אונסק"ו

סמליל ארגון אונסק"ו

אונסק"ו (United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization - UNESCO) הוא ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם. מדובר בסוכנות מקצועית של האו"ם, שנוסדה ב-16 בנובמבר 1945, שמטרתו המוצהרת היא, לתרום לשלום ולביטחון על ידי קידום של שיתוף פעולה בינלאומי בתחומים של חינוך, מדע ותרבות, מתוך שאיפה להנחיל ברחבי העולם רגש של כבוד כלפי ערכי הצדק, שלטון החוק, זכויות האדם והחירויות הבסיסיות שהוכרזו בהצהרת האו"ם.

בסך הכל, חברות 195 מדינות באונסק"ו. בסיסו של הארגון בפריז, ויש לו למעלה מ-50 נציגויות שטח ומספר מוסדות ומשרדים ברחבי העולם. רוב נציגויות השטח הן למעשה משרדים שמקבצים את ענייניהן של שתיים או שלוש מדינות. בנוסף יש גם משרדים לאומיים ואזוריים.

אונסק"ו פועל באמצעות חמש תוכניות עיקריות, בתחומים של חינוך, מדעי הטבע, מדעי החברה, תרבות, תקשורת ומידע. מיזמים הממומנים על ידי אונסק"ו כוללים: לימוד קרוא וכתוב, לימודים טכניים, תכניות להכשרת מורים, תכניות מדע בינלאומיות, קידום תקשורת עצמאית וחופש העיתונות, מיזמי היסטוריה תרבותית ואזורית, קידום ההכרה במגוון תרבויות, הסכמי שיתוף פעולה בינלאומיים כדי להבטיח את המורשת התרבותית והטבעית של העולם, שמירה על זכויות אדם וניסיונות לגשר על הפער הדיגיטלי בעולם.

מבנה

ישנם שלושה גופים האחראים על קביעת המדיניות, השליטה, והניהול היומיומי באונסק"ו:

• הוועידה הכללית
• הועד המנהל
• המזכירות

הוועידה הכללית היא אסיפה של המדינות החברות בארגון וחברים שותפים, שבה לכל מדינה יש קול אחד. הוועידה מתכנסת מדי שנתיים, קובעת מדיניות כללית ומגדירה מהם הקווים המנחים את הארגון.

הועד המנהל מונה 58 חברים שנבחרים על ידי הוועידה הכללית לתקופות של 4 שנים. הוועד המנהל אחראי להתכנסות הוועידה הכללית ולכך שהוראותיה יוצאות לפועל. מעבר לכך ישנן סמכויות נוספות בתחום אחריותו, שמוקצות לו על ידי הוועידה הכללית.

המזכירות מורכבת מהמזכיר הכללי וצוותו והיא אחראית לניהול היומיומי של הארגון. המזכיר הכללי, שמהווה את הפנים הציבוריות של הארגון, נבחר לתקופה (הניתנת לחידוש) של ארבע שנים על ידי הוועידה הכללית. הצוות הנוכחי מונה כ-2,100 אנשים ונשים, כשני שליש מהם יושבים בפריז, והשליש הנותר מפוזר ברחבי העולם, בין 58 נציגויות השטח של הארגון. המזכירות מחולקת למספר משרדים מנהליים ולחמישה חלקים המשקפים את חמשת תחומי הפעילות העיקריים של הארגון.

תקציב הארגון משולם על ידי כלל המדינות החברות בו, כשארצות הברית מממנת כ-25% מתקציבו.

פעילויות

• ביצוע מיזמים והכרזה על מקומות בעלי ערך תרבותי ומדעי מיוחד, למשל:
  • התוכנית "אדם וביוספרה" שקמה ב-1971 ובעקבותיה הוקמו השמורות הביוספריות לשימור יחידות טבע ייחודיות.
  • עיר הספרות.
  • שפות בסכנת הכחדה ומיזמים אחרים לתמיכה בריבוי שפות.
  • המיזם "יצירות מופת שאינן מוחשיות", שעוסק בשימור תרבויות.
  • התוכנית "זיכרון העולם", שעוסקת בשימור היסטורי.
  • התוכנית ההידרולוגית הבינלאומית, העוסקת בניהול משאבי מים מאז 1965.
  • אתרי מורשת עולמית.
• עידוד הזרימה החופשית של רעיונות, במילים ובתמונות, למשל:
  • קידום חופש הביטוי, חופש העיתונות וחופש המידע.
  • קידום הנגישות לטכנולוגיית המידע.
  • קידום פלורליזם וריבוי תרבויות בתקשורת.
• קידום אירועים, כמו:
  • "העשור הבינלאומי לקידום תרבות של שלום ואי-אלימות כלפי ילדים ברחבי העולם" עליו הכריז האו"ם ב-1998, והוא העשור הראשון של המאה ה-21.
  • יום חופש העיתונות העולמי, החל ב-3 במאי מדי שנה, ונועד לקדם את חופש הביטוי וחופש העיתונות כזכות אדם בסיסית ומאפיין הכרחי של כל חברה דמוקרטית, חופשית ובריאה.
• ייסוד ומימון מיזמים, כמו:
  • המרכז האירופי להשכלה גבוהה (UNESCO-CEPES), נוסד בשנת 1972 בבוקרשט, רומניה, כמשרד לקידום שיתוף פעולה בינלאומי בתחום ההשכלה הגבוהה באירופה, קנדה, ארצות הברית וישראל. לארגון יש כתב עת בשם "השכלה גבוהה באירופה".
  • הספרייה הדיגיטלית העולמית.
  • ספריית התוכנה החופשית- מאז 1998 מממנים יחד אונסק"ו והמוסד לתוכנה חופשית מיזם לקיטלוג תוכנה חופשית.
  • המועצה הבינלאומית למדע (ICSU).
  • "שגרירים של רצון טוב".

מזכירים כלליים

#	שם	מדינה	תקופת כהונה		הערות
			התחלה	סיום
1	ג'וליאן הוקסלי	הממלכה המאוחדת	1946	1948
2	חיימה טורס בודט	מקסיקו	1948	1952
3	ג'ון ווילקינסון טיילור	ארצות הברית	1952	1953
4	לותר אוונס	ארצות הברית	1953	1958
5	ויטורינו ורונזה	איטליה	1958	1961	התפטר מתפקידו עקב סיבות רפואיות
6	רנה מיו	צרפת	1961	1974	כיהן 2 כהונות בתפקיד
7	אמאדו-מאהטר אמ'באו	סנגל	1974	1987
8	פדריקו מאיור סראגוס	ספרד	1987	1999	כיהן 2 כהונות בתפקיד
9	קוהישירו מאטסואורה	יפן	1999	2009	כיהן 2 כהונות בתפקיד
10	אירינה בוקובה	בולגריה	2009	מכהנת

אונסק"ו וישראל

ישראל הצטרפה לארגון בשנת 1949. היא הוצאה ממנו בשנת 1974 בעקבות חפירות ארכאולוגיות שביצעה בשטחי הר הבית שלא התקבלו על דעת הארגון. בשנת 1979 הצטרפה ישראל שוב לאונסק"ו לאחר איום של ארצות הברית לחדול מהעברת הכספים למימון פעילות הארגון.

נשיא הוועד הלאומי לאונסק"ו בישראל הוא שר החינוך (נכון ל-2012 - גדעון סער). המזכירה הכללית של הוועד הישראלי לאונסק"ו היא ד"ר דלית אטרקצ'י ויושב ראש וועדת המורשת העולמית של ישראל הנו האדריכל, פרופסור מייק טרנר.

הקשרים המקצועיים עם אונסק"ו בנושאים המקצועיים הרבים שבהם עוסק גוף זה מרוכזים כולם על ידי הוועד הישראלי לאונסק"ו. הקשרים המדיניים עם ארגון זה מנוהלים על ידי משרד החוץ בעזרת שגריר ישראל לאונסק"ו, נמרוד ברקן, שמקום מושבו הוא שגרירות ישראל בפריז. בישראל הוכרזו על ידי אונסק"ו שישה אתרי מורשת עולמית.

באוקטובר 2011 החליט ארגון אונסק"ו לצרף את הרשות הפלסטינית כמדינה חברה (בניגוד לחוקת האומות המאוחדות לפיה רק מדינה החברה באו"ם יכולה להצטרף לאונסק"ו). ארצות הברית, קנדה וישראל החליטו בתגובה על הפסקת העברת כספים לארגון (כרבע מתקציבו ממומן על ידי ארצות הברית)‏‏.

בדצמבר 2012 נחנכה כיכר אונסקו לשלום ולסובלנות בחיפה

ראו גם

• ארגון האוניברסיטאות העולמי
• המועצה הבינלאומית למוזיאונים
• המועצה הבינלאומית לארכיונאות
• הוועדה הבינלאומית למונומנטים ולאתרים
• הפדרציה הבינלאומית של ארגוני ספריות ומוסדות

קישורים חיצוניים

• אתר אונסק"ו
• ישראל באתר אונסק"ו
• אתר אונסק"ו מציג את ישראל ואתרי המורשת העולמית שבה
• על חוות הדעת של אונסק"ו בנוגע לשינויים בהיכל התרבות
• אתר הוועד הישראלי לאונסק"ו
• אתר הקתדרה של אונסק"ו לביואתיקה הפועלת בתוך המרכז הבינלאומי לבריאות, משפט ואתיקה, אוניברסיטת חיפה
• אתר עיר הספרות
• כתב העת "השכלה גבוהה באירופה"
• מדוע לא נבחר שר התרבות המצרי למנכ"ל אונסק"ו?
• ז'אק מוריס, חצי יובל לאונסק"ו, דבר, 26 בדצמבר 1971
• אדר פרימור, האם איבד אונסק"ו את חוש ההומור? ראיון עם המנכ"לית, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2011