שלג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הגבישים שמהם מורכבים פתיתי השלג יוצרים צורות מורכבות. בתמונה: פתיתי שלג

שלג הוא משקע בצורת פתיתי קרח גבישיים ואווריריים, גדולים יחסית, הנופלים מהעננים לקרקע.

השלג מכסה חלקים גדולים של כדור הארץ, חלקם רק בעונת החורף וחלקים אחרים בכל עונות השנה. מרבד השלג משפיע על אורחות בני האדם החיים בסביבה מושלגת, על החי ועל הצומח, הוא יוצר קרחונים שעקבותיהם נחרטים גם בסלע, וצבעו הלבן מחזיר אל החלל חלק מקרינת השמש ומשפיע על אקלים כדור הארץ.

היווצרות השלג והגאומטריה שלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונת מיקרוסקופ אלקטרוני סורק של פתיתי שלג.

השלג נוצר, בדומה לגשם, כשיש לחות גבוהה באוויר ואדי המים שבעננים עוברים תהליך של התגבשות והצטננות איטית בטמפרטורת הקיפאון או פחות ממנה. בתחילה אדי המים עוברים דפוזיציה והופכים לגבישי קרח. גביש הקרח נוצר סביב חלקיק חומר כלשהו, גרגר אבק זעיר, עשן או אפילו חיידק. כשהגבישים מגיעים לגודל המתאים הם נופלים ארצה. תנאי מוקדם לכך שפתית השלג יגיע לקרקע הוא טמפרטורה נמוכה של האוויר דרכו הוא עובר, אחרת הפתית יינתך וייהפך לטיפת מים והשלג ירד בצורת גשם.

חוקרים מתחום הצומח אוספים ראיות לכך שבקטריות מסוימות, מסוג פסדומונאס סירינגה, מפרישים חלבונים המעודדים היווצרות גבישי הקרח היוצרים את פתיתי השלג. על פי הממצאים שנאספו, לבקטריה יש השפעה משמעותית על כמות השלג הנוצרת ומשפיעות על מזג האוויר[1].

במהלך נפילתם באטמוספירה נאחזים פתיתי השלג זה בזה באמצעות הזרועות המסועפות וכך נוצרות הצורות הפרקטליות שלהם, שהן בדרך כלל צורות משושה[2]. הצורה המשושה של פתית השלג נובעת מהרכב מולקולת המים - אטום חמצן אחד ושני אטומי מימן היוצרים משולש התואם את הזווית הפנימית של משושה. המבנה המיוחד של פתית השלג גורם להחזרת אור גבוהה, והימצאותם של גבישים רבים יחד יוצרת את הצבע הלבן, בדומה לגבישי הסוכר או המלח.

סמל היישוב מולשה בשבדיה הכולל ציור של פתית שלג

האסטרונום הגרמני יוהנס קפלר כתב לפני כארבע מאות שנים ספר בשם "פתית השלג המשושה", שבו תיאר את הנטייה הטבעית של חפצים, הדומים בגודלם ובצורתם, להתארגן בצורת משושים; מכך הסיק, שפתית השלג נוצר מהצטברות של יחידות זעירות וזהות[3]. הצורות הסימטריות של פתיתי השלג שבו את הדמיון האנושי ושולבו בתרבות האנושית, למשל בסמלי אצולה ויישובים.

גודלו של פתית השלג תלוי בלחות האוויר - ככל שהיא גדולה יותר, כך הפתית גדל. שטח הפנים של פתית השלג גדול יחסית למסה שלו, ולכן הוא נתקל בהתנגדות גדולה של האוויר בעת נפילתו, התנגדות המאיטה את הנפילה. משבי האוויר גורמים לכך שהנפילה אינה בקו ישר ונוצרת אשליה אופטית של ציפת פתיתי השלג באוויר.

השפעות אקולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכונה ראויה לציון של השלג היא כושר הבידוד המצוין שלו, הנובע מכמות האוויר הרבה הכלואה בתוכו (משקלו הסגולי הוא רק עשירית משל מים). פעמים רבות קרה, שאנשים שהיו קבורים שעות בשלג לאחר מפולת נשארו בחיים בזכות שמירת חום הגוף. מעטה השלג מבודד את הקרקע ומונע בריחת חום.

לובן השלג גורם להחזרת כ-80% מקרינת השמש אל החלל, אפקט אלבדו התורם להתקררות כדור הארץ. ההתחממות של כדור הארץ עלולה לגרום להמסת שלגים ויצירת תגובת שרשרת, פחות שלג - יותר חום, יותר חום - פחות שלג וכך הלאה, התחממות גדלה והולכת. בעבר היה חשש מתהליך הפוך - ב-1976, הקלימטולוג לוואל פונטה (Lowell Ponte) פיתח, בספר "התקררות: האם התחיל עידן הקרח הבא?" (The Cooling: Has the Next Ice Age Already Begun?), שהיה לרב מכר, תאוריה שעל פיה התרחבות האזורים המכוסים בשלג עלולה לגרום לתחילתו של עידן קרח חדש. על פי התאוריה, די היה בחמישה חורפים קשים רצופים לשם כך. ההיסטוריון הצבאי דאגלס אורגיל וחוקר האקלים והאסטרופיזיקאי ג'ון גריבין, שניהם מהחברה הגאוגרפית המלכותית, כתבו את המותחן "החורף השישי", שנושאו עתיד אפשרי, המגיע לאחר רצף של חמישה חורפים קשים וראשיתו של עידן קרח חדש. הספר תורגם לעברית והופיע בישראל בהוצאת כתר[4]. בהמשך הופק גם סרט קולנוע בשם "היום שאחרי מחר", עם שינויים מסוימים. השינויים האקלימיים מאז לא אששו את ההנחה והוגה התאוריה חזר בו.

השלג משפיע על החי ועל הצומח ומאלץ אותם להסתגל לנוכחותו. רובד השלג, המכסה את הקרקע תקופה ארוכה יחסית, חונק את הצמחייה שמתחתיו, עומס השלג על ענפי העצים גורם לשבירת ענפים ואף להתמוטטות העצים. רק בעלי חיים מעטים מסוגלים למצוא את מזונם מתחת למעטה השלג, לכן עוברים האחרים לאסטרטגיות הישרדות שונות, כמו נדידת בעלי חיים ועופות לאזורים חמים יותר או תרדמת חורף. עם הפשרת השלגים ולבלוב הצמחייה החדשה שבים הנודדים ומקיצים הישנים.

באזורים בהם מתקיים השלג לאורך כל השנה, בעלי החיים התפתחו להיות מותאמים לסביבה מושלגת, דוגמת דוב הקוטב, שועל השלג ואחרים. חלק מבעלי החיים באזורים מושלגים ניזונים מדגים, שכן אלה מתקיימים במי נהרות ואגמים, סביבה המושפעת פחות משינויי האקלים.

סוגי שלג[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם הטמפרטורות נמוכות דיין, נערם השלג על הקרקע, לעתים עד לגובה של מטרים אחדים. המשקע מורכב בעיקר מאוויר, ועד עשרה אחוזים ממנו הם מים. לכן לא מודדים את כמות השלג בהיותו קפוא, אלא רק כשהוא הופך שוב למים. הצטברות שלג, שלא הותך במלואו בעונה החמה, מוסיפה כל שנה רבדים נוספים הלוחצים על הרבדים שתחתם, מצופפים אותם ויוצרים קרחונים.

כאשר הטמפרטורה עולה מעל לנקודת הקיפאון של המים, השלג מפשיר והופך למים.

באזורים שבהם השלג שכיח יש גם תרבות שלג שבאה לידי ביטוי גם במבחר המילים המתארות את סוגי השלג השונים. סוגי השלג השונים נבדלים ביניהם על פי צפיפות השלג, גבשושיוּתו, רטיבותו, צורת הצטברותו ועוד.

השלג יורד מהעננים בכמה צורות:

  • גבישי קרח קטני ממדים, מגודל מיקרוסקופי עד למילימטרים בודדים.
  • פתיתי שלג שנוצרו מהתחברותם של מספר גבישי קרח. גודלם יכול להגיע עד לקוטר של עשרה סנטימטרים.
  • ברד רך (או בלועזית Graupel), שקשיותו ודחיסותו נעה בין ברד ובין פתית שלג.
  • גשם-שלג (באנגלית: Sleet) – שלג היורד יחד עם גשם ומעורב איתו.

סוגי שלג שונים על הקרקע:

  • פודרה (באנגלית: Powder) - הצטברות גבישי הקרח הזעירים על הקרקע יוצרת שלג בעל מרקם אבקתי. שלג זה רך למגע וחביב על גולשי הסקי והסנובורד.
  • קראד (באנגלית: Crud) - שכבת פודרה שגלשו עליה במידה כזאת שחלק ממנה נדחס/נכבש וחלקים אחרים עדיין לא ואין הבדלה ברורה ביניהם.
  • שלג עמוק - רובד שלג בעל עומק משמעותי, שלא נדחס על ידי גולשים או חתול שלג (ר' להלן).
  • שלג מהודק - שלג עמוק שהודק על ידי חתול שלג או אמצעים אחרים.
  • סלאש (באנגלית: Slush) - שלג בשלבי התמוססות ראשונים.
  • קראסט (באנגלית: Crust) - רובד פתיתי שלג, שחלקו העליון הותך וקפא לאחר מכן, קיפאון שיצר קליפת קרח דקה.
  • גולש - שלג בשלבי התמוססות מתקדמים[5][6].

בנוסף לשלג הטבעי, היורד מהעננים, קיים גם שלג מלאכותי המיוצר בעיקר לצורך חיפוי קטעים חשופים של מסלולי סקי.

החיים בסביבה מושלגת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפוצת השלג ושימושיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

איגלו עשוי משלג
בית שלג מהסוג קוינזי

השלג נפוץ הרבה פחות מן הגשם (אך רוב הגשמים הם שלגים שהותכו לפני הגעתם לקרקע), והוא יורד רק בכשליש משטח כדור הארץ, בעיקר באזורים הכלולים בין קו רוחב 35° צפון לקוטב הצפוני ובין קו רוחב 35° דרום לקוטב הדרומי. השלג נדיר באזורים הטרופיים והסובטרופיים, אך יש מקומות גבוהים שבהם עשוי לרדת שלג בכל עונה, וקיימים גם מקומות רבים שבהם השלג אינו מפשיר במהלך כל השנה (שלג עד). דוגמה להר מושלג באזור טרופי הוא הר קניה, שפסגתו מרוחקת רק 50 ק"מ מקו המשווה ואפילו על קו המשווה עצמו נערם שלג על הקרקע, בנקודה הגבוהה ביותר על קו המשווה - בגובה 4,690 מטרים על המדרונות הדרומיים של הר הגעש קאימבה (Cayambe גובה הפסגה 5,790 מטרים) שבאקוודור.

תושבי המקומות שבהם השלג שכיח למדו להשתמש בו לצרכיהם ולנקוט באמצעים הדרושים כדי להתגונן מפני נזקיו. מהשלג אפשר לבנות בתים, שהודות לתכונות הבידוד של השלג, מגינים על יושביהם מפני הקור והרוחות. בית שלג הבנוי מלוחות שלג חצובים נקרא איגלו ובית שלג הבנוי משלג מהודק נקרא קוינזי. בנוסף לצורות המסורתיות של בתי שלג, בתקופה המודרנית יצר האדם גם מלונות קרח, בעיקר למטרות תיירותיות. גם הבתים הרגילים מושפעים מנוכחות השלג, העלול להצטבר בכמויות גדולות על הגגות. כמות גדולה של שלג יכולה לגרום להתמוטטות הגג, לכן נהוג לבנות גגות משופעים באזורים שיש בהם שלג רב.

השלגים הם מאגרי מי שתייה זמינים לכל דורש. ההפשרה האיטית בעונת האביב מביאה להשקיה טובה של השדות, ברכה לחקלאים. התחממות מהירה מדי של מזג האוויר, לאחר הצטברות כמויות גדולות של שלג במהלך החורף, יכולה לגרום לשטפונות ולהצפות במקומות הנמוכים.

צורות בילוי בסביבה מושלגת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעשיית הפנאי מנצלת היטב את היתרונות של הסביבה המושלגת ומציעה צורות בילוי מגוונות. הבילויים העממיים ביותר הם מלחמות כדורי שלג, יצירת בובות שלג והחלקה במזחלות מאולתרות. צורות בילוי אלה לא מצריכות ציוד מיוחד ואפשר להוציאן לפועל בסביבה ביתית.

אתרי סקי מציעים לנופשים מתקנים, ציוד ומסלולים לשם לימוד ובילוי. האתרים ממוקמים באזורים הרריים, שם ישנו שיפוע לצורכי גלישת שלג, והשלג זמין יותר.

תעבורה בסביבה מושלגת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוס מושך מזחלת על מישור מושלג
להקה של 10 כלבים מושכת מזחלת
כביש מושלג

הנסיעה במכונית בכבישים מושלגים קשה ומסוכנת. לשלג יש מקדם החלקה גבוה מזה של אספלט הכבישים, וההחלקה יכולה לגרום לסטיית כלי רכב ממסלולם ואף להתנגשויות. לעתים נוצרת אף שכבת קרח על פני השלג והיא חלקה אף יותר. פתיתי השלג הנופלים פוגעים גם בשדה הראייה של הנהגים.

כדי לפנות צירי תנועה מהשלג הנערם משתמשים בכלים מכניים מיוחדים לכך, מפלסות שלג, אך באזורים פחות מפותחים יש גם פינוי שלג הנעשה בצורה ידנית, עם אתי חפירה. למניעת החלקת כלי הרכב על משטחי השלג מתקינים צמיגים ושרשראות המיועדים לנהיגה בשלג. לאחר התחממות קלה, כשהשלג מתחיל להתמוסס, רוח קרה עלולה להקפיא את השכבה העליונה וליצור משטח חלק ומסוכן מאוד לעוברי הדרך ברכב וברגל. למניעת ההחלקה מפזרים על הכבישים והמדרכות מלח, אפר או חול מעל השלג.

בנוסף לאביזרים השונים שנועדו להתאים כלי רכב לסביבה מושלגת, יש גם אביזרים וכלי תעבורה מיוחדים לאזורים מכוסים שלג:

ספורט בשלג[עריכת קוד מקור | עריכה]

קופץ סקי בקלגרי, קנדה
מחליקי טובוגן מתחרים ביניהם

ענפי ספורט רבים התפתחו באזורים שבהם קיים שלג באופן קבוע. הם מבוססים על היכולת להחליק על גבי שלג. סקי ומרוץ מזחלות הם הבולטים שבענפי ספורט השלג.

ספורט השלג כולל את הענפים הבאים:

תחרויות ספורט אלה מותנות בקיום רובד של שלג, לכן הן יכולות להתקיים רק במקומות ובזמנים שבהם השלג זמין. מסיבות אלה ענפי ספורט השלג אינם משתתפים באולימפיאדה, אך חלקם משתתפים באולימפיאדת החורף.

מדינות בולטות בתחום ספורט החורף הן רוסיה, ארצות הברית, קנדה, גרמניה, שווייץ, אוסטריה וארצות סקנדינביה. בישראל שכיח השלג רק בהר החרמון ולכן ספורט הגלישה פחות נפוץ. אתר החרמון הוא אתר הסקי היחיד בישראל. למרות מגבלות אלה, באולימפיאדות החורף נוטלים חלק גם ספורטאים ישראלים[7].

השלג בספרות ובאמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציור של נוף מושלג

מקומות מושלגים, עם כל האילוצים וההכבדות שהשלג כופה על האדם, משמשים כזירת אירועים בהרבה ספרי עלילה, למשל הנובלה "שלגי קילימנג'רו" מאת ארנסט המינגוויי ו"בז השלג" מאת סטיוארט הריסון. במותחן "חוש השלג של העלמה סמילה" מאת פיטר הוג [8], מתוארת אישה ממוצא אינואיט, אשר פותרת בעיה בלשית בזכות חדות האבחנה שלה בין סוגי שלג שונים.

בסיפורי ילדים, לובן השלג הוא מקור שמה של שלגיה וצינתו ה"מגיעה עד הלב" היא המוטיב המרכזי ב"מלכת השלג" מאת הנס כריסטיאן אנדרסן. כמה מעלילות סיפורי "פו הדוב" מאת א.א. מילן מתרחשות ביער מושלג.

ציירים רבים ציירו נופים מושלגים, ומאז המצאת הצילום, גם צלמים כיוונו את מבטם ומצלמותיהם לעברם.

השלג הוא חומר נוח מאוד לפיסול, ומכאן המנהג העממי של בניית איש שלג. לצד הנוחות המזמינה של פיסול בשלג קיים החיסרון באורך הקצר יחסית של חיי היצירה. חרף החיסרון, במקומות שבהם מצוי השלג בשפע, הוא משמש יוצרים עממיים ומתקיימים אפילו פסטיבלים רבי משתתפים הזוכים לסיקור, כדוגמת פסטיבל השלג של סאפורו [9]. הפַ‏ּ‏סָ‏ל הבריטי אנדי גולדסוורת'י, העוסק בין השאר באמנות זמנית, הקים כמה עבודות פיסול משלג.

השלג בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר החרמון שעל רכס החרמון פעיל במשך מספר שבועות בשנה. בתמונה אתר הסקי שבחרמון, מבט לעבר הרכבל העליון

בישראל ממעט השלג לרדת. המקומות היחידים שבהם יורד שלג מדי שנה הם בהר החרמון ובצפון רמת הגולן, שהם אזורים גבוהים יחסית (1,000 עד 2,000 מטר מעל גובה פני הים). לעתים יורד שלג גם באזורים נמוכים יותר, בגבהים של 700‏-900 מטר מעל פני הים, כמו צפת, ירושלים, מעלות-תרשיחא והרים ביהודה, שומרון והנגב (בהם שדה בוקר, מצפה רמון ודימונה).

שלג באזור מישור החוף של ישראל נדיר ביותר. אירוע שלג במישור החוף התרחש בפברואר 1950. למעט הר החרמון, מרבית המקרים של ירידת שלג באזורי ההרים מתרחשים בדרך כלל מחודש ינואר ועד למחצית מרץ. מקרים של שלג בהרי הצפון והמרכז מחוץ לתקופה זו נדירים, אולם מתועדים. בחודשי אפריל מתועדים האירועים הבאים: ב-7 באפריל 1870, ב-2 באפריל 1990 ואף ב-12 באפריל 1949 שבהם ירדו שלגים בפסגות הרי הצפון והמרכז כולל ירושלים. מנגד בחודש נובמבר מתועדים האירועים הבאים: ב-28 בנובמבר 1953, ב-30 בנובמבר 1908 שבהם ירדו שלגים בפסגות הרי הצפון והמרכז, וכן בנובמבר 2004 תועדו בהפרש של 4 ימים שני אירועי שלג בפסגות הרי הצפון. אירוע חריג במיוחד עם שלג בכל אזורי ההרים, אירע ב- 12-14 בדצמבר 2013.

דיווחים היסטוריים על שלג בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוג'יר א-דין דיווח על שלג שירד בירושלים "יומם ולילה" בשנת 899 להיג'רה (היא 1521) בכמות שלא הייתה זכורה "זה שבעים שנה" עד לגובה "ארבע אמות ומעלה", השלג באירוע זה ירד אף ברמלה (אירוע כמוהו קרה רק שמונים שנה לפני-כן)‏[10].

הידיעה המדויקת הראשונה על שלג בישראל בעת החדשה נמצאת בספרו של הרופא הראשי בבית החולים רוטשילד "עיר הקודש" בו מסר כי ב-1743 ירד שלג כבד מאד בירושלים ובנצרת. אדוארד רובינסון מדווח בספרו "הגאוגרפיה הפיזית של הארץ הקדושה" על אירוע שלג כבד שאירע בירושלים בפברואר 1797, אז דווח על "שלג עמוק במשך 12-‏13 יום". בשנת 1818 "היה מונח שלג בעומק של רגל אחת במשך חמישה ימים". ב-28-‏29 בדצמבר 1879 נרשמו שני ימי שלג ועומקו הגיע ל-43 ס"מ. ב-14-‏16 בפברואר 1898 התחוללה סופת שלגים בחברון ועומק השלג הגיע לכ-30 ס"מ. במחקר שנערך בשלהי המאה ה-19 על ידי מנהל התחנה המטאורולוגית שליד בית החולים של המסיון האנגלי בירושלים נמצא שמ-22 עונות חורף בשנים 1860 - 1881 ירד בירושלים שלג ב-14 מתוכן (47 אירועי שלג בסך הכל, 22 פעמים בפברואר, 10 פעמים בינואר, 10 פעמים במרץ, 3 פעמים בדצמבר ופעמיים באפריל) ושממוצע ימי השלג היה שלושה בשנה. ב-10-18 במרץ 1910, ירד שלג במשך שמונה ימים רצופים בתנאי קור קיצוניים (עד 8 מעלות מתחת לאפס). שלג של שמונה ימים נרשם גם ב-10-‏17 בפברואר 1911, עומק השלג הגיע למטר אחד‏[11].

בפברואר 1920 נרשם שוב בירושלים אירוע שלג כבד בין התאריכים 9-12 בפברואר.
ב-11 בפברואר 1920 דיווח היומון "דואר היום" כי נמדדו 60 ס"מ של שלג.
בהתייחסות למאורעות אלו ולחורף 1920, פורסם בעיתון "דבר" בשנת 1938 שבאירוע זה נמדדו 65-97.5 ס"מ שלג בירושלים‏[12].

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שלג 1950 בישראל

בשנת 1950 אירע אירוע השלג הנרחב ביותר בישראל מאז החלו בה המדידות המטאורולוגיות ב-1870[13]. ב-27 בינואר 1950 החל לרדת שלג בהרי הצפון, תוך ירידה ניכרת בטמפרטורות בכל רחבי הארץ, בהמשך התפשט השלג להרי אפרים והרי יהודה. ב-28 בחודש ירד שלג בחיפה ונערם לגובה של 15 ס"מ. בתל אביב-יפו ירד שלג במשך 10 דקות‏[14]. אולם כשבוע מאוחר יותר, ב-6 וב-7 בפברואר החל לרדת שלג כבד בכל רחבי הארץ. עומקו הגיע ל-60 ס"מ בצפת, ל-70 ס"מ בירושלים, ל-17 ס"מ בחיפה, ול-12-‏19 ס"מ בתל אביב ובלוד. כן ירד שלג בפתח תקווה, נתניה והשומרון, בראשון לציון, רחובות ובהרי הנגב. רבים מילידי הארץ לא ראו כלל שלג עד אותו יום וכמוהם גם רבבות עולים חדשים שהגיעו לארץ במסגרת העלייה ההמונית ששהו בדיור עלוב במעברות וללא ציוד חורף ובגדים מתאימים‏[15][16]. כמו כן דווח על שלג ביריחו, תופעה נדירה ביותר‏[17].

ב-12-14 בדצמבר 2013 פקד את ישראל אירוע שלג חריג, במהלכו ירדו עשרות ס"מ של שלג בהרי הצפון, המרכז וכן שלג קל מאד בהרי הדרום, והעיר ירושלים נצבעה לבן. אירוע זה נחשב לחריג במיוחד בשל עוצמת השלג ובכך שהגיע בחודש דצמבר בתחילתו של החורף בישראל. באירוע זה נערם השלג בירושלים לגובה של 40-50 ס"מ, ובפסגות הרי שומרון נערם עד לגובה של 80-90 ס"מ. השלג החל לרדת בהרים שגובהם הטופוגרפי 400 מ', ובכך הפך להיות האירוע השלג המשמעותי ביותר אי פעם בחודש דצמבר בארץ ישראל, יחד עם האירוע משנת 1879 (אלא שאז השלג ירד רק בשלהי החודש ב 28-29 בדצמבר).

שלג בתרבות העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלג בירושלים בשנת 1921

התרבות העברית, שהתפתחה באזור שבו השלג מוגבל לפסגות ההרים הגבוהות ("שֶׁלֶג לְבָנוֹן" - ירמיהו י"ח י"ד), ולפרקי זמן קצרים, מתייחסת לשלג כאל תופעה נדירה הראויה לציון, ואף יכולה להיחרת בזיכרון הקולקטיבי כאירוע היסטורי:

"וּבְנָיָהוּ בֶן-יְהוֹיָדָע בֶּן-אִישׁ-חַיִל רַב-פְּעָלִים ... יָרַד וְהִכָּה אֶת-הָאֲרִי בְּתוֹךְ הַבֹּאר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג" (שמואל ב', כ"ג כ').

שלג נמנה עם תופעות טבע קיצוניות המעידות על עוצמת הבריאה:

"אֵשׁ וּבָרָד שֶׁלֶג וְקִיטוֹר רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ" (תהלים קמ"ח ח').

השלג הוא דימוי לקור עז - "כְּצִנַּת-שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר" (משלי כ"ה י"ג), ובאופן סמלי - ההפך מ"אש":

"הַ‏תּ‏וֹ‏רָ‏ה הַ‏זּ‏וֹ‏ דּ‏וֹ‏מָ‏ה לִשְׁנֵי שְׁבִילִים: אֶ‏חָ‏ד שֶׁ‏ל אוּ‏ר וְאֶ‏חָ‏ד שֶׁ‏ל שֶׁ‏לֶ‏ג. הִטָ‏ּ‏ה בָ‏‏זֶ‏‏ה - מֵת בָ‏ּ‏אוּ‏ר; הִטָ‏ּ‏ה בָ‏זֶה - מֵת בַ‏ּ‏שֶׁ‏ּ‏לֶ‏ג. מָ‏ה יַ‏עֲשֶׂ‏ה? יְהַ‏לֵּ‏ךְ בְּ‏אֶ‏מְצָ‏ע" (תלמוד ירושלמי, חגיגה פ"ב ה"א).

בשל צבעו הלבן הבוהק, מסמל השלג ניקיון וטוהר:

"אִם-יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ" (ישעיהו א' י"ח)
"תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר תְּכַבְּסֵנִי וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין" (תהלים נ"א ט')

בפסוק אחד במקרא מופיע "שלג" בתקבולת נרדפת ל"בוֹ‏‏ר", מילה הקרובה ל"בוֹ‏רית" שמשמעותה סבון: "אִם-הִתְרָחַצְתִּי בְמֵי-שָׁלֶג וַהֲזִכּוֹתִי בְּבֹר כַּפָּי" (איוב ט' ל'). מופע זה מרמז אולי על גזירת השם "אשלג" (מלח ששימש בין השאר בהכנת סבון) מהמילה "שלג", בשל קישורה ללובן, ניקיון ורחצה.

בקרב היהודים במזרח אירופה סימל השלג את הגלות, לעומת "ארצות החום" - כינוי לארץ ישראל. הנגדה כגון זו מופיעה בשירה של נעמי שמר "פירות חמישה-עשר":

"שֶׁ‏לֶ‏ג עַ‏ל עִירִי כָּ‏ל הַ‏לַּ‏‏ילָ‏ה נָ‏ח
אֶ‏ל אַ‏רְצוֹ‏ת הַ‏‏חֹ‏ם אֲהוּ‏בִי הָ‏לַ‏ךְ
שֶׁ‏לֶ‏ג עַ‏ל עִירִי וְהַ‏לַּ‏ילָ‏ה קָ‏ר
מֵאַ‏רְצוֹ‏ת הַ‏‏‏חֹ‏ם לִי יָ‏בִיא תָּ‏מָ‏ר"

בשירו "ארץ זבת..." השתמש אלכסנדר פן בדימוי השלג להמחשת הניגוד בין ארץ הולדתו, רוסיה, לבין "המולדת החדשה", ארץ ישראל:

"אַ‏דְמַ‏ת-חָ‏רוּ‏ב גֵּ‏אָ‏ה וַ‏חֲרֵבָ‏ה,
בָ‏ּ‏ךְ שְׂפַ‏ת-אִמִּ‏י אֶ‏ל סוֹ‏ד נִיבֵךְ כּ‏וֹ‏שֶׁ‏לֶ‏ת.
הֲתִתְרַ‏צִּ‏י לְשַׁ‏אַ‏ג עֲרָ‏בָ‏ה
בִּ‏לְשׁוֹ‏ן תְּ‏רָ‏זוֹ‏ת, כְּ‏פוֹ‏רִים וָשֶׁ‏לֶ‏ג?!"

אלכסנדר פן קרא לבתו מאשתו השנייה "סינילגה", שם שפירושו "שלג" בכמה שפות טונגוסיות המדוברות בסיביר.

בשירו של יהודה פוליקר "חלון לים התיכון" הוא מזכיר את השלג שירד בתל אביב בשנת 1950, זמן קצר לאחר עליית אביו לישראל:

"שנת חמישים סוף דצמבר
בחוץ מלחמת רוחות
השלג צנח כאן לפתע
לבן מזכיר לי נשכחות."

בעברית החדשה נגזר מ"שלג" המושג "שִׁלְגּוֹן", ככינוי לחטיף גלידה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מאמר של ג'ים רובינס מהניו יורק טיימס שמובא בעברית בעיתון הארץ מיום 26 במאי 2010, עמוד 12 (חדשות)
  2. ^ שמידע א. וליבנה מ., החרמון טבע ונוף (1990), עמ' 40-43
  3. ^ איאן סטיוארט, המספרים של הטבע: המציאות הלא מציאותית של המתמטיקה
  4. ^ תקציר הספר "החורף השישי" באתר שוונג
  5. ^ פורטל הסנובורד הישראלי
  6. ^ מסע אחר - מילון הסקי השלם
  7. ^ ynet, אולימפיאדת החורף: 2,600 אתלטים, 80 מדינות ו-5 ישראלים, באתר ynet‏, 10 בפברואר 2006
  8. ^ תורגם לעברית והופיע ב-1997 בהוצאת שוקן
  9. ^ פסטיבל השלג ה-59 של סאפורו
  10. ^ אשר בן ישראל, שלג בירושלים בשנת 899 להג'רה, דואר היום, 9 בפברואר 1932
  11. ^ ד"ר א.ב. רוזנשטיין, השלגים בירושלים, הצפירה, 2 באפריל 1920
  12. ^ ד.א, שלג בהרי ארץ ישראל, דבר, 1 במרץ 1938
  13. ^ שלג בכל חלקי הארץ עד דרומה מבאר-שבע, חרות, 7 בפברואר 1950
  14. ^ והארץ עטתה לובן, על המשמר, 29 בינואר 1950
  15. ^ שלג וכפור ברחבי הארץ, דבר, 6 בפברואר 1950
  16. ^ ינון רויכמן, שנת השלג הגדול, באתר ynet‏, 11 בינואר 2007
  17. ^ התמוטט בי"כ בעיר העתיקה, על המשמר, 7 בפברואר 1950