זמן סיבוב עצמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זמן סיבוב עצמי של גוף אסטרונומי הינו משך הזמן בו הגוף משלים סיבוב שלם סביב ציר הסיבוב שלו.

זמן סיבוב עצמי של כדור הארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

היממה היא זמן הסיבוב העצמי של כדור הארץ. מכיוון שתנועתו של כדור הארץ במרחב מורכבת מסיבוב סביב ציר הסיבוב שלו ומתנועת ההקפה סביב השמש, משך סיבוב שימדד ביחס לשמש אינו זהה למשך סיבוב שימדד ביחס לכוכבים הרחוקים.

ניתן להגדיר שתי יממות על פני כדור הארץ:

  • יממה שמשית: נמדדת בין שתי צהירות רצופות של השמש. ממוצע משך יממה שמשית הינו 24 שעות (86,400 שניות), אולם, זמן זה משתנה לאורך השנה בגלל שינוי המרחק בין כדור הארץ והשמש (בהתאם לחוק השני של קפלר).
  • יממה כוכבית: נמדדת בין שתי צהירות רצופות של כוכב. מכיוון שמרחק אופייני לכוכבים נמדד בשנות אור (לעומת המרחק לשמש שנמדד בדקות אור), מרחק זה אינו מושפע מתנועת כדור הארץ סביב השמש. משך יממה כוכבית הינו 23 שעות, 56 דקות ו-4.091 שניות.
  • ההפרש בן כארבע דקות בין יממה שימשית ליממה כוכבית נובע מכך שמלבד ההקפה סביב עצמו, כדור הארץ מקיף גם את השמש. כיוון הסיבוב העצמי זהה לכיוון הסיבוב סביב השמש ולפיכך ממצב של צהירה שימשית כדי להימצא שוב בצהירה שמשית על כדור הארץ להשלים קצת יותר מסיבוב עצמי (למעשה- עוד 1/365 של סיבוב) הפרש זה מצטבר בשנה שלמה ל-24 שעות (יממה נוספת) ולכן מתבטל. בניגוד לדעה הרווחת, אין כל קשר בין הפרש זמן זה ובין הוספת ה-29 בפברואר לשנה מעוברת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יגאל פת-אל - אסטרונומיה - מדריך להכרת השמים, הוצאת קוסמוס (1998).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]