E-learning

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מגוון מכשירים היכולים לשמש ללמידה אלקטרונית
למידה אלקטרונית

E-learning (או למידה אלקטרונית) היא כל צורת למידה אשר עושה שימוש במכשיר אלקטרוני. האות 'E' היא קיצור של המילה האנגלית "Electronic", שמשמעותה "אלקטרוני".

זהו תחום חינוכי רחב, אשר כולל תחומי משנה ושימושים רבים. לדוגמה, למידה משולבת מחשב היא אחת הדרכים הנפוצות של למידה אלקטרונית. כמו כן, למידה אלקטרונית מאפשרת למידה מרחוק באמצעות האינטרנט או האינטראנט. השימוש באינטרנט לצורכי הוראה מכונה למידה מקוונת.

באופן כללי E-Learning משמשת כפתרון תקשורת אינטראקטיבי העושה שימוש ביכולת המחשב האישי והאינטרנט כדי לעצב, להעביר, ולנהל ידע. למידה אלקטרונית יכולה לעשות שימוש במגוון גדול של מכשירים, קבצים ותוכנות. למשל: מצגת, ספר אלקטרוני, קורא ספרים אלקטרוני, מחשב לוח, טלפון חכם ועוד.

התאמת מאפייני התלמיד ומטרות ההוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוויית הלמידה של האדם משתנה ככל שהוא צובר ידע ומפתח מיומנויות[1]. חוויית הזרימה נוצרת רק כשהאדם מרגיש שההזדמנות לפעולה הגלומה בפעילות תואמת את יכולותיו או כישוריו‏[2]. כאשר האתגר שהפעולה מציבה בפני האדם קשה מדי ביחס ליכולתו, נוצרת תחושת תסכול שהופכת לדאגה אשר יכולה להתעצם לתחושת חרדה. לחלופין, במצב שבו יכולת האדם עולה על דרישת הפעילות תתעורר תחושת שעמום מתגברת‏[2].

בהקשר זה סביבת למידה מסתגלת יכולה לשפר את חווית הלמידה ולהרחיב את אפשרות הלימוד העצמי‏[1].

תרומת האינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנה ללימוד מרחוק

בעקבות הגידול בדרישה למערכות למידה אלקטרוניות, המערכות המסורתיות התפתחו באופן דרמטי. הפיתוח של מערכות למידה אלקטרוניות מאפשר דרכי למידה בעלות יכולת הסתגלות גבוהה יותר מבחינת מטרות הלמידה, מהלך הלמידה, תהליכי למידה פרטניים וכו'‏[1]. פריחת הנושא של למידה משולבת מחשב ובמיוחד ה e-learning נובעת בעיקר מהנוחות והנגישות של החיבור לאינטרנט, ובנוסף התלהבות אנושית מעיסוק בנושא חדש, יעילות זמן ללומד ועלות נמוכה לקיום למידה, גישה לחומרים שונים, גישה היכולה להתבצע בכל זמן רצוי, האפשרות להוסיף גרפיקה למלל, וכמובן היכולת להעביר אותו שיעור עצמו פעם אחרי פעם, כל פעם לקבוצת לומדים אחרת, בטכניקת הפצה נוחה וזולה.

זהו פתרון תקשורת אינטראקטיבי, העושה שימוש ביכולת המחשב האישי ורשת האינטרנט כדי לעצב, להעביר ולנהל ידע. סיבה נוספת להתלהבות משיטת למידה זו היא כניסת גישות ניהול חדשות לחינוך, למשל - גישת ה Just In Time או גישת On Demand: ניתן ללמוד חומר נדרש בדיוק בזמן הדרוש, וכך ניתן ליישמו מיידית ללא צורך לדוג אותו ממאגרי הזיכרון, וכידוע, חומר שנלמד ללא קשר לצרכים מידיים נשכח לרוב.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלמידי בית ספר הלומדים באמצעות הוראה אלקטרונית.

בתור חלק מתחום הלימוד המבוזר, e-learning הוא בראש ובראשונה תהליך לימוד, המתבצע במקום כלשהו שאינו דווקא בית הספר, בזמן כלשהו שאינו דווקא שיעור המתחיל ומסתיים בשעות מוגדרות, בקצב שיהיה לרוב קצב לימוד אישי, בשיטת הוראה שלא חייבת להיות השיטה הקונבנציונאלית, ונעזר באחת או יותר מהטכנולוגיות שמאפשרת רשת האינטרנט.

e-learning כולל שירותים, תוכן, טכנולוגיה, ונותן ערך מוסף:

  • טכנולוגיה: יישומי לימוד שונים, (לימוד סינכרוני/א-סינכרוני, לימוד עצמי), אמצעי העברה וסביבות מחשוב ואינטרנט. כיום חלק גדול משוק הלימוד מורכב מתקליטורי CD.
  • תוכן: הדרכה נושאית.
  • שירותים: פיתוח אסטרטגיות, יצירת פלטפורמות לימוד, יצירת תכנים, הפקת קורסים, שירותי Hosting, שירותי Help-Desk

חלוקה שונה (לפי א. תירוש)‏[3] גורסת ששלושת הגורמים המרכיבים הם טכנולוגיה, הקורס ומאפייני התלמידים:

  • טכנולוגיה הנדרשת להעברת השיעור, ציוד נדרש וכו'.
  • קורס: מיהם התלמידים, גודל הקבוצה,נושאי השיעור, מיהו המורה, מהם התכנים.
  • מאפייני התלמידים: מידת המוטיבציה שלהם, יכולותיהם ומיומנותם.

במקום אחר החלוקה נשארה אמנם לשלושה מרכיבים, אבל הם הוגדרו כ: הטכנולוגיה, המורה ומיומנות התלמידים בטכנולוגיה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Katuk, N., Kim, J., & Ryu, H. (2013). Experience beyond knowledge: Pragmatic e-learning systems design with learning experience. Computers in Human Behavior, 29(3), 747-758.‏
  2. ^ 2.0 2.1 אשר משיח, קורין ספקטור ואורלי רונן (2004). לחנך לפנאי. רעננה: מכון מופ"ת.
  3. ^ תירוש, א. (1999). מאפייני למידה אפקטיבית. אוניברסיטת תל אביב. עבודת גמר לקבלת תואר מוסמך למדעי הרוח