חוק הגנה על זכויות אמנים במוזיקה

חוק הגנה על זכויות אמנים במוזיקה

פרטי החוק
מדינה	ישראל
תאריך חקיקה	2017
תאריך חקיקה עברי	ה'תשע"ז
גוף מחוקק	הכנסת
תומכים	47
מתנגדים	0
נמנעים	0

חוק הגנת זכויות אמנים במוזיקה (או חוק איה כורם), התשע"ז - 2017 הוא חוק שהתקבל בכנסת ה-20, ומטרתו לשמור על זכויות ואינטרסים של אמנים בתעשיית המוזיקה בישראל. החוק נודע בשם "חוק איה כורם" על שם הזמרת, המלחינה והפזמונאית הישראלית איה כורם, שיזמה ועמדה בראש המאבק המתמשך למען זכויות אמנים ויחס הוגן בתעשיית המוזיקה.

החוק הוצג על ידי חבר הכנסת דב חנין, והוגש במקור על ידי חבר הכנסת עמרם מצנע. הוא זכה לתמיכה פה אחד בכנסת, כאשר 47 חברים הצביעו בעד, ללא מתנגדים או נמנעים.

הרקע לחקיקה

היוזמה מאחורי החקיקה היא הזמרת איה כורם, שמצאה עצמה כבולה לחוזה דרקוני ללא אפשרויות יציאה. בתוך כך התברר כי רבים מחבריה לתעשייה נמצאים באותו מצב – כבולים לחוזים ארוכים ומגבילים, לעיתים קרובות ללא הגנות משפטיות נאותות או סעד. עקב כך יזמה איה כורם ניסוח הצעה לחוק ושכנעה חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה לתמוך בהליך החקיקה, על אף התנגדות תחילה של משרד המשפטים, שראה בכך פגיעה בדיני החוזים. המאבק לשינוי החל בשנת 2005 על ידי כורם. חוזה הפקה שהיא חתמה עליו בגיל 22 למשך 18 שנה העניק לחברה שליטה בלעדית בענייניה האמנותיים והעסקיים. המאבק המשפטי שהחלה בו, שהגיע לשיאו בערעור לבית המשפט העליון, הוביל ליוזמת החוק להכרה בזכויות האמנים ובסופו של דבר להעברת החוק.

הליכי החקיקה היו ממושכים, ונדונו בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת. החוק הונח על שולחן הכנסת לראשונה בשנת 2014 ואושר לבסוף ב-2017.

עיקרי החוק

מטרתו הנה ליצור תנאים הוגנים לאמנים תוך קידום החיוניות והצמיחה של תעשיית המוזיקה הישראלית. החוק קובע מגבלות על משך ההתקשרויות הבלעדיות בין אמנים לחברות תקליטים: שבע שנים לחוזה רגיל וחמש שנים לחוזה היקף המכונה בדרך כלל ״חוזה 360״, הכולל זכויות ניהול, פרסום והפקה.

מגבלה זו אינה חלה על הוראות בהסכם או על התקשרויות הנוגעות לבעלות או לזכות אחרת בזכות היוצרים או בזכויות המבצעים של האמן.

בתום תקופת ההתקשרות רשאים הצדדים להחליט להאריך את החוזה ביניהם מתוך יחסי אמון.

השפעות

להעברת חוק איה כורם הייתה השפעה משמעותית על תעשיית המוזיקה הישראלית. היא שינתה את מאזן הכוחות בין האמנים לחברות התקליטים ועוררה הדים ודיונים נרחבים. החוק אפשר לאמנים אוטונומיה רחבה יותר בעבודתם האמנותית. הוא נועד לקדם הוגנות, שקיפות ואחריות בהסכמים חוזיים, העצמת אמנים וטיפוח נוף שוויוני יותר של תעשיית המוזיקה.

קישורים חיצוניים

• חוק הגנה על זכויות אמנים במוזיקה, באתר ויקיטקסט
• היסטוריית החקיקה של חוק הגנה על זכויות אמנים במוזיקה, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
• נוסח החוק - פרסום ברשומות
• קישור הליך החקיקה בכנסת
• יהונתן ליס, אושר "חוק איה כורם" למניעת חוזים משעבדים למוזיקאים, באתר הארץ, 13 בפברואר 2017
• נועה הרשקוביץ‏, נדחתה תביעתה של איה כורם נגד עננה, באתר וואלה!‏, 16 באוקטובר 2013
• שגיא בן נון‏, החוק להגנה על זכויות מוזיקאים עבר בקריאה ראשונה, באתר וואלה!‏, 9 בדצמבר 2014