עמרם מצנע

עמרם מצנע תאריך לידה 20 בפברואר 1945 כנסות 16 סיעות עבודה-מימד, העבודה-מימד-עם אחד תפקידים בולטים יו"ר מפלגת העבודה ראש עיריית חיפה ראש מועצת ירוחם ראש האופוזיציה

עמרם מצנע השתייכות צבא הגנה לישראל תקופת שירות 1963 - 1993 דרגה   אלוף תפקידים צבאיים מח"ט 188, מח"ט 460, מפקד עוצבת געש, ראש מטה הגיס הצפוני, עוזר ראש אג"ם, אלוף פיקוד מרכז, ראש אגף תכנון מלחמות וקרבות   מלחמת ששת הימים   מלחמת ההתשה   מלחמת יום הכיפורים   מלחמת לבנון הראשונה הלחימה ברצועת הביטחון האינתיפאדה הראשונה עיטורים   עיטור המופת   צל"ש הרמטכ"ל

עמרם מִצְנַע (נולד ב-20 בפברואר 1945) הוא איש ציבור ישראלי, שכיהן כאלוף בצה"ל, כראש עיריית חיפה, כיושב-ראש מפלגת העבודה וכראש הוועדה הקרואה בירוחם.

ביוגרפיה

מצנע נולד כעמרם מצנר בקיבוץ דברת להורים שעלו מגרמניה. כשהיה בן 6, עברה המשפחה לכפר הנוער הדסה נעורים שם עבדו הוריו. ב-1954 עברו לקריית חיים ולאחר מכן לחיפה.

מצנע הוא בוגר מחזור ט' של הפנימייה הצבאית לפיקוד בחיפה, והחל משנת 1963 היה לאיש צבא. במהלך שירותו הצבאי, סיים תואר ראשון בגאוגרפיה מאוניברסיטת חיפה (1977). מצנע הוא בוגר המכללה למלחמה של צבא ארצות הברית בפנסילבניה (1979), בוגר התוכנית לאנשי ציבור בכירים במרכז ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית (1989), בעל תואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה (1990).

תקופת שירותו בצבא

בשנת 1963, התגייס מצנע לצה"ל ואת רוב תפקידיו, ממפקד טנק ועד מפקד אוגדה סדירה, מילא בחיל השריון.

בין התפקידים שמילא בצבא: מג"ד שריון בחטיבה, מפקד קורס קציני שריון, קצין אג"מ של גייסות השריון, מפקד עוצבת ראם, מפקד חטיבה 188, מפקד חטיבה 460, מפקד עוצבת געש, מפקד המכללה לפיקוד ולמטה בצה"ל, ראש מחלקת מבצעים במטכ"ל, ראש אגף התכנון ואלוף פיקוד המרכז בזמן האינתיפאדה הראשונה.

במלחמת ששת הימים שירת כקצין מבצעים בדרגת סגן בגדוד 79 של השריון. הוא נפצע שלוש פעמים, אך המשיך בלחימה. על מעשה זה הוענק לו עיטור המופת. באוקטובר 1973 מונה למפקד קורס קציני שריון, עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, הוקם מטנקי המגח שבקורס, גדוד 196, שאויש במדריכים, צוערים וחניכי קורס מפקדי טנקים. הגדוד נשלח לגזרה המרכזית של סיני, ושם צורף לחטיבה 14, לאחר מספר ימי לחימה קשים, קיבל מצנע לפיקודו גם את גדוד 79 שנשחק בלחימה ומפקדו נפצע קשה מאד. הגדוד המאוחד לחם בקרב החווה הסינית, ומצנע המשיך לפקד עליו אף שנפצע. רק לאחר התארגנות והעברת פיקוד מסודרת, פונה לבית החולים איכילוב. על מעשה זה הוענק לו צל"ש הרמטכ"ל.

במלחמת שלום הגליל כיהן כראש מטה הגיס הצפוני בפיקודו של יאנוש בן-גל ומתח ביקורת על שר הביטחון, אריאל שרון, בנוגע למטרות המלחמה. תא"ל עמרם מצנע שימש כמפקד פו"ם בשנים אלה, והודיע על פרישתו מהתפקיד עקב כוונת צה"ל לפלוש לביירות. מצנע הבהיר למפקדיו כי מדובר במחאה פוליטית וכי ירגיש שיוכל לחזור לצבא רק אחרי ששר הביטחון יתפטר. בכך היה לאישיות הבכירה בצה"ל שהשתמש בסרבנות אקטיבית. כיהן כראש מחלקת מבצעים, בשנת 1986 הועלה לדרגת אלוף ומונה לעוזר ראש אג"ם, ב-1987 נכנס לתפקיד אלוף פיקוד המרכז. מצנע שימש בתפקיד זה עד 1989. תפקידו האחרון בצה"ל היה ראש אגף התכנון, בשנים 1989-1993. לאחר תפקיד זה, השתחרר מצה"ל.

ראש עיריית חיפה

בשנת 1993, מיד לאחר שחרורו מצה"ל, החליט לרוץ לראשות העיר חיפה בהשפעת ראש הממשלה דאז, יצחק רבין, והתמודד בפריימריז של מפלגת העבודה. הוא רץ נגד ראש העיר המכהן, אריה גוראל, וזכה. לאחר מכן זכה לרוב גדול בבחירות לראשות העיר וגם במועצת העיר, אז סיעתו זכתה ב-13 מושבים במועצת עיריית חיפה. יונה יהב, לימים - מחליפו, מונה לסגנו.

בתקופתו כראש העיר חיפה, פעל בין היתר לקידום מערכת החינוך והשלמת התקנת מחשבים בכל רובדי המערכת. הוא ניסה ליצור אקלים עסקי ותנופת פיתוח של מרכזים מסחריים במטרה למשוך משקיעים פרטיים וציבוריים. הוא אחראי לבניית תשתית תחבורה הכוללת כבישים, מחלפים, גשרים, יזם הוספת תחנות רכבת ובניית מסוף תעופה לטיסות קצרות טווח. בתקופת כהונתו של מצנע קודמו פרויקטים ארכיטקטוניים רבים בעיר, אשר לגבי טיבם של חלקם קיימת מחלוקת. בתקופתו אושרו רבי קומות על הרכס ובמורדות הכרמל וקודמו יציאות נוספות ממנהרות הכרמל. נטען כי קידום הקמת קניונים בחוצות העיר, אשר נעשה בתקופתו, החליש מאד את המסחר בעיר התחתית ובהדר. התנגדות למיזמים שאישר הולידה את הקמת תנועות הירוקים בחיפה ואת "פורום ציבורי כרמל".

בנובמבר 1998 נבחר לקדנציה שנייה ברוב של 65% מקולות הבוחרים. בנוסף כיהן כיו"ר אגד ערים חיפה לאיכות הסביבה ויו"ר הנהלת רשות נחל הקישון.

החברות בכנסת וראשות הוועדה הקרואה בירוחם

בשנת 2002 רץ לראשות מפלגת העבודה ומולו התמודדו היו"ר דאז, בנימין בן אליעזר, וחבר הכנסת חיים רמון. מצנע זכה ברוב גדול בבחירות המקדימות והוביל את מפלגתו בבחירות לכנסת ה-16, בהתמודדות מול אריאל שרון. בבחירות אלה נקט קו מדיני שמאלי מובהק וקרא לפירוק התנחלויות בעזה. כוחה של מפלגת העבודה הצטמצם בבחירות אלה מ-26 ל-19 מנדטים. מצנע שימש כראש האופוזיציה עד מאי 2003. כחבר הכנסת, שימש חבר ועדת החוץ והביטחון וועדת הפנים והגנת הסביבה. מצנע היה מיוזמי הסכם ז'נבה.

אף שהתנגד לכך בעבר, לקראת סיום שנת 2004 החליט לצדד בכניסת מפלגתו לממשלת אחדות לאומית עם הליכוד, על מנת לאפשר לשרון ליישם את תוכנית ההתנתקות מעזה, תוכנית שלטענתו אף מרחיבה את מצע הבחירות שלו שנתיים לפני כן.

ב-13 בנובמבר 2005 הודיע מצנע על פרישתו מהכנסת על מנת לכהן כיו"ר הוועדה הקרואה בירוחם, לאחר המשבר הקשה בעירייה והדחת ראש העיר‏‏. בנאום הפרישה מהכנסת אמר: "אני מאמין שבלכתי לירוחם אתרום מניסיוני לשיקום המקום, ויחד עם זאת אשמש כדוגמה וחיזוק לרוח ההתנדבות במדינת ישראל. אני תקווה שעשייה זו תוכיח שגנרלים במילואים, חברי כנסת וראשי ערים לשעבר יכולים וצריכים להמשיך ולתרום לא רק בממשלה ובמסדרונות השלטון, אלא גם בחזית העשייה, בשטח, בהתמודדות עם הבעיות".

כיו"ר הוועדה הקרואה בירוחם פעל מצנע לשיפור מערכת החינוך ואיכות הסביבה וקידם פרויקטים לפיתוח תשתיות, ביניהם הקמת עיר הבה"דים (בסיסי הדרכה של צה"ל) באזור ירוחם. בירוחם היו אמורות להתקיים בחירות בנובמבר 2008 אלא ששר הפנים, מאיר שטרית, החליט להאריך את כהונתו של מצנע בשנתיים נוספות בטענה כי לא הושגה בירוחם יציבות שלטונית מספקת על מנת לקיים מערכת בחירות. קבוצה מתושבי ירוחם עתרה לבג"ץ על החלטה זו בטענה שנמנעת מתושבי ירוחם הזכות הדמוקרטית לבחירות, לעתירה זו צורפה עצומה בחתימת 700 מתושבי ירוחם. מן העבר השני, תושבים אחרים הביעו את שביעות רצונם מפועלו של מצנע ובירכו על המשך כהונתו. מעל אלף בני אדם חתמו על עצומת תמיכה שהוגשה לשר הפנים. בג"ץ פסק כי יש להשאיר את החלטת שר הפנים במקומה ואישר את החלטת שטרית להארכת הכהונה.

בבחירות לכנסת השמונה עשרה הוצב במקום ה-112 הסמלי ברשימת העבודה לכנסת. על תרומתו הייחודית לחיזוק איכות השלטון ולקידום המשק והחברה בישראל הוענק למצנע "אות אביר איכות השלטון" לשנת 2007. על התנדבותו והיחלצותו כיושב ראש הוועדה הקרואה ירוחם, על תרומתו הייחודית לקידום המשק והחברה בישראל הוענק למצנע פרס "ממשיך דרכו של בן-גוריון", תש"ע-2009. בשנת 2010 זכה בפרס יגאל אלון למעשה מופת חלוצי, בתואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון וכן בתואר דוקטור לפילוסופיה לאות כבוד מטעם אוניברסיטת בן-גוריון.

בנובמבר 2010, התקיימו בחירות בירוחם. מצנע סיים את תפקידו והעביר את ניהול המועצה האזורית למנצח בבחירות, מיכאל ביטון, בדצמבר 2010.

במאי 2011 הודיע מצנע על כך שיתמודד בשנית על ראשות מפלגת העבודה: "לאחר עזיבתי את הכנסת ב-2005 הקדשתי את חמש השנים האחרונות לפעילות בחזית החברתית ובפריפריה. היום אני שב ומבקש את אמון חברי מפלגת העבודה. אני עושה זאת, כי המציאות במדינת ישראל ובחברה הישראלית לא מאפשרת לשבת ולהתבונן מהצד. כל מי שמאמין במדינה, חייב להתגייס לפעולה ואני החלטתי להתגייס", כתב מצנע בהודעה שפרסם על התמודדותו. בפריימריז שנערכו בספטמבר אותה שנה, סיים במקום הרביעי והאחרון עם כ-12 אחוזים מקולות הבוחרים.

תפקידים נוספים

מצנע מרצה במכללה החברתית-כלכלית. בשנים 2008-2011 כיהן כחבר בדירקטריון התעשייה האווירית.

משפחה

נשוי לעליזה העוסקת בהוראה, ומתגורר בחיפה. שלושת ילדיהם עוסקים בתקשורת.

קישורים חיצוניים

ראו גם פורטל חיפה

• עמרם מצנע - האתר הרשמי
• עמרם מצנע, באתר הכנסת
• עיטור המופת שהוענק לעמרם מצנע, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
• צל"ש הרמטכ"ל שהוענק לעמרם מצנע, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
• עפרה לקס, ‏צפוני בדרום, באתר בשבע - ערוץ 7, 8 בנובמבר 2005
• שי גל, עמרם מצנע מחייה את הנגב, באתר חדשות ערוץ 2, 9 באוקטובר 2009; כתבה מתוך "אולפן שישי"
• אורנה נירנפלד, עמרם מצנע: העשור הזה היה החמצה אחת גדולה, באתר nrg מעריב, 4 בינואר 2010; במקור, מתוך המקומון "זמן חיפה"
• נעמה לנסקי, "השריפות בכרמל הן עניין ידוע - ולא עשו דבר", ישראל היום, 10 בדצמבר 2010
• עמרי מניב, "לא מחפש שררה, כבוד או שכר": עמרם מצנע מחפש עמדת השפעה, באתר nrg מעריב, 28 בפברואר 2011
• גידי וייץ, עמרם מצנע מתעקש לחזור להנהגת מפלגת העבודה ויורה לכל הכיוונים, באתר הארץ, 2 ביולי 2011
• שרי מקובר-בלייקוב, מצנע: "לא אני הפסדתי, אתם הפסדתם אותי", באתר nrg מעריב, 12 בנובמבר 2011

הקודם: בנימין בן אליעזר

יושב ראש מפלגת העבודה (19 בנובמבר 2002 - 5 במאי 2003)

הבא: שמעון פרס