דב חנין

דב חנין
תאריך לידה	10 בינואר 1958
כנסות	17 - 18
סיעות	חד"ש (מטעם מק"י)
תפקידים בולטים	יושב ראש ועדת הכנסת לבריאות וסביבה יושב ראש ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים חיים וסביבה ראש התוכנית לצדק סביבתי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב יושב ראש הסיעה המורחבת של תנועת עיר לכולנו

דב חֶנין (נולד ב-10 בינואר 1958) הוא חבר הכנסת מטעם רשימת חד"ש, משפטן, דוקטור למדע המדינה, פעיל איכות סביבה ופעיל למען שוויון חברתי-כלכלי. בנובמבר 2008 התמודד לראשות עיריית תל אביב מטעם תנועת "עיר לכולנו", אך הפסיד לראש העיר המכהן, רון חולדאי.

חייו ופועלו

תחילת דרכו

דב חנין נולד בשנת 1958 בפתח תקווה, בן לדוד חנין, ממנהיגי מק"י ולשולה חנין, גננת ופעילה קומוניסטית. שמו הפרטי, דב, על שם אחי אביו שנהרג במלחמת העולם השנייה. כנער החל את מעורבותו החברתית בתנועת הנוער בנק"י ובחוג הנוער השמאלי שפעל בתל אביב.

את שירותו בצה"ל סיים בדרגת סמל ראשון, בתקופת שירותו הוא סירב לשרת ביהודה והשומרון וחבל עזה. בשנת 1982 סיים לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנים 1984–2004 פעל כעורך דין במשרדו של אמנון זכרוני. במסגרת עבודתו זו הוביל חנין כמה עתירות מרכזיות בנושא זכויות אדם. באמצע שנות השמונים ייצג את יצחק לאור בעתירה לבג"ץ כנגד פסילת המחזה "אפרים חוזר לצבא" על ידי המועצה לביקורת סרטים ומחזות. בג"ץ ביטל את החלטת המועצה והתיר את הצגת המחזה. ב-2003 ייצג חנין בהתנדבות את חמשת סרבני הגיוס מהשמאל במשפטם.

בשנת 2000 קיבל תואר דוקטור למדע המדינה מטעם אוניברסיטת תל אביב. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בנושא "שיח והגמוניה במפלגת פועלי ארץ ישראל ובמפלגת הלייבור הבריטית: דפוסי שינוי, השתמרות, המרה". באותה שנה השתתף במחזור הראשון של "תוכנית עמיתי הסביבה" של מרכז השל והיה עמית מחקר בבית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב. בשנת 2002 סיים את עבודת הפוסט-דוקטורט שלו באוניברסיטת אוקספורד בנושא הקשר בין חברה לסביבה.

חנין נשוי ליעל, בתו של שמואל כץ, ואב לשלושה. מתגורר בתל אביב.

פעילות ציבורית ופוליטית

בתקופת לימודיו באוניברסיטה העברית היה מראשי תנועת השמאל היהודית ערבית "קמפוס". היה פעיל בתנועת השלום ולמען שותפות פוליטית יהודית - ערבית. היה פעיל בתחומים של זכויות אדם וזכויות עובדים.

במשך שנים היה פעיל בארגונים סביבתיים רבים. ריכז את צוות המחקר הישראלי שעבד בתיאום עם worldwatch העולמי.

בשנת 2002 נבחר לתפקיד יושב-ראש ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים, חיים וסביבה, המרכז את פעילותם של למעלה מ-100 ארגונים סביבתיים, והיה פעיל במאבקים סביבתיים רבים, כגון המאבק למען פארק איילון, נגד תוכנית ספדיה, נגד מיזמי בנייה בתמנע ובחוף פלמחים. פרש מתפקידו כיו"ר כאשר הציג מועמדותו לכנסת ברשימת חד"ש.

פרסם מאמרים רבים בנושא סביבה וחברה ואף ערך את סדרת הספרים "סימני חיים" העוסקת בנושאים אלו. בסוף שנת 2005 הגיש סדרת הרצאות בנושא "משבר הגלובליזציה" במסגרת "אוניברסיטה משודרת" של גלי צה"ל. בשנים 2004 עד 2006 היה המנהל האקדמי של התוכנית לצדק סביבתי שהיא חלק מהתכניות הקליניות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

מאז 1990 חנין הוא חבר הנהגת המפלגה הקומוניסטית הישראלית. בבחירות לכנסת השש עשרה היה מועמד במקום הרביעי ברשימת חד"ש-תע"ל. למפלגה חסרו כחמש מאות קולות על מנת שייכנס לכנסת. מכיוון שזו הייתה מערכת הבחירות הראשונה בה לא נכנס לכנסת נציג יהודי מטעם חד"ש, על מוחמד ברכה הופעל לחץ לוותר על מקומו לחנין, אך הוא סירב. ב-14 בינואר 2006 נבחר למקום השלישי ברשימת חד"ש בבחירות לכנסת השבע עשרה, ובעקבות כך נבחר לכנסת.

חנין חבר בוועדת הפנים ואיכות הסביבה והוא עומד בראש הוועדה המשותפת של הכנסת לענייני סביבה ובריאות. היה יו"ר השדולה הסביבתית-חברתית, השדולה הגדולה בכנסת ה-17, יחד עם ח"כ הרב מיכאל מלכיאור.

בכנסת ה-18 עומד בראש השדולה הסביבתית-חברתית יחד עם ח"כ אופיר פינס.

חנין היה ממובילי המאבקים נגד שילוט חוצות בנתיבי איילון ונגד הריסת בתים בכפר שלם. בראשית 2008 נמנה עם מייסדי תנועת "עיר לכולנו", הפועלת לקידום רפורמה סביבתית-חברתית במטרופולין תל אביב, והתמודד על ראשות עיריית תל אביב יפו מטעם התנועה, בבחירות המוניציפליות שנערכו בנובמבר 2008. הוא זכה בכשליש מקולות הבוחרים, אך לא גבר על ראש העיר המכהן, רון חולדאי.

בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום השלישי ברשימת חד"ש לכנסת.

ח"כ חנין התנגד למלחמת לבנון השנייה ולמבצע עופרת יצוקה מיומם הראשון.

בראיון לארי שביט‏‏ הציג חנין אחדות מעמדותיו:

• שתי מדינות לשני עמים משני צדי הקו הירוק: הקמת מדינה פלסטינית עצמאית בצד מדינת ישראל.
• תמיכה בפתרון מוסכם לבעיית הפליטים במסגרתו גם ישראל תקבל לתחומיה מספר מוסכם של פליטים.
• את מבצע עופרת יצוקה תיאר: "זו הייתה התקפה דרמטית וברוטלית על מקום מסכן. מקום אומלל ומוכה גורל שבנוסף לכל הצרות הנחיתו עליו גם תמרות אש איומות מהשמים".

בשנת 2010 קיבל דב חנין את אות אביר איכות השלטון בקטגוריית הרשות המחוקקת, מטעם התנועה למען איכות השלטון. באתר התנועה נכתב כי האות ניתן "בהוקרה על תרומה חשובה לחיזוק שלטון החוק ואיכות השלטון בישראל". עוד נכתב כי "חבר הכנסת ד"ר דב חנין הוא דוגמה ומופת לפעילות ענפה של שליח הציבור ונאמנו בבית המחוקקים. תרומתו לרווחתם של תושבי המדינה ולבריאותם ראויה לכל שבח".

חוקים שיזם והוביל

כחבר כנסת יזם והוביל חקיקה בנושאי זכויות אדם, זכויות עובדים ואיכות הסביבה, בין החוקים שהתקבלו:

• חוק המזהם משלם – חוק רוחבי המעדכן ומתקן את כלל החוקים הסביבתיים בישראל. החוק כולל מנגנונים מתקדמים של ענישה כלכלית – מנהלית ופלילית – נגד מזהמים. החוק מחמיר את הענישה על גורמים המזהמים ללא רישיון וקובע מנגנון גבייה גם מגורמים המזהמים בהתאם לחוק. מנגנון זה אמור לתמרץ מפעלים לעבור לטכנולוגיות נקיות יותר.[1]
• חוק האכיפה הסביבתית – החוק מתמודד עם בעיית העדר האכיפה של חקיקה סביבתית באמצעות מתן סמכויות אכיפה לרשויות המקומיות בחוקים הסביבתיים. הוא מכוון להגיש בו זמנית מטרה סביבתית חשובה (הגברת האכיפה של חוקים סביבתיים) ומטרה חברתית חשובה (הזרמת כספי קנסות ממזהמים סביבתיים הישר לקופותיהן של הרשויות שתושביהן הם הנפגעים העיקריים מן הזיהום).[2]
• חוק אוויר נקי – החוק הוגש לכנסת עוד לפני בחירתו של ח"כ חנין ואושר בקריאה ראשונה בכנסת ה-16 בנוסח רזה וחסר, כחלק מפשרה פוליטית שאפשרה את העברתו. בכנסת ה-17 גובש החוק מחדש בעשרות ישיבות של ועדת הפנים והגנת הסביבה ובדיונים מרתוניים עם הגורמים השונים המעורבים. יו"ר הוועדה, ח"כ אופיר פינס-פז, הטיל על ח"כ חנין, להוביל את עבודת הוועדה בכמה מהשלבים החשובים של העבודה. זהו חוק מקיף המסדיר, לראשונה בישראל, באופן כולל את שאלת פליטת המזהמים לאוויר, תוך הידוק הטבעת סביב התעשייה המזהמת. במסגרת החוק, הממשלה מחויבת להכין וליישם תוכנית רב שנתית לצמצום זיהום האוויר בישראל, תוך הצבת יעדים ברורים, דרכי פעולה ולוחות זמנים להשגתם. יוקם מערך ניטור ארצי למדידת זיהום אוויר והנתונים יפורסמו לציבור באופן שוטף. ייווצר מנגנון רישיונות פליטה לכל מפעל וגוף תעשייתי, תוך שיתוף הציבור. יוטלו קנסות ועונשי מאסר מחמירים למזהמים העוברים על החוק. ייסגרו מפעלים שלא יצייתו להוראות צמצום הזיהום. ייקבעו סטנדרטים סביבתיים מגבילים לסוגי הרכבים והדלקים בהם יותר השימוש בכבישי ישראל.[3]
• הארכת חופשת הלידה ל-14 שבועות – חנין הוא היוזם הראשון של החוק אשר האריך את חופשת הלידה ל-14 שבועות.[4]
• חוק הודעה לעובד – תיקון המבטיח לעובדי קבלן מידע על תנאי החוזה שבו הם מועסקים. חוק זה בא לתקן מצב בו לא נאמר לעובד אילו תנאים סוכמו בין הקבלן למעסיק בפועל ולהבטיח כי עם תחילת ההעסקה יימסרו לעובד תנאי ההעסקה שבהם מחויב הקבלן כלפי המעסיק בפועל. החוק דורש כי יימסר לעובד המידע הדרוש לו כדי לדאוג למימוש זכויותיו.[5]
• חוק לצמצום זיהום האוויר מתחבורה (תיקון 84 לפקודת התעבורה) – החוק יוצר הסדר ברור בחלוקת הסמכויות בין הממשלה והשלטון המקומי ומסיים את המצב הקשה בו כל אחד משני הצדדים היה יכול לשתק יוזמות של הצד האחר. התיקון מחייב את הרשות המקומית לפעול להפחתת זיהום האוויר מתחבורה בכל מצב בו יש רמה גבוהה של זיהום באוויר.[6]
• איסור גביית תשלום בכניסה לגנים ציבוריים – תיקון לפקודת העיריות, האוסר על הרשויות המקומיות לגבות תשלום בכניסה לגנים ציבוריים.[7]
• חוק להארכת פעילותה של הקרן לילדים ונוער בסיכון - הקרן לילדים ונוער בסיכון הוקמה במקורה כאמצעי להתמודד עם התרחבות העוני, המצוקה והבעיות החברתיות בקרב ילדים ונוער עם הקיצוץ הגדול בקצבאות הילדים. במהלך השנים הקרן פיתחה מגוון של פעילויות של עזרה לילדים ונוער בסיכון ופעילותה זוכה לשבחים מכל עבר. הקרן הוקמה בראשיתה מתוקף הוראת שעה בלבד שתוכננה לפוג בסוף שנת 2007. החוק האריך את פעילות הקרן בשנה.[8]
• חוק איסור מכירת כרטיסי הגרלה לקטינים - החוק בא למנוע מכירה של כרטיסי הגרלה למי שטרם מלאו לו 18 שנים, כדי להגן על קטינים מהתמכרות להימורים ומבזבוז של כסף רב.[9]
• חוק ההגנה על חופי מפרץ אילת – החוק מחיל לראשונה את חוק שמירת הסביבה החופית, החל על חופי הים התיכון, גם על מפרץ אילת.[10]
• חוק ההגנה על הכנרת – חוק אשר מחיל גם על חופי הכנרת את הוראות חוק שמירת הסביבה החופית, ומקים רשות (איגוד ערים כנרת) שתפעל להגנת הכנרת וחופיה.[11]
• חוק מניעת פיטורים מחזוריים – החוק אינו מאפשר את התופעה של העסקת עובדים בהתקשרות לתקופה קצובה, באורח מחזורי, כאשר בעקבות ניתוק יחסי עובד-מעביד, שאינו עולה על שישה חודשים, שב העובד ומועסק מחדש. באופן זה החוק למעשה אינו מאפשר למעסיקים להתחמק מחובתם להבטחת תנאים סוציאליים של עובדיהם לרבות פיצויי פיטורים.[12]
• חוק חובת התקנת אביזרים חוסכי מים במבני ציבור - ההצעה מחייבת התקנת אביזרים חוסכי מים, ובכלל זה חסכמים, בכל המבנים הציבוריים, וזאת כדי לחסוך מים.[13]
• חוק הפיקדון - העברת התיקון המקיף לחוק הפיקדון. החוק במהדורתו הסופית, שהוא איחוד של הצעת החוק הפרטית של ח"כ חנין ושל הצעת חוק ממשלתית בנושא, כולל הישגים משמעותיים ובראשם הטלת האחריות הישירה על היצרנים, על בסיס עקרון "המזהם משלם".
• חוק מסירת מידע להורה – מעגנת את זכות שני הורים החיים בנפרד לקבל מידע לגבי ילדיהם. עם ח"כ יריב לוין. [14]
• חוק איסור ייבוא מוצרי קוסמטיקה וחומרי ניקוי שנוסו על בעלי חיים - החוק אוסר ייבוא לארץ של מוצרי קוסמטיקה וניקיון, שאינם לצרכי בריאות, וחומרי ניקוי שתהליך ייצורם היה כרוך בניסויים בבעלי חיים. עם חה"כ איתן כבל וניצן הורוביץ. [ http://knesset.gov.il/privatelaw/data/18/3/338_3_1.rtf]
• חוק איסור נהיגה בחופים - קובע איסורים ברורים והגדרות לנהיגה בחופים, מחדד את הענישה ומייצר מנגנוני אכיפה אפקטיביים ומודרניים לאיסור הנהיגה בחופים. [15]
• חוק התייעלות אנרגיה במבני ציבור - קובע מנגנון מקיף להפחתת השימושים באנרגיה במערכת הציבורית. בין היתר, כל מוסד ציבורי מחויב לתכנית מוגדרת של הפחתה בצריכת אנרגיה. כמו כן כוללת ההצעה שורה של אמצעים לחיסכון באנרגיה לרבות התקנה של נורות חסכניות, החלפת ציוד חשמלי ונוהל להפעלתו החסכונית. עם חה"כ ניצן הורוביץ ואורית זוארץ. [16]
• חוק האכיפה הסביבתית - מקנה לפקחי המשרד להגנת הסביבה סמכויות רחבות של חיפוש וחקירה. חידוש גדול נמצא בהכפפתן התקדימית של מערכות הביטחון השונות לאכיפה אזרחית, עליה ניטש בכנסת מאבק ממושך. [17]
• חוק איסור פרסום שירותי זנות - המתמודד עם המנגנון הכלכלי שביסודה של תעשיית הזנות. יחד עם ח"כ אורית זוארץ. [18]
• חוק המונע רישום פלילי אוטומטי של עבירות משמעתיות צבאיות כגון סירוב פקודה או היעדרות משירות. יחד עם ח"כ מירי רגב ואורי אריאל. [19]
• חוק הכניסה לישראל (הארכת רישיון לעובד זר בתחום הסיעוד) – מאפשר, בנסיבות מסוימות, המשך שהיה בישראל למטפלים סיעודיים בתום תקופת הרישיון שלהם. יחד עם ח"כ דוד אזולאי. [20]
• חוק פטור מארנונה לבתי ספר שדה - מסייע למוסדות חינוכיים סביבתיים. יחד עם ח"כ זבולון אורלב. [21]
• תיקון לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) ‏ על פיו יתאפשרו הליכים חלופיים להליך הפלילי בעניינם של נאשמים קטינים. הליך חלופי מטרת ההליך "להביא לפעולה שתבטא את קבלת האחריות של הקטין למעשה הפלילי, לרבות באמצעות תיקון כלפי נפגע העבירה, הקהילה או החברה". יחד עם ח"כ זבולון אורלב. התיקון לחוק, שהוגש ב2008 אושר סופית בדצמבר 2011‏.

בנוסף לחוקים אלו הנמצאים בספר החוקים הישראלי, הגיש הצעות חוק רבות, חלקן עברו בקריאה ראשונה, ועל חלקן חל עיקרון הרציפות לכנסת ה18.

מכתביו

ספרים שכתב

• מקום לתיקון: שיחות על כלכלה, חברה וסביבה/ אריה ארנון ודב חנין; עורך: אילון שוורץ, בבל, 2004.
• גלובליזציה. תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, אוניברסיטה משודרת, תשס"ז-2007.

ספרים שערך

• צורכים עולם: תרבות הצריכה - הערכת מצב: העולם/ מכון Worldwatch: בריאן הלוויל וליסה מסטני - מנהלי פרויקט; תרגום מאנגלית - שלומית כנען ודנה פלג; המהדורה הישראלית: כותבים - גלעד אוסטרובסקי (ואחרים)' עורכים רון פרומקין, דב חנין, עמיר אידלמן. תל אביב: מרכז השל, 2006.
• משפט הסרבנים: התובע הצבאי נגד חגי מטר... (ואחרים); התובע הצבאי נגד יונתן בן ארצי/ עורכים: דב חנין, מיכאל ספרד, שרון רוטברד. תל אביב: בבל, תשס"ד 2004.
• מדיניות חברה וסביבה: לאן אנו נעים?/ מאירה הנסון. עורכים: רון פרומקין ודב חנין. תל אביב: מרכז השל - המכון הישראלי לחשיבה ומנהיגות סביבתית, 2004.

• סימני חיים 2000, סימני חיים 2001, סימני חיים 2002, סימני חיים 2003. ארץ וטבע, המגזין הגאוגרפי הישראלי: מרכז השל, המכון הישראלי לחשיבה ומנהיגות סביבתית, מכון ירושלים לחקר ישראל, 2000.

קישורים חיצוניים

• בלוג "אדום ירוק", האתר של דב חנין וחברים מחד"ש
• דב חנין, באתר הכנסת
• דב חנין, באתר כנסת פתוחה
• כרטיס ביקור - ח"כ דב חנין, בערוץ הכנסת באתר YouTube
• עמוד הפייסבוק של דב חנין
• דב חנין באתר עיר לכולנו
• ראיון בתוכנית הרדיו "שאלות אישיות", עם יעקב אגמון
• שלמה בלס, אין חד"ש תחת השמש, ראיון באתר מקור ראשון
• אדום בחוץ ירוק בפנים
• גדעון אלון, ח"כ שנוסע באוטובוס, באתר הארץ
• דב חנין מייצג את הסרבנים במשפט, באתר וואלה!
• דב חנין בשיעור במכללה החברתית-כלכלית: תיקון העולם של התנועה הסביבתית
• דני רבינוביץ, מה באמת יכולים בני אדם לעשות ולהיות בחייהם, באתר הארץ
• צור ארליך, בראיון עם דב חנין מקור ראשון, 2 ביוני 2008
• שמואל חן, ביקורת על ספרו של חנין 'גלובליזציה', מקור ראשון, 2 ביוני 2008
• יעל ללום, מעורב ירושלמי, nrg מעריב, 5 באוקטובר 2008
• דב חנין מתראיין בלונדון וקירשנבאום
• ארי שביט, דב חנין: עמוס עוז וג'ומס נכשלו כישלון מוסרי במלחמה, באתר הארץ, 30 בינואר 2009

מאמריו

• הכדור בידינו, nrg מעריב
• אי-צדק חברתי, nrg מעריב, 6 ביוני 2005
• הדרך היחידה להציל את העולם, באתר הארץ
• הטורים של דב חנין בידיעות אחרונות, ynet

על הבחירות לראשות עיריית תל אביב יפו

• "עוד תשחו בירקון", ראיון ירוק עם דב חנין, באתר nana10