חכמת שלמה

"חכמת שלמה" הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, שנכתב ככל הנראה באלכסנדריה שבמצרים באמצע המאה הראשונה לסה"נ. לספר 19 פרקים.

במאה ה-18 תורגם הספר לעברית על ידי נפתלי הרץ וייזל, אשר לימים הרחיב תרגום זה לחיבור בשם "רוח חן". התרגום כתוב על טהרת העברית המקראית, נורמה שליוותה שנים ארוכות את העברית של תנועת ההשכלה.

שפת המקור

הדעות חלוקות בקשר לשפת המקור של הספר והאם היא, עברית או יוונית. החוקר אברהם כהנא סבור כי לספר שלושה מקורות: חלקו הראשון של הספר נכתב ככל הנראה בעברית, חלקו השני עובד ביוונית על פי מקורות עבריים ואילו חלקו השלישי נכתב ללא ספק במקורו ביוונית.

חלוקת הספר ותוכנו

מקובל כי הספר מחולק לשלושה חלקים שונים, שנכתבו אולי על ידי מחברים שונים.

• פרק א'-ה'
• פרק ו' -י"א פסוק א'
• פרק י"א פסוק ב' - פרק י"ט.

בחלק הראשון פונה המחבר אל בני האדם, ובמיוחד אל השופטים, ומבקש מהם לדרוש את החכמה. הוא מדגיש את ההבדל בין הצדיקים הדורשים אותה ובין הרשעים המואסים בה. בחלק השני המחבר מבאר את מהות החכמה ומראה את הדרך המוליכה אליה. החלק השלישי הוא תיאור של המכות שהכה אלוהים את מצרים, שהיו עובדי אלילים ורחוקים מן החכמה האמתית, לעומת הטובות שעשה לעם ישראל שהיו עובדי אלוהים ומחפשי החכמה. בחלק זה מוסיף המחבר איך באה לעולם עבודת האלילים ומהן תוצאותיה, ולועג לעושי הפסילים ועובדיהם.

ספרים נוספים בשם זה

בספר הזוהר מוזכר כמה פעמים ספר "חכמתא דשלמה" ומובאים ציטוטים ממנו. ככל הנראה אין קשר בין ספרים אלו. והספר המוזכר בזוהר עוסק בסודות התורה.

קישורים חיצוניים

• אברהם כהנא, חכמת שלמה, ספרים החיצונים-חלק שני, תל אביב, תרצ"ז, עמ' 135-186
• מעובד על פי התרגום מיוונית של יצחק זעקיל פרענקיל, ‏חכמת שלמה, באתר דעת
• מהדורה מצולמת של הספר מאתר "היברו בוקס"

ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.