איי באונטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 47°45′S 179°03′E / 47.750°S 179.050°E / -47.750; 179.050

האיים הסאב-אנטארקטיים של ניו זילנד
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
מדינה Flag of New Zealand.svg ניו זילנד
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1998, לפי קריטריונים 9, 10
קואורדינטות 47°45′S 179°03′E / 47.75°S 179.05°E / -47.75; 179.05 
NZOffshoreIslandsMap-he.png

איי באונטי (אנגלית Bounty Islands) היא קבוצה של 22 איונים וסלעים עשויים גרניט באוקיינוס השקט. האיים משתרעים על פני שטח כולל של 1.3 קמ"ר ושייכים לניו זילנד. איי באונטי שוכנים כ-650 ק"מ דרומית-מזרחית לאי הדרומי וכוללים שלוש קבוצות של איים - "הקבוצה העיקרית" (Main Group), "הקבוצה המרכזית" (Centre Group) ו"הקבוצה המזרחית" (East Group). המרחק המרבי בין האיים הקיצוניים בקבוצה כולה הוא 5 ק"מ בלבד, והנקודה הגבוהה ביותר נישאת לגובה של 73 מטר.

אקלים וקרקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיים נהנים משפע במשקעים המגיעים לממוצע שנתי של 1,000 עד 1,500 מ"מ. הטמפרוטרה השנתית הממוצעת עומדת על כ-10 מעלות צלזיוס.

הקרקע של האיים עשוי סלעים, בעיקר גרניט[1].

האיים נעדרי צמחים וסקולריים, אולם יש בהם סוגי חזזית ואצות ירוקות. לאורף החופים יש סוג של קלפ. האיים עשירים בבעלי חיים, בהם: טורפים ימיים, פינגווינים ואלבטרוסים.

גילוי והתיישבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

איי באונטי התגלו ב-8 בספטמבר 1788 על ידי ויליאם בליי אשר קרא להם על שם ספינתו. חודשים ספורים לאחר מכן התרחש בהם המרד על הבאונטי. האיים היו יעד פופולרי לציידי טורפים ימיים במהלך המאה ה-19 אך הם לא נושבו מעולם וכך גם כיום. בשנת 1870 הם סופחו לניו זילנד.

מאז שנת 1998 מוכרזים איי באונטי כאתר מורשת עולמית כחלק מהאיים הסאב-אנטארקטיים של ניו זילנד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Flag of New Zealand
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בניו זילנד

האיים הסאב-אנטארקטיים של ניו זילנד: איי סנארס, איי באונטי, איי האנטיפודה, איי אוקלנד ואיי קמפבל
הפארק הלאומי טונגרירו
טה ואהיפוונמו: הפארק הלאומי וסטלנד טאי פאוטיני, הפארק הלאומי פיורדלנד, הפארק הלאומי אאורקי/הר קוק והפארק הלאומי הר אספירינג