ואן הלסינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ואן הלסינג
Van Helsing poster.jpg
שם במקור: Van Helsing 
בימוי: סטיבן סומרס
הפקה: סטיבן סומרס
בוב דקסיי
תסריט: סטיבן סומרס
שחקנים ראשיים: יו ג'קמן
קייט בקינסייל
ריצ'רד רוקסבורו
דייוויד ווינהם
ויל קמפ
קווין ג'. או'קונור
שאלר הנסלי
מוזיקה: אלן סילבסטרי
חברת הפצה: סרטי יוניברסל
הקרנת בכורה: 5 במאי 2004 (בכורה בארצות הברית)
7 במאי 2004 (בכורה עולמית)
משך הקרנה: 131 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: 160 מיליון דולר
הכנסות: 300,257,475 דולרים
פרסים: פרס סאטורן לפסקול הטוב ביותר של שנת 2004
דף הסרט ב-IMDb

ואן הלסינג (אנגלית Van Helsing) הוא סרט אימה ופעולה אמריקאי משנת 2004 אודות צייד הערפדים גבריאל ואן הלסינג על פי תסריט, בימוי והפקה של סטיבן סומרס ובכיכובם של יו ג'קמן וקייט בקינסייל.

הדמות הראשית בסרט שואבת השראה מדמותו של ד"ר אברהם ואן הלסינג, יציר מוחו של בראם סטוקר בספרו דרקולה. הסרט מכיל דמויות קלאסיות מסרטי אימה, כמו הרוזן דרקולה, פרנקנשטיין ואנשי זאב.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1887, דוקטור ויקטור פרנקנשטיין הטרנסילבני (סמואל וסט) מפיח רוח חיים במפלצת בסיועם של עוזרו איגור (קווין ג'. או'קונור) והרוזן דרקולה (ריצ'רד רוקסבורו). דרקולה הורג את פרנקנשטיין לאחר שהוא חושף לפניו שעזר לו רק כדי שיוכל להשתמש במפלצת כדי להביא את ילדי האל-מתים לחיים. המפלצת בורחת לטחנת רוח, שנשרפת עד ליסוד על ידי אספסוף זועם. ההמון בורח כשדרקולה ושלושת כלותיו, ורונה (סילביה קולקה (Silvia Colloca)), אלירה (אלינה אנאיה (Elena Anaya)) ומרישקה (ג'ושי מאראן (Josie Maran)), מגיעים למקום ומתאבלים על אובדן המפלצת והסיכוי להביא את ילדיהם לחיים.

שנה מאוחר יותר, אבירי המסדר הקדוש, שממוקם בקריית הוותיקן, שלחו את גבריאל ואן הלסינג, הסובל מאמנזיה, להרוג את דרקולה. בנוסף, ואן הלסינג נדרש לעכב את היכנסותם של אחרוני משפחת ולריוס אל כור המצרף: המשפחה נשבעה להרוג את דרקולה 9 דורות לפני כן, והם אינם רשאים להיכנס לגן עדן עד אשר יצליחו במשימתם. ניתנת לו פיסת נייר קרועה שעליה סמל, והוא מלווה על ידי קארל (דייוויד ווינהם), נזיר המספק תמיכה ונשקים.

במהלך ביקורם בטרנסליבניה, השניים פוגשים את אנה ולריוס (קייט בקינסייל) שמספרת להם שאחיה ולקאן (ויל קמפ) נהרג לאחרונה על ידי איש זאב. לאחר מכן, כלותיו של דרקולה מנצלות את הרגע שהשמש מסתתרת מאחרי עננים ותוקפות את הכפר בהם הם שוהים וואן הלסינג מציל את אנה. ההתקפה נגמרת כשואן הלסינג הורג את מרישקה, והכלות האחרות בורחות. בסוף המתקפה אנה לוקחת את השניים לטירתה. היא מתכננת להרוג את דרקולה בעצמה, אך ואן הלסינג עוצר בעדה מלעשות זאת, כיוון שידע שהיא האחרונה מבני משפחת ולריוס. כשהיא מתנגדת לו, הוא מסמם אותה לכדי שינה ומניח אותה במיטתה. מאוחר יותר באותו הלילה, אנה מתעוררת משנתה העמוקה ונטולת החלומות ומוצאת את ולקאן בטירתה, שהפך לאיש זאב בעצמו. לאחר שולקאן בורח מהטירה, ואן הלסינג ואנה עוקבים אחריו עד להגיעו לטירתו של פרנקנשטיין, רק כדי לגלות שדרקולה מתכנן להשתמש בולקאן כתחליף למפלצת על מנת להחיות את ילדיו. אנה משחררת את ולקאן, אך הוא נהפך שוב לאיש זאב. ואן הלסינג מתעמת עם דרקולה, ומזהה אותו כדמות מעברו.

במהלך בריחתם מטירתו של פרנקשטיין, נופלים אנה וואן הלסינג לתוך מערה. שם, הם מוצאים את המפלצת של פרנקנשטיין בחיים. ואן הלסינג מתכנן לקחת אותה עמו לרומא, על מנת לגונן עליה מפני דרקולה וכלותיו. הם בורחים בכרכרה, אך בעודם חוצים את הרי הקרפטים הם מותקפים על ידי ולקאן וכלותיו של דרקולה. הכרכרה צונחת מהצוק הגבוה, ובעוד ורונה מנסה להציל את המפלצת, היא מגלה שהכרכרה הייתה פתיון והיא מלאה ביתדות הקשורים לחומר נפץ, שהורגים אותה כאשר הכרכרה פוגעת בקרקעית התהום ומתפוצצת. לאחר מכן, הכרכרה האמיתית מותקפת. במהלך ההתקפה, ולקאן נהרג על ידי ואן הלסינג, אך לא לפני שנשך אותו: במהלך הירח המלא הבא, ואן הלסינג יהפוך לאיש זאב. לאחר ההתקפה אנה נלקחת בשבי על ידי אלירה ונלקחת לבודפשט. 

בבודפשט, ואן הלסינג מסכים לעסקת חליפין - המפלצת תמורת אנה - שתתקיים בנשף מסכות, ומחביא את המפלצת. הוא וקארל מחלצים את אנה מידי דרקולה, אך במהלך ההצלה המפלצת נתפסת ונלקחת משם בסירה. החבורה מגלה שהנשף היה נשף של ערפדים, והם ממהרים לברוח משם תוך כדי שקארל מחסל את כולם עם פצצת קרני שמש, והולכים חזרה לטירתו של פרנקנשטיין. בטירה, הם מגלים שכל הציוד נלקח משם. בטירתה של אנה, קארל מסביר להם שדרקולה היה הבן של אב קדמון של אנה, גלאדיליוס. דרקולה נרצח ב-1462, אך לא לפני שביצע עסקה עם השטן, שנתנה לו חיים חדשים כערפד. קארל מסביר להם שאף על פי שהאב הקדמון של אנה נדר להרוג את דרקולה, הוא לא יכל להרוג את בנו. במקום זאת, הוא גרש את דרקולה למבצר קפוא שמשם הוא לא יכל לחזור, אך השטן נתן לו כנפיים ואת היכולת לעוף, שאפשרו לו לברוח מכלאו, שהפך לטירתו. ואן הלסינג מוצא שער לטירתו של דרקולה, שמוסתר כמפת קיר שחסרה בה חתיכה, חתיכה אותה ואן הלסינג הביא איתו מרומא. הם נכנסים דרך השער, ומוצאים את עצמם על צוק ליד הטירה של דרקולה.

השלישייה נכנסת לטירה, וכשהם רואים את המפלצת מועלת על המעבדה שבחלקה העליון של הטירה היא אומרת להם שלדרקולה יש תרופה נגד אנשי זאב. קארל מבין שרק איש זאב יכול להרוג את דרקולה ושדרקולה השתמש באנשי זאב על מנת לבצע את משימותיו, אך הוא היה זקוק לתרופה במקרה שלאחד מהם יהיה מספיק כוח רצון על מנת לפנות כנגדו. בעודו עושה את דרכו אל המעבדה, ואן הלסינג משחרר את המפלצת, ולאחר מכן הופך לאיש זאב ונכנס לקרב האחרון נגד דרקולה (שהופך ליצור דמוי עטלף). בינתיים, אנה וקארל מוצאים את התרופה אך מותקפים על ידי איגור ואלירה. איגור נופל מגשר אל מותו, ואלירה משופדת על ידי אנה, שהשתמשה ביתד מכסף.

במהלך הקרב, דרקולה מגלה שואן הלסינג הוא באמת גבריאל, מלאך אלוהים, כמו גם רוצחו המקורי. הוא מציע לואן הלסינג לשחזר את זיכרונותיו, אך הוא מסרב, באומרו ש"יש דברים שעדיף לשכוח". לאחר מכן הוא  נושך את דרקולה, נשיכה גורמת למות דרקולה וצאצאיו. אנה מגיעה עם התרופה ומזריקה אותה לואן הלסינג, רק כדי להיהרג על ידו באותו הזמן. ואן הלסינג מתאבל על מות אנה, והוא וקארל מקיימים למענה טקס קטן ושורפים את גופתה, בעוד המפלצת עוזבת על רפסודה ומפליגה אל האוקיינוס, שם יינתן לה סיכוי לחיות. בעוד גופתה של אנה נשרפת, ואן הלסינג רואה אותה ואת משפחתה נכנסים בשלום לגן עדן, תודות למותו של דרקולה.

ליהוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט יצא לאקרנים בסוף השבוע של ה7-9 במאי 2004, וגרף 300,257,475 דולר ברחבי העולם, שמתוכם 120,177,084 מארצות הברית. אף על פי כן, הביקורות הגורליות היו לרוב שליליות, והסרט סווג על ידי האתר Rotten Tomatoes כ"Rotten" ("רקוב"), עם 23% בלבד ביקורות חיוביות שנספרו. רוג'ר איברט משיקגו סאן טיימס נתן לסרט 3 כוכבים מתוך 4 באומרו כי "בהתחלה, יכול להיות שפחדנו שסומרס פשוט הולך ללכת על כמות גדולה מדי של הרג, אך בסוף, הוא הצליח איכשהוא להרכיב את כל המפלצות והעלילות השונות אל תוך שיא מותח במיוחד. 'ואן הלסינג' הוא סרט טיפשי, מרהיב ומהנה".

פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסקול המקורי של הסרט הולחן על ידי אלן סילבסטרי וזכה לתשואות רבות, הן מהמבקרים והן מהצופים. בנוסף, הוא זכה בפרס סאטורן לפסקול הטוב ביותר של שנת 2004.

מדיות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת משחקי ויונדי (Vivendi Games) שחררה את משחק הווידאו ואן הלסינג לפלייסטיישן 2, Xbox וGame Boy Advance. המשחק עוקב אחר עלילה דומה לעלילה של הסרט, צורת המשחק דומה לזו של השטן יכול לבכות (Devil May Cry) וגרסאות הפלייסטיישן והXbox מדמות את קולם של הרבה מהשחקנים, הכוללים את יו ג'קמן וריצ'רד רוקסבורו. לבהסטורם הנדסה (Lavastorm Engineering) פיתחו משחק וידאו לטלפונים ניידים שעוקב אחרי העלילה. עם זאת, המשחק קיבל ביקורות ממוצעות בלבד.

סומרס הרחיב את הסיפור סביב דמותו של ואן הלסינג בעזרת שתי סדרות בת. הפריקוול המצויר ואן הלסינג: המשימה בלונדון מתרחש לפני האירועים המרכזיים של הסרט, ומתמקד במשימתו של ואן הלסינג לעצור את ג'ק המרטש, שהפך למיסטר הייד, מלהשליט טרור על לונדון. בנוסף, קיים גם הקומיקס ואן הלסינג: מתחתי רחוב מורג, שעוקב אחרי ואן הלסינג בהרפתקה עצמאית שמתרחשת במהלך אירועי הסרט, מיד אחרי מותו של דוקטור ג'קיל/מיסטר הייד בפריז אך לפני חזרתו לרומא. בהרפתקה, ואן הלסינג נושא ונותן עם דוקטור מורו והמוטציות בנות הכלאיים שלו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]