טיוטה:אברהם בן חלפון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם בן חלפון
תחום כתיבה שירה
נושאי כתיבה שירת קודש, שירי חול
הושפע מ רבי סעדיה גאון, הרמבם, יהודה אלחריזי

אברהם בן חלפון היה משורר תימני שחי ופעל, ככל הנראה, במאה ה-13.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המידע על בן חלפון חלקי ביותר. בן חלפון חי במאה ה-13, ככל הנראה, ולא נמצאו פרטים ביוגרפים מאומתים על אודותיו.

אודות המחקר על בן חלפון[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזכור הראשון של בן אברהם שהגיע לידי חוקרים הוא מהמחצית השנייה של המאה ה-16, בספר המוסר של זכריה אלצ'אהרי. אלצ'אהרי מציין כי בביקורו אצל קהילת יהודי כורדיסטן, אחד מבני הקהילה נתבקש לכתוב שיר שינסה להגיע לרמת שירתו של ר' אברהם בן חלפון. במאה ה17 מוזכר בן חלפון פעם נוספת, בכתובת אמונה למשורר בתור אברהם בן חלפון העדני דבר המלמד על מוצאו – העיר עדן שבתימן. מאז, למשך מאתיים שנים, אין רשומות שהגיעו לידי חוקרים הכוללות אזכורים של חלפון. בשנת 1878 תואר כתב יד ברלין, הכולל לקט משירתו של בן חלפון. בן חלפון הוזכר שוב בשנת 1925, על ידי יעקב נפתלי שמחוני, שכתב עליו כי חיקה את משוררי ספרד בשירתו. שמחוני לא ציין מידע לגבי מוצאו של בן חלפון, וכמו שאר החוקרים בני זמנו לא הכיר את האגרת שבה תויג כעדני. בשנת 1935 פרסם ישראל דוידזון שירים נוספים של חלפון, תוך ציון הערפול לגבי מוצאו, והעלאת האפשרות לגבי מוצאו התימני. עם השנים נמצאו אגרות וכתבי יד נוספים, כולל התייחסות של המפורסם במשוררי תימן, שלם שבזי, לבן חלפון. כתבי היד שנמצאו היו מתימן, דבר החיזק את ההשערה לגבי תימניותו של בן חלפון. כמו כן נמצאה התייחסות באחד משיריו לעיר אבין, הסמוכה לעיר עדן שבתימן. בנוסף, ניתוח לשוני של שירתו מרמז גם הוא על מוצאו של בן חלפון. לאחר שנתגלה מוצאו, עלתה שאלת הזמן שבו חי ופעל. יוסף טובי, אשר ריכז את שיריו של בן חלפון בספרו אברהם בן חלפון שירים מנמק מדוע לדעתו בן חלפון פעל במחצית הראשונה של המאה השלוש עשרה:

  • שירו של בן חלפון שמח דודי ביום פורים מופיע בכתב יד פריז 127 משנת 1468, כך שלא ייתכן שפעל לאחר מכן.
  • שירו של בן חלפון אשר חפץ קנות חכמה, שעוסק בהלכות שחיטה, מושפע בבירור ממשנה תורה של הרמב"ם. משנה תורה נכתב בשנת 1180, וסביר שלקח זמן עד שהגיע לתימן.
  • שירו של בן חלפון אמרו לגוי נבל, שעוסק בפולמוס עם האסלאם, מושפע בבירור מיהודה אלחריזי, שפעל בראשית המאה השלוש עשרה[1]

נושאי שירתו של בן חלפון[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב יצירותיו של בן חלפון הן הפיוטים, אבל בן חלפון כתב גם שירי חול, ושירים שעוסקים בהדרכה הלכתית, למשל שירו אשר חפץ קנות חכמה שהוא למעשה שיר הדרכה לשוחטים. בן חלפון כתב פיוטים לחגים, לימי שבת, ולראש חדש. שירי החול של בן חלפון עוסקים בנפש האדם, אהבה וידידות, ויין.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוסף טובי, אברהם בן חלפון – שירים, ירושלים תשנ"א.