חוק דרסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בהידרודינמיקה ובהידרולוגיה, חוק דָרְסִי הוא חוק אודות זרימת נוזל במצע נקבובי, המתאר קשר בין ספיקת המים במצע נקבובי לבין גרדיאנט העומדים והמוליכות ההידרולית של המצע. החוק התגלה לראשונה על ידי המהנדס הצרפתי אנרי דרסי (Darcy) בשנים 1855-1856, שעסק בפתרון בעיות סינון מים. בדומה לחוקים אחרים בפיזיקה (למשל חוק אוהם, חוק הדיפוזיה של פיק וכו) חוק דרסי הינו חוק שטף הקושר את גרדיאנט העומדים לשטף המים באמצעות קבוע (במקרה זה המוליכות ההידראולית).

תאור מתמטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Q=AK(h)\nabla H

כאשר Q\,(L^{3}\cdot T^{-1}) מתאר את ספיקת המים, A\,(L^{2}) הנו שטח החתך הפנוי לזרימה, K(h)\,(L\cdot T^{-1}) מתאר את המוליכות ההידרולית של הקרקע, ו H\,(L) הינו העומד (אנרגיה ליחידת משקל) של המים בקרקע.

P physics.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.