טיוטה:Les Juifs d'Afrique du Nord face à l'Allemagne nazie

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הספר יהודי צפון אפריקה מול גרמניה הנאציתצרפתית: Les Juifs d'Afrique du Nord face à l'Allemagne nazie) הוא אוסף מאמרים בעריכת דן מכמן וחיים סעדון שראה אור בשנת 2018 בהוצאת Perrin (צר'). האוסף מכיל 14 מאמרים שנכתבו על ידי מגוון כותבים ומטרתו להציג את מצב המחקר בנושא יהודי צפון אפריקה והשואה.

תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקו הראשון של הספר עוסק בשאלות הקשורים בהיסטוריה, היסטוריוגרפיה והדיון הציבורי בנושא השואה והוא מבוסס על מאמרו של דן מכמן משנת 2015, "האם גורל יהודי צפון אפריקה בימי מלחמת העולם השנייה הוא חלק מ'השואה'?"[1]. מכמן אומר שהעיסוק בשאלה זו עלה בהקשר עם הדיון הציבורי בישראל על "הכללתן של קהילות שונות בזיכרון השואה והדר ממנו".

במאמר מכמן בוחן היבטים סמנטיים ועובדתיים של השאלה שהציג. מצד אחד, דרכי השימוש של המושג "שואה" בעולם היהודי וייחודיותו לעומת פשעים אחרים שביצעו הנאצים, ומצד שני, מידת היכללותם של יהודי צפון אפריקה במדיניות ההשמדה הנאצית ובתוכנית "הפתרון הסופי" לאחר 1941. מכמן מדגיש את אופיין הדינמי של תוכניות-העל של הפתרון הסופי, קיומו של "איינזצקומנדו מצרים" (Einsatzkommando Ägypten) והתבטאויות של בכירים נאצים שמעידים על כוונתם ליישם תוכניות דומות גם בצפון אפריקה ואת העובדה שהמתווה שגובש בישיבת העבודה בוונזה[2] התייחס ליהודי אירופה בלבד. התשובה לשאלה, על פי מכמן, שכמושג, "השואה" מתייחס למכלול הרדיפות והרציחות של היהודים, גם בצפון אפריקה, גם אם לא הוזכרו בדיונים בעניין זה באופן מפורש בישיבה בוונזה בינואר 1942.

חלק שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלק השני עוסק בגרמניה הנאצית וצפון אפריקה. עמנואל דבונו עוסק בהיבטים של האנטישמיות במגרב ערב מלחמת העולם השנייה. שנטל מצגר בוחנת את מקומה של צפון אפריקה באסטרטגיה של הרייך השלישי. מרטין קיפרס עוסק בתעמולת הרייך השלישי בצפון אפריקה במהלך המלחמה. מאמרו של אלי בר-חן עוסק באנטישמיות הנאצית בקונטקסט הקולוניאלי.

קיפרס נעזר במסמכים מהארכיון המשטר הקולוניאלי הצרפתי שהגישה אליהם התאפשרה לאחרונה. במאמר נסקרת התעמולה ברדיו ודרך מנשרים בשפה הערבית שהופצו ברחבי צפון אפריקה במטרה להכשיר את הרדיפות. עם זאת, הקריאות לרצח היהודים לא הובילו לנפגעים בנפש בקנה מידה רחב, להוציא הפגיעה הכלכלית והשלכות אחרות.

חלק שלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלק השלישי בוחן את היחסים בין האוכלוסייה המקומית והיהודים. דניאל זיסנויין עוסק בלאומיות המרוקאית ויחסה ליהודים. פיליפו פטרוצ'י בוחן את תגובת האלג'יראיים לביטול צו כרמייה.

חלק רביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלק הרביעי סוקר את קורותיהם של יהודי צפון אפריקה בסערת המלחמה. יוסף שטרית כותב על השפעת הטרור של משטר וישי על יהודי קהילת אסואירה (מוגדור). מיכל בן יעקב כותבת על פעילותה של עורכת הדין המרוקאית הלן קאזס בן עטר כחלק ממאמץ הסיוע לפליטים יהודים שהגיעו למרוקו ואלג'יריה במהלך מלחמת העולם השנייה מאירופה. מישל סרל עוסק בריגול וריגול נגדי בטנג'יר במהלך המלחמה. מאמרה של איזבל רוהר עוסק בפליטים היהודים בטנג'יר. ויקטור חיון עוסק בקהילה היהודית של נאבל תחת הכיבוש הנאצי.

חלק חמישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלק החמישי עוסק בדימויים וזיכרון. גאי דוגאס עוסק בתמונות מן השנים 1939–1945 בספרות היהודית-מגרבית. חיים סעדון חותם את המקבץ עם מאמר העוסק במקומה של המלחמה בחייהם של יהודי צפון אפריקה דרך ביטויים ספרותיים והיסטוריוגרפיים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מכמן, דן (2015). "האם גורל יהודי צפון אפריקה בימי מלחמת העולם השנייה הוא חלק מ"השואה"? ". בתוך:, "שואה ואנטישמיות במחקר ובשיח הציבורי ספר יובל לדינה פורת".
  2. ^ מכמן רואה בפגישה בואנזה ישיבת עבודה ולא ועידה