דב חנין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דב חנין
Dovkhenin.jpg
תאריך לידה 10 בינואר 1958
כנסות 17 - 19
סיעה חד"ש (מטעם מק"י)
תפקידים בולטים
  • יושב ראש הוועדה המשותפת לנושאי סביבה ובריאות בכנסת
  • יושב ראש ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים חיים וסביבה
  • ראש התוכנית לצדק סביבתי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב
  • יושב ראש הסיעה המורחבת של תנועת עיר לכולנו

ד"ר דב בוריס חֶנין (נולד ב-10 בינואר 1958) הוא חבר כנסת מטעם רשימת חד"ש, לשעבר יו"ר הסיעה המורחבת של תנועת "עיר לכולנו" בתל אביב-יפו, משפטן, דוקטור למדע המדינה, פעיל איכות סביבה ופעיל למען שוויון חברתי-כלכלי. בנובמבר 2008 התמודד לראשות עיריית תל אביב-יפו מטעם "עיר לכולנו", אך הפסיד לראש העיר המכהן, רון חולדאי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דב חנין נולד בשנת 1958 בפתח תקווה, בן לדוד חנין, ממנהיגי מק"י ולשולה חנין, גננת ופעילה קומוניסטית. שמו הפרטי, דב, על שם אחי אביו שנהרג במלחמת העולם השנייה. כנער החל את מעורבותו החברתית בתנועת הנוער בנק"י ובחוג הנוער השמאלי שפעל בתל אביב.

את שירותו בצה"ל סיים בדרגת סמל ראשון, בתקופת שירותו הוא סירב לשרת ביהודה והשומרון וחבל עזה. בשנת 1982 סיים לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנים 19842004 פעל כעורך דין במשרדו של אמנון זכרוני. במסגרת עבודתו זו הוביל חנין כמה עתירות מרכזיות בנושא זכויות אדם. באמצע שנות השמונים ייצג את יצחק לאור בעתירה לבג"ץ כנגד פסילת המחזה "אפרים חוזר לצבא" על ידי המועצה לביקורת סרטים ומחזות. בג"ץ ביטל את החלטת המועצה והתיר את הצגת המחזה. ב-2003 ייצג חנין בהתנדבות את חמשת סרבני הגיוס מהשמאל במשפטם.

בשנת 2000 קיבל תואר דוקטור למדע המדינה מטעם אוניברסיטת תל אביב. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בנושא "שיח והגמוניה במפלגת פועלי ארץ ישראל ובמפלגת הלייבור הבריטית: דפוסי שינוי, השתמרות, המרה". באותה שנה השתתף במחזור הראשון של "תוכנית עמיתי הסביבה" של מרכז השל והיה עמית מחקר בבית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב. בשנת 2002 סיים את עבודת הפוסט-דוקטורט שלו באוניברסיטת אוקספורד בנושא הקשר בין חברה לסביבה.

חנין נשוי ליעל, בתו של שמואל כץ, ואב לשלושה. מתגורר בתל אביב.

פעילות ציבורית ופוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת לימודיו באוניברסיטה העברית היה מראשי תנועת השמאל היהודית ערבית "קמפוס". היה פעיל בתנועת השלום ולמען שותפות פוליטית יהודית-ערבית. היה פעיל בתחומים של זכויות אדם וזכויות עובדים.

במשך שנים היה פעיל בארגונים סביבתיים רבים. ריכז את צוות המחקר הישראלי שעבד בתיאום עם worldwatch העולמי.

בשנת 2002 נבחר לתפקיד יושב-ראש ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים, חיים וסביבה, המרכז את פעילותם של למעלה מ-100 ארגונים סביבתיים, והיה פעיל במאבקים סביבתיים רבים, כגון המאבק למען פארק אריאל שרון, נגד תוכנית ספדיה, נגד מיזמי בנייה בתמנע ובחוף פלמחים. פרש מתפקידו כיו"ר כאשר הציג מועמדותו לכנסת ברשימת חד"ש.

פרסם מאמרים רבים בנושא סביבה וחברה ואף ערך את סדרת הספרים "סימני חיים" העוסקת בנושאים אלו. בסוף שנת 2005 הגיש סדרת הרצאות בנושא "משבר הגלובליזציה" במסגרת "אוניברסיטה משודרת" של גלי צה"ל. בשנים 2004 עד 2006 היה המנהל האקדמי של התוכנית לצדק סביבתי שהיא חלק מהתוכניות הקליניות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

מאז 1990 חנין הוא חבר הנהגת המפלגה הקומוניסטית הישראלית. בבחירות לכנסת השש עשרה היה מועמד במקום הרביעי ברשימת חד"ש-תע"ל. למפלגה חסרו כחמש מאות קולות על מנת שייכנס לכנסת. מכיוון שזו הייתה מערכת הבחירות הראשונה בה לא נכנס לכנסת נציג יהודי מטעם חד"ש, על מוחמד ברכה הופעל לחץ לוותר על מקומו לחנין, אך הוא סירב. ב-14 בינואר 2006 נבחר למקום השלישי ברשימת חד"ש בבחירות לכנסת השבע עשרה, ובעקבות כך נבחר לכנסת.

חנין חבר בוועדת הפנים ואיכות הסביבה והוא עומד בראש הוועדה המשותפת של הכנסת לענייני סביבה ובריאות. היה יו"ר השדולה הסביבתית-חברתית, השדולה הגדולה בכנסת ה-17, יחד עם ח"כ הרב מיכאל מלכיאור.

בכנסת ה-18 עומד בראש השדולה הסביבתית-חברתית יחד עם ח"כ ניצן הורוביץ, השדולה למען העסקה ישירה יחד עם ח"כ זבולון אורלב וח"כ משה גפני, והשדולה למען הדיור הציבורי יחד עם ח"כ אורלי לוי-אבוקסיס וח"כ מירי רגב.

חנין היה ממובילי המאבקים נגד שילוט חוצות בנתיבי איילון ונגד הריסת בתים בכפר שלם. בראשית 2008 נמנה עם מייסדי תנועת "עיר לכולנו", הפועלת לקידום רפורמה סביבתית-חברתית במטרופולין תל אביב, והתמודד על ראשות עיריית תל אביב יפו מטעם התנועה, בבחירות המוניציפליות שנערכו בנובמבר 2008. הוא זכה בכשליש מקולות הבוחרים, אך לא גבר על ראש העיר המכהן, רון חולדאי. בבחירות למועצת העיר תל אביב בשנת 2013, הוצב במקום 21 הסמלי מטעם התנועה.

בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום השלישי ברשימת חד"ש לכנסת ונבחר לכנסת לאחר שהסיעה זכתה בארבעה מנדטים. בכנסת זו שימש כיו"ר הוועדה המשותפת לנושאי סביבה ובריאות, כחבר בוועדת הפנים והגנת הסביבה וכחבר בוועדת המשנה לנושא ביטחון פנים.

ח"כ חנין התנגד למלחמת לבנון השנייה מיומה הראשון, וגם למבצע עופרת יצוקה, אותו תיאר כך: "זו הייתה התקפה דרמטית וברוטלית על מקום מסכן. מקום אומלל ומוכה גורל שבנוסף לכל הצרות הנחיתו עליו גם תמרות אש איומות מהשמים".

בראיון לארי שביט[1] הציג חנין אחדות מעמדותיו:

בשנת 2010 קיבל דב חנין את אות אביר איכות השלטון בקטגוריית הרשות המחוקקת, מטעם התנועה למען איכות השלטון. באתר התנועה נכתב כי האות ניתן "בהוקרה על תרומה חשובה לחיזוק שלטון החוק ואיכות השלטון בישראל". עוד נכתב כי "חבר הכנסת ד"ר דב חנין הוא דוגמה ומופת לפעילות ענפה של שליח הציבור ונאמנו בבית המחוקקים. תרומתו לרווחתם של תושבי המדינה ולבריאותם ראויה לכל שבח".‏[2]

בשנת 2012 דורג דב חנין במקום הראשון במדד החברתי של חברי הכנסת עבור מושב החורף - המדד החברתי הוא כלי של המשמר החברתי למדידת תרומתו של כל חבר כנסת לחקיקה כלכלית-חברתית צודקת.‏[3] כמו כן קיבל דב חנין את אות הפרלמנטר של המכון הישראלי לדמוקרטיה על פעילותו כחבר כנסת במושב השלישי של הכנסת ה–18,‏[4] ואת אות הגלובוס הירוק בקטגוריית אישיות ציבורית.

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה, מוקם בשנית במקום השלישי ברשימת חד"ש לכנסת ונבחר לקדנציה שלישית. בכנסת זו מכהן כחבר בוועדת הפנים והגנת הסביבה וכחבר בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. כן משמש כיו"ר השדולה הסביבתית-חברתית, כיו"ר השדולה למען ניצולי השואה, כיו"ר שדולת הדיור החברתי. כיהן כראש משלחת הכנסת לאסיפה הפרלמנטרית של הים התיכון.

לקראת הבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2013, שובץ במקום האחרון ברשימת סיעת "עיר לכולנו" שייסד למועצת עיריית תל אביב יפו.

חוקים שיזם והוביל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחבר כנסת יזם והוביל חקיקה בנושאי זכויות אדם וזכויות חברתיות, זכויות עובדים, זכויות נשים, הגנת ילדים, הגנת הסביבה ובריאות, והגנת בעלי-חיים. בין החוקים שהתקבלו:

דמוקרטיה, שקיפות, זכויות אדם וזכויות חברתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חוק תנאי כליאה הולמים לאסירים – הצעת החוק מבטיחה תנאי כליאה השומרים על הכבוד והבריאות, טיפול רפואי, השגחה נדרשת, מיטה, מזרן, שמיכות, ארון, מזון מתאים ובריא, אוורור ואור בתא, וטיול יומי באוויר הפתוח. החוק חל על כלל האסירים בלי אבחנה, כולל האסירים הביטחוניים.‏[5]
  • שקיפות בהחלטות רשות המקרקעין – מחייב את רשות המקרקעין, אשר חולשת על יותר מ-90% מהקרקעות במדינה, לפרסם את כל החלטותיה באופן מיידי באינטרנט. זאת על מנת למנוע אפשרות לשחיתויות, אפליה, והעדפות מקורבים ובעלי הון. לפני החקיקה רק 51 מתוך 1800 החלטות הנהלה של הרשות פורסמו.‏[6]
  • איסור גביית תשלום בכניסה לגנים ציבוריים – תיקון לפקודת העיריות, האוסר על הרשויות המקומיות לגבות תשלום בכניסה לגנים ציבוריים.‏[7] יחד עם חברי הכנסת משה גפני, ודוד אזולאי.
  • איסור עיקול דמי הליווי לעיוורים - דמי הליווי, המאפשרים לעיוורים לשלם עבור עזרה הנדרשת לניידות בסיסית (למשל: לקנות בסופר) ולהשתלבות בחברה, יהיו מעתה מוגנים מפני כל סוגי העיקולים. מאחר שחלק ניכר מאוכלוסיית העיוורים בישראל חיים מתחת לקו העוני רבים מהם סובלים מעיקולים על חשבונותיהם בשל חובות.‏[8] יחד עם ח"כ מאיר שטרית.
  • חוק זכויות נפגעי עבירה - מעגן את מעמד נפגעי עבירת הפקרה לאחר תאונה בדיונים על הסדרי טיעון עם העבריינים‏[9] יחד עם ח"כ זאב בילסקי.
  • חוק מניעת רישום פלילי של עבירות צבאיות – כגון סירוב פקודה או היעדרות משירות.‏[10] בדצמבר 2010 עברה הצעה זו יחד עם הצעה דומה של ח"כ מירי רגב בקריאה טרומית והועברה לדיון בוועדת החוץ והביטחון[11]
  • צמצום חובת חבישת קסדה ברכיבה באופניים – החוק מצמצם במידה ניכרת את החוק מהכנסת ה-17, שקבע שנסיעה באופניים ללא קסדה הינה עבירה פלילית. לפי החוק תוגבל החובה רק לנסיעה אתגרית וספורטיבית מחוץ לעיר וכן לילדים ובני נוער.‏[12] יחד עם ח"כ שלי יחימוביץ'.
  • חוק הכניסה לישראל (הארכת רישיון לעובד זר בתחום הסיעוד) – מאפשר, בנסיבות מסוימות, המשך שהייה בישראל למטפלים סיעודיים בתום תקופת הרישיון שלהם.‏[13] יחד עם ח"כ דוד אזולאי.
  • תיקון פקודת התעבורה (חובת מסירת מידע בגין משכון כלי רכב) – קובע כי בעת העברת בעלות על רכב ייבדק באופן אוטומטי מידע בדבר קיומו של משכון על הרכב.‏[14] יחד עם ח"כ גדעון עזרא.
  • פטור מארנונה למסגרות לשיקום, להכשרה או לתעסוקה של אנשים עם מוגבלויות[15] - יחד עם חברי סיעת חד"ש.

חוקי זכויות עובדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חוק הודעה לעובד – תיקון המבטיח לעובדי קבלן מידע על תנאי החוזה שבו הם מועסקים. חוק זה בא לתקן מצב בו לא נאמר לעובד אילו תנאים סוכמו בין הקבלן למעסיק בפועל ולהבטיח כי עם תחילת ההעסקה יימסרו לעובד תנאי ההעסקה שבהם מחויב הקבלן כלפי המעסיק בפועל. החוק דורש כי יימסר לעובד המידע הדרוש לו כדי לדאוג למימוש זכויותיו‏[16] יחד עם ח"כ חיים אורון.
  • חוק לתיקון חובת המכרזים (איסור האפליה בשל גיל) – החוק נועד למנוע מצב בו יופלה אדם בהליכי מכרז מפאת גילו. בדרך כלל מדובר באפליה כלפי האוכלוסייה המבוגרת יותר, הנמצאת ב"קבוצת סיכון" להיפגע מיחס לא שווה ומפלה בשל גילה המתקדם יחסית, לעומת מתמודדים צעירים יותר במכרז‏[17] יחד עם ח"כ זאב בילסקי.
  • מניעת פיטורים מחזוריים - מונע העסקת עובדים בהתקשרות לתקופה קצובה, ופיטורין מחזוריים, ובעקבותיהם העסקה מחודשת - שיטת התחמקות של המעסיקים מחוב הבטחת התנאים הסוציאליים ופיצויי פיטורים‏[18] יחד עם ח"כ שלמה מולה וח"כ שלי יחימוביץ'.
  • איסור על לקיחת ביטחונות מעובדות ועובדים - לפי החוק מעבידים שייקחו ביטחונות, צ'קים, שטרות, פקדונות מעובדיהם יהיו צפויים לעונשי מאסר וקנס.  החוק חל גם על עובדי הקבלן‏[19] יחד עם ח"כ שלי יחימוביץ'.
  • הכללת איסור על אפליה בגין נטייה מינית, הורות או הריון בשירות התעסוקה – החוק מרחיב את איסורי האפליה הקיימים בשירות התעסוקה[20] יחד עם שדולת הנשים, ח"כ נחמן שי וח"כ עפו אגבריה.
  • הענקת סמכות לבית הדין לעבודה להאריך מועדים להגשה - מטרת החוק לאפשר לבית הדין לעבודה, להאריך את המועדים להגשת תובענות נגד המוסד לביטוח לאומי וערעורים לבית הדין על החלטותיו. עד היום החוק לא נתן אפשרות לבית הדין להאריך מועדים אלו, אפילו אם הטעמים היו מוצדקים‏[21] יחד עם חברי הכנסת מוחמד ברכה, חנא סוייד ועפו אגבאריה.
  • חוק אכיפת דיני העבודה – הצעת חוק פרטית שאומצה על ידי הממשלה והתקבלה כהצעת חוק ממשלתית.‏[22] החוק כולל מגנונים אמיתיים של הגנת עובדי קבלן - אמנם בינתיים רק בתחומי ניקיון שמירה והסעדה. גלגול של הצעת חוק אחריות מזמין לזכויות עובדים של קבלן שירותים‏[23] – שקבעה שהאחריות לשמירה על זכויותיהם של עובדי קבלן אינה מוטלת רק על כתפי הקבלן המעסיק אותם אלא גם על כתפי המוסד שהזמין את השירותים. הוכנה לקריאה שנייה ושלישית בשלהי הכנסת ה-17 והולידה את הצעת החוק הממשלתית.

חוקי זכויות נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הארכת חופשת הלידה ל-14 שבועות – חנין הוא היוזם הראשון של החוק אשר האריך את חופשת הלידה ל-14 שבועות‏[24]
  • העלאת גיל הנישואין בישראל ל-18 שנים - חנין הוא היוזם הראשון של החוק שקבע כי גיל הנישואין בישראל יועלה ל-18.
  • גמלת הבטחת הכנסה לאישה במקלט לנשים מוכות - שהות במקלט לנשים מוכות לא יכול לשמש אליבי למדינה להתנער מאחריות.  נשים השוהות במקלטים לנשים מוכות זקוקות יותר מכל להבטחת הכנסה מאחר שאין להן מקור פרנסה אחר והן מגיעות למקלט חסרות כל‏[25] יחד עם ח"כ זהבה גלאון.
  • חוק איסור פרסום שירותי זנות - המתמודד עם המנגנון הכלכלי שביסודה של תעשיית הזנות‏[26] יחד עם ח"כ אורית זוארץ.
  • הבטחת תשלום מזונות גם לאישה שביקרה בחו"ל - החוק החדש קובע כי לא ניתן יהיה למנוע דמי מזונות מהביטוח הלאומי לנשים היוצאות לחו"ל‏[27] יחד עם ח"כ פאינה קירשנבאום.

חוקי הגנת ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תיקון לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) - (הליכים חלופיים) - במקום לשלוח נערים לכלא ולהכשיר עברייני עתיד - החוק מייצר מערכת של הליכים חלופיים, במסגרתם הם מקבלים אחריות למעשיהם ומעורבים בפעולות תיקון במעגלים שונים.  ניסיון עולמי מלמד שזה צודק יותר וגם יעיל יותר. [1] יחד עם ח"כ זבולון אורלב.
  • חוק מסירת מידע להורה – מעגן את זכות שני הורים החיים בנפרד לקבל מידע לגבי ילדיהם. [2] יחד עם ח"כ יריב לוין.
  • חוק להארכת פעילותה של הקרן לילדים ונוער בסיכון - הקרן לילדים ונוער בסיכון הוקמה במקורה כאמצעי להתמודד עם התרחבות העוני, המצוקה והבעיות החברתיות בקרב ילדים ונוער עם הקיצוץ הגדול בקצבאות הילדים. במהלך השנים הקרן פיתחה מגוון של פעילויות של עזרה לילדים ונוער בסיכון ופעילותה זוכה לשבחים מכל עבר. הקרן הוקמה בראשיתה מתוקף הוראת שעה בלבד שתוכננה לפוג בסוף שנת 2007. החוק האריך את פעילות הקרן בשנה.[3]
  • חוק איסור מכירת כרטיסי הגרלה לקטינים - החוק בא למנוע מכירה של כרטיסי הגרלה למי שטרם מלאו לו 18 שנים, כדי להגן על קטינים מהתמכרות להימורים ומבזבוז של כסף רב.[4] יחד עם ח"כ אחמד טיבי.
  • איסור מכירת סיגריות באמצעות מכונות אוטומטיות – החוק נועד לצמצם את הנגישות של סיגריות ומוצרי עישון עבור בני נוער.[5] יחד עם ח"כ אורי אריאל.

חוקי הגנת הסביבה והבריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חוק המזהם משלם – חוק רוחבי המעדכן ומתקן את כלל החוקים הסביבתיים בישראל. החוק כולל מנגנונים מתקדמים של ענישה כלכלית – מנהלית ופלילית – נגד מזהמים. החוק מחמיר את הענישה על גורמים המזהמים ללא רישיון וקובע מנגנון גבייה גם מגורמים המזהמים בהתאם לחוק. מנגנון זה אמור לתמרץ מפעלים לעבור לטכנולוגיות נקיות יותר.[6]
  • חוק אוויר נקי – זהו חוק שאושר לקריאה ראשונה בכנסת ה-16 וגובש מחדש בכנסת ה-17 תוך מעורבות פעילה של ח"כ חנין. זהו חוק מקיף המסדיר, לראשונה בישראל, באופן כולל את שאלת פליטת המזהמים לאוויר, תוך הידוק הטבעת סביב התעשייה המזהמת.[7]
  • חוק האכיפה הסביבתית – מקנה לפקחי המשרד להגנת הסביבה סמכויות רחבות של חיפוש וחקירה. לראשונה מכפיף את מערכות הביטחון השונות לאכיפה אזרחית. [8].
  • חוק סמכויות פקחים ברשויות המקומיות - אכיפה סביבתית - מעניק לרשויות המקומיות סמכויות אכיפה של חוקים סביבתיים ובכך משיגה בו זמנית מטרה סביבתית חשובה (הגברת האכיפה של חוקים סביבתיים), ומטרה חברתית חשובה (הזרמת כספי קנסות ממזהמים סביבתיים הישר לקופותיהן של הרשויות שתושביהן הם הנפגעים העיקריים מן הזיהום) [9].
  • חוק לצמצום זיהום האוויר מתחבורה (תיקון 84 לפקודת התעבורה) – החוק יוצר הסדר ברור בחלוקת הסמכויות בין הממשלה והשלטון המקומי ומסיים את המצב הקשה בו כל אחד משני הצדדים היה יכול לשתק יוזמות של הצד האחר. התיקון מחייב את הרשות המקומית לפעול להפחתת זיהום האוויר מתחבורה בכל מצב בו יש רמה גבוהה של זיהום באוויר.[10]
  • חוק השקיפות הסביבתית - חובת דיווח על פליטת חומרים מזהמים - חוק הדורש שקיפות בכל הנוגע לפליטות של חומרים מזהמים לסביבה, מטיל על מפעלים חובות דיווח מפורטות, מקים מרשם של חומרים מזהמים שנפלטו ומחייב את פרסום הנתונים לידיעת הציבור.  הניסיון מלמד שחובות דיווח סביבתיות משנות התנהגות של מפעלים מזהמים.  שקיפות סביבתית היא כלי דמוקרטי ומכשיר מרכזי לגיוס הציבור לפעולה נגד זיהומים ומזהמים.  התחמקות מדיווח תהיה עבירה פלילית ותגרור גם עיצומים כספיים מנהליים בשיעורים ניכרים. [11]
  • התייעלות אנרגיה במבני ציבור – קובע מנגנון מקיף להפחתת השימושים באנרגיה במערכת הציבורית. בין היתר, כל מוסד ציבורי מחויב לתוכנית מוגדרת של הפחתה בצריכת אנרגיה. כמו כן כולל שורה של אמצעים לחיסכון באנרגיה לרבות התקנה של נורות חסכניות, החלפת ציוד חשמלי ונוהל להפעלתו החסכונית. [12] יחד עם ח"כ ניצן הורוביץ וח"כ אורית זוארץ.
  • חובת התקנת אביזרים חוסכי מים במבני ציבור – מחייב התקנת אביזרים חוסכי מים, ובכלל זה חסכמים, בכל המבנים הציבוריים, וזאת כדי לחסוך מים. [13] יחד עם ח"כ אופיר אקוניס.
  • חוק ההגנה על חופי מפרץ אילת – החוק מחיל לראשונה את חוק שמירת הסביבה החופית, החל על חופי הים התיכון, גם על מפרץ אילת.[14]
  • חוק ההגנה על הכנרת – חוק אשר מחיל גם על חופי הכנרת את הוראות חוק שמירת הסביבה החופית, ומקים רשות (איגוד ערים כנרת) שתפעל להגנת הכנרת וחופיה.[15]
  • חוק הרשות הלאומית לפינוי מוקשים – מקים רשות שתפעל לפינויים וסילוקם של מאות שדות מוקשים הפזורים בארץ. [16] יחד עם ח"כ צחי הנגבי, ח"כ רוני בר-און וקבוצת ח"כים.
  • חוק איסור נהיגה בחופים – קובע איסורים ברורים והגדרות לנהיגה בחופים, מחדד את הענישה ומייצר מנגנוני אכיפה אפקטיביים ומודרניים לאיסור הנהיגה בחופים. [17]
  • חוק הפיקדון החדש – מטיל אחריות ישירה על היצרנים על בסיס עיקרון "המזהם משלם". [18]
  • חוק פטור מארנונה לבתי ספר שדה – מסייע למוסדות החינוכיים הסביבתיים. [19] יחד עם ח"כ זבולון אורלב.
  • מחזור פסולת אלקטרונית - חוק שהחל את דרכו בהצעות חוק פרטיות יחד עם ח"כ ניצן הורוביץ. בהמשך הוגשה הצעת החוק הממשלתית שאימצה את עיקרי הדפוס שהציעו. במרכז החוק העיקרון החברתי של "המזהם משלם". החוק מרחיב את עקרון אחריות היצרן לטיפול ולהפחתה של פסולת אלקטרונית שעלולה לגרום לזיהומי קרקע ומי תהום, וקובע מנגנון להסדרת האיסוף והמחזור של מכשירים שנקנו.

חוקי הגנת בעלי-חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • איסור ייבוא מוצרי קוסמטיקה וחומרי ניקוי שנוסו על בעלי חיים – החוק אוסר ייבוא לארץ של מוצרי קוסמטיקה ניקיון, שאינם לצורכי בריאות, וחומרי ניקוי שתהליך ייצורם היה כרוך בניסויים בבעלי חיים. [20] יחד עם ח"כ איתן כבל וח"כ ניצן הורוביץ.
  • איסור עקירת ציפורני חתולים שלא למטרות רפואיות – עקירת הציפורניים עליה אוסר החוק מתבצעת לרוב עקב רצונם של בעלי חתולים להגן על הריהוט הביתי. זהו ניתוח בלתי הפיך, הגורם לכאב רב לחיה. [21] יחד עם ח"כ איתן כבל.
  • חוק עיקור/ סירוס כלבים - מטרת החוק היא להתמודד באופן אנושי עם תופעת אלפי הכלבים משוטטים שמומתים מדי שנה בייסורים או חווים התעללות קשה. ע"פ החוק, מי שיעביר את כלבו סירוס או עיקור יחזיר בתוך שנתיים את ההשקעה בזכות ההנחה שיקבל על האגרה. [22] יחד עם ח"כ איתן כבל.

חוקי שקיפות ודמוקרטיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צורכים עולם: תרבות הצריכה - הערכת מצב: העולם/ מכון Worldwatch: בריאן הלוויל וליסה מסטני - מנהלי פרויקט; תרגום מאנגלית - שלומית כנען ודנה פלג; המהדורה הישראלית: כותבים - גלעד אוסטרובסקי (ואחרים)' עורכים רון פרומקין, דב חנין, עמיר אידלמן. תל אביב: מרכז השל, 2006.
  • משפט הסרבנים: התובע הצבאי נגד חגי מטר... (ואחרים); התובע הצבאי נגד יונתן בן ארצי/ עורכים: דב חנין, מיכאל ספרד, שרון רוטברד. תל אביב: בבל, תשס"ד 2004.
  • מדיניות חברה וסביבה: לאן אנו נעים?/ מאירה הנסון. עורכים: רון פרומקין ודב חנין. תל אביב: מרכז השל - המכון הישראלי לחשיבה ומנהיגות סביבתית, 2004.
  • סימני חיים 2000, סימני חיים 2001, סימני חיים 2002, סימני חיים 2003. ארץ וטבע, המגזין הגאוגרפי הישראלי: מרכז השל, המכון הישראלי לחשיבה ומנהיגות סביבתית, מכון ירושלים לחקר ישראל, 2000.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דב חנין בוויקישיתוף

מאמריו

על הבחירות לראשות עיריית תל אביב יפו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ארי שביטדב חנין: עמוס עוז וג'ומס נכשלו כישלון מוסרי במלחמה, באתר הארץ, 30.1.2009
  2. ^ דב חנין קיבל את אות אביר איכות השלטון לשנת 2010.
  3. ^ הסבר של המדד החברתי באתר המשמר החברתי
  4. ^ נימוקי הוועדה להענקת "אות הפרלמנטר" של המכון הישראלי לדמוקרטיה
  5. ^ הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תנאי כליאה הולמים), התשס"ט–2009
  6. ^ פרוטוקול מס' 764 מישיבת ועדת הכלכלה 28 בפברואר 2012
  7. ^ הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 109) (איסור גביית דמי כניסה לגנים ציבוריים) התשס"ז
  8. ^ חוק איסור עיקול דמי ליווי לעיוור ותגמולים אחרים (תיקוני חקיקה)התשע"ב—2012
  9. ^ הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – הכללת עבירת הפקרה לאחר תאונה), התשע"א–2011
  10. ^ הצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (תיקון – הסדר לרישום הרשעה בבית דין צבאי), התשס"ט–2009
  11. ^ ישיבה 185 של הכנסת, דצמבר 2010
  12. ^ הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה מס' 94 (חובת חבישת קסדה – סייגים לתחולה), התש"ע 2010
  13. ^ הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – העסקת עובד זר בתחום הסיעוד), התשע"א–2011
  14. ^ הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת מסירת מידע בדבר משכון על רכב), התשע"א–2010
  15. ^ הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) פטור מארנונה למסגרות לתעסוקה, להכשרה או לשיקום של נכי נפש(, התשע"ב–2012
  16. ^ הצעת חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) תיקון חוזה שבו נקבעו תנאי העבודה של העובד התשס"ז–2007
  17. ^ הצעת חוק לתיקון חובת המכרזים (איסור אפליה בשל גיל), התשע"א–2011
  18. ^ הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 25)
  19. ^ חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשע"ב–2012
  20. ^ חוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 20), התשע"ב–2012
  21. ^ הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 118) )הארכת מועדים(, התש"ע–2009
  22. ^ חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011
  23. ^ הצעת חוק אחריות מזמין שירותי קבלן לזכויות העובדים, התשס"ה-2005
  24. ^ הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 42) הארכת חופשת לידה, התשס"ז–2007
  25. ^ חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 39), התשע"ב–2012
  26. ^ הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור פרסום מודעות המציעות שירותי זנות), התשס"ט–2009
  27. ^ הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון מס' 8) (ביטול שלילת תשלום עקב יציאה מהארץ, התשע"ב–2011