דב חנין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דב חנין
תאריך לידה 10 בינואר 1958
כנסות 17 - 18
סיעות חד"ש
תפקידים בולטים

דב בוריס חנין (נולד ב-10 בינואר 1958) הוא חבר הכנסת מטעם רשימת חד"ש, משפטן, דוקטור למדע המדינה, פעיל איכות סביבה ופעיל למען שוויון חברתי-כלכלי. בנובמבר 2008 התמודד לראשות עיריית תל אביב מטעם תנועת "עיר לכולנו", אך הפסיד לראש העיר המכהן, רון חולדאי.

תוכן עניינים

[עריכה] חייו ופועלו

[עריכה] תחילת דרכו

דב חנין נולד בשנת 1958 בפתח תקווה, בן לדוד חנין, ממנהיגי מק"י ורק"ח. שמו האמצעי, בוריס, על שם אחי אביו שנהרג במלחמת העולם השנייה. כנער החל את מעורבותו החברתית בתנועת הנוער בנק"י.

את שירותו בצה"ל סיים בדרגת סמל ראשון, בתקופת שירותו הוא סירב לשרת ביהודה והשומרון וחבל עזה. בשנת 1982 סיים לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנים 1984 - 2004 פעל כעורך דין במשרדו של אמנון זכרוני. במסגרת עבודתו זו הוביל חנין כמה עתירות מרכזיות בנושא זכויות אדם. באמצע שנות השמונים ייצג את יצחק לאור בעתירה לבג"ץ כנגד פסילת המחזה "אפרים חוזר לצבא" על ידי המועצה לביקורת סרטים ומחזות. בג"ץ ביטל את החלטת המועצה והתיר את הצגת המחזה. ב-2003 ייצג חנין בהתנדבות את חמשת סרבני הגיוס מהשמאל במשפטם.

בשנת 2000 קיבל תואר דוקטור למדע המדינה מטעם אוניברסיטת תל אביב. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בנושא "שיח והגמוניה במפלגת פועלי ארץ ישראל ובמפלגת הלייבור הבריטית: דפוסי שינוי, השתמרות, המרה". באותה שנה השתתף במחזור הראשון של "תוכנית עמיתי הסביבה" של מרכז השל והיה עמית מחקר בבית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב. בשנת 2002 סיים את עבודת הפוסט-דוקטורט שלו באוניברסיטת אוקספורד בנושא הקשר בין חברה לסביבה.

חנין נשוי ואב לשלושה.

[עריכה] פעילות ציבורית ופוליטית

דב חנין נואם בהפגנה מול בית הרמטכ"ל, דן חלוץ, במחאה על פעולת צה"ל ברצועת עזה, 2006

החל מ-2003 עד תחילת שנת 2006 כיהן כיושב-ראש ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים, חיים וסביבה, המרכז את פעילותם של למעלה מ-80 ארגונים סביבתיים, והיה פעיל במאבקים סביבתיים רבים, כגון המאבק נגד מיזמי בנייה בתמנע ובחוף פלמחים.

פרסם מאמרים רבים בנושא סביבה וחברה ואף ערך את סדרת הספרים "סימני חיים" העוסקת בנושאים אלו. בסוף שנת 2005 הגיש סדרת הרצאות בנושא "משבר הגלובליזציה" במסגרת "אוניברסיטה משודרת" של גלי צה"ל. בשנים 2004 עד 2006 היה המנהל האקדמי של התוכנית לצדק סביבתי שהיא חלק מהתכניות הקליניות שבאוניברסיטת תל אביב.

מאז 1990 חנין הוא חבר הנהגת המפלגה הקומוניסטית הישראלית. בבחירות לכנסת השש עשרה היה מועמד במקום הרביעי ברשימת חד"ש-תע"ל. למפלגה חסרו כחמש מאות קולות על מנת שייכנס לכנסת. על מוחמד ברכה הופעל לחץ לוותר על מקומו לחנין על מנת שאת חד"ש ייצג גם חבר כנסת יהודי, אך הוא סירב. ב-14 בינואר 2006 נבחר למקום השלישי ברשימת חד"ש בבחירות לכנסת השבע עשרה, ובעקבות כך נבחר לכנסת.

חנין חבר בוועדת הפנים ואיכות הסביבה ובוועדה לזכויות הילד. הוא יו"ר השדולה הסביבתית-חברתית, השדולה הגדולה בכנסת ה-17, יחד עם ח"כ הרב מיכאל מלכיאור.

חנין היה ממובילי המאבקים נגד שילוט חוצות בנתיבי איילון ונגד הריסת בתים בכפר שלם. בראשית 2008 נמנה עם מייסדי תנועת "עיר לכולנו", הפועלת לקידום רפורמה סביבתית-חברתית במטרופולין תל אביב, והתמודד על ראשות עיריית תל אביב יפו מטעם התנועה, בבחירות המוניציפליות שנערכו בנובמבר 2008. הוא זכה בכשליש מקולות הבוחרים, אך לא גבר על ראש העיר המכהן, רון חולדאי.

בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום השלישי ברשימת חד"ש לכנסת.

בראיון לארי שביט‏‏[1] הציג חנין אחדות מעמדותיו:

[עריכה] חוקים שיזם

כחבר כנסת יזם חקיקה בנושאי זכויות אדם, זכויות עובדים ואיכות הסביבה, ובהם:

  • תיקון לפקודת העיריות, האוסר על הרשויות המקומיות לגבות תשלום בכניסה לגנים ציבוריים (ביחד עם חברי הכנסת משה גפני ודוד אזולאי). החוק אושר בפברואר 2007.
  • תיקון לחוק עבודת נשים, שעניינו הארכת חופשת הלידה בשבועיים. ההצעה הוגשה על ידי ח"כ דב חנין, ח"כ נדיה חילו, ח"כ גדעון סער וח"כ שלי יחימוביץ', והחוק אושר במאי 2007.
  • חוק איסור מכירת כרטיסי הגרלה לקטינים. החוק משלב שלוש הצעות חוק פרטיות, שהוגשו ע”י חנין וחברי הכנסת אחמד טיבי, זבולון אורלב וח”כים נוספים. הצעת החוק אושרה בקריאה שלישית באוקטובר 2007.
  • תיקון לחוק שמירת הסביבה החופית. החוק מחיל את חוק החופים, החל על חופי הים התיכון, גם על מפרץ אילת. החוק אושר באוקטובר 2007.
  • הצעת חוק הודעה לעובד. הצעת החוק מבטיחה לעובדי קבלן מידע על תנאי החוזה שבו הם מועסקים. חוק זה נועד לתקן מצב בו לא נאמר לעובד אילו תנאים סוכמו בין הקבלן למעסיק בפועל ולהבטיח כי עם תחילת ההעסקה יימסרו לעובד תנאי ההעסקה שבהם מחויב הקבלן כלפי המעסיק בפועל. החוק דורש כי יימסר לעובד המידע הדרוש לו כדי לדאוג למימוש זכויותיו. הצטרפו להצעת החוק חברי הכנסת יורם מרציאנו, יעקב מרגי, ליה שמטוב, רן כהן, שלי יחימוביץ', מחמד ברכה וחיים אורון. החוק אושר באוקטובר 2007.‏‏‏[2]
  • חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית-סמכויות פקחים), אושר במרץ 2008.
  • חוק הגנת הכנרת - אושר באפריל 2008.
  • חוק המזהם משלם, המעלה את הקנסות על זיהום באופן משמעותי (ביחד עם חבר הכנסת מיכאל מלכיאור). אושר ביולי 2008.

[עריכה] מכתביו

[עריכה] ספרים שכתב

[עריכה] ספרים שערך

  • משפט הסרבנים: התובע הצבאי נגד חגי מטר... (ואחרים); התובע הצבאי נגד יונתן בן ארצי/ מערכת: דב חנין, מיכאל ספרד, שרון רוטברד. תל אביב: בבל, תשס"ד 2004.
  • מדיניות חברה וסביבה: לאן אנו נעים?/ מאירה הנסון. עורכים: רון פרומקין ודב חנין. תל אביב: מרכז השל - המכון הישראלי לחשיבה ומנהיגות סביבתית, 2004.
  • צורכים עולם: תרבות הצריכה - הערכת מצב: העולם/ מכון Worldwatch: בריאן הלוויל וליסה מסטני - מנהלי פרויקט; תרגום מאנגלית - שלומית כנען ודנה פלג; המהדורה הישראלית: כותבים - גלעד אוסטרובסקי (ואחרים)' עורכים רון פרומקין, דב חנין, עמיר אידלמן. תל אביב: מרכז השל, 2006.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מאמריו

על הבחירות לראשות עיריית תל אביב יפו

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ ‏ארי שביט, דב חנין: עמוס עוז וג'ומס נכשלו כישלון מוסרי במלחמה, הארץ, 30.1.2009‏
  2. ^רותי סיני, אושר לחקיקה:עובדי קבלן יוכלו לתבוע גם את מזמין השירות, באתר הארץ
כלים אישיים
שפות אחרות