מלחמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ציור של קרב ווטרלו.
ציור של קרב טרפלגר

מלחמה[1] היא מאבק בין גופים שונים מזוינים, לרוב עמים, שבטים או מדינות, על מנת להכניע אויב או אויבים כלשהם, ולגרום לו לקבל את דרישות המנצח, לדוגמה, שליטה בטריטוריה ספציפית או על אוכלוסייה מסוימת.

לרוב מלחמה מתרחשת לאחר שהדיפלומטיה לא הצליחה לפתור סכסוך על כך נאמר "המלחמה אינה אלא המשך המדיניות בצורה אחרת" (קרל פון קלאוזביץ). המלחמה היא אסון מעשה ידי אדם: אנשים רבים נהרגים בה, נפצעים והופכים לנכים ונגרם נזק רב לרכוש ולסביבה. מלחמה שונה מקרב בודד בכך שהיא רחבת היקף הרבה יותר מקרב (על פי רוב), הן מבחינת זמן והן מבחינת מקום, ובהתאם מלחמה כוללת מספר קרבות.

המלחמה היא אחת התופעות העתיקות ביותר בהיסטוריה של האנושות והתנהלה מרגע שבני האדם החלו להתארגן בקבוצות. המלחמה נגרמת בגלל אלמנטים כגון: דת, תרבות, משאבים מוגבלים, מסורת, מנהגי טקס ופולחן. מלחמה מתנהלת בעזרת: תכנון, אסטרטגיה, ניהול משאבים, מדע, פיקוד, אומץ לב, גבורה, מוות ועוד. כתוצאה מהאינטנסיביות הרבה והמימד הדרמטי העז שבמלחמה, היא נהפכה למוקד השראה עיקרי לרבות מיצירות האמנות והתרבות בתולדות האנושות: תעודות, ציורים, שירים, רומנים ספרותיים, מחקרים היסטוריים, מחזות, סרטי קולנוע, מוזיקה ועוד. למרות כל אלה, המלחמה גורמת להרס רב. עד היום היא כילתה מאות מיליוני בני אדם וגרמה לבזבוז משאבים רב, לעוני, למחסור (אחרי ביזה), לרעב (כחלק מטקטיקת אדמה חרוכה), למגיפות (כמו השפעת הספרדית) ולזיהום הסביבה. הפצפיסטים מתנגדים למלחמה, בעוד המיליטריסטים רואים במלחמה דבר חיובי.

גורמים אפשריים למלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר גורמים אפשריים למלחמה ולפעמים הסיבה לפרוץ המלחמה היא שילוב של כמה גורמים:

אופן ניהול המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את המלחמה מנהלים בדרך כלל באמצעות צבאות - אלו הם ארגונים חמושים סדירים, שהוקמו על ידי המדינה וכפופים לה, תכליתם העיקרית היא הבטחת ביטחון המדינה והכרעת מלחמות בה היא מעורבת לזכותה. לעתים קרובות, מעורבים בלחימה גם ארגונים חמושים לא סדירים, כגון מיליציות, ארגוני טרור ומחתרות, במה שמכונה עימות מוגבל.

המלחמה כוללת מספר מישורים:

  • בלימת צבא האויב - נטרול כוחו הצבאי של האויב על מנת שלא יהווה איום, זה נעשה בדרך כלל על ידי פגיעה פיזית בצבא האויב: הריגת חייליו והשמדת ציודו
  • פגיעה בתשתיות צבאיות בעורף שטח האויב
  • תקיפת שטח האויב וכיבוש שטחים
  • פגיעה בתשתיות עורפיות (לרבות תשתיות אזרחיות)
  • לוחמה פסיכולוגית - מאמץ להשגת הכרעה על ידי שבירת רוחו של האויב

ההיבטים המשפטיים של המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו כן, "מלחמה" היא גם מושג משפטי, שמוגדר באופן פורמלי בחוקי המשפט הבינלאומי, וחלים לגביה תקנות שונות. כך מדינות יכולות להכריז מלחמה זו על זו, ולהימצא במצב משפטי של מלחמה, גם אם בפועל לא מתנהלים קרבות בין הצדדים.

כמעט כל מדינות העולם חתומות על אמנת ז'נבה, שמהוות בסיס לחוק הבינלאומי לעניינים הומניטריים בזמן מלחמה. מאז חתימת האמנה התברר שרוב המדינות זונחות את כללי האמנה בזמן מלחמה. כניסתם של ארגונים חמושים שאינם מדינות הפכה את האמנה ללא רלוונטית בעימותים איתם - הארגונים אינם מקפידים על האמנה, והמדינות שלוחמות נגדם מסתפקות במראית עין, אך בפועל פועלות גם נגד אוכלוסיות שמספקות מסתור ללוחמים, דוגמה למלחמה כזו היא מלחמת וייטנאם

במהלך המלחמה מסכימים הצדדים לעתים על הפוגה זמנית בלחימה. סיום יציב יותר של הלחימה נוצר באמצעות הפסקת אש, וסיום חוזי שלה נעשה בהסכם שביתת נשק, שבעקבותיו בא לעתים הסכם שלום.

מלחמות כמעט שלא נערכות בין שתי דמוקרטיות, אך במאה ה-21 אירעו גם מלחמות כאלה באפריקה ובאסיה, האחרונה שבהן (2008) בין גאורגיה לרוסיה.

ההיבטים החיוביים של המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעתים, המלחמה תורמת רבות להתפתחות המדע (עקב מירוצי חימוש), כלי נשק שפותחו למען מלחמה עברו הסבה בסופה והפכו לכמה מהכלים היומיומיים ביותר בחיינו כדוגמת המחשב, המכונית, המטוס, האינטרנט וכו'. מלחמת העולם השנייה תרמה להתפתחות האנרגיה הגרעינית, הוציאה את ארצות הברית מהמשבר הכלכלי הגדול שהייתה נתונה בו, גרמה מעשית לשיקום כלכלי של אירופה במאה ה-20 ,ובסופו של דבר (אחרי המלחמה הקרה) גם לאיחודה. הרבה מלחמות גם חילצו עמים ממצבים קשים כדוגמת העם היהודי אחרי השואה, העם הכורדי אחרי מלחמת עיראק, העבדים השחורים בארצות הברית אחרי מלחמת האזרחים האמריקאית ועוד. היינריך פון טרייצ'קה הכיר ביתרונות המלחמה באומרו "המלחמה אינה רק צורך מעשי, היא גם צורך עיוני, כורח של לוגיקה. במושג המדינה מובלע מושג המלחמה, כי מהות המדינה היא עוצמה. המדינה היא העם המאורגן בעוצמה ריבונית".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוגי מלחמות: הוגים ותאורטיקנים צבאיים:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הגדרת מלחמה לפי מילון מונחים צבאיים (צה"ל 1980): מצב אשר בו מפעילים צדדים יריבים את כוחותיהם ומשאביהם כדי לכפות רצונם זה על זה, או כדי למנוע כפיה כזו.