ורשה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ורשה
Warszawa
POL Warszawa COA.svg
סמל העיר
Flag of Warsaw.svg
דגל העיר
הארמון המלכותי בוורשה (משוחזר) ועמוד המלך זיגיסמונד השלישי ואזה שהעביר את הבירה מקרקוב לוורשה
הארמון המלכותי בוורשה (משוחזר) ועמוד המלך זיגיסמונד השלישי ואזה שהעביר את עיר הבירה מקרקוב לורשה
מדינה / טריטוריה Flag of Poland.svg  פולין
מחוז מחוז מזוביה
ראש העיר האנה גרונקייביץ'-ואלץ
שטח 517.24 קמ"ר
גובה 78-116 מטרים
תאריך ייסוד המאה ה-13
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ במטרופולין
 ‑ צפיפות

1,715,517‏  (נכון ל-2012)
2,666,278‏  (נכון ל-2012)
3,304 נפש לקמ"ר (נכון ל-2012)
קואורדינטות 52°13′48″N 21°00′39″E / 52.23000°N 21.01083°E / 52.23000; 21.01083קואורדינטות: 52°13′48″N 21°00′39″E / 52.23000°N 21.01083°E / 52.23000; 21.01083
אזור זמן UTC +1
http://www.um.warszawa.pl

ורשה (פולנית: Warszawa - וארְשַאווה - IPA: ) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה. העיר ממוקמת על גדות נהר הוויסלה, כ־350 קילומטרים מחופי הים הבלטי ומהרי הקרפטים. העיר היא בירת פולין מאז שנת 1596, למעט התקופה בה הייתה פולין מחולקת בין האימפריה הרוסית, פרוסיה והאימפריה האוסטרית.

נכון לדצמבר 2010 רשומים בעיר 1,720,398 תושבים, ובשטחה המטרופוליטני כ־3,350,000 תושבים. שטח העיר הוא כ־516.9 קמ"ר, ושטח אגד הערים הוא כ־6,100.43 קמ"ר. ורשה היא העיר השמינית בגודלה באיחוד האירופי. ברית ורשה, ועידת ורשה, חוזה ורשה ומרד ורשה נקראו על שמה.

בשנת 1980 הכריז אונסק"ו על המרכז ההיסטורי בעיר כאתר מורשת עולמית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיסטוריה של ורשה מקבילה להיסטוריה הכללית של פולין.

ורשה נוסדה במאה ה-9, וקיבלה זכויות של עיר במהלך המאה ה-13. במשך מאות שנים התפתחה העיר והתפשטה בתחומי השטח אשר נקרא כיום "העיר העתיקה של ורשה" (Stare Miasto). במהלך השנים ידעה העיר מגפות רבות, פלישות, שריפות הרסניות והגבלות מנהליות שהעיבו על התפתחותה.

מהאירועים החשובים ביותר: המלחמה הצפונית הגדולה (1702, 1704, 1705), מלחמת הירושה הפולנית (1733-1738), מרד ורשה והקרב על ורשה (1794), מרד נובמבר (1830-1831), מרד ינואר (1863), מלחמת העולם הראשונה (1914-1918), המצור על ורשה (1939), מרד גטו ורשה (1943) ומרד ורשה (1944) אשר במהלכו נהרסה העיר כמעט לחלוטין. לצד האירועים המלחמתיים שימשה העיר כמרכז בחירת מלכי פולין, מקום מפגשו של הפרלמנט הפולני (הסיים), ומוקד הניצחון הפולני על הבולשביקים בויסלה במהלך קרב ורשה (1920), אשר היה ידוע כ"נס על הוויסלה".

למרות אירועים אלו, התפתחה העיר לבירה רב־תרבותית של מדינה אירופית מודרנית ולמרכז תרבות ומסחר לכל מרכז ומזרח אירופה.

היסטוריה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל של בת הים של ורשה (Syrenka Warszawka), הסמל של ורשה, בכיכר השוק בעיר העתיקה
דוכסי מאזובשה מהמאה ה-16

האזור שידוע כיום כוורשה המודרנית יושב לראשונה לפני כ-14,000 שנים, כאשר כמה ממצאים ארכאולוגיים אף מתארכים את ההתיישבות באזור העיר לתקופת הברונזה (2300-600 לפנה"ס).

במרכז העיר העתיקה ניצב פסלה של בת הים סמלה של העיר המתבסס על אגדה המסופרת בווריאציות שונות על נסיך שאיבד את דרכו ובת הים הנחתה אותו לבית משפחת דייג עני שהאכילו והלין אותו למרות שלא ידע שמדובר בנסיך. לדייג היו שני בנים תאומים: וארס וסאווה. לאות תודה החליט הנסיך לבנות במקום עיר ולקרא את שמה על שם התאומים‏[1].

מקומות היישוב המבוצרים הראשונים בשטחי ורשה המודרנית היו בּ‏רוּ‏דְנוֹ‏,(שהוקמה במהלך המאה התשיעית או העשירית, ויַ‏אזדוּ‏ב (Jazdów) שהוקמה במאה ה-12 או ה-13. לאחר שיַ‏אזדוּ‏ב נבזזה ונשרפה על ידי הליטאים, התיישבות דומה הוקמה בשנת 1300 לערך, לצד כפר דייגים קטן הנקרא בשם "וֳ‏ארְשׁוֹ‏בָ‏ה" (Warszowa) על ידי הנסיך בוֹ‏לֵסְוָ‏ב ה-2 של מאזובשיה. התיעוד ההיסטורי הראשון לקיומו של מבצר ורשה מתוארך לשנת 1313. בתחילת המאה ה-14 שימשה העיר כאחד ממקומות מושבם של דוכסי מאזובשה ונהפכה לבסוף לבירת מאזובשה בשנת 1413. במהלך המאה ה-14 נשענה כלכלתה של ורשה בעיקר על מסחר. בשנת 1529, בעקבות מצבם הכלכלי הקשה והבדלי המהעמדות ערכו אנשי העיר הפיכה. אנשי העיר היו מדוכאים ביותר בשל מצבם הכלכלי הרעוע, שנבע מהבדלי מעמדות - בראש החברה עמדו אצילי העיר, ושאר העם היה במעמד חברתי-כלכלי נמוך מאוד. ורשה נקבעה כמקום מושבו של הפרלמנט הפולני, הסיים, כאשר בשנת 1569 קיבלה החלטה זו מעמד של קבע. בשנת 1573 הוקם איחוד ורשה (אשר נקרא על השם העיר), אשר ביסס חופש דת באיחוד הפולני ליטאי.

המאה ה-16 עד המאה ה-18[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממרד אזרחי וכיבושים לצמיחה כלכלית ותרבותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט אל ורשה בשנת 1770

ההבדלים ההולכים וגדלים בין המעמדות, גרמו בסופו של דבר למרד אזרחי בשנת 1525 כנגד עשירי העיר והרשויות. כתוצאה ממרד זה הוקם גוף עירוני חדש, אשר חלק את הכוח עם גופים שנוצרו על ידי האצילים: מועצת העיר ויועצי העיר. הסיפור של מרד זה שפרץ בשל הרצון לשוויון זכויות חברתי מתוארך מההפגנה הראשונה בשנת 1525.

בשל מיקומה המרכזי בין בירות האיחוד הפולני ליטאי - קראקוב (פולין) ווילנה (ליטא), נהפכה ורשה לבירת האיחוד, ובאותו הזמן גם לבירת מלכי פולין, כאשר המלך זיגמונד ה-3 החליף את עיר הבירה מקראקוב לוורשה בשנת 1596. במהלך העברת סמכויות עיר הבירה מקראקוב לוורשה, מנתה ורשה כ-14,000 תושבים, כאשר בעיר העתיקה היו 169 בתים, בעיר החדשה היו 204 בתים, ובפרווריה של העיר היו כ-320 בתים. במרוצת השנים העיר התרחבה לעבר הפרוורים - הוקמו כמה רבעים עצמאיים, שהיו רכושם של האצילים ובני המעמד הגבוה, ויושבו בהם אנשי מלאכה וסוחרים.

שלוש פעמים בין השנים 1655-1658 הייתה העיר נתונה תחת מצור, ושלוש פעמים היא נכבשה ונבזזה על ידי השבדים, הברנדרבורגים והטראניסלבים. הארכיטקטורה של אמצע המאה ה-17 של העיר העתיקה והחדשה של ורשה שכללה בנייה בסגנון הרנסאנס המאחור עם רצפות גוטיות, אשר ניצלו מהשריפה בשנת 1607, שרדה למרות כל הפלישות עד לכיבוש הנאצים אשר הרסו כליל את העיר. בשנת 1700 פרצה המלחמה הצפונית הגדולה והעיר כותרה מספר פעמים. בשנת 1702 נכבשה ורשה על ידי הכוחות השבדים תחת הנהגתו של קרל השנים עשר, מלך שבדיה. במהלך כיבוש זה סבלה העיר קשות מהשלטון השבדי ופעמים רבות במהלך המלחמה נאלצה לשלם מסים כבדים לכובש.

ב-1 בספטמבר 1704 נכבשה ורשה שוב על ידי הצבא הסקסוני בהנהגתו של אוגוסט השני לאחר חמישה ימים של הפגזות ארטילריות כבדות. באותה השנה, לאחר בריחתו של אוגוסט השני, המליכו השבדים את סטניסלאב לשצ'ינסקי כמלך הפולני. דבר זה הכריח את אוגוסט השני להכניס את פולין למלחמה לצד רוסיה (הברית נחתמה בעיר נרבה שבאסטוניה בקיץ 1704). ב-21 באוקטובר 1705 הטיל הצבא הרוסי- סקסוני מצור על העיר. ב-1707, כתוצאה מהסכם שלום בין אוגוסט השני מסקסוניה והמלך קרל ה-12 משבדיה, נכנסו הכוחות הרוסים אל העיר, אך לאחר כחודשיים עזבו אותה.

המחצית השנייה של המאה ה-18 והמחצית הראשונה של המאה ה-19 סימנו שלב חדש בהתפתחותה של העיר. ורשה נהפכה לעיר קפיטליסטית, כמו כן הצמיחה בפעילות הפוליטית, התפתחות רעיונות מתקדמים, שינויים כלכליים ופוליטיים- כל אלו השפיעו על מבנה העיר כאשר הארכיטקטורה משקפת את התקדמותה של העיר והתפתחותה. מפעלים התפתחו, מספר הפועלים גדל, מעמד הסוחרים עלה, ומספר התעשיינים ומומחי כספים צמח, וכתוצאה מכך הייתה הגירה גדולה של איכרים לעיר מהאזורים הכפריים (תהליך העיור).

ב-1792, ורשה כבר מנתה כ-115,000 תושבים, בהשוואה ל-24,000 בשנת 1754. יתר על כן, המעמד הגבוה התרחב, המעמד הבינוני התחזק וכבר יכל לבנות את בתיו, כך שיתאימו למעמדם החברתי החדש. אזורי מגורים חדשים התפתחו, אשר סיפקו את הצרכים והטעם של הבורגנים החדשים.

חיילים פולנים מחזיקים בדגלים סובייטים לאחר קרב ורשה (1920)

המאה ה-19 עד המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאיחוד עם רוסיה לעצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורשה נשארה בירת האיחוד הפולני ליטאי עד לשנת 1795, כאשר היא סופחה לממלכת פרוסיה ונהפכה לבירת דרום פרוסיה. העיר שוחררה על ידי צבאו של נפוליאון ב-1806, וורשה הייתה שנית לבירתה של דוכסות ורשה.

הגנרל הפולני יוזף פילסודסקי

בעקבות קונגרס וינה בשנת 1815, הפכה ורשה לבירת פולין הקונגרסאית, מלוכה חוקתית בשליטתה של האימפריה הרוסית. האוטונומיה הפולנית תחת שליטה רוסית לא עברה תמיד על מי מנוחות. בעקבות הפרות חוזרות ונשנות של החוקה הפולנית על ידי הרוסים, פרץ מרד בנובמבר 1830. למרות זאת, המלחמה הפולנית- רוסית בשנת 1831 נגמרה בתבוסת המורדים הפולנים, והקטנת שטחה של האוטונומיה הפולנית. ב-27 בפברואר 1861, המון ורשאי שהפגין כנגד השליטה הרוסית בעיר נורה על ידי הכוחות הרוסים, כתוצאה מהירי נהרגו 5 בני אדם.

ורשה שגשגה במהלך המאה ה-19 תחת ראש העיר סוֹ‏קרטס סטַ‏ארְנֶ‏קיֵוִויץ' (Sokrates Starynkiewicz), שעמד בראש העיר בין השנים 1875-1892. סוקרטס היה גנרל רוסי, שמונה על ידי הצאר אלכסנדר השלישי. בימי כהונתו התפתחה ורשה רבות, ונבנו בה מערכות מים וביוב שתוכננו ונבנו על ידי מהנדס אנגלי בשם ויליאם לינדלי (William Lindley), ובנו ויליאם הארלין לינדלי (William Heerlein Lindley). בעיר ניכרו ביטויים נוספים לתהליך המודרניזציה כדוגמת: החשמלית, תאורת רחוב, ומפעלי גז לתעשייה.

פולין שבה להיות עצמאית בתום מלחמת העולם הראשונה. ורשה נהפכה לבירתה של פולין העצמאית בשנת 1918 וכבר בשנת 1920 הייתה מעורבת בעוד מלחמה, המלחמה הפולנית-סובייטית, אשר הקרב העיקרי בה, קרב ורשה (1920), נערך בפרווריה המזרחיים של העיר. הכוחות הפולנים הצליחו לבסוף לעצור את הצבא הסובייטי, ולמנוע הפיכה סובייטית במדינה.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בספטמבר 1939 החלה גרמניה בהפצצות כבדות ביותר של ערי פולין בכלל, וורשה בפרט. הפצצות אלו היוו את תחילתה של מלחמת העולם השנייה. במהלך מלחמת העולם השנייה היה מרכז פולין, כולל ורשה, תחת שלטון גנרלגוברנמן, אשר היה אזור שלטון גרמני.

כל מוסדות החינוך הגבוהים נסגרו מיידית, וכל האוכלוסייה היהודית, כ-300,000 בני אדם, אשר היוו 30% מכלל תושבי העיר, הועברו אל גטו ורשה. כאשר הגיע ההוראה "לחסל" את הגטו בשנת 1943 כחלק מתוכנית הפתרון הסופי של אדולף היטלר, מרדו לוחמים יהודים כנגד הנאצים, מרד שידוע כמרד גטו ורשה. למרות היות היהודים נחותים הן מספרית והן מבחינת כמות כלי הנשק, המרד ארך כמעט חודש. כאשר תמה הלחימה, כמעט כל המורדים נרצחו ומעטים בלבד הצליחו להימלט מהגטו.

האוכלוסייה הפולנית סבלה קשות בימי שלטון הכיבוש הנאצי. על אף כישלון מרד גטו ורשה גברו הקולות בעיר שקראו למרד גלוי ורחב היקף של כלל האוכלוסייה נגד השלטון הנאצי. ביולי 1944, התקדם הצבא האדום במהירות לעבר ורשה, לאחר ששחרר שטחים נרחבים מפולין. בידיעה שסטלין היה עוין לרעיון של פולין עצמאית, נתנה הממשלה הפולנית הגולה בלונדון הוראה למחתרת הפולנית לנסות להשתלט על ורשה מידי הגרמנים לפני כניסת הצבא האדום. ב-1 באוגוסט 1944, החל מרד ורשה. המאבק המזוין תוכנן להמשך כ-48 שעות, אבל בסופו של דבר נמשך 63 ימים.

לאחר 63 ימי לחימה הוכרעו הלוחמים, והנהגת המרד נכנעה לנאצים. בזמן דיכוי המרד נהרגו 150,000 אזרחים. 15,000 מן הלוחמים שנותרו נפלו בשבי (אך על פי הסכם הכניעה קיבלו מעמד של שבויי מלחמה, בעוד שקודם להסכם הם נורו במקום בו נמצאו), ושארית האוכלוסייה האזרחית של ורשה, כ-180,000 איש, גורשה.

היטלר, אשר התעלם לחלוטין מהתנאים המוסכמים של הכניעה, הורה להרוס את ורשה לחלוטין, ואת מוצגי המוזיאונים והספריות - לקחת לגרמניה או לשרוף. אנדרטאות ובנייני ממשל פוצצו על ידי כוח גרמני מיוחד שמונה לכך. כ-85% מהעיר נהרסו, כולל העיר העתיקה והטירה המלכותית. העיר ורשה הפכה לעיר חרבה ברוב שטחה.

במהלך המרידה היה הצבא האדום במרחק של 30 קילומטר מוורשה, אך לא טרח להשלים את המרחק ולסייע למורדים. הרוסים סירבו לאפשר למטוסים בריטים ואמריקאים גישה לשדות התעופה שלהם, וכך נמנע סיוע אווירי שהיה יכול לסייע למתמרדים.

ב-17 בינואר 1945, לאחר תחילת המתקפה של הצבא האדום על הנאצים, נכנסו כוחות סובייטים להריסות העיר ושחררו את פרווריה מהכיבוש הגרמני. העיר כולה שוחררה במהרה על ידי הצבא האדום, אשר התקדם במהרה אל עבר לודז', כאשר הכוחות הגרמנים נערכים מחדש בנקודות מערביות יותר.

אזור גטו ורשה בשנת 1945 לאחר שחרור העיר

זמנים מודרניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורשה שוחררה ב-17 בינואר 1945 על ידי הצבא האדום והפכה שוב לבירתה של פולין. כאשר סך כל הנספים בימי המלחמה מתושבי ורשה עמד על כ-800,000 בני אדם. הניצולים חזרו לעיר כמעט מיידית לאחר השחרור והתחילו לבנות אותה מחדש. חלקים נרחבים של העיר העתיקה שוחזרו באופן מדויק. בחלקים אחרים החלה תנופת בנייה של שדרות ושיכונים חדשים.

את שליטת הסובייטים על העיר ניתן היה לראות בבנייתו שלארמון התרבות והמדע בשנת 1955 (שבמקור היה על שמו של יוסיף סטלין).

שנות השמונים הביאו אותם תמורות של שינוי. ב-13 בדצמבר 1981 השליטים הקומוניסטים בעיר הכריזו על משטר צבאי בעיר כדי להגן על כוחם מפני תנועת סולידריות של לך ולנסה. אבל הכלכלה הקורסת והשינויים שהתרחשו בברית המועצות גרמו לבסוף לקומוניסטים להכריז על בחירות חופשיות בשנת 1989, אשר תוצאותיהן היו תבוסה מוחלטת למפלגה הקומוניסטית. הממשלה החדשה מיד החלה ברפורמות דמוקרטיות וכלכליות רבות, ובשביל ורשה, ה"בום הכלכלי הגדול" החל.

כיום, עם כ 1.7 מיליון תושבים, ורשה מנסה להתחרות בבירות מדינות מערב אירופה. למרות הרבה בעיות, העיר צומחת, ובכל שנה משנה צורתה באופן מפתיע לטובה.

העיר, המציעה כיום אטרקציות תיירותיות רבות, הן היסטוריות והן מודרניות, פתוחה לתיירים, בתקווה שיבואו רבים מהם, ויעזרו לפיתוחה של העיר.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורשה שוכנת על שתי גדותיו של נהר הויסלה לאורך גדותיו (כ-30 קילומטרים צפונית-דרומית וכ-28 קילומטרים לעבר המזרח) במרכזו של מחוז מאזובשה, במרחק של כ-350 קילומטרים מהרי הקרפטים ומהים הבלטי. הגובה הממוצע שלה הוא 100 מטר מעל גובה פני הים, אף על פי שיש כמה גבעות (רובן מלאכותיות) הממוקמות ליד העיר. הנקודה הנמוכה ביותר בוורשה היא לאורך גדת נהר הויסלה (75 מטר מעל גובה פני הים), והנקודה הגבוהה ביותר היא גבעה מלאכותית בגובה 144 מטר מעל גובה פני הים.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקלים העיר יבשתי ומתאפיין בהבדלים גדולים בין העונות. בחורף קר ומושלג ואילו בקיץ חמים. משקעים יורדים בכל עונות השנה. מזג האוויר בפולין מושפע מן האקלים היבשתי במזרח והאקלים הימי במערב ולכן התוצאה היא שינויים רבים, מיום ליום ומשנה לשנה. בשנה אחת עשוי החורף להיות נטול שלג ואילו בשנה לאחר מכן ישתקו שלגים כבדים את התחבורה במדינה למספר ימים. החודש החם ביותר הוא יולי (24 מעלות צלזיוס בממוצע) והחודשים הקרים ביותר הם ינואר ופברואר (6- מעלות צלזיוס בממוצע), החודש עם כמות המשקעים הגדולה ביותר הוא יולי (96 מ"מ). לפעמים הטמפרטורות בקיץ יכולות לזנק למעל 30 המעלות, דבר המעיק מאוד על אורח החיים בשל אי התאמתה של המדינה למזג אוויר חם שכזה. להלן נתוני הטמפרטורות והמשקעים הממוצעים בעיר:

מזג אוויר בורשה
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 0 0 6 12 20 23 24 23 19 13 6 2 12
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 6- 6- 2- 3 9 12 15 14 10 5 1 3- 4
משקעים ממוצעים (מ"מ) 27 32 27 37 46 69 96 65 43 38 31 44 555
מקור: BBC Weather

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה היסטורית, ורשה הייתה יעד להגירה פנימית וחיצונית, בעיקר ממרכז ומזרח אירופה. במשך קרוב ל-300 שנים העיר נודעה כ"פריז העתיקה" או כ"פריז השנייה". ורשה הייתה תמיד מרכז של תרבות אירופאית, כעיר אירופאית מרכזית, היוותה תמיד מוקד משיכה לאירופאים רבים.

מבחינת דמוגרפית, ורשה הייתה העיר הכי מגוונת בפולין מבחינת אתנית, המיעוט הגדול ביותר בוורשה של לפני מלחמת העולם השנייה היו היהודים (אוכלוסיית היהודים בוורשה לפני המלחמה מנתה יותר מ-350,000 איש, אשר היוו כ-30% מכלל תושבי העיר). מלחמת העולם השנייה שינתה את כל זה. עד ליום הזה יש פחות גיוון אתני בעיר מאשר לפני 300 שנים. מרבית גידול האוכלוסין בעיר הוא כתוצאה מהגירה פנימית לוורשה וכחלק מתהליך העיור.

האוכלוסייה בוורשה בין השנים 1700-2007 (באלפים):

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כעיר הבירה של פולין, ורשה מהווה את המרכז המדיני של המדינה. כל משרדי הממשלה ממוקמים שם, כולל הפרלמנט הפולני, המשרד הנשיאותי ובית המשפט העליון. בפרלמנט הפולני, ורשה מיוצגת על ידי 31 נציגים (מתוך 460). כאשר לאחרונה, שני פוליטיקאים נבחרו לאחרונה לחברים בפרלמנט האירופאי.

משכן נשיא פולין בעיר ורשה
הפרלמנט הפולני, הסיים

רשות מוניציפלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרלמנט בוורשה הוא חד-ביתי במועצת העיר, והוא כולל 60 חברים.

חברי המועצה נבחרים ישירות לתקופה של ארבע שנים, כאשר כמו מרבית הגופים המחוקקים, מועצת העיר מחולקת לוועדות אשר כל אחת מהן עוסקת בתחום בממשל העיר. הצעות חוק שמועלות במועצה עוברות לאישורו הסופי של ראש העיר ("נשיא ורשה"), אשר יכול להכלילם בחוק. כאשר ראש העיר מגיש הצעת חוק, למועצה יש 30 יום לבטל את הוטו, אך רק ברוב של שני שלישים מסך חברי המועצה.

לכל אחד מ-18 רובעי העיר ישנה מועצה משלו. תפקידם הוא להתמקד בנושאים של הרובע, ובכלל זה פיקוח על חברות מוניצפליות ועל רכוש העירייה ובתי הספר, ובכך לעזור לנשיא ולמועצת העיר הכללית. ראש כל אחד מהמועצת הללו נקרא "ראש העיר" (Burmistrz) והוא נבחר על ידי המועצה המקומית, מקרב המועמדים שמוצעים על ידי ראש עיריית ורשה.

הנשיאה הנוכחית של ורשה היא הגברת האנה גרונקייביץ'-ואלץ.

רובעי העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלוקת הרבעים בוורשה

ורשה הייתה החל משנת 1945, כמו לפני מלחמת העולם השנייה, עיר מחולקת לרבעים, כאשר החל משנות ה-60 של המאה ה-20 ורשה הייתה מחולקת ל-7 רבעים. למרות רפורמה מנהלית בשנת 1975 הושארה בוורשה החלוקה לרבעים, כמו בערים קראקוב, לודג', פוזנאן וורוצלב. אחרי מאורעות יוני 1976 בוורשה, צירפו לרובע או‏ֹ‏הוֹ‏‏טָ‏ה (Ochota) את אוּ‏רֳ‏סוּ‏ס (Ursus). מאפריל 1990, שבעת הרבעים הקיימים בוורשה קיבלו סטטוס של רבעים עצמאיים. גבולותיה של ורשה התרחבו עד לרובע שהיה לפני זה חלק נפרד מהעיר (וֵסוֹ‏‏וָ‏ה-Wesoła), שביחד עמו וורשה מנתה 18 רבעים. משנת 2002 לוורשה יש רק רשות מנהלית אחת, כאשר לרבעים יש סטאטוס של שכונות בעלי סמכויות מוגבלות בלבד.

הרובע הצפוף ביותר (נכון ל2006) הוא או‏ֹ‏הוֹ‏‏טָ‏ה (9448 נפש לקמ"ר) והכי פחות צפוף הוא רובע וִלַ‏נוֹ‏ב (414 נפש לקמ"ר). צפיפות האוכלוסין הממוצעת בוורשה היא 3291 נפש לקמ"ר. לוורשה שני רבעים היסטוריים, ה"עיר העתיקה"(Stare Miasto) וה"עיר החדשה"(Nowe Miasto).

שם בעברית שם בפולנית מספר תושבים
מוֹ‏‏קוּ‏טוֹ‏ב Mokotów 226,911
פראגה דרום Praga Południe 185,077
אוּ‏רְסינוּ‏ב Ursynów 143,935
ווֹ‏לָ‏ה Wola 142,025
בִילאני Bielany 135,307
ורשה-מרכז Warszawa-Śródmieście 134,306
טארגוּ‏וְאֵק Targówek 122,872
בֵמּוֹ‏וו Bemowo 107,197
או‏ֹ‏הוֹ‏‏טָ‏ה Ochota 91,643
בִּ‏יאַ‏וֹ‏וְּ‏מְקָ‏ה Białołęka 76,999
פראגה-צפון Praga Północ 73,207
וַא‏וֵור Wawer 66,094
זוֹ‏‏ליבוּ‏ז' Żoliborz 49,275
אוּ‏רֳ‏סוּ‏ס Ursus 47,285
וֳ‏וֹ‏הי Włochy 39,778
רֵמְבֵרְטוּ‏ב Rembertów 22,688
וֵסוֹ‏‏וָ‏ה Wesoła 20,749
וִלַ‏נוֹ‏ב Wilanów 15,188
סה"כ - 1,700,536

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאטראות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון וילקי, בית התיאטרון והאופרה הלאומיים

משנת 1833 עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה, רובע התאטראות היה המקום המרכזי והחשוב ביותר למגוון רחב של תאטראות.

אולם הקונצרטים בתחרות הפסנתר הבינלאומית על שם פרדריק שופן

כיום ורשה היא בית ליותר מ-30 תאטראות גדולים אשר פזורים ברחבי העיר, כולל את התיאטרון הלאומי אשר נוסד בשנת 1765 וה"תיאטרון הגדול" בוורשה שנוסד בשנת 1778.

ורשה גם מושכת הרבה אנשים צעירים אשר עוסקים בתחום האומנות, ועל ידי כך מוסיפים למגוון התרבותי של העיר. הפקותיהם מוצגות לרוב בתאטראות קטנים ובתי תרבות, לרוב מחוץ למרכז העיר. כמו כן, ורשה מארחת את הוועידות הבינלאומיות בענייני תיאטרון.

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תודות למגוון התרבותי הגדול של העיר, כולל את "תיאטרון וְילְקי" (Teatr Wielki) , האופרה הפולנית, חדר האופרה, בניין הפילהרמונית והמוזיאון הלאומי, כמו גם את התאטראות הרומאיים ואולמי הקונגרסים בתוך ארמון התרבות והמדע, ורשה מארחת הרבה אירועים ופסטיבלים.

בין שלל האירועים ניתן למצוא את: התחרות הבינלאומית לפסנתר על שם פרדריק שופן, הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה מודרנית, פסטיבל הג'אז, פסטיבל הג'אז של ימי הקיץ, פסטיבל הסתיו של ורשה, פסטיבל מוצארט, והפסטיבל למוזיקה עתיקה.

מוזיאון פרדריק שופן

מוזיאונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוורשה ישנם הרבה מאוד מוזיאונים וגלריות, מהמפורסמים והגדולים שבהם ניתן למצוא את:

המוזיאון לזכר מרד ורשה
  • המוזיאון הלאומי
  • המרכז לאומנות עכשווית
  • המוזיאון לאומנות מודרנית
  • מוזיאון הצבא הפולני
  • הארמון המלכותי
  • המוזיאון לזכר מרד ורשה
  • מוזיאון פרדריק שופן
  • המוזיאון ההיסטורי של ורשה
  • מוזיאון העצמאות
  • המוזיאון להיסטוריה של יהודי פולין
  • מוזיאון יאנוש קורצ'ק
  • המוזיאון לספורט ותיירות
  • מוזיאון הקומוניזם

סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סיום מלחמת העולם השנייה הפכה ורשה למרכז השני בחשיבותו בהפקת סרטים בפולין, כאשר במהלך השנים הופקו בעיר מספר רב של סרטים.

אחד הסרטים המפורסמים ביותר שצולמו בוורשה ובפולין בכלל, הוא הסרט "הפסנתרן" בבימויו של רומן פולנסקי. הסרט צולם רובו בוורשה, ומגולל את סיפורו של ולדיסלב שפילמן - פסנתרן מחונן ששרד את מאורעות השואה בגטו ורשה.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 דורגה ורשה במקום ה-35 בדירוג הערים היקרות ביותר. היא סווגה כעיר עולם על ידי "ארגון הגלובליזציה וערי העולם" ונמצאת במרחק קטן מערים כמו רומא ובייג'ינג.

עסקים ומסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קניון ארקדיה, מהגדולים מסוגו בוורשה

ורשה, ובייחוד מרכז העיר (Śródmieście), היא המרכז לא של החברות הלאומיות והממשלתיות הפולניות בנוסף לחברות מקומיות ובינלאומיות. בשנת 2006 נרשמו בשטחה של העיר 304,016 חברות. משקיעים כלכליים בינלאומיים השקיעו לפי ההערכות בשנת 2002 יותר מ-650 מיליון אירו בתעשייה בעיר. כתוצאה מכך, שיעורי האבטלה בעיר הוא מהנמוכים ביותר בפולין, אשר לפי גורמים רשמיים לא עולה על יותר מ-3%.

ורשה מייצרת כ-12% מסך התוצרת הלאומית של פולין, אשר בהתאם למספר האנשים, מוערך בסביבות 290% מעל מהממוצע הכלל-פולני. התוצר הגולמי לנפש בוורשה עומד על כ-38,000$ נכון לשנת 2005. כמו כן, כלכלת העיר היא אחת מהכלכלות שמתפתחות במהרה, עם תוצר גולמי של 6.5%. העיר עצמה מרוויחה מדי שנה בסביבות 8,740,882,000 זלוטי רק ממיסים.

ורשה, ביחד עם פרנקפורט, לונדון, פריז, מוסקבה, בריסל ורוטרדם היא אחת מהערים עם הביניינים הגבוהים ביותר באירופה. 11 מגורדי השחקים הגבוהים ביותר בפולין, אשר מהם 9 בינייני ממשל, ממוקמים בוורשה. המבנה הגבוה ביותר בעיר הוא ארמון התרבות והמדע, אשר הוא הבניין השביעי בגובהו באיחוד האירופאי.

מרכז העיר ורשה

הבורסה לניירות ערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין הבורסה לניירות ערך בוורשה

הבורסה לניירות ערך בוורשה נוסדה בשנת 1817 והמשיכה לסחור במניות עד למלחמת העולם השנייה. היא הוקמה מחדש רק בחודש אפריל 1991, בעקבות הפסקת שליטת הקומוניסטים על כלכלת המדינה ועל איסור קיום מדיניות של שוק חופשי.

כיום, הבורסה לניירות ערך בוורשה (או בקיצור WSE), לדעת מומחים רבים, היא הבורסה הגדולה ביותר באזור. היא כעת הבורסה לניירות ערך הגדולה ביותר בפולין, עם יותר מ-300 חברות שסוחרות בה. משנת 1991 עד שנת 2000, הבורסה לניירות ערך מוקמה, למרבה האירוניה, בבנין של המפלגה הקומוניסטית לשעבר בעיר.

בשנת 2007 חישוב רווחי הבורסה הראה רווח של 440.92 מיליארד דולר, דבר שהפך את העיר לאחד מיעדי העסקים האטרקטיביים ביותר באירופה.

תעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הבנייה מחדש של ורשה לאחר מלחמת העולם השנייה, הרשויות הקומוניסטיות החליטו שהעיר תהפוך למרכז תעשייתי גדול. הרבה מאוד מפעלים גדולים נבנו בעיר או קרוב אליה. ככל שכוחה של המפלגה הקומוניסטית התערער בפולין, כך גם המפעלים שהוקמו, נסגרו לבסוף בשל פשיטת רגל לאחר 1989.

מספר המפעלים ברשות המדינה עדיין נמצא בירידה, בעוד מספר המפעלים שעובדים עם חברות בינלאומית גדל בהתמדה. כמו כן, לוורשה יש את הריכוז הגדול ביותר של מפעלים לייצור דברי אלקטרוניקה ותעשיות היי טק בפולין.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שוורשה נפגעה קשות בזמן מלחמת העולם השנייה, שיקומה בשנות החמישים אומנם הביא לכדי הרחבתם של רחובות רבים, אך דבר שיצר גם בעיית פקקים. במאמץ להתגבר על בעיות התנועה, הוקמה מערכת תחבורה יעילה בעיר הנמצאת בכל מקום וכוללת אוטובוסים, חשמליות ורכבת תחתית.

כבישים וכבישים מהירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחסור של ורשה בכבישים עוקפים לעיר גורמים לכך שמרבית כלי הרכב עוברים ישירות דרך מרכז העיר. כתוצאה מבעיה זו, נמצאים בבנייה שני כבישים עוקפים. הראשון, נקרא OEW (קיצור בפולנית ל"טבעת ורשה") אשר מתוכנן להבנות כ-10 קילומטרים ממרכז העיר. הכביש השני, מתוכנן להיות חלק מכביש A-2 הפולני (כביש אשר חוצה את פולין לרוחבה, מרחק של 610 ק"מ בסך הכל), וכל זאת חלק מהמיזם התחבורתי של האיחוד האירופאי "דרך E30" (כביש אשר יחצה את אירופה מהעיר קורק שבאירלנד עד לעיר אומסק שבסיביר רוסיה.

שדה תעופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרמינל 2

לוורשה שדה תעופה בינלאומי אחד אשר נקרא אוקנציה (בשמו המלא: Port lotniczy im. Fryderyka Chopina Warszawa-Okęcie), "נמל התעופה ורשה פרדריק שופן על שם פרדריק שופן-אוקנציה", ממוקם 10 קילומטר ממרכז העיר. עם מעל 70 טיסות מקומיות ובינלאומיות ביום ומעל 9 מיליון נוסעים בשנה (2007) זהו שדה התעופה הגדול בפולין.

בשדה התעופה שני טרמינילים. טרמינל 1 מיועד בעיקר לטיסות בצורת חברת תעופה זולה (Low-Cost) מכל רחבי העולם. וטרמינל 2 החדש, אשר נפתח בחודש מרץ 2008, כדי להקל על עומס הנוסעים בטרמינל 1, וכדי להעלות את מספר הנוסעים העוברים בשדה התעופה בעוד 6 מיליון. הטרמינל משרת גם טיסות מקומיות, כמו גם טיסות בינלאומיות. טרמינל 2, עבר שיפוץ ושדרוג לרגל פתיחת משחקי יורו 2012.

ישנן תוכניות להמיר את שדה התעופה הצבאי "מודלין" (Modlin) ,אשר נמצא 35 קילומטרים צפונית למרכז העיר, לנמל התעופה השני של ורשה, בעיקר בשביל טיסות חברת תעופה זולה. עבודות באתר החלו בסוף 2011 ואמורות להסתיים לקראת יורו 2012. יתרה מכך, ישנן גם תוכניות ארוכות טווח לבנות שדה תעופה בינלאומי חדש לחלוטין.

תחבורה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוטובוס בקו לילה בוורשה

התחבורה הציבורית בוורשה כוללת, אוטובוסים, חשמלית, מטרו, רכבת קלה, אשר כל האמצעים התחבורתיים הללו מנוהלים על ידי ה-ZTM (רשות התחבורה של ורשה).

כמו כן, ישנם 3 סוגי קווי תחבורה מיוחדים לתיירים אשר מסומנים באות T. הראשונה היא חשמלית מיוחדת אשר פועלת בין החודשים יולי ואוגוסט. השני הוא אוטובוס בקו 100 אשר הוא אוטובוס הקומותיים היחיד בעיר, הפועל רק בסופי שבוע. השלישי הוא קו אוטובוס נוסף, קו 180, אשר פועל מידי יום ונוסע ב"מסלול המלכותי", מבית הקברות הצבאי בצפון, ליד העיר העתיקה, ודרך הרחובות היפים והמפורסמים ביותר בעיר.

אוטובוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת הרכבת המרכזית בוורשה- Warszawa Centralna

שירות האוטובוסים נוסע בכל רחבי העיר, גם אל רבעים אשר מרוחקים ממרכז העיר. ישנם סוגים של אוטובוסים. אוטובוסים מיוחדים מזוהים על ידי מספר הקו שלהם:

  • קווי האוטובוס 500-599 הם קווים מהירים, ורק עוצרים בתחנות מרכזיות וחשובות.
  • אוטובוסים ישירים מסומנים באות E לצד קו האוטובוס.
  • ישנם אוטובוסים, אשר נוסעים לכל האתרים החשובים של העיר, הם לא מהירים כמו שאר האוטובוסים, אבל ישנם הסברים על כל האתרים המפורסמים לאורך הדרך. אין מחיר מיוחד לסוג האוטובוס הזה, בגלל שהוא עובד גם כאוטובוס רגיל לכל דבר. אוטבוסים אלה ממוספרים בקווים 100 או 180.
  • האוטובוס היחיד שנוסע ישירות ממרכז העיר אל שדה התעופה הוא קו 175.
קווי לילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית התחבורה הציבורית הרגילה עובדת עד השעה 23:30. במקום התחבורה הציבורית הרגילה, מציעה העירייה קווי לילה של אוטובוסים, ניתן לזהות אותם על ידי האות N אשר נמצאת ליד קו האוטובוס. אוטובוסים אלה נוסעים כל חצי שעה לכל רחבי העיר, ומתחילים מהתחנה המרכזית.

חשמלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשמלית עוברת ברחובות ורשה

החשמלית הראשונה בוורשה החלה לפעול ב-11 בדצמבר 1866 ועד ה-26 במרץ 1908 היא נסעה בעזרת סוסים. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, תשתית החשמליות בעיר התרחבה באופן משמעותי. לאחר הפלישה הגרמנית בספטמבר 1939, השירות נעצר בשל הנזק שנגרם, אך השירות חזר לפעילות בשנת 1940. ב-1941 נקבעו הצבעים הקבועים של קרונות החשמלית, אשר עדיין בשימוש (צבעי צהוב ואדום כדגלה של ורשה).

לאחר מרד ורשה, תשתית החשמליות נהרסה לחלוטין והשירות חזר לפעילות רק ביוני 1945. לאחר מלחמת העולם השנייה תשתית החשמליות בעיר התפתח במהרה, וחשמליות הגיעו לכל רחבי העיר. למרות זאת, בשנות ה-60, בעקבות מדיניות רשמית של הסובייטים אשר קידמו שימוש בדלק רוסי, שירות האוטובוסים קיבל עדיפות על גבי החשמליות, שמספר קוויהן צומצם.

לאחר שפולין קיבלה מחדש את עצמאותה בשנת 1989, מערכת החשמליות בעיר קיבלה חיזוק משמעותי בעזרת תקציב גדול יותר. באוגוסט 2008, הושקו 186 קרונות חדשים עם מיזוג אוויר, אשר היוו שינוי דרמטי ומרענן לרשת החשמליות בוורשה.

רכבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קו הרכבות בעיר נחנך בשנת 1845 (קו ורשה-וינה). כיום ורשה מהווה צומת דרכים מרכזי של קווי רכבת לכל רחבי פולין.

התחנה המרכזית בוורשה היא: "Warszawa Centralna" (ורשה מרכז), אשר מהווה מרכז של קווי הרכבת בוורשה, אשר ממנה ניתן לנסוע כמעט לכל עיר מרכזית בפולין, וגם אל מדינות אחרות, בעיקר אל גרמניה, אל צ'כיה ואל חבר המדינות.

קו הרקיע של העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוורשה מגוון סגנונות אדריכליים. במהלך מלחמת העולם השנייה, ורשה נהרסה כמעט לחלוטין, בין אם על ידי הפצצות מהאוויר, או על ידי הרס מכוון של הנאצים במרד גטו ורשה ובמרד ורשה. 85 אחוז מהבנינים בעיר נהרסו.

לאחר השחרור מהכיבוש הנאצי, החלה בנייה מחדש של העיר. רוב הבניינים ההיסטוריים שוחזרו ביסודיות. כמו כן, הוקמו בנייני דיירים עצומים (בלוקונים) , עם עיצוב מינימלי בסגנון שהיה אופייני למדינות הגוש המזרחי. תנופת בנייה מחודשת החלה עם נפילת המשטר הקומוניסטי במדינה. מרחבים ציבוריים מושכים השקעות גדולות מצד משקיעים, לכן בעיר נבנו רבעים חדשים, פארקים רחבים ואנדרטאות. קו הרקיע הנוכחי של מרכז ורשה הוא דוגמה מצוינת לאדריכלות מודרנית.

Panorama of Warsaw by night.jpg

אתרי תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שוורשה היא עיר חדשה יחסית, יש בה אתרי תיירות רבים, ובפרט העיר העתיקה ששוחזרה לאחר מלחמת העולם ה-2 שהאתרים המפורסמים בה הם הטירה המלכותית, עמוד המלך זיגמונט והמבצר.

המרכז ההיסטורי של ורשה
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Warsaw - Royal Castle Square.jpg
מדינה Flag of Poland.svg פולין
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1981, לפי קריטריונים 2, 6

דרומה יותר נמצאים ארמונות קלאסיים, הארמון הנשיאותי, אוניברסיטת ורשה ורחוב "העולם החדש" (Ulica Nowy Świat ), שחוצה את אחד מרחובותיה המרכזיים של העיר - שדרות ירושלים (Aleje Jerozolimskie). אחד המבנים הבולטים בוורשה הוא ארמון התרבות והמדע, מבנה גבוה שבראשו שעון וצריחים גבוהים ומחודדים. המבנה משמש כמרכז תרבות והוא אחד מסמליה המובהקים של ורשה.

הפארק העתיק ביותר בוורשה, הוא הפארק הסקסוני (Ogród Saski), אשר ממוקם כ-10 דקות הליכה מהעיר העתיקה. הפארק הגדול ביותר, ויש האומרים גם היפה ביותר בוורשה, הוא פארק "מרחצאות המלוכה" (Łazienki Park). פארק זה הוא גם עתיק מאוד- הוא הוקם במאה ה-17, ועוצב בצורתו העכשווית בסוף המאה ה-18, הוא ממוקם יותר דרומה, על ה"שביל המלכותי", כ-3 קילומטרים מהעיר העתיקה. בית הקברות הצבאי בעיר, הוא אחד מבתי הקברות העתיקים באירופה. בתוך בית הקברות ישנם הרבה מאוד פסלים, חלקם נוצרו על ידי האומנים הפולנים הגדולים ביותר של המאה ה-19 והמאה ה-20. מפני שהוא משרת את כל הקהילות הדתיות בוורשה, בין אם אלו קתולים, יהודים, מוסלמים או פרוטסטנטים, לעתים הוא מכונה כנקרופוליס.

לא רחוק משם, נמצא בית הקברות היהודי אוקופובה, שהוא אחד מבתי הקברות היהודיים הגדולים ביותר באירופה. בית הקברות הוקם בשנת 1806 וגודלו היה 330 דונם. בשטחו קבורים יותר מ-200,000 קברים מסומנים, כמו גם את קבר האחים של קורבנות גטו ורשה. רבים מהקברים הללו מכוסים בצמחים ונזנחו לאחר הפלישה הנאצית ובעקבותיה גם השואה. למרות שבית הקברות נסגר במהלך מלחמת העולם השנייה, לאחר סיומה הוא נפתח מחדש וחלק ממנו עדיין נשאר פעיל ומשרת כיום את הקהילה היהודית בוורשה.

צפונית למרכז העיר נמצא המקום שהיה פעם גטו ורשה. הגטו כמעט ונהרס לחלוטין לאחר מרד גטו ורשה, אך למרות זאת, מספר ביניינים ורחובות שרדו, בעיקר בגטו הקטן, אשר נסגר קודם למרד, והקרבות לא נערכו בו. הביניינים ברחוב פרוזנה הם הביניינים המקוריים אשר פעם איכלסו יהודים בגטו. רובם נשארו ריקים לאחר המלחמה וכמוהם גם הרחוב אשר מתמלא כל שנה רק בפסטיבל היהודי בעיר. ליד, בית הכנסת נוז'יק אשר גם שרד את המלחמה כפי שהיה מפני ששימש כאורוות לוורמאכט הגרמני. בית הכנסת שוחזר והוא שוב פעיל כיום. השריד האחרון לחומת הגטו נמצא ברחוב זלוטה 62.

הרובע זוֹ‏‏ליבוּ‏ז' מפורסם בזכות הארכיטקטורה משנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20. בין הרובע ונהר הוויסלה נמצאת המבצר של ורשה שנבנה במאה ה-19 בארכיטקטורה צבאית. ארמון וילאנוב, משכנו לשעבר של מלך פולין יאן סובייסקי, מיוחד בשל ארכיטקטורת הבארוק והגנים המרהיבים שבו.

Magnify-clip.png

דירוגי העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הערים הגדולות ביותר באיחוד האירופאי - מקום 8.
  • מדד הערים היקרות ביותר בעולם - מקום 35 מתוך 144.
  • מדד ערים לפי רמת חיים - מקום 86 מתוך 100.
  • מדד ערים לפי רמת תברואה ובריאות - מקום 100 מתוך 215.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סיפור בת הים של ורשה, באתר polish 4 kids


דגל האיחוד האירופי
בירות מדינות האיחוד האירופי

אוסטריה: וינהאיטליה: רומאאירלנד: דבליןאסטוניה: טאליןבולגריה: סופיהבלגיה: בריסלגרמניה: ברליןדנמרק: קופנהגןהולנד: אמסטרדםהונגריה: בודפשטהממלכה המאוחדת: לונדוןיוון: אתונהלוקסמבורג: לוקסמבורגלטביה: ריגהליטא: וילנהמלטה: ולטהסלובניה: ליובליאנהסלובקיה: ברטיסלאבהספרד: מדרידפולין: ורשהפורטוגל: ליסבוןפינלנד: הלסינקיצ'כיה: פראגצרפת: פריזקפריסין: ניקוסיהרומניה: בוקרשטשבדיה: סטוקהולם

דגל
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בפולין

אושוויץ-בירקנאוטירת מאלבורקאולם המאה בוורוצלבכנסיות השלום ביאבור ובשווידניצההמרכז ההיסטורי בקרקובהמרכז ההיסטורי בוורשהטורוןפארק מוז'קובסקי (עם גרמניה) • העיר העתיקה בזמושץ'מכרות המלח בווייליצ'קה ובבוכניהכנסיות העץ בדרום פולין קטןחורשת ביאלובייסקה (עם בלארוס) • קלוואריה זבז'ידובסקה: האדריכלות המנייריסטית, נוף הגנים ופארק הצלייניםכנסיות העץ של אזור הקרפטים בפולין ובאוקראינה (עם אוקראינה)