פקולטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פקולטה היא יחידה של אוניברסיטה העוסקת במחקר ובהוראה בתחום ידע מוגדר או באיגוד של מספר תחומי ידע קרובים.

היסטורייה של המושג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיס הרעיון של אוניברסיטה בה מתקיימים לימודים במספר תחומי ידע המחולקים לפקולטות הוא באוניברסיטת אל-אזהר בקהיר שנוסדה במאה העשירית.

מקור המילה בלטינית וצרפתית עתיקה, facultum משורש facir שפירושו בעל פנים, חזות, או מראה חלקי. המונח תורגם על ידי אליעזר בן יהודה כ"מחלקה".

באוניברסיטה של ימי הביניים (שנבנו בדגם אוניברסיטת פריז, ויש אומרים לפי אוניברסיטת בולוניה, העתיקה ביותר באירופה‏[1]) היו נהוגות ארבע פקולטות: משפטים, תאולוגיה ורפואה, שנקראו "הפקולטות הגבוהות", וכן פקולטת האומנויות ה'בסיסית' - שכל סטודנט היה חייב ללמוד, המשך לימודיו. משום כך, התואר הראשון במשך שנים רבות נקרא תואר 'בוגר האמנויות' (או 'בי איי' באנגלית: BA - Bachelor of Arts, שפירושו: בחור האמנויות).

משל כדור הארץ בהקדמת המשנה לרמבם

פקולטת האומנויות כללה את לימודי הטריוויום, שלוש האמנויות: דקדוק, רטוריקה ולוגיקה. אלו נחשבו האמנויות היותר בסיסיות והפחות חשובות מתוך שבע האמנויות היפות. הן היו ידועות גם כאמנויות הליברליות, מכיוון שרק לאנשים חופשיים היה מותר ללומדן. מקור המילה טריוויום בלטינית ומשמעותה שלוש הדרכים. הטריוויום היה נלמד בשנים הראשונות באוניברסיטאות ונחשב רק כהכנה ללימודים יותר מתקדמים (הקואדריוויום) – אריתמטיקה, גאומטריה, מוזיקה ואסטרונומיה.‏[2]

הפקולטות באוניברסיטאות כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקולטה כיום היא יחידה עצמאית בעלת סגל מוגדר (בארצות הברית "פקולטה" משמעה גם "הסגל הבכיר של הפקולטה") ואמצעים עצמאיים (מעבדות, כיתות לימוד, ספריה, מכוני מחקר וכדומה) בראש הפקולטה ניצב דיקאן, המנהל את פעילותה הן מבחינה אקדמית והן מבחינה תקציבית. הפקולטות כוללות חוגים ומחלקות ללימודי מקצועות מוגדרים ומתוחמים יותר במסגרת הרחבה של הפקולטה.

הפקולטות הנפוצות באוניברסיטאות כיום הן מדעי הרוח, מדעי הטבע, מדעי החברה, רפואה, משפטים והנדסה. עם זאת, כל אוניברסיטה מגדירה לעצמה את הרכב החוגים בתוך פקולטה ולעתים מאגדת חוגים שונים במסגרות פקולטות שונות (למשל מעמדו של החוג להיסטוריה משתנה באוניברסיטאות שונות בין הפקולטה למדעי הרוח והפקולטה למדעי החברה, לפי התפיסה האקדמית).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על אוניברסיטת בולוניה והרנסאנס (מאמר מתורגם מאיטלקית)
  2. ^ ר' הקדמת המשנה לרמב"ם (לערך מהמאה ה-11 לספירה הנוצרית), בו כותב: "והנני נותן לך בו משל מבואר: כגון שנשאל לאיש מאנשי חכמת הרפואה והחשבון והניגון, ומהיר בחכמת הטבע, ונבוב ומשכיל, והוא נעור וריק (כלומר: אבל הוא אינו יודע) מחכמת התשבורת (=טריגונומטריה) וחכמת הכוכבים (=אסטרונומיה), ונאמר לו: מה אתה אומר באיש - שהוא טוען שגוף השמש שאנו רואים כאילו היא עגולה קטנה, ויאמר שהוא גוף כדור? וגודל הכדור ההוא כגודל כדור הארץ מאה ושישים ושישה פעם ושלושה שמיני פעם? וכדור הארץ שבמידתה עשינו המידות האלה, הוא כדור שיש בהיקפו ארבעה ועשרים אלף מיל? - ויהיה על הדרך הזה מגיע לדעת כמה מילין יש במידות גודל כדור השמש. אין ספק שהאיש ההוא, זך הרעיון, אשר השכיל מן החכמות כל מה שאמרנו, לא ימצא בנפשו מקום לקיים זאת האמונה, וכל זה דבר רחוק בעיניו בלי מושג! והטענה השכלית תבאר לו בתחילת המחשבה, שהטענה הזאת בטלה... אבל כשירגיל נפשו בלימוד ספרי המידות וחכמות... רוצה לומר: ספר תכונת הגלגלים הידוע, ספר אלמגסט"י, אז יתברר אצלו זאת הטענה, ותשוב לו הטענה אמת שאין בה ספק... (הקדמת המשנה לרמב"ם (בתרגום אלחריזי))