שלמה לוריא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין.

רבי שלמה לוריא (המהרש"ל או רש"ל; ה'רע"א 1510 לערך - י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי הרבנים בפולין במאה ה-16, מחבר הספר ים של שלמה וחיבורים נוספים.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהרש"ל, בנו של יחיאל, נולד בסביבות שנת ה'רע"א (1510), ככל הנראה בבריסק. בצעירותו התגורר ולמד בפוזנן (פוזנא) ובגיל 25 חזר לעיר הולדתו בריסק והתחתן. לאחר חתונתו הקים ישיבה בבריסק שם היה ראש ישיבה עד גיל ארבעים. בהגיעו לגיל ארבעים עבר לאוסטראה שם שימש כראש ישיבה חמש שנים. בשנת 1569 עבר לכהן כראש ישיבה בלובלין.

המהרש"ל היה בן תקופתו של הרמ"א, והשניים אף היו קרובי משפחה בכמה וכמה דרכים. הם קיימו ביניהם התכתבות מקיפה, שהגיעה לעתים לטונים חריפים, אם כי כבוד והערכה שררו בין השניים ויש אף עדויות שקראו זה את כתביו של זה עוד לפני שיצאו לדפוס. מפורסמים במיוחד דיוניהם בנושאי חשיבות הפילוסופיה והדקדוק. למרות ששניהם היו מוערכים ביותר, ורוב הפוסקים בדורם היו מתלמידי המהרש"ל, יש נטייה ברורה לפסיקה בעקבות הרמ"א. השל"ה אף כותב שראוי ליראי שמים להחמיר על עצמם כמהרש"ל נגד הרמ"א. הוא נודע בכתיבתו החריפה נגד רבני דורו, ואף כלפי ראשונים.

המהרש"ל נפטר בלובלין בגיל 63, בי"ב בכסלו ה'של"ד (1573).

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין תלמידיו היו הרב יהושע פלק כץ (מחבר ה"פרישה"), הרב שלמה אפרים מלונטשיץ (מחבר הכלי יקר), ר' חיים מפרידברג (אחי המהר"ל מפראג ומחבר "ספר החיים"), ור' אליהו בעל שם מחלם.

משנתו וכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הים של שלמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהרש"ל תכנן את כתיבת הספר "הים של שלמה" כספר מסכם לפסיקת הלכה, על פי סדר מסכתות הגמרא. חיבורו בוחן את הנושאים החל ממקורותיהם הראשוניים, דרך הראשונים ועד למנהגים שבתקופתו. לדעתו חתימת התלמוד היא התקופה הקובעת שאין לחלוק על חכמים שחיו לפניה, אך אין בעיה לחלוק על מי שחי אחריה. לפיכך, לא נמנע מלחלוק גם על ראשונים.

מאפיין נוסף שמצוי בכל כתביו וכן בכתבי תלמידיו הוא החשיבות שהוא נותן למנהגי אשכנז כמרכיב בשיקולי פסיקת ההלכה.

בשל ההיקף העצום של העבודה, לא הצליח המהרש"ל לסיים את החיבור על כל הש"ס, ובהקדמתו למסכת יבמות הוא כותב:

"כשתי שנים לא הגעתי במסכת יבמות אלא לחצי המסכת, ועל כתובות יגעתי שנה תמימה ולא הגעתי אלא לשני פרקים, ובפרק מצות חליצה עסקתי חצי שנה"
ים של שלמה על מסכת גיטין, פראג, 1812

למרות שמטרתו המקורית של המהרש"ל הייתה לכתוב ספר הלכה, כיום הוא נלמד כספר פרשנות על הגמרא, וההתייחסות אליו כפוסק היא שולית יחסית.

לא כל החיבור הגיע לידינו. שבע מסכתות נמצאות בידינו, ואף בהן ישנם חלקים חסרים: ביצה, יבמות, כתובות, גיטין, קידושין, בבא קמא וחולין. כמו כן, ברור מכתביו ומציטוטי תלמידיו שנכתב פירוש על עוד 9 מסכתות, שזהותן נתונה במחלוקת בין החוקרים. לאחרונה התגלה עותק של ים של שלמה על מסכת בבא בתרא, באוסף פרטי. קיימות בחוגים מקצועיים שמועות על ים של שלמה על מסכת שבת, אך אין לכך ראיות ממשיות.

ספריו האחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף ליש"ש, חיבר המהרש"ל הגהות וביאורים על התלמוד הבבלי שהופיעו במקור ככרך נפרד וכיום מודפסות ברוב המהדורות מתחת לפירוש המהרש"א. הגהות וביאורים אלו נקראים חכמת שלמה. ההגהות מופיעות גם על דף הגמרא עצמו שם הן מכונות רש"ל, וחלקן אף נכנסו לטקסט עצמו. בהגהותיו השתמש המהרש"ל בכתבי יד ישנים, כמו גם בטקסטים חלופיים. רבות מהגהותיו נמחקו בידי מדפיסים שיחסו אותם לשורות שכבר תוקנו, בעוד המהרש"ל התכוון לשורות אחרות.

כמו כן, כתב המהרש"ל שו"ת "תשובות מהרש"ל", שמצוטט רבות על ידי הפוסקים המאוחרים לו; הגהות על פירוש רש"י לתורה בשם "יריעות שלמה"; הגהות על ספר "שערי דורא" לר' יצחק מדורא בשם "עטרת שלמה"; הגהות על הסמ"ג בשם "עמודי שלמה"; וכן הגהות על הטור.

כתב גם זמירות לשבת ומוצאי שבת יחד עם פירוש עליהן. בפירושו כלולים גם הלכות ומנהגים רבים, כגון המנהג לארח תלמידי ישיבה לסעודות שבת.

חיבר גם כתבים בקבלה: פירוש על האילן הגדול שמבוסס על שערי אורה, פירוש על פרק ס"ז בתהילים בשם מנורת זהב טהור (שייתכן שהוא היצירה היחידה של המהרש"ל שיצאה בחייו), וכן קטעים קבליים בזמירות שכתב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאיר רפלד, המהרש"ל - עיונים בתולדותיו ופרטי משנתו; פרקי מבוא. עבודת גמר במחלקה לתלמוד, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן, תשמ"ג 1983
  • מאיר רפלד, המהרש"ל ו"הים של שלמה", עבודה לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן, תשנ"א 1990
  • ‫יצחק רון, מהדורת התלמוד שהגיה מהרש"ל,‫ עלי ספר טו (תשמ"ח-תשמ"ט) 65-104; טז (תש"ן) 128
  • יצחק רפאל, הנהגת מהרש"ל,‫ ספר יובל; מוגש לכבוד הרב ד"ר שמעון פדרבוש, תשכ"א, שטז-שכט

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת חייו של שלמה לוריא על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן