שקיפות (מנהל)
שקיפות מנהלתית מתארת התנהלות של ארגון בצורה כזו המאפשרת גישה למאגרי מידע של הארגון, כגון: התנהלות פיננסית, פרוטוקולים, סטטיסטיקות, תקנות וחוקים, מיזכרים, ישיבות פתוחות ודרכי פעולה. השקיפות יכולה להתבטא בעוצמות שונות, למשל ייתכן שרק לחברי/עובדי הארגון תהיה גישה לכל או לחלק ממאגרי המידע, וייתכן שגם לאנשים מחוץ לארגון תהיה גישה לכל או לחלק מהמידע. כמו כן משך הזמן שבו מידע נשאר מפורסם יכול להישתנות. השימוש במילה שקיפות מתקשר בדרך כלל לפתיחות, ללקיחת אחריות, לתקשורתיות, לביקורת עצמית ולחוק חופש המידע.
שקיפות משחררת ארגון מחשדות בהתנהלות לא כשרה. לדוגמה, ישנן הרבה עמותות רשומות אשר מפרסמות את הדו"חות הפיננסיים שלהן על מנת להגביר את אמון התורמים להן. השקיפות מאפשרת ליותר אנשים להיחשף להתנהלות הארגון ובכך היא מאפשרת יותר ביקורת בונה.
שקיפות לא בהכרח מתאימה לארגונים עסקיים אשר מתנהלים בסביבה תחרותית בה שחרור של ידע עסקי עלול לפגום בפוטנציאל הרווח של הארגון. היא גם לא מתאימה ליישום מלא במנגנוני ביטחון של מדינה שבהם יש צורך לשמור על סודיות המודיעין והפעולות.
תוכן עניינים |
שימושים עיקריים [עריכה]
המונח שקיפות מושאל מתוך התחום הפיזי, המתאר חומר אשר הינו שקוף למעבר קרני אור כמעט ללא איבודים.
שקיפות בנקאית [עריכה]
שקיפות בנקאית וחשיפה של פעילויות בנקאיות מוצעת על מנת למנוע משברים בנקאיים עתידיים[1], תופעות של שוק שחור, הלבנת כספים, העלמת מס והונאות אחרות. יש המציעים לאלץ בנקים לחשוף מידע בנוגע למדיניות ההלוואות וההשקעות שלהם באזורים מקופחים, כחלק מהמאבק נגד הדרה כלכלית.
שקיפות בשכר [עריכה]
שקיפות בשכר יכולה להתבטא בחשיפת אחוז הוצאות הארגון על משכורות מתוך סך ההוצאות, חשיפה מפורטת של שכר העובדים, או חשיפת השכר של מקבלי המשכורות הגבוהות ביותר בארגון. מטרתה של שקיפות שכר היא לעודד חלוקה צודקת של משאבי הארגון. מרבית ממשלות העולם מנהיגות שקיפות בשכר בעבודות ממשלתיות, מתוך העקרון שלמשלמי המסים יש זכות לדעת באיזה צורה מנוצל כספם.
בישראל, מוסדות ללא כוונת רווח מחויבים לחשוף את חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר בארגון. בנורבגיה, הרשויות מפרסמות מידי שנה "רשימת מס", שהיא פרסום רשמי שחושף את ההכנסה השנתית והעושר הכללי של כל משלם מיסים[2].
שקיפות רדיקלית [עריכה]
שקיפות רדיקלית היא שיטה ניהולית, בה כל תהליכי קבלת ההחלטות נעשים בצורה ציבורית, כך שכל מי שחפץ, יכול לראות כיצד התקבלו ההחלטות. משמעות הדבר היא שכל מסמכי הטיוטה, כל הטיעונים בעד ונגד ההצעה, ההחלטות בנוגע לתהליך קבלת ההחלטות עצמו, כל ההחלטות הכלכליות, מפורסמות לציבור ומאורכבים כך שהציבור יכול לראותם. שיטה זו מונהגת בכל מיזמי ויקימדיה, לרבות ויקיפדיה.
שקיפות שלטונית [עריכה]
בפוליטיקה, שקיפות היא אמצעי למאבק בשחיתות שלטונית, ולשמירה על אמינותם של נבחרי הציבור. כאשר ישיבות הממשלה פתוחות לתקשורת, כאשר התקציב זמין לקריאה על ידי הציבור, כאשר חוקים, תקנות והחלטות פתוחים לדיון ציבורי, הממשל נתפס כשקוף, וקטנים הסיכויים לניצול לרעה של סמכויות הממשלה.
ביומו הראשון בתפקיד, נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, הוציא מזכר[3], בו הצהיר על מחויבות חסרת תקדים של ממשלו לפתיחות ושקיפות הממשל. דוגמה ליישום מדיניות זו הוא אתר data.gov שמספק נגישות ציבורית למסמכים ומידע ממשלתי[4].
בישראל, פיתחה סיעת האופוזיציה בעיריית תל אביב, עיר לכולנו, את ה"תקציבולטור", תוכנה שמאפשרת לתושבים לבחון ולחפש נתונים בתקציב העירייה, וכך הגדילה את השקיפות של עיריית תל אביב[5].
הערות שוליים [עריכה]
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אתר התנועה לחופש המידע
- כהן, ניסים (2013). "כוחה של מומחיות? על יחסי הגומלין בין פוליטיקאים לפקידים ושקיפות בתהליך התקצוב ועל אגף התקציבים באוצר ומדיניות הבריאות בישראל", ביטחון סוציאלי, 91.
