טוני רובר-פלרי
 | |
| לידה |
1 בספטמבר 1837 פריז, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
8 בדצמבר 1912 (בגיל 75) Viroflay, צרפת |
| מקום לימודים | |
| תחום יצירה |
ציור |
| הושפע על ידי |
Joseph-Nicolas Robert-Fleury, Léon Cogniet, פול דלארוש |
| יצירות ידועות |
Anxiety, The Last Day of Corinth, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| פרסים והוקרה |
קצין בלגיון הכבוד (13 ביולי 1884) מפקד בלגיון הכבוד (5 באוגוסט 1907) |
| חתימה |
 |
  | |
טוני רובר-פלרי (בצרפתית: Tony Robert-Fleury; 1 בספטמבר 1837 – 8 בדצמבר 1911) היה צייר צרפתי, הידוע בעיקר בזכות סצנות היסטוריות. הוא גם היה מורה בולט לאמנות, שלימד אמנים מפורסמים רבים.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא נולד מחוץ לפריז, ולמד באביו ג'וזף-ניקולא רובר-פלרי ואצל פול דלארוש וליאון קוגניט בבית הספר לאמנויות יפות באקול דה-ביו ארט בפריז.[2]
הציור הראשון שלו שהוצג בסלון דה פריז, בשנת 1866, היה ציור היסטורי גדול שתיאר את אירועי 8 באפריל 1861 בוורשה, כאשר כוחות רוסים דיכאו את המהומות בכוח. בשנה שלאחר מכן, הציור "הנשים הזקנות בנאבונה, רומא" נרכש על ידי מוזיאון לוקסמבורג.
בשנת 1870 הוא צייר את הציור "היום האחרון של קורינתוס", אשר תיאר את היום לפני שהלגיונות הרומאים בזזו ושרפו את העיר היוונית העתיקה. ציור זה נרכש גם על ידי מוזיאון לוקסמבורג וכעת הוא מוצג במוזיאון ד'אורסי. בשנת 1880 הוא צייר תקרה לארמון לוקסמבורג בפריז, המייצג את "האדרת הפיסול הצרפתי".
רובר-פלורי צייר את דיוקן פיליפ פינל (1876), המתאר את אבי הפסיכיאטריה המודרנית בקרב מטופליו. פיליפ פינל מונה לרופא הראשי בבית החולים בשנת 1795, והנהיג טיפולים רציונליים יותר.
רובר-פלרי לימד כפרופסור במשך שנים רבות באקדמיה ז'וליאן בפריז.[3] ויקטור זרובין היה בין תלמידיו.
רובר-פלורי הפך לנשיא ארגון Société des artistes français. [2, הוא זכה לאות לגיון הכבוד בשנת 1907.בש נת 1908 נבחר לנשיא קרן טיילור, תפקיד אותו מילא עד סוף ימיו.
הוא צבר מוניטין רב ונודע בזכות הקומפוזיציות ההיסטוריות, הדיוקנאות וסצינות הז'אנר שלו/
באטלייה שלו למדו כמה ציירים ידועים בסוף המאה ה -19 ובתחילת המאה ה -20 ממדינות שונות, כולל לוביס קורינת', שרה פייג', אדואר וויאר, ג'ורג' קלוזן, אנה נורדגן, מריה בשקירצבה ועוד.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
פינלי עם מטופליו -
היום האחרון בקורינת -
דיכוי המרד בוורשה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ [http://www2.culture.gouv.fr/LH/LH074/PG/FRDAFAN83_OL0984045v001.htm Minist�re de la culture - Base Léonore], www2.culture.gouv.fr
- ^ Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Robert-Fleury, Joseph Nicolas s.v. Tony Robert-Fleury". Encyclopædia Britannica. 23 (11th ed.). Cambridge University Press. p. 403.
- ^ Collier, Peter; Lethbridge, Robert (1994). Artistic Relations: Literature and the Visual Arts in Nineteenth-century France. London: Yale University Press. p. 50