה סדירה בלבד בשני סיבובים של משחק בית וגומלין במשחק חוץ. מוליכת הליגה בסיום הליגה זכתה באליפות, בלבד מעונה אחת שבה הונהג שלב שני שאליו מעפילות 6 הראשונות ששוב משחקות זו מול בשיטת ליגה, שמוליכת הבית זוכה בסיום באליפות.
בשנת 1979 הוכנס פורמט פלייאוף, ושמונה הראשונות התמודדו זו מול זו (מקום ראשון מול שמיני, שני מול שביעי וכך הלאה) בסדרות של הטוב משלושה משחקים, שלקבוצה בעלת המיקום הגבוה יותר יתרון ביתיות. מנצחות סדרות רבע הגמר(מנצחת מקום ראשון-שמיני נגד מנצחת מקום רביעי-חמישי וכך הלאה) וחצי הגמר התמודדו בסדרת גמר של טוב משלוש כאשר המנצחת בסדרת הגמר זוכה באליפות.
הפורמט בוטל לאחר עונה והוחזרה הליגה הסדירה בלבד, אך כעבור שנתיים הפורמט הוחזר, כשהפעם התווסף "בית גמר" בשיטת ליגה-בסיום העונה הרגילה משוחק פלייאוף של 6 הראשונות בסיום הליגה הסדירה בסדרות של הטוב משלושה. המנצחות בסדרות עולות לבית גמר בשיטת ליגה של 3 קבוצות ושני סיבובים, מוליכת הבית בסיום זוכה באליפות.
בשנה שלאחר מכן (1983) בוטל בית הגמר והונהג פלייאוף של סדרות בלבד, של המקומות 1-8 בסיום הליגה הסדירה.
בעונת 1989 צומצם הפלייאוף לפלייאוף עליון של מקומות 1-4 בלבד בסיום הליגה הסדירה, ופלייאוף תחתון למקומות 5-8.
שנה לאחר מכן הונהגו סדרות של הטוב מחמישה משחקים.
בעונת 1998 חזר הפלייאוף למתכונת של שמונה הראשונות זו נגד זו.
בעקבות שליטת מכבי תל אביב בליגה (משנות ה-70 עד שינוי השיטה, הפסידה רק שלוש פעמים את האליפות ושמונה פעמים בכל הזמנים), היו טענות על חוסר התחרות בליגה, ובשנת 2005 נאם אפי בירנבוים את נאום שכונה "שתיקת הכבשים", בו הוא מחה על השליטה של מכבי תל אביב, וטען שיש לעשות תקרת שכר בליגה כמו שמקובל בליגת הNBA. בעקבות כך היו עצומות של אוהדים הקוראות לתקרת שכר שעליהן חתמו גם שחקנים ומאמני כדורסל. עוד נטען שחוסר התחרותיות פוגע בעניין הציבורי של הליגה. השיא היה כאשר קבוצת הפועל תל אביב חגגה את האליפות מעצם עלייתה לסדרת משחקי גמר הפלייאוף וסיומה כמקום 2 בעונה, כמחאה על חוסר הספורטיביות. שנה לאחר מכן בשנת 2006, שיטת המשחקים שונתה לשיטת פיינל פור, על מנת לנסות ליצור תחרות. בשיטה זו האליפות מוכרעת במשחק אחד בלבד, ולא בסדרת משחקי גמר המקובלת ברוב העולם. השיטה התקבלה פה אחד כאשר מכבי תל אביב הסירה את התנגדותה. עוד נקבע, שמשחקי הפיינל פור יערכו בהיכל נוקיה ללא קשר למיקום הסופי של הקבוצות. שיטת הפיינל פור מקובלת רק בליגה הישראלית, הצרפתית והיורוליג.
[עריכה] השיטה כיום - שילוב פלייאוף ופיינל פור
העונה הסדירה מחולקת לשלושה סיבובים, אשר במהלך שני הסיבובים הראשונים משחקת כל קבוצה פעמיים נגד כל אחת מהקבוצות האחרות, פעם בבית ופעם בחוץ. בסיבוב השלישי משחקת כל קבוצה פעם אחת נגד כל אחת מהקבוצות, והביתיות נקבעת לפי המיקום בתום שני הסיבובים הראשונים.
בסיום העונה הסדירה משחקות 8 הקבוצות הראשונות בשלב ה"פלייאוף" בשיטת הטוב מ-5, וארבע המנצחות משחקות בפיינל פור. ארבע הקבוצות הראשונות מתוך ה-8 שמשחקות בפלייאוף הן בעלות יתרון הביתיות: 3 משחקים מתוך החמישה ייערכו בביתן, לעומת שניים בלבד לקבוצות שמוקמו במקומות 5-8 בליגה הסדירה.
משחקי שלב הפלייאוף
- סדרת משחקים 1: מקום 1 בליגה הסדירה משחקת מול מקום 8
- סדרת משחקים 2: מקום 2 - מקום 7
- סדרת משחקים 3: מקום 3 - מקום 6
- סדרת משחקים 4: מקום 4 - מקום 5
משחקי שלב הפיינל פור
- מנצחת סדרת משחקים מס' 1 מתמודדת במשחק אחד בלבד מול מנצחת סדרת המשחקים מס' 4,
- מנצחת סדרת המשחקים מס' 2 מתמודדת במשחק אחד נגד מנצחת סדרת המשחקים מס' 3.
המנצחות בשני המשחקים עולות למשחק הגמר בו מוכתרת האלופה. המפסידות עוברות למשחק על המקומות השלישי והרביעי.
[עריכה] שינויים חדשים בשיטה
ביוני 2011 דירקטוריון מנהלת ליגת העל בכדורסל החליט כי אחרי שני סיבובים של ליגה סדירה, הליגה תתפצל לשני בתים, עליון ותחתון, ואחריהם ישוחקו סדרות רבע הגמר. המנצחות ישחקו בפיינל-פור.
במהלך[1] עונת 2011/2012 ישוחקו רק שני סיבובים, כאשר הסיבוב השלישי יבוטל. לאחר שני הסיבובים הראשונים, יחולקו הקבוצות בליגה לשני בתים: בית עליון-יורכב משש קבוצות ובית תחתון-יורכב מחמש קבוצות. לאחר החלוקה יקיימו כל אחד מהבתים סבב נוסף. לאחר הסבב השלישי, שתי הקבוצות שיגמרו ראשונות בבית התחתון (מקומות 7-8) ישחקו ברבע גמר הפלייאוף נגד שתי הראשונות מהבית העליון (מקומות 1-2) בהתאמה. כמו כן, ישחקו הקבוצות 3-6 ו 4-5, בשיטת הטוב מחמישה משחקים. ארבעת המנצחות ברבע הגמר יעלו לפיינל פור, שיתקיים בהיכל יד אליהו. שלושת הקבוצות האחרונות בבית התחתון (מקומות 9-11), ישחקו סיבוב אחד בניהם.
החל מעונת 2012/2013, ישוחקו בליגת העל 12 קבוצות, שלאחר שני סיבובים יתחלקו לשני בתים: עליון ותחתון עם 6 קבוצות בכל אחת. הקבוצה שתסיים במקום האחרון בסוף העונה, תרד ליגה ובמקומה תעלה האלופה מהליגה הלאומית בכדורסל.
[עריכה] ירידת ליגה
ביוני 2011 הוחלט כי הקבוצה שתסיים במקום האחרון בליגת העל, תרד לליגה הלאומית, אך אם תציג יכולת כלכלית תוכל לשמור על מקומה בליגת העל תמורת פיצוי כספי.
[עריכה] הקבוצות
[עריכה] הרכב הליגה
מספר הקבוצות בליגה אינו קבוע ונע בין 10 ל-14 בהתאם להחלטת מנהלת הליגה. בעונת 2011/12 משחקות בליגה 11 קבוצות. מנהלת ליגת העל מגבילה את הכניסה לליגת העל ולא מאפשרת בהכרח למעפילות לליגה באמת לעלות אליה. התנאים מורכבים בעיקר מגודל ואיכות האולם הביתי של הקבוצה אך התנאי הכי חשוב הוא לגייס תקציב של לא פחות ממיליון דולר בעונה. קבוצה שלא מקיימת את התנאים הללו לא יכולה לשחק בליגת העל ובמקום מובילות הליגה הלאומית שלא מקיימות את התנאים, נשארות הקבוצות שסיימו את ליגת העל במקומות האחרונים והיו אמורות לרדת ממנה.
| קבוצה | עיר | אולם ביתי | נוסדה |
|---|---|---|---|
| מכבי תל אביב | תל אביב | יד אליהו | 1932 |
| הפועל ירושלים | ירושלים | מלחה | 1943 |
| הפועל גלבוע גליל | הגלבוע והגליל העליון | גן נר | 1978 |
| מכבי חיפה | חיפה | רמות יצחק (זמני) | 1954 |
| ברק נתניה | נתניה | ישורון | 1959 |
| מכבי ראשון לציון | ראשון לציון | בית מכבי | 1976 |
| בני השרון/הרצליה | הרצליה | היובל | 2002 |
| הפועל חולון | חולון | אולם הפחים | 1947 |
| מכבי אשדוד | אשדוד | הקריה | 1961 |
| מועדון כדורסל הבקעה | גני תקווה וקריית אונו | מרכז לידר | 1991 |
| עירוני אשקלון | אשקלון | היכל הספורט העירוני | 2005 |
[עריכה] חוקי הזרים
עד סוף שנות ה-70 הותר רק לשחקנים בעלי אזרחות ישראלית להשתתף במשחקי הליגה. בשנת 1979 הותר לראשונה לקבוצות לשתף שחקן אחד בעל נתינות זרה במשחקיהן, כמעט בלי יוצא מן הכלל שחקן אמריקאי. בקיץ 1984 פרץ סכסוך בין הקבוצות לגבי הגדלת מספר הזרים. מרכז מכבי דרש הוספת זר ומעבר לשני זרים, מרכז הפועל רצה להישאר עם אחד. אחרי איומי פרישה של קבוצות מכבי, שתכננו להקים ליגה חדשה, בסופו של דבר הוסכם שבעונה שלאחר מכן אכן יותר שיתוף שני זרים. מצב זה נשאר עד עונת 1999, בה הותר שיתוף של שלושה זרים-שניים מתוכם ללא הגבלה של מדינה ושלישי בעל אזרחות ממדינות אירופה, שכונה שחקן בוסמן. כעבור שנתיים הותר שיתוף שחקן בוסמן נוסף. לפני עונת 2006 הוחלט לאמץ את "החוק הרוסי", שם נוסה לראשונה-החתמת שחקנים זרים ללא הגבלת מספר או נתינות, בתנאי שעד שלושה מהם יימצאו בו זמנית על המגרש. ביוני 2011 הוחלט על ביטול החוק הרוסי ונקבע כי כל קבוצה תוכל לרשום עד שמונה זרים בסגל, אך רק ארבעה מהם יוכלו להירשם בטופס המשחק, לצידם של לפחות שישה ישראלים.
[עריכה] חסויות
בעבר נקראה הליגה "ליגת ווינר" אך בעקבות סיום החסות של המועצה להסדר ההימורים בספורט עם מנהלת ליגת העל הוחזר שמה של הליגה לשמה המקורי ושמה של ליגת הכדורגל שונה ל"ליגת ווינר".
החל מעונת 2010/2011 נחתם הסכם חסות בין מנהלת ליגת העל למפעל הפיס וכך שונה שמה של הליגה ל"ליגת לוטו".
[עריכה] זכויות שידור
משחקי ליגת העל משודרים בערוץ הספורט שרכש את הזכויות השידור עד 2014. החל מעונת 2010/2011 משודר המשחק המרכזי של ליגת העל בשיטת ה-HD בערוץ "ספורט 5 HD".
[עריכה] כל האלופות וכל הסגניות
| עונה | אלופה | סגנית | תוצאת גמר | שיטה |
|---|---|---|---|---|
| 2010/2011 | מכבי תל אביב | הפועל גלבוע גליל | 64:91 | פיינל פור |
| 2009/2010 | הפועל גלבוע גליל | מכבי תל אביב | 77:90 | פיינל פור |
| 2008/2009 | מכבי תל אביב | מכבי חיפה | 72:85 | פיינל פור |
| 2007/2008 | הפועל חולון | מכבי תל אביב | 72:73 | פיינל פור |
| 2006/2007 | מכבי תל אביב | הפועל ירושלים | 78:80 | פיינל פור |
| 2005/2006 | מכבי תל אביב | הפועל ירושלים | 66:96 | פיינל פור |
| 2004/2005 | מכבי תל אביב | הפועל תל אביב | 0:3 | 5 משחקי סדרת גמר |
| 2003/2004 | מכבי תל אביב | הפועל תל אביב | 0:3 | 5 משחקי סדרת גמר |
| 2002/2003 | מכבי תל אביב | עירוני נהריה | 0:3 | 5 משחקי סדרת גמר |
| 2001/2002 | מכבי תל אביב | עירוני רמת גן | 0:3 | 5 משחקי סדרת גמר |
| 2000/2001 | מכבי תל אביב | הפועל ירושלים | 0:3 | 5 משחקי סדרת גמר |
| 1999/2000 | מכבי תל אביב | מכבי רעננה | 1:3 | 5 משחקי סדרת גמר |
| 1998/1999 | מכבי תל אביב | הפועל ירושלים | 1:3 | 5 משחקי סדרת גמר |
| 1997/1998 | מכבי תל אביב | הפועל אילת | 0:3 | 5 משחקי סדרת גמר |
| 1996/1997 | מכבי תל אביב | הפועל ירושלים | 0:3 | 5 משחקי סדרת גמר |
| 1995/1996 | מכבי תל אביב | הפועל ירושלים | 0:3 | 5 משחקי סדרת גמר |
| 1994/1995 | מכבי תל אביב | הפועל גליל עליון | 0:3 | 5 משחקי סדרת גמר |
| 1993/1994 | מכבי תל אביב | הפועל תל אביב | 0:3 | 5 משחקי סדרת גמר |
| 1992/1993 | הפועל גליל עליון | הפועל תל אביב | 1:3 | 5 משחקי סדרת גמר |
| 1991/1992 | מכבי תל אביב | הפועל תל אביב | 2:3 | 5 משחקי סדרת גמר |
| 1990/1991 | מכבי תל אביב | מכבי ראשון לציון | 1:3 | 5 משחקי סדרת גמר |
| 1989/1990 | מכבי תל אביב | הפועל גליל עליון | 0:3 | 5 משחקי סדרת גמר |
| 1988/1989 | מכבי תל אביב | הפועל תל אביב | 0:2 | 3 משחקי סדרת גמר |
| 1987/1988 | מכבי תל אביב | הפועל תל אביב | 1:2 | 3 משחקי סדרת גמר |
| 1986/1987 | מכבי תל אביב | הפועל תל אביב | 1:2 | 3 משחקי סדרת גמר |
| 1985/1986 | מכבי תל אביב | אליצור נתניה | 0:2 | 3 משחקי סדרת גמר |
| 1984/1985 | מכבי תל אביב | הפועל תל אביב | 1:2 | 3 משחקי סדרת גמר |
| 1983/1984 | מכבי תל אביב | הפועל רמת גן | 0:2 | 3 משחקי סדרת גמר |
| 1982/1983 | מכבי תל אביב | הפועל רמת גן | 0:2 | 3 משחקי סדרת גמר |
| 1981/1982 | מכבי תל אביב | הפועל רמת גן | בית גמר של שלוש הראשונות בתום הליגה הסדירה | |
| 1980/1981 | מכבי תל אביב | הפועל רמת גן | עונה סדירה בלבד | |
| 1979/1980 | מכבי תל אביב | הפועל תל אביב | עונה סדירה בלבד | |
| 1978/1979 | מכבי תל אביב | הפועל תל אביב | 0:2 | 3 משחקי סדרת גמר |
| 1977/1978 | מכבי תל אביב | הפועל גבת/יגור | בית גמר של שש הראשונות בתום הליגה הסדירה | |
| 1976/1977 | מכבי תל אביב | הפועל רמת גן | עונה סדירה בלבד | |
| 1975/1976 | מכבי תל אביב | הפועל גבת/יגור | עונה סדירה בלבד | |
| 1974/1975 | מכבי תל אביב | הפועל רמת גן | עונה סדירה בלבד | |
| 1973/1974 | מכבי תל אביב | מכבי רמת גן | עונה סדירה בלבד | |
| 1972/1973 | מכבי תל אביב | מכבי רמת גן | עונה סדירה בלבד | |
| 1971/1972 | מכבי תל אביב | הפועל גבת/יגור | עונה סדירה בלבד | |
| 1970/1971 | מכבי תל אביב | הפועל תל אביב | עונה סדירה בלבד | |
| 1969/1970 | מכבי תל אביב | הפועל תל אביב | עונה סדירה בלבד | |
| 1968/1969 | הפועל תל אביב | מכבי תל אביב | עונה סדירה בלבד | |
| 1967/1968 | מכבי תל אביב | הפועל תל אביב | עונה סדירה בלבד | |
| 1966/1967 | מכבי תל אביב | הפועל תל אביב | עונה סדירה בלבד | |
| 1965/1966 | הפועל תל אביב | מכבי תל אביב | עונה סדירה בלבד | |
| 1964/1965 | הפועל תל אביב | הפועל חיפה | עונה סדירה בלבד | |
| 1963/1964 | מכבי תל אביב | הפועל תל אביב | עונה סדירה בלבד | |
| 1962/1963 | מכבי תל אביב | הפועל תל אביב | עונה סדירה בלבד | |
| 1961/1962 | מכבי תל אביב | הפועל חיפה | עונה סדירה בלבד | |
| 1960/1961 | הפועל תל אביב | מכבי תל אביב | עונה סדירה בלבד | |
| 1959/1960 | הפועל תל אביב | מכבי תל אביב | עונה סדירה בלבד | |
| 1958/1959 | מכבי תל אביב | הפועל תל אביב | עונה סדירה בלבד | |
| 1957/1958 | מכבי תל אביב | הפועל תל אביב | עונה סדירה בלבד | |
| 1956/1957 | מכבי תל אביב | הפועל תל אביב | עונה סדירה בלבד | |
| 1955/1956 | \ | \ | ||
| 1954/1955 | מכבי תל אביב | הפועל חולון | עונה סדירה בלבד | |
| 1953/1954 | מכבי תל אביב | הפועל חולון | עונה סדירה בלבד |
[עריכה] טבלת זכיות
[עריכה] אליפות
| מקום | קבוצה | אליפויות | סגנויות |
|---|---|---|---|
| 1 | מכבי תל אביב | 49 | 6 |
| 2 | הפועל תל אביב | 5 | 20 |
| 3 | הפועל גלבוע גליל | 2 | 3 |
| 4 | הפועל חולון | 1 | 2 |
| 5 | הפועל ירושלים | 0 | 6 |
| = | הפועל רמת גן | 0 | 6 |
| 7 | מכבי/עירוני רמת גן | 0 | 3 |
| = | הפועל גבת/יגור | 0 | 3 |
| 9 | הפועל חיפה | 0 | 2 |
| 10 | מכבי ראשון לציון | 0 | 1 |
| = | עירוני נהריה | 0 | 1 |
| = | אליצור נתניה | 0 | 1 |
| = | הפועל אילת | 0 | 1 |
| = | מכבי עירוני רעננה | 0 | 1 |
| = | מכבי חיפה | 0 | 1 |
[עריכה] עולות ויורדות
[עריכה] הקולעים המובילים
להלן רשימת עשרת השחקנים שקלעו הכי הרבה נקודות במשחקי העונה הסדירה בליגה.
| דירוג | שם השחקן | שנים בליגה | נקודות |
|---|---|---|---|
| 1 | דורון ג'מצ'י | 2000-1978 | 9,611 |
| 2 | מיקי ברקוביץ' | 1995-1972 | 8,465 |
| 3 | עופר אשד | 1978-1958 | 7,758 |
| 4 | בועז ינאי | 1989-1972 | 6,985 |
| 5 | אור גורן | 1993-1974 | 6,606 |
| 6 | ברד ליף | 1998-1983 | 6,086 |
| 7 | חיים בוכבינדר | 1972-1962 | 6,044 |
| 8 | סטיב קפלן | 1985-1974 | 5,913 |
| 9 | תנחום כהן-מינץ | 1978-1957 | 5,851 |
| 10 | חיים זלוטיקמן | 1995-1975 | 5,812 |
[עריכה] ראו גם
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
 |
פורטל כדורסל | ||
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] הערות שוליים
| ליגת העל בכדורסל- עונת 2011/2012 | ||
|---|---|---|
|
| ליגות הכדורסל בישראל | ||
|---|---|---|
| ליגות גברים |
ליגת העל • הליגה הלאומית • הליגה הארצית • ליגה א' • ליגה ב' |
|
| גביעי גברים | ||
| ליגות נשים | ||
| גביעי נשים | ||
