וידאו על פי דרישה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

VOD (ראשי תיבות של: Video On Demand; הקרוי בשפה העברית וידאו על פי דרישה) הוא שירות אינטראקטיבי של תכנים לממירי הטלוויזיה. באמצעות שירות זה יכולים המשתמשים להזמין תוכן טלוויזיוני כגון סרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה לפי הזמנה אישית.

השירות מאפשר לכל משתמש לקבל את התוכן באופן אישי ולא כשידור כללי. השימוש בשירות זה נעשה באמצעות ממיר התומך בקו חזור המסוגל לקבל את הנתונים שמסופקים על ידי המשתמש ולנתבם לעבר ספק השירות כך שתתקבל תקשורת דו-כיוונית.
ברשת הכבלים קיימות שתי שיטות עיקריות לעבודה על גבי קו חזור. הטכנולוגיה הישנה יותר נקראת return channel והיא יציבה אך איטית יותר מגורמים שונים. השיטה החדשה יותר קרויה "דוקסיס" והיא מהירה ויציבה מהטכנולוגיה הישנה.

טכנולוגיית ה-VOD מהווה מהפך מסוים בתרבות הצריכה בכך שהיא מאפשרת לבחור מתוך מגוון תכנים. היתרון הנוסף הוא אפשרות השליטה במהלך הצפייה, כגון הקפאת תמונה והרצת הסרט קדימה ואחורה. התכנים מצויים על גבי שרת מרכזי ולא ניתן לשמור תכנים אלו באופן מקומי, להבדיל מממירי ה-PVR (מקליט דיגיטלי אישי) המאפשרים להקליט תוכן טלוויזיוני ולצפות בו במועד מאוחר יותר.

Near video on demand[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו שירות שלם וצפה בו משתמשים מי שמשדרים ערוצים מרובים וזאת על ידי מערכת הפצה רבת נפח תעבורה כמו טלוויזייה בלוויין או טלוויזיה בכבלים. מספר עותקים של אותה התוכנית משודרים במרווחי זמן סמוכים זה לזה (בדרך כלל כל 10 - 20 דקות) וכך מסופקת לצופים הנוחות של צפייה בתוכנית ללא האילוץ להתחייב לשעה מסוימת. טכניקה זו מצריכה נפח תעבורה רב ובדרך כלל מסופקת רק על ידי מפעילים גדולים עם הרבה נפח תעבורה עודף.

Push video on demand[עריכת קוד מקור | עריכה]

טכניקה זו נמצאת בשימוש של מספר מפעילי מערכות שחסרה להן האינטראקטיביות הדרושה כדי לספק VOD אמיתי. במקום זה, יוצרים סימולציה של VOD אמיתי. מערכת כזו מצריכה החזקת PVR בקרב משתמשיה, כדי שבאופן אוטומטי יקליט להם מבחר תוכניות, כאשר ההקלטה בדרך כלל מתבצעת בלילה בזמנים שבהם יש עודף נפח תעבורה. לאחר מכן, יכולים המשתמשים לצפות בתוכניות שהורדו בזמנים הנוחים להם. מכיוון שהתוכן תופס מקום בכונן הקשיח של ה-PVR, הוא נמחק בדרך כלל לאחר שבוע כדי לפנות מקום לתוכניות חדשות. המקום המוגבל בכונן הקשיח של ה-PVR המצוי מביא לכך שהגמישות והמבחר של התוכניות במערכת זו מוגבלים הרבה יותר מאלו המצויים במערכות VOD אמיתי.

המצב בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם עליית שירות ה-VOD לראשונה בישראל, חברת הכבלים הישראלית HOT השתמשה גם ב-Near video on demand וגם ב-V.O.D, אך כיום היא משתמשת בשירות ה-V.O.D בלבד.

חברת yes הטלוויזיה בלוויין מספקת שירות Near video on demand הנקרא yes max movies, והשיקה ב-2 במרץ 2010 את שירות ה-VOD המבוסס על תשתית האינטרנט ללא תלות בסוג החיבור כבלים או ADSL.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]