טה ואהיפוונמו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טה ואהיפוונמו
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Milford Sheerdown Peak.jpg
נוף אופייני לטה ואהיפוונמו

בטרק המילפורד שבפארק לאומי פיורדלנד

מדינה Flag of New Zealand.svg ניו זילנד
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1990, לפי קריטריונים 7, 8, 9, 10
NZ Te Wahipounamu NTNL parks.svg

טה ואהיפוונמו (מאורית: Te Wāhipounamu - "המקום של אבן הירקן") הוא אתר מורשת עולמית מאז 1990 השוכן בחלקו הדרום מערבי של האי הדרומי של ניו זילנד. האזור משתרע לאורך חופי ים טסמן ברצועה לא רציפה שאורכה כ-450 ק"מ ורוחבה נע בין 40 ל-90 ק"מ, בין הים לבין הרי האלפים הדרומיים.

בתחומו של טה ואהיפוונמו נכללים ארבעה פארקים לאומיים - פיורדלנד, אאורקי/הר קוק, הר אספירינג ווסטלנד טאי פוואטיני, 2 שמורות טבע, 16 שמורות למחקר מדעי, 5 אזורים אקולוגיים ו-5 אזורי פיקוח נוספים. סך הכל משתרע האזור על פני 26,000 קמ"ר.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרום-מערב ניו זילנד שוכנת על קו המפגש בין הלוח הפסיפי ממזרח ללוח ההודו-אוסטרלי ממערב, והאזור נחשב לאחד הפעילים בעולם מבחינה סייסמית. רכס הרי האלפים הדרומיים נוצר כתוצאה מפעילות טקטונית במשך 5 מיליוני השנים האחרונות, ואזורים שהיו מכוסים בעבר בים התקמטו והתרוממו עד לגובה של 1,000 מטר. ההרים עוצבו בפעילות קרחונית וקרחונים עדיין מכסים חלק מהשטח שבו שוכנים 28 מ-29 הפסגות הגבוהות מ-3,000 מטר בתחומי המדינה. ההר הגבוה בשטחו של טה ואהיפוונמו הוא הר טסמן הנישא לגובה של 3,498 מטר (הר קוק אינו חלק מהאזור המוכרז). תהליכי הבליה בטה ואהיפוונמו נמשכו גם בין התקופות הקרחוניות, ואחד הגורמים העיקריים להם הוא כמות המשקעים הגדולה באזור, במיוחד ממערב לקו פרשת המים. קו החוף עוצב על ידי פעילות הים, והוא משונן ומחורץ ומאופיין בצוקים, שרטונים ואיונים.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור החוף עשיר במשקעים המגיעים לממוצע שנתי של בין 3,000 ל-5,000 מ"מ שיורדים במשך כל עונות השנה. כמויות אלה גדלות עם הגובה הטופוגרפי ומגיעות עד ל-10,000 מ"מ בשנה, וחלקים גדולים מהן יורדות בצורת שלג. מעבר לקו פרשת המים פוחתת כמות המשקעים עד לממוצע שנתי של 1,000 מ"מ והאזור מתאפיין ברוחות חמות וחזקות הנושבות מכיוון צפון-מערב. לים השפעה ממתנת על הטמפרטורות במערב האזור ובדרומו, ומזרחית לקו פרשת המים הטמפרטורות קיצוניות יותר הן בחורף והן בקיץ.

החי והצומח[עריכת קוד מקור | עריכה]

החי והצומח באזור טה ואהיפוונמו השתמרו כמעט ללא שינוי במשך אלפי שנים, בין היתר בזכות הבידוד היחסי של ניו זילנד ועקב העובדה שגם בניו זילנד עצמה אזור זה הוא פחות נגיש ומיושב. החי והצומח באזור זה מייצגים בצורה טובה למדי את אלו שהתקיימו ביבשת העתיקה גונדוונה, וזו אחת הסיבות המרכזיות להכללת האזור ברשימת אתרי המורשת העולמית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Flag of New Zealand
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בניו זילנד

האיים הסאב-אנטארקטיים של ניו זילנד: איי סנארס, איי באונטי, איי האנטיפודה, איי אוקלנד ואיי קמפבל
הפארק הלאומי טונגרירו
טה ואהיפוונמו: הפארק הלאומי וסטלנד טאי פאוטיני, הפארק הלאומי פיורדלנד, הפארק הלאומי אאורקי/הר קוק והפארק הלאומי הר אספירינג