התעבות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרף מעברים בין מצבי צבירה שונים

בפיזיקה, התעבות היא תהליך שבו עובר חומר ממצב צבירה גז למצב צבירה נוזל. התעבות מתרחשת בדרך כלל בעת קירור של הגז, אך גם בעת הפעלת לחץ על הגז. עבור כל חומר, טמפרטורת העיבוי זהה לטמפרטורת הרתיחה (מעבר מנוזל לגז), ותלויה באופי הקשר הכימי בין המולקולות בנוזל.

ענן המורכב מטיפות מים זעירות נוצר על ידי התעבות אדי המים באוויר.

התעבות לפי תאורית החלקיקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גז הוא חלקיקים שהמרחק ביניהם גדול יחסית. התעבות מתרחשת שהחלקיקים מתקרבים לחלקיקים ויוצרים גוש של חלקיקים בעזרת כוחות המשיכה ביניהם,זהו נוזל. זה קורה בעיקר בטמפרטורות נמוכות מכיוון שבטמפרטורות נמוכות כוחות המשיכה בין החלקיקים הממוצעים גדלים ומהירות החלקיקים הממוצעת קטנה.

תהליך העיבוי כרוך בדרך כלל בפליטת חום, שהוא תוצאה של איבוד האנרגיה הקינטית של הגז. התהליך ההפוך, אידוי, בדרך כלל שואב חום מהסביבה, מאותה סיבה בדיוק. תופעה זו היא הבסיס לפעולתם של המקרר והמזגן, כאשר (בתהליך קירור) גז נדחס מחוץ למקרר וכך הוא מתעבה ופולט חום לסביבה, ואז מוחזר כנוזל לתוך המקרר ומתאדה בחזרה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

P physics.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.