טיפוס בולדרינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מטפס בולדרינג מטפס על סלע

בולדרינג (באנגלית: bouldering) התחיל במקור כטיפוס על סלעים גדולים - בולדרים (boulders). כיום נהוג לייחס את המונח לכל טיפוס בגובה נמוך (עד כשלושה מטרים) כאשר המטפס אינו מאובטח בעזרת חבל. בגלל המגבלות האלו, בטיפוס בולדרינג בדרך כלל עובדים על מספר מצומצם של צעדים או מטפסים בעיקר לצדדים, ולא מעלה כמו בסגנונות אחרים כמו הובלה או Top Rope.

האבטחה בבולדרינג נקראת ספוטינג (spotting), ואינה נעשית בעזרת חבל ועגינות אלא על ידי מאבטח (ספוטר - spotter) ומזרן מיוחד הנקרא קראש-פד (crash-pad) או שניהם. תפקיד המאבטח אינו למנוע את הנפילה או את הפגיעה בקרקע, אלא לכוון את הנפילה כך שהמטפס ינחת על הרגליים ולא על הראש או על הגב. אם יש מזרן, תפקיד הספוטר גדול יותר: לשמור על הראש ועל הגב, להעביר את המזרן כך שבכל רגע הוא יהיה במקום בו הוא אפקטיבי ביותר, לכוון את הנופל כך שייפול על המזרן, ולדאוג שהנופל יישאר על המזרן. למעשה הספוטר מכוון את הנפילה, ומעט בולם אותה כך שהפגיעה בקרקע תהיה חלשה יותר.

קירות טיפוס רבים מציעים "חדרי בולדרינג" - חדרים לא גדולים, שכל הקירות (ובדרך כלל גם התקרה) בהם בנויים כקירות טיפוס ועל רצפתם מזרנים עבים על מנת לרכך את הנפילה. טיפוס בולדרינג מאפשר למטפס לעבוד על טכניקות וצעדים ספציפיים ללא צורך לטפס מסלול שלם, ומכיוון שבדרך כלל האבטחה נעשית בעזרת מזרנים גם אין צורך בבן-זוג - מאבטח, לצורך הטיפוס.

סגנון הבולדרינג נפוץ הן בטיפוס קירות והן בטיפוס בטבע.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P sport.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספורט ומשחקים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.