אל-מקריזי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אל-מקריזי (שמו המלא בערבית: تقي الدين أحمد بن علي بن عبد القادر بن محمد المقريزي תקי א-דין אחמד בן עלי בן עבד אל-קאדר בן מוחמד אל-מקריזי; 1364 - 1442), היה היסטוריון מצרי סוני בתקופה הממלוכית. הוא נודע בעניין הרב שגילה בשושלת הפאטמית האיסמאעילית ותפקידה בהיסטוריה של מצרים ונחשב להיסטוריון פופולרי מאוד בקרב החוקרים, בעיקר בשל התרגומים המוקדמים שלו לשפות מערביות, למרות בעיות האמינות הקשות בכתביו.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל-מקריזי נולד בקהיר ובילה את מרבית חייו במצרים. הוא חונך על פי הילכות האסכולה החניפית אך מאוחר יותר נטה לאסכולה השאפעית. אל-מקריזי התוודה לפני בני זמנו כי הוא מאמין בהיותו נצר לשושלת הפאטמית דרך בנו של הח'ליף אבו תמים אל-מועז לדין אללה. אחד הדיווחים מהתקופה מספר על אל-מקריזי הנכנס בלווית אביו למסגד אל-חאכם באמר אללה בקהיר (שנבנה על ידי ח'ליפים פאטמים בסוף המילניום הראשון), שפונה אליו בדברים: "בני, אתה נכנס למסגד אבותיך". באותה הזדמנות מורה לו אביו להסתיר זאת מאלו שאין הוא סומך עליהם.

על פי החוקר פול ווקר (Paul E. Walker) קשה להגיע למסקנה שאל-מקריזי גילה עניין גדול יותר מבעתיקותה גרידא של השושלת הפאטמית שכן חיבוריו נגעו יותר במשמעות השושלת ובירתה קהיר להווה, כלומר למצרים הממלוכית ולתפקידה באסלאם.

ב־1385 אל-מקריזי עלה לרגל למכה. במשך זמן מה הוא נשא בתפקיד מזכיר במנגנון השלטוני וב־1399 הוא מונה למשגיח השווקים של קהיר וצפון מצרים. הוא ויתר במהירה על התפקיד ונעשה למטיף במסגד ומרצה למסורת. ב־1408 עבר לדמשק שם שירת בתפקיד שלטוני נוסף וכמרצה. מאוחר יותר, פרש לחייו הפרטיים בקהיר.

אל-מקריזי עלה לרגל פעם נוספת עם משפחתו ב־1430 והמשיך במסעותיו כחמש שנים. הוא גילה יכולת גבוהה בלימודיו, יכולת אבחנה מדויקת ושיפוט טוב, אך ספריו עוסקים רבות בהאדרה וממעיטים בציון מקורות.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב חיבוריו של אל-מקריזי עוסקים במצרים, על הטופוגרפיה, שליטיה, כלכלתה וקשריה עם מדינות שכנות. חיבורים נוספים עוסקים באמונה האיסלמית ובסוגיות מהאסלאם הקדום, סיפורי חג' וייחוסם של שבטי ערב.

חיבורו המפורסם ביותר הוא 'אלמואעט' ואלאעתבאר בד'כר אלח'טט ואלאאת'אר ("הלקחים והמופת על אודות הרבעים ושרידי הקדם") המכונה בקיצור "אלח'טט". החיבור עוסק במצרים האיסלמית וקורותיה וכולל פירוט רב על המבנים הציבוריים בקהיר ועל טקסיהם, חגיהם ומישרותיהם של השושלות ששלטו בקהיר. אלח'טט הודפס ב־1853 בבולאק בשני כרכים וב־1911-1927 בקהיר בחמישה כרכים ותורגם לצרפתית על ידי Urbain Bouriant כ-Description topographique et historique de l'Egypte (Paris, 1895-1900)‎.

אלסלוכ למערפת דול אלמלוכ ("ענק הפנינים להכרת שושלת השליטים") או בקיצור "אלסלוכ" הוא חיבור מלא ומפורט על תולדות הממלוכים. החיבור סוקר את השנים 1436-1181 בפירוט רב ומלווה במסמכים מהתקופה. אלסלוכ נודע למזרחנים אירופאים עוד במאה ה-19 בזכות תרגומו לצרפתית על ידי קטרמר: M. Quatremere, Histoire des Sultans Mamlouks de l'Egypte (I-II, Paris, 1837-1842)‎.

אל-מקריזי החל בכתיבתה של אנציקלופדיה מקיפה על שליטי מצרים מתחילת תקופת האסלאם. גודלה המשוער של האנציקלופדיה המלאה הוא 80 כרכים אך רק שישה עשר מתוכם נכתבו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]