הקמפוס החדש
הקמפוס החדש היא תוכנית של המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב לקידום מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל לחומש 2017 – 2022. התוכנית מבקשת להתמודד עם השינויים הגלובליים בעולמות ההשכלה הגבוהה ועם מהפכת האינטרנט. למהפכה זו השפעה עצומה על עולם הלמידה, מתודות המחקר, עולם התעסוקה ובעקבות כך על היעלמותם של מקצועות מסוימים והתפתותם של חדשים, על גילאי הלמידה, וכן על העברה קלה יותר של ידע בין דיסציפלינות, בין מוסדות במדינה ומחוצה לה ועוד.[1] התוכנית בהובלת יו"ר ות"ת פרופ' יפה זילברשץ.
חזון הקמפוס החדש מתייחס לרכיבים שונים שכולם יחד יוצרים קמפוס שאמור לעודד פתיחות ויזמות ופועל להסרת המחיצות, בין הסגל לסטודנטים, בין הפקולטות השונות ובין האקדמיה לתעשייה.[1]
למידה מקוונת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – למידה מקוונת
העידן האינטרנטי מאפשר להגיע לתחומי דעת רבים באמצעים דיגיטליים שאינם בהכרח כיתה פרונטלית. במסגרת שינויים אלו החלו לפתח בעולם קורסים דיגיטליים המהווים אמצעי ליצירת חוויית הלמידה מבוססת אינטרנט כמו גם להנגשת ההשכלה הגבוהה.[2]
הקורסים האקדמיים הדיגיטליים מופקים ברמה אקדמית ומאפשרים למרצים כלים ואפשרויות שהופכים את ההוראה לחווייתית מבחינת הסטודנט, ובכלל זה שילוב של סרטונים ומצגות אינטראקטיביות וכלי מדיה.
הקורסים הדיגיטליים חינמיים, פתוחים ונגישים ברשת לכולם, ומשכך הם תורמים לצמצום פערים בחברה. הם מאפשרים למועמדים להשכלה גבוהה ולציבור הרחב לטעום באופן חופשי ובחינם ממבואות ותחומי דעת שונים ולהעיזר בחומר המועבר בהרצאות על מנת להחליט בצורה מושכלת מה ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה.
כדי לחבור למהפכה עולמית זאת, נוצר קשר בין מיזם edX הבינלאומי, מיסודן של האוניברסיטאות הרווארד ו-MIT לבין מדינת ישראל. החיבור מאפשר למוסדות האקדמיים בישראל להעלות על הפלטפורמה בינלאומית של TEDx קורסים שמופיעים תחת הכותר IsraelX. בנוסף לכך, סייעה edX להקמת פלטפורמה ישראלית קמפוס IL שגם עליה ניתן להנגיש קורסים של המוסדות האקדמיים בישראל.[1]
הוועדה לתכנון ולתקצוב והמועצה להשכלה גבוהה מבצעות מהלכים אלו באמצעות סדרה של קולות קוראים המעניקים תמיכה כספית להפקת עשרות קורסים דיגיטליים על פי הנורמות של edX העולמית. מטה המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי שותף למהלך זה.
הרכב הסטודנטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
המוערך כי למידה הדיגיטלית תשנה את הרכב הסטודנטים בקמפוס. לא עוד מקום שרק סטודנטים וסטודנטיות בשנות העשרים לחייהם מגיעים אליו כדי לרכוש ידע ומקצוע שבו יעסקו כל חייהם. המהפכה הדיגיטלית מתאפיינת בכך ששוק העבודה משתנה, אנשים נוטים להחליף מקומות עבודה ואף לגוון בתחומי העיסוק. הקמפוס החדש יוכל לאפשר לאנשים בגילאים מבוגרים יותר לרכוש השכלה אקדמית לשם הרחבת הידע או שינויי קריירה.[1]
הקמפוס החדש הוא גם המרחב שבו ממומשת התקווה הישראלית למפגש בין כל קבוצות האוכלוסייה שלה וששהותם בקמפוס תסייע ללמוד להבין איש את רעהו.
מל"ג וות"ת סבורים כי הקמפוס החדש יתאפיין[1] בסטודנטיות וסטודנטים מכל הזרמים והקבוצות באוכלוסייה, סטודנטים צעירים בראשית דרכם לצד סטודנטים מבוגרים יותר הלומדים לקראת קריירה חדשה ועד סטודנטים בגיל השלישי המעוניינים בהשכלה אקדמית והעשרת הידע הכללי.[1]
ציפיות מהמיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]
למידה אקטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישראל היא מדינה בעלת אופי יזמי ומובילת חדשנות, אך עד לאחרונה המוסדות האקדמיים לא ראו ביזמות וחדשנות חלק ממטרותיהם. חזון הקמפוס החדש נועד לחשוף ולהנגיש את עולם היזמות לסטודנטים מכלל הדיסציפלינות, תוך חיזוק החדשנות והיזמות בקרב החוקרים, בדומה לקיים במוסדות הטובים בעולם.[1]
הנחת העבודה היא שהתרבות היזמית בקמפוס תהיה הרוח שמניעה את העשייה. תרבות יזמית תיווצר, בין השאר, באמצעות בניית קהילות יזמות בתוך הקמפוס וארגון אירועים שונים, כגון: תחרויות, האקתונים, מיט-אפים וכיוצא בזה. אירועים מעין אלו יוצרים עניין משותף ואשר סביבם סטודנטים וחוקרים יוכלו להיפגש תכופות, להחליף רעיונות, ללמוד, להכיר לעומק ובתקווה אף למצוא שותפים לדרך לפרויקטים מגוונים.[1]
כמו כן "הקמפוס החדש" יאפשר לסטודנטים תקופת לימודים אקטיבית, תוך הפיכת המוסד האקדמי למרחב בו יוכלו לממש רעיונות יזמיים פורצי הדרך. לצורך כך, יוקמו בקמפוסים מרכזי יזמות וחדשנות בהם סטודנטים מדיסציפלינות שונות יקבלו הכשרה ביזמות ויפעלו יחד עם המרצים והחוקרים, ובסיוע של מנטורים מקצועיים, לקידום פרויקטים משמעותיים בעלי השפעה על החברה, הכלכלה, הבריאות ועוד. מרכזי היזמות ינצלו את הקמפוס ליצירת אקו-סיסטם יזמי ומותאם לעולמות החדשנות, המעודד יצירתיות, מסיר מחסומים ומחבר בין האקדמיה לתעשייה.[1]
לימודים אינטרדיסציפלינריים בקמפוס החדש[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצרכים של המשק משתנים, התעשייה מחפשת אנשים בעלי ראייה רחבה שיודעים לעבוד בשיתופיות ויכולים לתת מענה למנעד רחב של תחומים.[1]
הקמפוס החדש ישמר את תחומי הדעת הקיימים זה עשרות ומאות שנים אך יפעל להסרת המחיצות בין הפקולטות השונות ועידוד לימודים אינטרדיסציפלינריים. חזון הקמפוס החדש מתאפיין בתוכניות רבות של לימודים דו חוגיים שיאפשרו שילובים חדשים ומגונים המשלבים עולמות דעת שונים. כך למשל, סטודנטים במדעים ילמדו את מדעי הרוח והחברה, וסטודנטים במדעי החברה והרוח יחשפו למקצועות הלימוד המדעיים.[1]
חיזוק הבינלאומיות בהשכלה הגבוהה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קמפוס עתידי ומפותח חייב שיהיו בו סטודנטים מכל העולם. פרויקט הבינלאומיות נועד ליצור תשתית במוסדות להשכלה גבוהה להשגת מטרה חשובה זו. חיזוקה של הבינלאומיות תעלה את הרמה והתחרותיות של האקדמיה הישראלית על ידי קליטה של סטודנטים מצטיינים מחוץ לישראל וחיזוק המוניטין הבינלאומי של המוסדות בישראל. מעבר לכך, לקידום הבינלאומיות בהשכלה הגבוהה ישנה חשיבות רבה גם בהיבטים המדיניים (קשרים דיפלומטיים עם מדינות זרות), חברתיים וכלכליים, וכן בהיבטים ציוניים של פתיחת המוסדות בפני יהדות העולם והפיכת ישראל למגדלור אקדמי.[1]
על פי נתוני ות"ת, שיעור הסטודנטים הבינלאומיים הלומדים בישראל עומד על כ־1.4%, שיעור זה נמוך משמעותית מממוצע מדינות ה-OECD העומד על כ-6%. השיעור הנמוך של סטודנטים בינלאומיים נובע, בין היתר, מקשיי שפה שכן רוב הלימודים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל הם בעברית. כמו כן, ישנם חסמים מדינתיים כגון ויזות ואישורי עבודה לבני הזוג שמעקבים את היכולת לפתוח את שערי המוסדות לסטודנטים זרים.[1]
במסגרת התוכנית נקבעו יעדים כמותיים לקליטת סטודנטים בינלאומיים ולפיהם: בשנת 2022 צפויים ללמוד בישראל כ-24,000 סטודנטים בינלאומיים לעומת כ-11,000 סטודנטים בינלאומיים בשנת 2017.[1]
חזון "המדע הפתוח"[עריכת קוד מקור | עריכה]
המעבר למתודת "מדע פתוח" (open science) הוא חלק ממגמה עולמית להפיכת המחקר המדעי לנגיש לכל: הן חוקרים באקדמיה שמחקר בסיסי, מוטה סקרנות, הוא עיקר עיסוקם, והן חוקרים בתעשייה ובארגונים חוץ-אקדמיים שעיקר עיסוקם מחקר יישומי, כמו גם הציבור המתעניין בכללותו. "המדע הפתוח" כולל בתוכו את כל שלבי המחקר המדעי, מאיסוף הנתונים, עיבודם וניתוחם ועד לשלב הפרסום. בשלב איסוף הנתונים, מדובר על מעבר לשיתוף בנתונים (data sharing) על ידי שימוש בטכנולוגיות המאפשרות לחוקרים לחלוק מדידות כבר מהניסוי הראשוני מתוך הבנה כי ממצאים שאינם בעלי ערך לחוקר אחד עשויים להיות יקרים מפז לחוקר אחר. בשלב עיבוד וניתוח הנתונים מדובר בהנגשה רחבה ומהירה של מתודות וכלי מחקר חדשניים לטובת דיסציפלינות קרובות כמו גם רחוקות. בשלב הפרסום מדובר על מעבר לגישה פתוחה (open access) אשר מאפשרת הפצה של ממצאי המחקר בצורה שוויונית ומהירה: תהליך הערכת עמיתים (peer review) נעשה באופן שקוף, לעיתים לאחר הפרסום, והגישה לפרסום עצמו אינה חסומה על ידי דמי מנוי. העצמת השיתופיות בצורה זו, כמו גם בשלבי האיסוף וניתוח הנתונים, עתידה לקדם מאוד את המחקר ולהעצים את ההישגים המדעיים הקולקטיביים.[1]
תוכניות במחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
רפואה ממוקדת אישית[עריכת קוד מקור | עריכה]
רפואה ממוקדת אישית היא גישה למניעת מחלות ולטיפול בהן, המביאה בחשבון את השונות הגנטית, הביולוגית, ההתנהגותית והסביבתית בין בני האדם. כך למשל, הידע הנרחב אשר מצטבר בשנים האחרונות במעבדות המחקר ובמוסדות הרפואה מצביע על שונות משמעותית בין חולים הסובלים מאותה מחלה עצמה. לדוגמה, גידולים סרטניים מאותו מקור רקמתי (כגון: סרטן שד או סרטן הערמונית), אשר מתפתחים בחולים שונים, עשויים להיות שונים מאוד זה מזה בממאירותם ובעמידותם לטיפולים תרופתיים שונים. שונות דומה נצפתה במגוון רחב של מחלות באדם, וברוב המקרים, המקור לשונות אינו ידוע. מצב זה מקשה על פיתוח תרופות וגישות טיפוליות כלליות והן דורשות שיטות טיפול המותאמות באופן מיטבי לסוג המחלה של כל חולה וחולה.[1]
תוכנית המחקר לרפואה ממוקדת אישית (רמ"א) תאפשר לחוקרים ישראלים לקדם מחקרים נרחבים המתבססים על נתוני עתק (big data) המצויים במסדי הנתונים של בתי החולים וקופות החולים בישראל. הנגשת נתונים קליניים אלה ובנוסף לכך הצלבתם עם ריצופים גנומים של מתנדבים תקדם את יכולות המחקר בתחום בישראל, תסייע בהאצת קצב התגליות ופוטנציאל היישום של גישות טיפוליות חדשות, ותשלב אקדמאים מישראל בתחום הרפואה הממוקדת אישית.[1]
מדע וטכנולוגית קוונטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
השקעה משמעותית ועקבית ברמה הלאומית בפיתוח תחום המדע והטכנולוגיה הקוונטיים, ובפרט בפיתוח תשתיות המחקר שבו, צפויה לשפר את יכולות המחקר הישראליות בתחום.[1]
פיתוח מדע וטכנולוגיה קוונטום נשען על הבנת האינטראקציה בין דרגות חופש בודדות של המערכת (למשל, פוטונים ואטומים בודדים) ופיתוח הטכנולוגיה הנדרשת לשליטה בהן. יכולות אלו יאפשרו, ובחלקן כבר מאפשרות היום, בניית מחשוב חזק לאין שעור מהקיים היום, תקשורת מוצפנת חסינה מהאזנה, סימולציה של מערכות מורכבות מכדי לחשבן באמצעות מחשבים קיימים, חישה ברגישות גבוהה מהשיטות המקובלות, פיתוח חומרים בעלי תכונות ייחודיות, ועוד.[1]
מדע הנתונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחום מדע הנתונים מתייחס לאיסוף, ניהול, עיבוד, ניתוח וויזואליזציה של נתונים המשויכים למנעד רחב של דיסציפלינות אקדמיות ואפליקציות מסחריות. התחום חווה צמיחה מוגברת ומואצת והשקעות כספיות, הן מצד התעשייה והן מצד אוניברסיטאות ומכוני מחקר פרטיים. הסיבות להתפתחות התחום נעוצות בגידול המשמעותי בכמות ובזמינות של נתונים המיוצרת בעולם, בפיתוח מתמשך של שיטות, אלגוריתמים וטכנולוגיות זמינות ובהתפתחויות בחומרה ייעודית לתקשורת, אחסון ועיבוד נתונים.[1]
למדעי הנתונים יש נגיעה לכמעט כל תחומי התוכן של המרחב האקדמי, והם טומנים בחובם פוטנציאל חדשנות ופריצת דרך לא רק במדעים המדויקים אלא גם במדעי החברה והרוח. צפוי כי קידום התחום ישפר את ההוראה והמחקר בשלל רב של דיסציפלינות.[1]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הקמפוס החדש- סרטון הקמפוס החדש, יוטיוב המועצה להשכלה גבוהה
- מסמך מדיניות - מרכזי יזמות וחדשנות במוסדות להשכלה גבוהה, באתר המועצה להשכלה גבוהה
- מסמך מדיניות - בינלאומיות בהשכלה גבוהה: סטודנטים בינלאומיים בישראל, באתר המועצה להשכלה גבוהה
- קולות קוראים - למידה דיגיטלית, אתר המועצה להשכלה גבוהה
- אתר קמפוס - הפלטפורמה הלאומית לקורסים דיגיטליים
- תמר טרבלסי חדד, אקדמיה דיגיטלית, 29 בדצמבר 2018
- יואב זיתון, 100 מיליון שקל לקרן מחקר בנושא מדע וקוונטים, 16 בדצמבר 2018
רותי לוי, סערה באקדמיה: מי יזכה ב-45 מיליון שקל להקמת סטארט-אפים, באתר TheMarker, 11 ביולי 2018- עמרי זרחוביץ, האוניברסיטה העברית, בצלאל ומכללת עזריאלי קיבלו 20 מיליון שקל להקמת מרכז יזמות, באתר גלובס, 6 בנובמבר 2018
- רותי לוי, סערה באקדמיה: מי יזכה ב-45 מיליון שקל להקמת סטארט-אפים, באתר TheMarker, 11 ביולי 2018
- ספי קרופסקי, יו"ר הוות"ת ליזמים: "אל תפחדו מהאוניברסיטאות, הן עוברות שינוי, באתר כלכליסט, 19 ביוני 2018
- Beelen J., Jones E. (2015) Redefining Internationalization at Home. In: Curaj A., Matei L., Pricopie R., Salmi J., Scott P. (eds) The European Higher Education Area. Springer, Cha
