חאק א-דין השני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חאק א-דין השני היה שליט יפאט לקראת סוף המאה ה-14, ובנו של אחמד אבן עלי [1]. טאדסה טמרת כותב על שליט זה "המייסד של ממלכת אדאל כפי שאנו מכירים, שהחלה את מאבקה הארוך כנגד הממלכה הנוצרית (אתיופיה) [2].

אף על פי שאל-מקריזי מציין שחאק א-דין ואחיו סעאד א-דין השני נולדו בבית המלוכה האתיופי, שניהם נהפכו להיות השליטים הגדולים של האסלאם בקרן אפריקה. חאק התחיל את הקריירה כפושע בעקבות מחלוקת בין סבו עלי אבן סאבר א-דין לדוד מולה אספה. טאדסה טמרת מזכיר שחאק היה איש שלמד הרבה מאוד תורה איסלאמית ובאותו הזמן נעשה המנהיג של הקבוצות האסלאמיות [3].

תוך שהוא מוקף בחסידים מרובים, הוא הכריז על מלחמה כנגד שני קרובי משפחתו. הוא פנה לקיסר האתיופי ניואיה קראסטוס לעזרה, בסדרת התנגשויות הוא הביס את הצבא המשולב שלהם, ודוד מולה אספה נהרג בקרב. הקיסר האתיופי נכנס ליפאט, על מנת לוודאות שסבו של חאק עדין השליט של העיר, למרות שהוקמה בירה חדשה הנקראת וואהאל. (טרימינאם קורא לעיר זאת בשם וופאט) [4] [5]. טאדסה טמרת כותב שהעברת הבירה עזרה לשמר את עצמאותה של יפאט, והחלה להשפיע על הממלכות השכנות דאווארו, האדייה ובלה [6].

חאק א-דין השני מלך כעשר שנים, עד שהוא נהרג בפעולה כנגד חייליו של הקיסר האתיופי. ישנו וויכוח לגבי שנת המוות שלו: אל-מקריזי כותב שחאק נהרג בשנת 776 על פי הלוח המוסלמי (לפי חישוב יוצא שהוא נהרג ב-1373 או 1374), אבל בספר ההיסטוריה של שושלת וואלשמה הוא מת בשנת 1386. הוויכוח ממשיך ואל-מקריזי טוען שהקיסר ששלט בחייו של חאק היה דווית הראשון, בזמן שהמקורות האתיופיים מציינים שמלכותו של חאק החלה בשלטונו של הקיסר ניואיה קראסטוס. טאדסה טמרת טוען שאל-מקריזי צודק בשנת המוות של חאק אך בילבל את הקיסר ניואיה מאריאם עם יורשו המפורסם יותר דווית הראשון [7], ריצ'רד פאנקהארסט, מקבל את התאריך והזיהוי של אל-מקריזי [8].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ישנה מחלוקת מי היה אביו ג'. ספנסר טרימינאם טוען בספרו אסלאם באתיופיה בעמוד 74 שאביו היה מוחמד אבן וואלשמה, אך לא מספק הסברים. טאדסה טמרת לעומת זאת כותב בספרו כנסייה ומדינה באתיופיה (1270 1527) בעמוד 147, שאביו היה מוחמד אבן עלי וכותב על היחסים ביניהם, לכן נכתב בערך זה שאחמד אבן עלי הוא כנראה אביו.
  2. ^ Taddesse Tamrat, Church and State in Ethiopia (Oxford: Clarendon Press, 1972), p. 147
  3. ^ Taddesse Tamrat, p. 147.
  4. ^ Taddesse Tamrat, p. 148.
  5. ^ J. Spencer Trimingham ,Islam in Ethiopia (Oxford: Geoffrey Cumberlege for the University Press, 1952), p. 74
  6. ^ Taddesse Tamrat, p. 154.
  7. ^ Taddesse Tamrat, p. 148, 149.
  8. ^ Richard Pankhurst, History of Ethiopian Towns (Wiesbaden: Franz Steiner Verlag, 1982), p. 57.
הקודם:
עלי אבן סאבר א-דין
שושלת וולאשמה הבא:
סעאד א-דין השני